ברסלב - כאייל תערוג - בדיקת חמץ

file_466_848X400.jpg

בס"ד
 
זמן בדיקת חמץ

בְּלֵיל י''ד בְּנִיסָן תֵּכֶף בְּצֵאת הַכּוֹכָבִים [19:20 בְּעֵרֶךְ], בּוֹדְקִים אֶת הֶחָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר. (לג)
אִם עֲדַיִן לֹא הִתְפַּלֵּל עַרְבִית וְהִגִּיעַ זְמַן צֵאת הַכּוֹכָבִים, יִתְפַּלֵּל עַרְבִית קֹדֶם וְאַחַר כָּךְ יִבְדֹּק, שֶׁיֵּשׁ לְהַקְדִּים לַעֲשׂוֹת אֶת הַמִּצְוָה הַתְּמִידִית [עַרְבִית], קֹדֶם הַמִּצְוָה שֶׁאֵינָהּ תְּמִידִית [בְּדִיקַת חָמֵץ]. כמבואר בהרחבה בחוברת 'ימי החנוכה בהלכה ובאגדה'. (מאור ישראל ח''ב פסחים ד ע''א. מד)


אִם הִתְפַּלֵּל עַרְבִית קֹדֶם צֵאת הַכּוֹכָבִים, יִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע וְאַחַר כָּךְ יִבְדֹּק אֶת הֶחָמֵץ, כֵּיוָן שֶׁקְּרִיאַת שְׁמַע תְּמִידִית, וְהִיא גַּם מִן הַתּוֹרָה. (מאור ישראל שם. חזו''ע חנוכה עא)
עֶרֶב פֶּסַח שֶׁחָל בְּשַׁבָּת - כֵּיוָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִבְדֹּק אֶת הֶחָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר, מַקְדִּימִים אֶת הַבְּדִיקָה לְלֵיל שִׁשִּׁי י''ג בְּנִיסָן, כְּלוֹמַר, יוֹם חֲמִישִׁי בָּעֶרֶב בְּצֵאת הַכּוֹכָבִים. (סו)

אכילה קודם הבדיקה

אָסוּר לֶאֱכֹל פַּת אוֹ עוּגָה יוֹתֵר מִ''כַּבֵּיצָה'' [בלי קליפתה - 50.4 גרם], הָחֵל מֵחֲצִי הַשָּׁעָה שֶׁקֹּדֶם זְמַן הַבְּדִיקָה, עַד שֶׁיִּבְדֹּק. וְאוּלָם, פֵּרוֹת וִירָקוֹת אוֹ תַּבְשִׁיל שֶׁל אֹרֶז וְכַדּוֹמֶה, מֻתָּר לֶאֱכֹל אֲפִלּוּ הַרְבֵּה, וְכֵן שְׁתִיַּת תֵּה אוֹ קָפֶה מֻתֶּרֶת. (מא)

מלאכה קודם הבדיקה

אָסוּר לְהַתְחִיל בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה חֲצִי שָׁעָה קֹדֶם זְמַן הַבְּדִיקָה, שֶׁמָּא יִמָּשֵׁךְ אַחַר מְלַאכְתּוֹ וְיִשְׁכַּח לִבְדֹּק. וְאִם עָבַר וְהִתְחִיל בִּמְלָאכָה אוֹ בַּאֲכִילָה, צָרִיךְ לְהַפְסִיק וְלִבְדֹּק. וְאָמְנָם, גַּם אִם הִתְחִיל בִּמְלָאכָה אוֹ בַּאֲכִילָה בְּהֶתֵּר לִפְנֵי הַזְּמַן הָאָמוּר, טוֹב שֶׁיַּפְסִיק כְּדֵי לִבְדֹּק לְכַתְּחִלָּה בַּזְּמַן. (מב)

שינה קודם הבדיקה

אָסוּר לִישֹׁן אֲפִלּוּ מְעַט, מֵחֲצִי הַשָּׁעָה שֶׁקֹּדֶם זְמַן הַבְּדִיקָה, שֶׁמָּא יִמָּשֵׁךְ בִּשְׁנָתוֹ וְיִשְׁכַּח לִבְדֹּק אֶת הֶחָמֵץ. (ת''ה חנוכה קלז)

