ברסלב - כאייל תערוג - אהבת קדומים - מקום הלא טוב - חלק א

file_430_848X400.jpg

בס"ד
 
"מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ אֶחָד שֶׁהָיוּ לוֹ שִׁשָּׁה בָּנִים וּבַת
אֶחָת, וְאוֹתָהּ הַבַּת הָיְתָה חֲשׁוּבָה בְּעֵינָיו מְאֹד,
וְהָיָה מְחַבְּבָהּ בְּיוֹתֵר וְהָיָה מְשַׁעֲשֵׁעַ עִמָּהּ מְאֹד.
פַּעַם אַחַת הָיָה מִתְוַעֵד עִמָּהּ בְּיַחַד בְּאֵיזֶה
יוֹם וְנַעֲשָׂה בְּרֹגֶז עָלֶיהָ, וְנִזְרְקָה מִפִּיו דִּבּוּר:
"שֶׁהַלֹּא טוֹב יִקַּח אוֹתָךְ". בַּלַּילְָה הָלְכָה לְחַדְרָהּ, וּבַבּקֶֹר
לֹא יָדְעוּ הֵיכָן הִיא. וְהָיָה אָבִיהָ מְצַעֵר מְאֹד,
והְָלַךְ לְבַקְּשָׁהּ אָנהֶ ואָָנהָ. עָמַד הַשֵּנׁיִ לַמַּלְכוּת,
מֵחמֲַת שׁרֶָאהָ שׁהֶמֶַּלךְֶ מִצטְעַרֵ מְאדֹ, וּבקִֵּשׁ,
שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ מְשָׁרֵת וְסוּס וּמָעוֹת עַל הוֹצָאוֹת,
והְָלַךְ לְבַקְּשָׁהּ."
 
מְקוֹם הַ”לאֹּ טובֹ”
 
בִּתְחִלַּת הַמַּעֲשֶׂה "מֵאֲבֵדַת בַּת מֶלֶךְ", רַבִּי נַחְמָן מְסַפֵּר לָנוּ
עַל מֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שִׁשָּׁה בָּנִים וּבַת אַחַת. וְהַבַּת הָיְתָה חֲשׁוּבָה
בְּעֵינָיו מְאֹד, וְהָיָה מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִמָּהּ בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה שֶׁל אָב
לְבִתּוֹ. יוֹם אֶחָד, הִתְַועֵד עִמָּהּ בְּיַחַד, וְנַעֲשָׂה בְּרֹגֶז עָלֶיהָ
וְנִזְרְקָה מִפִּיו הַדִּבּוּר שֶׁ"הַלֹּא טוֹב יִקַּח אוֹתָךְ". בַּלַּיְלָה הָלְכָה
לְחַדְרָהּ וּבַבֹּקֶר לֹא יָדְעוּ הֵיכָן הִיא. הַבַּת הָאֲהוּבָה וְהַחֲשׁוּבָה
נֶעֶלְמָה.
 
בְּבוֹאֵנוּ לִלְמֹד וּלְהִתְבּוֹנֵן בְּ'סִפּוֵּרי הַמַּעֲשִׂיּוֹת' שֶׁסִּפֵּר רַבִּי
נַחְמָן, עָלֵינוּ לָדַעַת יְסוֹד גָּדוֹל וְחָשׁוּב הַמְּלַוֶּה אוֹתָנוּ לְכָל
אֹרֶךְ הַסִּפּוּרִים: רַבִּי נַחְמָן הִסְתִּיר וְהִלְבִּישׁ בְּתוֹךְ הַסִּפּוּרִים
חָכְמָה גְּדוֹלָה וַעֲמֻקָּה מְאֹד בְּדַרְכֵי הַנְהָגַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
בְּכָל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, מִשָּׁרְשֵׁי הָעוֹלָמוֹת הָרוּחָנִיִּים הָעֶלְיוֹנִים
בְּיוֹתֵר וְעַד עוֹלָמֵנוּ, וְלֹא רַק בִּכְלָלִיּוּת הַהַנְהָגָה וְהַמְּצִיאוּת,
אֶלָּא חָכְמָה וַהֲבָנָה טְמוּנִים בַּסִּפּוּרִים הַמְּאִירִים אֶת דַּרְכֵי
חַיֵּינוּ לְכָל אָדָם וְאָדָם בְּכָל מָקוֹם וּמַצָּב. לָכֵן אָנוּ צְרִיכִים
לַחְתֹּר וּלְחַפֵּשׂ אֶת הָרְמָזִים שֶׁטָּמַן רַבִּי נַחְמָן בְּתוֹךְ הַסִּפּוּרִים,
וְלִמְצֹא פִּתְחֵי חָכְמָה וָדַעַת שֶׁיָּאִירוּ לָנוּ הֲבָנָה חֲדָשָׁה עַל
הַמַּצָּבִים שֶׁבָּהֶם אָנוּ נִמְצָאִים, וְיִתְּנוּ לָנוּ עֵצוֹת כֵּיצַד לְתַקֵּן
וְלַעֲלוֹת בִּמְסִלַּת עֲבוֹדַת ה'.
 
