ברסלב - כאייל תערוג - אהבת קדומים - סוד בת המלך שהלכה לאיבוד

file_433_848X400.jpg

בס"ד

"מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ אֶחָד שֶׁהָיוּ לוֹ שִׁשָּׁה בָּנִים וּבַת
אֶחָת, וְאוֹתָהּ הַבַּת הָיְתָה חֲשׁוּבָה בְּעֵינָיו מְאֹד,
וְהָיָה מְחַבְּבָהּ בְּיוֹתֵר וְהָיָה מְשַׁעֲשֵׁעַ עִמָּהּ מְאֹד.
פַּעַם אַחַת הָיָה מִתְוַעֵד עִמָּהּ בְּיַחַד בְּאֵיזֶה
יוֹם וְנַעֲשָׂה בְּרֹגֶז עָלֶיהָ, וְנִזְרְקָה מִפִּיו דִּבּוּר:
"שֶׁהַלֹּא טוֹב יִקַּח אוֹתָךְ". בַּלַּילְָה הָלְכָה לְחַדְרָהּ, וּבַבּקֶֹר
לֹא יָדְעוּ הֵיכָן הִיא. וְהָיָה אָבִיהָ מְצַעֵר מְאֹד,
והְָלַךְ לְבַקְּשָׁהּ אָנהֶ ואָָנהָ. עָמַד הַשֵּנׁיִ לַמַּלְכוּת,
מֵחמֲַת שׁרֶָאהָ שׁהֶמֶַּלךְֶ מִצטְעַרֵ מְאדֹ, וּבקִֵּשׁ,
שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ מְשָׁרֵת וְסוּס וּמָעוֹת עַל הוֹצָאוֹת,
והְָלַךְ לְבַקְּשָׁהּ."
 
 
סוֹד בַּת הַמֶּלֶךְ שֶׁהָלְכָה לְאִבּוּד
 
כְּדֵי לְתַקֵּן אֶת הָעוֹלָם, אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת רַק בַּמָּקוֹם שֶׁל
הַטּוֹב. אֵין מְצִיאוּת כָּזֹאת, כֵּיוָן שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה,
הָאֱמוּנָה וְהַקֶּשֶׁר עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – בַּת הַמֶּלֶךְ שֶׁל כָּל
אֶחָד וְאֶחָד - לֹא נִמְצֵאת בָּאוֹר, לֹא תַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד וְלֹא
בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. מַסְבִּיר רַבִּי נַחְמָן: כָּל הַטּוֹב הַזֶּה "נִזְרַק" אֶל
הַ"לֹּא טוֹב", שׁוֹכֵן וְחָבוּי בְּתוֹכוֹ. אִם לֹא נַעֲבֹר דֶּרֶךְ הַמְּקוֹמוֹת
שֶׁנִּקְרָאִים "לאֹ-טוֹב", לאֹ נוּכַל לְתַקֵּן אֶת הָעוֹלָם. כִּי הַקְּדֻשָּׁה
נִמְצֵאת בְּתוֹךְ הַ"לֹּא טוֹב". זֶה נִקְרָא סוֹד בַּת הַמֶּלֶךְ שֶׁהָלְכָה
לְאִבּודּ.
 
מַדּוּעַ הַקָּדוֹׁש בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה אֶת זֶה? מַהוּ הַבְּרֹגֶז הַזֶּה
שֶׁהִתְרַגֵּז עָלֶיהָ, וּמַדּוּעַ נִזְרַק מִפִּיו דִּבּוּר שֶׁכָּזֶה? עָלֵינוּ לָדַעַת
שֶׁבֶּאֱמֶת הַבְּרֹגֶז הַזֶּה הָיָה בִּׁשְבִילֵנוּ. בִּׁשְבִיל שֶׁתִּהְיֶה לָנוּ
בְּחִירָה וַעֲבוֹדָה. כָּל הַמְּצִיאוּת שֶׁל בְּרִיאַת הָעוֹלָם הִיא כְּדֵי
שֶׁלְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ תִּהְיֶה בְּחִירָה וַעֲבוֹדָה. וּמֵהַבְּחִירָה
וְהָעֲבוֹדָה יִמָּשְׁכוּ לְכָל יְהוּדִי וִיהוּדִי בְּחִינוֹת חֲדָשׁוֹת לְגַמְרֵי
לֶעָתִיד לָבוֹא. וְאָנוּ לוֹמְדִים שֶׁעִקַּר מֻשָּׂג הָעֲבוֹדָה זֶה בְּשָׁעָה
שֶׁאָדָם נִמְצָא בְּהַסְתָּרַת פָּנִים, בְּתוֹךְ קְשָׁיִים. עִקַּר הַהַסְתָּרָה
הִיא שֶׁאָדָם רוֹצֶה דְּבָרִים לֹא טוֹבִים, שָׁם כָּל הַמִּלְחָמָה, וְשָׁם
הַכֹּחַ שֶׁלּוֹ לִגְאֹל אֶת הַטּוֹב.
 