שומר

הָרוֹצֶה לֶאֱכֹל יוֹתֵר מִשִּׁעוּר ''כַּבֵּיצָה'' פַּת אוֹ עוּגָה בַּחֲצִי הַשָּׁעָה שֶׁקֹּדֶם זְמַן הַבְּדִיקָה, רַשַּׁאי לְמַנּוֹת אָדָם אַחֵר שֶׁיַּזְכִּירֵהוּ בְּהַגִּיעַ זְמַן הַבְּדִיקָה לִבְדֹּק. וְהוּא הַדִּין שֶׁרַשַּׁאי לְהַתְחִיל בִּמְלָאכָה כְּשֶׁמְּמַנֶּה אָדָם אַחֵר שֶׁיַּזְכִּירֵהוּ. וְכֵן רַשַּׁאי לָנוּחַ מְעַט עַל מִטָּתוֹ, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ שׁוֹמֵר שֶׁאַחֲרָאִי לַהֲעִירוֹ לִבְדֹּק אֶת הֶחָמֵץ. (ת''ה חנוכה קלט)

לימוד תורה קדם הבדיקה

אֵין לְהַתְחִיל לִלְמֹד מִשֶּׁהִגִּיעַ זְמַן הַבְּדִיקָה, אֲבָל קֹדֶם לָכֵן מֻתָּר, אֲפִלּוּ בַּחֲצִי השָׁעָה שֶׁקֹּדֶם הַבְּדִיקָה, וְלֹא גָּזְרוּ חֲכָמִים בָּזֶה כְּמוֹ בַּאֲכִילָה, מְלָאכָה וְשֵׁנָה, מִגֹּדֶל חֲשִׁיבוּת הַזְּמַן וְחֻמְרַת הֶעָווֹן שֶׁל בִּטּוּל תּוֹרָה. וּכְשֶׁהִתְחִיל לִלְמֹד לִפְנֵי כֵן, אֵין צָרִיךְ לְהַפְסִיק מִלִּמּוּדוֹ, הֲגַם שֶׁהִגִּיעַ זְמַן הַבְּדִיקָה. (מב)

שיעור תורה קודם הבדיקה

בָּתֵּי כְּנֶסֶת שֶׁמִּתְקַיְּמִים בָּהֶם שִׁעוּרֵי תּוֹרָה מִדֵּי עֶרֶב לְאַחַר תְּפִלַּת עַרְבִית, טוֹב שֶׁיִּדְחוּ אֶת הַשִּׁעוּר לְשָׁעָה מְאֻחֶרֶת יוֹתֵר, כָּךְ שֶׁיַּסְפִּיקוּ הַצִּבּוּר לִבְדֹּק אֶת הֶחָמֵץ בְּבֵיתָם בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה, וּלְאַחַר מִכֵּן יַחְזְרוּ לַשִּׁעוּר וְיִלְמְדוּ כְּמִדֵּי יוֹם. אוּלָם, אִם יוֹדֵעַ מַגִּיד הַשִּׁעוּר שֶׁאִם יֵלְכוּ לְבֵיתָם לֹא יַחְזְרוּ לַשִּׁעוּר, אוֹ שֶׁיַּחְזְרוּ פָּחוֹת אֲנָשִׁים מִכָּל יוֹם, לֹא יְבַטֵּל אֶת הָרַבִּים מִלִּמּוּד תּוֹרָה, חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא יִמְסֹר אֶת הַשִּׁעוּר בַּשָּׁעָה הַקְּבוּעָה כְּמִדֵּי יוֹם, וְאַחַר כָּךְ יֵלְכוּ לְבֵיתָם וְיִבְדְּקוּ אֶת הֶחָמֵץ בְּשִׂמְחָה וָגִיל. וְטוֹב שֶׁיַּכְרִיזוּ אַחַר כָּךְ בַּצִּבּוּר שֶׁלֹּא לִשְׁכֹּחַ לִבְדֹּק אֶת הֶחָמֵץ. וּמִכָּל מָקוֹם, כָּל זֶה בְּשִׁעוּר שֶׁל 'דַּף הַיּוֹמִי' אוֹ פִּסְקֵי הֲלָכָה בִּלְבַד בְּלֹא פִּלְפּוּל, אֲבָל פִּלְפּוּל הַנִּמְסָר לָרַבִּים, יִדְחוּ אֶת הַשִּׁעוּר לְאַחַר הַבְּדִיקָה, שֶׁמָּא יִמָּשְׁכוּ וְיִשְׁכְּחוּ לִבְדֹּק. (מג)

שאר בני הבית

בְּכָל הָאָמוּר [אֲכִילָה, מְלָאכָה, שֵׁנָה וְלִמּוּד תּוֹרָה], אֵין הָאִסּוּר אֶלָּא עַל בַּעַל הַבַּיִת שֶׁהוּא עַצְמוֹ בּוֹדֵק, אֲבָל לִשְׁאָר בְּנֵי הַבַּיִת מֻתָּר בְּכָל זֶה. (חזו''ע חנוכה סח)