דָּבָר רִאשׁוֹן, עָלֵינוּ לָדַעַת מִי הֵם הַמֶּלֶךְ וּבַת הַמֶּלֶךְ, שֶׁבִּתְחִלַּת
הַסִּפּוּר מְתָאֵר רַבִּי נַחְמָן אֶת הָאַהֲבָה הַגְּדֹולָה שֶׁהְָיתָה
בֵּיֵניהֶם, וּמַדּוּעַ הִתְַרֵגּז הַמֶּלֶךְ עַל הַבַּת הָאֲהוּבָה, וְָיצָא
מִפִּיו דִּבּוּר חָמוּר שֶׁ"הַלֹּא טוֹב יִקַּח אוֹתָךְ". דָּבָר נוֹסָף, עַל
מִי מְרַמֵּז הַ'שֵּׁנִי לַמַּלְכוּת' שֶׁהִתְנַדֵּב לָצֵאת וּלְחַפֵּשׂ אֶת בַּת
הַמֶּלֶךְ הָאֲבוּדָה מֵחֲמַת שֶׁלֹּא יָכֹל לִרְאוֹת בְּצַעֲרוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ.
הַמֶּלֶךְ מְרַמֵּז עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהַבַּת מְרַמֶּזֶת עַל כְּלַל
נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל וְעַל הַ"שְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה", וְהָאַהֲבָה הַגְּדוֹלָה
בֵּין הַמֶּלֶךְ לְבַת הַמֶּלֶךְ מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ עַל הָאַהֲבָה וְהַחִבּוּר
הֶעָצוּם בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּפִי שֶׁהָיְתָה
קֹדֶם הַבְּרִיאָה. וְהַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת זֶה כָּל יְהוּדִי שֶׁנִּשְׁלַח לָעוֹלָם
הַזֶּה לְגַלּוֹת אֶת הָאַהֲבָה הַנֶּעֱלֶמֶת וְלַחֲזֹר לַחִבּוּר שֶׁהָיָה קֹדֶם
הַבְּרִיאָה.
 
וְאָז נִזְרָק מִפִּי הַמֶּלֶךְ הַדִּבּוּר שֶׁ"הַלֹּא טוֹב יִקַּח אוֹתָךְ"- וַהֲלֹא
הוּא פֶּלֶא, עַל מָה וְלָמָּה יָצָא הַקֶּצֶף הַגָּדוֹל הַזֶּה מִלְּפָנָיו, מָה
חָטָאנוּ וְעָוִינוּ בַּמָּקוֹם הָעֶלְיוֹן וְהַנִּשְׂגָּב הַהוּא שֶׁיָּצָא חֲרוֹן
אַף כָּזֶה לְהַשְׁלִיכֵנוּ מִחוּץ לְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ לִמְקוֹם הַהַסְתָּרָה
וְהַחֹשֶׁךְ. אֶלָּא שֶׁרַבִּי נַחְמָן בְּדַרְכּוֹ הַמְּיֻחֶדֶת מְלַמֵּד אוֹתָנוּ יְסוֹד
גָּדוֹל בִּבְרִיאַת הָעוֹלָם. אוֹמְרִים חָזָ"ל: "כְּשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ
הוּא אֶת הָעוֹלָם, עָלָה בִּרְצוֹנוֹ לִבְרֹא בְּמִדַּת הַדִּין. רָאָה שֶׁאֵין
הָעוֹלָם יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם, שִׁתֵּף עִמּוֹ אֶת מִדַּת הָרַחֲמִים".
 
מִדַּת הַדִּין, שֶׁהִיא סִבַּת הַחֹשֶׁךְ וְהַנִּסְיוֹנוֹת הַגְּדוֹלִים הָעוֹבְרִים
עַל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ, עָלְתָה בִּרְצוֹנוֹ. פֵּרוּשׁ, שֶׁכָּךְ רָצָה הַקָּדוֹשׁ
בָּרוּךְ הוּא לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם. לְצָרֵף כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ בִּקְשָׁיִים
וְהִתְמוֹדְדֻיּוֹת כְּדִבְרֵי דָּוִד הַמֶּלֶךְ: "כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי
עָבָרוּ". וְכוֹתֵב עַל כָּךְ הַ'לֶּשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה' (ספר הדע"ה):
"וְהוּא פֶּלֶא גָּדוֹל, שֶׁכָּל הַטּוֹב הַמֻּבְטָח לָנוּ וְכָל תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם
הַבָּא, כֻּלָּם נִבְנִים וּמִתְגַּלִּים דְַּוקָא מִתּוֹךְ הַקְּׁשָיִים וְעֹמֶק
הַמַּשְׁבֵּרִים הָעוֹבְרִים עַל עַם יִשְׂרָאֵל בַּכְּלָל וּבַפְּרָט".
 