כִּי בָּרֶגַע שֶׁהַ"לֹּא טוֹב" הוּא חִיצוֹנִי, הוּא לֹא נִמְצָא בְּתוֹךְ
הַנֶּפֶשׁ, גַּם עֲבוֹדָתוֹ הִיא חִיצוֹנִית. עִקַּר הַהִתְמוֹדְדוּת הִיא
בְּשָׁעָה שֶׁהַכֹּל עוֹבֵר עָלֵינוּ בִּפְנִימִיּוּת, בִּרְצוֹנוֹת גְּדוֹלִים מְאֹד
אֶל הַ"לּאֹ טוֹב", וְאָז הָאָדָם מִתְמוֹדֵד אִתָּם. אֲבָל צָרִיךְ לָדַעַת,
שֶׁכָּל הִתְמוֹדְדוּת שֶׁאָדָם מִתְמוֹדֵד שָׁם, וּבְעִקָּר כְּׁשֶהָאָדָם
מַמְשִׁיךְ לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַבָּאָה עַל יְדֵי
בִּטּוּי בְּדִבּוּר, מַחֲשָׁבָה וּבְהַרְגָּשַׁת הַלֵּב, הָאָדָם אוֹמֵר לְהַקָּדוֹשׁ
בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי לֹא רוֹצֶה אֶת זֶה, אֲנִי לֹא רוֹצֶה אֶת הַמָּקוֹם
הַזֶּה, אֲנִי מוּכָן לְשַׁלֵּם כָּל הֹון שֶׁבָּעוֹלָם, רַק תֹוצִיא אוֹתִי
מֵהַמָּקום הַזֶּה. בִּזְמַן שֶׁהָאָדָם מְַרגִּיׁש שֶׁהוּא מוּכָן לְַותֵּר
בְּקַלּוּת עַל כָּל הַמָּמוֹן הָעִקָּר שֶׁלֹּא לִהְיוֹת בַּמָּקוֹם הַזֶּה, זֶה
נִקְרָא שֶׁהוּא מַתְחִיל לְבָרֵר אֶת הַ"לֹּא טוֹב”.
 
צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁלְּכָל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ עֲבוֹדָה פְּרָטִית וּמְיֻחֶדֶת
שֶׁכְּבָר נִקְבְּעָה בִּבְרִיאַת הָעוֹלָם. לְכָל אָדָם בְּשֹׁרֶשׁ הַבְּרִיאָה
נִקְבְּעוּ כָּל הַפְָּרטִים שֶׁל עֲבוֹדָתוֹ הָרוּחָנִית. אִם כֵּן, הֵיכָן
הַבְּחִירָה שֶׁלָּנוּ? הַבְּחִירָה הִיא לִבְחֹר בַּטּוֹב בְּתוֹךְ הַמְּקוֹמוֹת
שֶׁל הַ"לֹּא טוֹב" שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹבְרִים.
 