ההכנות לבדיקה

עֶשֶׂר חֲתִיכוֹת - מִנְהַג יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים לְהָכִין קֹדֶם הַבְּדִיקָה עֶשֶׂר חֲתִיכוֹת פַּת קְטַנּוֹת מְאֹד עֲטוּפוֹת הֵיטֵב בִּנְיָר, וּלְפַזְּרָן בְּפִנּוֹת הַבַּיִת, וְהַבּוֹדֵק, בְּעָבְרוֹ בְּכָל הַבַּיִת מוֹצֵא גַּם אוֹתָן. וְטוֹב שֶׁבְּנֵי הַבַּיִת יְפַזְּרוּ אֶת הַחֲתִיכוֹת, וְלֹא בַּעַל הַבַּיִת הַבּוֹדֵק. (לו)
טוֹב לִרְשֹׁם אֶת מְקוֹם הַנָּחַת הַחֲתִיכוֹת, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁיִּשְׁכְּחוּ הֵיכָן הִנִּיחוּן. וּמִכָּל מָקוֹם, אִם חִפֵּשׂ וְלֹא מָצָא, יִסְמֹךְ עַל הַבִּטּוּל שֶׁמְּבַטֵּל אַחַר כָּךְ אֶת הֶחָמֵץ. (לז, לח)


סַכִּין, לֶחֶם וּמֶלַח - יֵשׁ נוֹהֲגִים שֶׁהַבּוֹדֵק לוֹקֵחַ עִמּוֹ סַכִּין כְּדֵי לְחַטֵּט אַחַר הֶחָמֵץ שֶׁבַּחוֹרִים וּבַסְּדָקִים. וְכֵן נוֹהֲגִים, שֶׁמּוֹלִיךְ עִמּוֹ קְעָרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ פְּרוּסַת לֶחֶם, וּכְשֶׁמַּגִּיעַ זְמַן הַבִּעוּר לַמָּחֳרָת, שׂוֹרֵף אֶת הֶחָמֵץ שֶׁבַּקְּעָרָה. וּלְסִימָן טוֹב, כְּדַאי לָתֵת מְעַט מֶלַח בַּקְּעָרָה. (בן איש חי ועוד. נא)


נֵר - יִבְדֹּק לְאוֹר הַנֵּר אַךְ לֹא לְאוֹר אֲבוּקָה. [מִפְּנֵי שֶׁאוֹרוֹ גָּדוֹל וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַכְנִיסוֹ לַפִּנּוֹת, וְגַם מִשּׁוּם שֶׁיָּרֵא פֶּן תִּפְרֹץ דְּלֵקָה בַּבַּיִת, וְאִם כֵּן לִבּוֹ טָרוּד וְאֵינוֹ מְכַוֵּן לִבְדֹּק הֵיטֵב]. וְאִם עָבַר וּבָדַק בַּאֲבוּקָה, חוֹזֵר וּבוֹדֵק בְּלִי בְּרָכָה. וְאִם אֵין לוֹ נֵר, יִבְדֹּק בְּפָנָס בִּבְרָכָה. (לח)


חַשְׁמַל - לֹא יְכַבֶּה אֶת הָאוֹר בַּבְּדִיקָה, וְאַדְּרַבָּה, עָדִיף יוֹתֵר לִבְדֹּק עִם הַנֵּר לְאוֹר הַחַשְׁמַל, שֶׁהוּא מֵאִיר יוֹתֵר, וְיִשְׁתַּמֵּשׁ בַּנֵּר בְּעִקָּר לַחוֹרִים וְלַסְּדָקִים שֶׁחָשׁוּךְ שָׁם. (מ)

הברכה

קֹדֶם שֶׁיִּבְדֹּק, יְבָרֵךְ: ''בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל בִּעוּר חָמֵץ''.