וְחָזָ"ל בְּעֹמֶק דַּעְתָּם גִּלּוּ לָנוּ מְעַט בְּסִבַּת הַדָּבָר. מַהוּ הַטּוֹב
הַגָּנוּז בִּבְרִיאַת הָעוֹלָם בְּמִדַּת הַדִּין וְהַחֹשֶׁךְ. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ
הוּא, מִצַּד הֱיוֹתוֹ הַ'טּוֹב הַׁשָּלֵם' רָצָה לְהֵיטִיב לָנוּ טוֹבָה
שְׁלֵמָה בְּלִי שׁוּם חִסָּרוֹן כְּלָל, וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם בְּאֹפֶן כָּזֶה
שֶׁיִּהְיֶה לְכָל אָדָם עֲבוֹדָה וְחֵלֶק בִּבְנִיַּת הָעֹולָם הַנִּצְחִי. עַל
יְדֵי יְרִידָתֵנוּ לִמְקוֹמוֹת הַהַסְתָּרָה וְהַהַעֲלָמָה. מְקוֹמוֹת הַקֹּשִׁי
וְהִתְמודְדוּת מִכָּל צַד עִם הֵַיּצֶר הַָרע, פִּתּוּיָיו וּמִלְחָמות
אִתָּנוּ, עַל יְדֵי זֶה יֵשׁ לָנוּ חֵלֶק בְּגִלּוּי הָאוֹר הַגָּנוּז וְהַתַּעֲנוּגִים
הָרוּחָנִיִּים הָעֲצוּמִים הַמֻּבְטָחִים וּשְׁמוּרִים לָנוּ לֶעָתִיד לָבוֹא.
וְעַל כֵּן, הַשָּׂכָר הָעֲתִידִי יִהְיֶה שָׁלֵם וְלאֹ יִהְיֶה בּוֹ חֶסְרוֹן 'נַהֲמָא
דְּכִסּוּפָא', הַיְנוּ שֶׁלֹּא תִּהְיֶה בּוּשָׁה לְקַבֵּל אֶת הַטּוֹב הַשָּׁמוּר
לִבְעָלָיו.

כָּל אָדָם צָרִיךְ לָרֶדֶת אֶל הַמָּקוֹם שֶׁל הַ"לֹּא טוֹב", וְיֵשׁ לוֹ
עֲבוֹדָה רוּחָנִית וְתִקּוּן בְּעֶצֶם הַמַּעֲבָר שָׁם. וְזוֹהִי הַבְּחִינָה שֶׁל
"גָּלוּת הַשְּׁכִינָה" הַמִּתְגַּלֵּית בְּתוֹכֵנוּ. עַל כֵּן, כְּשֶׁאָנוּ רוֹאִים
בְּתוֹכֵנוּ מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת עִם הָרַע הַמִּתְעוֹרֵר בְּנַפְשֵׁנוּ, לְהָסִית
וּלְפַתּוֹת אוֹתָנוּ לְכָל מִינֵי מְקוֹמוֹת לֹא טוֹבִים, עָלֵינוּ לָדַעַת
שֶׁזֶּה לֹא תָּלוּי בָּנוּ, אֶלָּא זֶהוּ תִּקּוּן הָעוֹלָם. וַדַּאי שֶׁעָלֵינוּ
לְהִשְׁתַּדֵּל לְחַפֵּשׂ עֵצוֹת וּדְרָכִים כֵּיצַד לְהִלָּחֵם בָּרַע, אֲבָל בַּד
בְּבַד צָרִיךְ לָדַעַת: זוֹהִי דֶּרֶךְ הַנְהָגַת הָעוֹלָם, וְלֹא דָּבָר יוֹצֵא
דֹּפֶן, אוֹ טָעוּת שֶׁטָּעִינוּ.
 
נִלְמַד מִזֶּה יְסוֹד גָּדוֹל: אָנוּ צְרִיכִים לְהַפְסִיק לְהַאֲשִׁים אֶת
עַצְמֵנוּ! גַּם אִם בַּדֶּרֶךְ יֶשְׁנָם תַּקָּלוֹת וּמִכְשׁוֹלִים, זֶהוּ דֶּרֶךְ
הָעוֹלָם, וְכָתוּב: "אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲׁשֶר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא
יֶחֱטָא", שֶׁאֲנַחְנוּ בְַּודַּאי צְִריכִים לְהִׁשְתַּדֵּל לְתַקֵּן וְלִהְיות
בִּבְחִינַת 'עֲשֵׂה טוֹב', אֲבָל לֹא בְּהַאֲשָׁמָה עַצְמִית וּבְדִכְאוֹנוֹת
פְּנִימִיִּים, כִּי דֶּרֶךְ הַתִּקּוּן וְהַתְּשׁוּבָה הִיא לֹא דֶּרֶךְ הָעַצְבוּת
וְהֵַיּאוּׁש. וּמְלַמְּדִים אֹותָנוּ הַצַּדִּיקִים כֵּיצַד בֶּאֱמֶת לְתַקֵּן
וּלְשַׁפֵּר אֶת עַצְמֵנוּ, וּמִמֵּילָא אֶת כָּל הָעוֹלָם.

("אהבת קדומים", הר' עופר ארז)

השאר תגובה

0