הַיּוֹם שֶׁבּוֹ נִזְרַק מִפִּיו הַדִּבּוּר: "שֶׁהַלֹּא טוֹב יִקַּח אוֹתָךְ" הוּא
יוֹם בְּרִיאַת הָעוֹלָם. בְּיוֹם זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָצַר מַהֲלָךְ
שָׁלֵם לִבְרִיאַת הָעוֹלָם, וְהָאָדָם בַּגּוּף שֶׁהוּא הַנְּשָׁמָה בְּתוֹךְ
גּוּף, הַטּוֹב וְהָרַע וְהַבְּחִירָה בֵּינֵיהֶם. זֶה הַיּוֹם שֶׁבּוֹ הַקָּדוֹשׁ
בָּרוּךְ הוּא הֶחְלִיט שֶׁכְּדֵי לְהֵיטִיב הֲטָבָה שְׁלֵמָה עִם בְּרוּאָיו,
וּבִפְרָט עִם בִּתּוֹ הָאֲהוּבָה, הוּא צָרִיךְ לִבְרֹא לָהּ עוֹלָם. וְעוֹלָם
זֶה מִלְּשׁוֹן הֶעְלֵם, וּמָה הוּא מַעֲלִים? אֶת הַטּוֹב. מָה יָכוֹל
לְהַעֲלִים אֶת אוֹר ה'? הַחֹשֶׁךְ. דְּהַיְנוּ, נִבְרָא הַ"לֹּא טוֹב", הַיֵּצֶר
הָרַע, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן לוֹ מָקוֹם בָּעוֹלָם לִשְׁלֹט בְּתוֹךְ
הַקְּלִפּוֹת בְּעִמְקֵי הַחָמְרִיּוּת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, שָׁם נִמְצֵאת בַּת
הַמֶּלֶךְ, וְשָׁם נִטְמַן הַנִּיצוֹץ הַקָּדוֹשׁ.
 
הַמְּצִיאוּת שֶׁנִּקְרֵאת "גָּלוּת הַשְּׁכִינָה" זוֹ מְצִיאוּת שֶׁהַשֹּׁרֶשׁ
וְהַמָּקוֹר שֶׁלָּהּ נִמְצָא בְּעוֹלָמוֹת רוּחָנִיִּים עֶלְיוֹנִים. הַמָּקוֹם
שֶׁבּוֹ הָיָה אָדָם הָרִאשׁוֹן בְּגַן הָעֵדֶן וְחָטָא. מַצַּב הַגָּלוּת הַזֶּה
הוּא חֹק בְּדֶרֶךְ הַנְהָגַת הָעוֹלָם וּמֵהַׁשֹּרֶׁש הַזֶּה מִתְפַּׁשְּטִים
עֲנָפִים עַד לָעוֹלָם שֶׁלָּנוּ, עוֹלָם הַמַּעֲשֶׂה. פֹּה אֲנַחְנוּ חַיִּים אֶת
הַמְּצִיאוּת שֶׁנִּקְרֵאת "גָּלוּת הַשְּׁכִינָה" בִּבְחִינָה שֶׁכָּל יְהוּדִי,
כָּל נְשָׁמָה יְהוּדִית, בֵּין אִם זֶה אִישׁ אוֹ אִשָּׁה, חַיָּבִים לַעֲבֹר
מְצִיאוּת וַחֲוָיָה שֶׁל הַ"לֹּא טוֹב”.
 
בְּחֵטְא הָאָדָם הָרִאשׁוֹן כָּל עוֹלָמוֹת הַקְּדֻשָּׁה נִׁשְבְּרוּ שׁוּב.
וַחֲלָקִים רוּחָנִיִּים קְדוֹשִׁים מְאֹד נִכְנְסוּ בְּתוֹךְ קְלִפּוֹת, וְהֻפְרְדוּ
מִמְּקוֹר הָאוֹר וְהַטּוֹב שֶׁזֶּה הַמֶּלֶךְ. אָז נֶעֶשְׂתָה שְׁבִירָה לֹא רַק
אֵצֶל הָאָדָם, אֶלָּא גַּם כָּל הָעוֹלָמוֹת הָרוּחָנִיִיּם נָפְלוּ בְּיַחַד אִתּוֹ.
נְפִילָה מִמְּרוֹמֵי עוֹלָם רוּחָנִי זָךְ וְטָהוֹר לְעוֹלַם הָעֲשִׂיָּה שֶׁלָּנוּ
שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֲחִיזָה גְּדוֹלָה מְאֹד לַיֵּצֶר הָרַע, לְפִתּוּיִים לְתַאֲווֹת
וּלְנִסְיוֹנוֹת. עַכְשָׁו בַּת הַמֶּלֶךְ, הַשְּׁכִינָה, הַחֲלָקִים הַקְּדוֹשִׁים
שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, נִמְצָאִים בְּתוֹךְ הַקְּלִפּוֹת שֶׁל הַ"לֹּא
טוֹב", בְּעִמְקֵי עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה, הָעוֹלָם הַזֶּה, אַחֲרֵי שֶׁבַּת הַמֶּלֶךְ
נִזְרְקָה וְנֶעֶלְמָה.
 