דִּבּוּר - אָסוּר לְדַבֵּר בֵּין הַבְּרָכָה לַבְּדִיקָה אֲפִלּוּ מֵעִנְיַן הַבְּדִיקָה, כְּגוֹן שֶׁכָּבָה הַנֵּר וּמְבַקֵּשׁ שֶׁיָּבִיאוּ לוֹ אֵשׁ לְהַדְלִיקוֹ. וְאִם דִּבֵּר, אֵינוֹ חוֹזֵר לְבָרֵךְ. אַךְ אִם דִּבֵּר שֶׁלֹּא מֵעִנְיַן הַבְּדִיקָה, צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ. וּלְאַחַר שֶׁהִתְחִיל לִבְדֹּק - גַּם אָז יִזָּהֵר שֶׁלֹּא יְדַבֵּר כָּל דִּבּוּר שֶׁאֵינוֹ מֵעִנְיַן הַבְּדִיקָה. אַךְ אִם דִּבֵּר, אֵינוֹ חוֹזֵר לְבָרֵךְ. וְאִם הֻצְרַךְ לְבָרֵךְ 'אֲשֶׁר יָצַר' בְּמֶשֶׁךְ הַבְּדִיקָה, רַשַּׁאי לְבָרֵךְ, שֶׁמָּא יִשְׁכַּח לְבָרֵךְ אַחַר הַבְּדִיקָה. (מד)


שֶׁהֶחֱיָנוּ - אֵין מְבָרְכִים 'שֶׁהֶחֱיָנוּ' עַל מִצְוַת בְּדִיקַת חָמֵץ. אוּלָם מִמִּדַּת חֲסִידוּת טוֹב לָקַחַת בֶּגֶד חָדָשׁ אוֹ פְּרִי חָדָשׁ, וּלְבָרֵךְ 'שֶׁהֶחֱיָנוּ' לְאַחַר שֶׁיַּתְחִיל קְצָת בַּבְּדִיקָה, וִיכַוֵּן בְּבִרְכָתוֹ גַּם עַל מִצְוַת הַבְּדִיקָה, וּלְאַחַר הַבְּדִיקָה יְבָרֵךְ עַל הַפְּרִי וְיֹאכַל. (מה)

מקומות החיבים בבדיקה

צָרִיךְ לִבְדֹּק בְּכָל פִּנּוֹת הַבַּיִת, בַּאֲרוֹנוֹת הַמִּטְבָּח, בַּמְּקָרֵר, בַּמִּזְנוֹן, בַּמִּרְפָּסוֹת, חֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת, בַּגִּנּוֹת, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁמַּכְנִיסִים שָׁם חָמֵץ. וְיִבְדֹּק בְּכָל חַדְרֵי הַבַּיִת, אַף אִם בָּרוּר לוֹ שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא אָכַל שָׁם חָמֵץ. וּכְשֶׁיֵּשׁ יְלָדִים קְטַנִּים בַּבַּיִת, בָּרוּךְ ה', יִבְדֹּק גַּם תַּחַת הָאֲרוֹנוֹת וְהַמִּטּוֹת שֶׁמָּא הִכְנִיסוּ שָׁם חָמֵץ, וַאֲפִלּוּ אִם קָשֶׁה לוֹ, לֹא יָקוּץ בִּבְדִיקָתוֹ. וְאָמְרוּ חֲזַ''ל (אבות פ''ה מכ''ג) כִּי כְּגֹדֶל הַטֹּרַח וְהַצַּעַר לְקִיּוּם הַמִּצְוָה, כֵּן גֹּדֶל הַשָּׂכָר. (לה)


וּמְסֻפָּר עַל הַגָּאוֹן הַחֲתַם סוֹפֵר שֶׁהִרְבָּה לִבְדֹּק בְּכָל הַבַּיִת וְהָעֲלִיָּה בְּכָל אַרְגָּז וְאַרְגָּז, וּבֶחָצֵר וּבַגָּן, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר בְּאֵיזוֹ מְצִיאוּת שֶׁבָּעוֹלָם לְהַכְנִיס שָׁם חָמֵץ. וְהָיָה בּוֹדֵק בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ לוֹ בָּנִים וּבָנוֹת וְתַלְמִידִים בַּחוּרֵי חֶמֶד שֶׁאֶפְשָׁר לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶם, וְכֵן הָיָה מַטְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ גַּם בְּמַה שֶּׁאֵינוֹ לְפִי כְּבוֹדוֹ - לְהַכְנִיס רֹאשׁוֹ אֶל לוּל הַתַּרְנְגוֹלִים לִבְדֹּק הֵיטֵב. גַּם בְּמַעֲשֵׂה רַב כָּתַב עַל הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא שֶׁהָיְתָה נִמְשֶׁכֶת אֶצְלוֹ הַבְּדִיקָה זְמַן רַב. וְאִם גְּדוֹלֵי עוֹלָם אֵלּוּ לֹא חָסוּ עַל זְמַנָּם הַיָּקָר מְאֹד, קַל וָחֹמֶר אֲנַחְנוּ שֶׁצְּרִיכִים לְהִשְׁתַּדֵּל לְהִתְאַמֵּץ וְלִבְדֹּק בְּסַבְלָנוּת מְרֻבָּה. (לו, מט)

''חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה''

בַּעֲלֵי הַחֲנֻיּוֹת הָעֲסוּקִים מְאֹד בְּלֵיל בְּדִיקַת חָמֵץ, וּכְגוֹן סַפָּרִים, מוֹכְרֵי פָלָפֶל, פִּיצוֹת וְכַיּוֹצֵא, יִשְׁתַּדְּלוּ לְהַגִּיעַ לְבֵיתָם בְּצֵאת הַכּוֹכָבִים לִבְדֹּק אֶת הֶחָמֵץ בְּמַעֲמַד כָּל בְּנֵי הַבַּיִת, וְלֹא בִּגְמַר עֲבוֹדָתָם בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת שֶׁכְּבָר הוֹלְכִים בְּנֵי בֵיתָם לִישֹׁן. כִּי כַּאֲשֶׁר רוֹאִים הַיְלָדִים שֶׁהָאַבָּא בּוֹדֵק אֶת הֶחָמֵץ, וְהֵיאַךְ הוּא מִתְאַמֵּץ בְּמַעֲשֵׂה הַמִּצְוָה וּמִתְכּוֹפֵף תַּחַת הַמִּטּוֹת וּפוֹתֵחַ אֶת הָאֲרוֹנוֹת וְהַמְּקָרֵר, וְהוֹלֵךְ מֵחֶדֶר לְחֶדֶר, וְלֹא מְמַהֵר וְרוֹצֶה רַק לִגְמֹר, נֶחְקָקִים הַדְּבָרִים בְּלִבָּם חָזָק בְּיוֹתֵר, וְשׁוֹאֲבִים כֹּחוֹת רוּחָנִיִּים נַעֲלִים. הַשִּׂמְחָה וְהַהִתְלַהֲבוּת בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת מַקְנָה לַיְלָדִים הַרְבֵּה כֹּחַ, רָצוֹן וְחֵשֶׁק לְהַתְמִיד בַּמִּצְווֹת - בַּהֹוֶה, בֶּעָתִיד הַקָּרוֹב, וְגַם בֶּעָתִיד הָרָחוֹק. בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, הָרְחוֹב הַיּוֹם כָּל כָּךְ פָּרוּץ, מְקֻלְקָל וּמַשְׁחִית אֶת הַיְלָדִים, וְכַמָּה יְלָדִים וּנְעָרִים שֶׁסָּטוּ מִן הַדֶּרֶךְ לְבַסּוֹף חָזְרוּ מֵחֲמַת הַזִּכְרוֹנוֹת הַיָּפִים מִימֵי הַקַּטְנוּת מִמַּעֲשֵׂי הַמִּצְווֹת שֶׁל הָאַבָּא בְּהִתְלַהֲבוּת וּבְשִׂמְחָה לְכָל מִצְוָה.


אֲשֶׁר עַל כֵּן, יִשְׁתַּדְּלוּ בַּעֲלֵי הַמְּלָאכָה לְפַנּוֹת אֶת עַצְמָם מֵהַחֲנֻיּוֹת בִּזְמַן הַבְּדִיקָה, וִימַנּוּ מַחֲלִיף כָּלְשֶׁהוּ, וַאֲפִלּוּ אִם אֵינָם מוֹצְאִים מַחֲלִיף לְשָׁעָה זוֹ, אַל לָהֶם לְזַלְזֵל בַּחֲשִׁיבוּת חִנּוּךְ יַלְדֵיהֶם הַיְקָרִים. וְאַדְּרַבָּה, זְכוּת מִצְוָה זוֹ שֶׁל חִנּוּךְ הַבָּנִים וְהִתְגַּבְּרוּתוֹ שֶׁל הָאָב תַּעֲמֹד לָהֶם לְפַרְנָסָה טוֹבָה בְּכָבוֹד, בְּנַחַת וּבְשִׂמְחָה, וְיִזְכּוּ הוּא וְאִשְׁתּוֹ לִרְאוֹת בָּנִים וּבְנֵי בָנִים עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת, בְּיִרְאַת שָׁמַיִם טְהוֹרָה וּמִדּוֹת טוֹבוֹת, אָמֵן. כמבואר בחוברת ''ימי החנוכה בהלכה ובאגדה''.


                                                                                                   ("ימי הפסח בהלכה ובאגדה")

השאר תגובה

0