וּמַדּוּעַ לֹא יָדְעוּ הֵיכָן הִיא? כִּי הַטּוֹב "נֶעְלַם". הוּא טָמוּן
בְּתוֹךְ הַסְתָּרָה כָּל כָּךְ גְּדוֹלָה, שֶׁקָּשֶׁה לִרְאוֹתוֹ. הַסּוֹד הוּא,
שֶׁכְּמוֹ שֶׁהַבַּת הָיְתָה הֲכִי יְקָרָה וַחֲבִיבָה, כָּךְ הֲכִי טוֹב, הֲכִי
טָהוֹר, טָמוּן בְּתוֹךְ הַ"לֹּא טוֹב" הֲכִי גָּדוֹל.
 
זוֹ הַדֶּרֶךְ בָּהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָצָה לְהַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם,
הַדֶּרֶךְ שֶׁנִּקְרֵאת מִדַּת הַדִּין, שֶׁבָּהּ בַּת הַמֶּלֶךְ הָיְתָה צְרִיכָה
לְהִלָּקַח אֶל הַ"לֹּא טוֹב". וְהַ"לֹּא טוֹב" זֶה הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁיֵּשׁ
בּוֹ צַעַר וְיִסּוּרִים, יְרִידוֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת וְאֵין סְפֹר נִסְיוֹנוֹת.
 
בְּמֶשֶׁךְ שֵׁשֶׁת אֲלָפִים שָׁנָה שֶׁל גָּלוּת הַשְּׁכִינָה, בְּגוּף וּבְנֶפֶשׁ.
הַנְּשָׁמָה הַטְּהוֹרָה וְהַזַּכָּה שֶׁרַק יָדְעָה אֶת טוּב וְעֹנֶג ה', יוֹרֶדֶת
אֶל עוֹלָם מְגֻשָּׁם זֶה, זוֹ יְרִידָה. זֹאת הִיא חֲטִיפָה שֶׁל הַ"לֹּא
טוֹב".
 
בַּת הַמֶּלֶךְ שֶׁנֶּעֶלְמָה זֶהוּ חֹק בַּבְּרִיאָה, שֶׁכָּל יְהוּדִי חַיָּב לַעֲבֹר
דֶּרֶךְ מְצִיאֻיּוֹת כָּאֵלֶּה, וּבְוַדַּאי, לְכָל זֶה יֵשׁ מַשְׁמָעוּת עֲמֻקָּה
בַּתַּכְלִית וּבְַגּאֻלָּה. וְֵיׁש לְהְַדִגּיׁש שֶׁאֵין כַָּוָּנתֵנוּ שֶׁהָאָָדם
מִבְּחִירָתוֹ וּרְצוֹנוֹ יוֹרֵד אֶל הַ"לֹּא טוֹב", נַהֲפוֹךְ הוּא. אָנוּ מִצַּד
הַהִשְׁתַּדְּלוּת, הַתְּפִלָּה וְהַמַּעֲשֶׂה עוֹשִׂים כָּל מָה שֶׁבִּיכָלְתֵּנוּ
לִהְיוֹת וּלְהִתְחַבֵּר עִם הַטּוֹב וְהָאוֹר, שֶׁהֵם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת
וְכָל הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים, אֶלָּא שֶׁיֵּׁש מַצָּבִים וּזְמַנִּים שֶׁאָנוּ
יוֹרְדִים אֶל כָּל מִינֵי בְּחִינוֹת שֶׁל הַ"לֹּא טוֹב", וְאָנוּ מַרְגִּישִׁים
וְלוֹמְדִים לָדַעַת שֶׁפְּעָמִים רַבּוֹת הַיְּרִידָה הַזֹּאת הָיְתָה בְּנִגּוּד
לִרְצוֹנֵנוּ. וְעַל הַמַּצָּבִים הָאֵלּוּ נֶאֶמְרוּ דְּבָרֵנוּ.
 
("אהבת קדומים", הר' עופר ארז)

השאר תגובה

0