ברסלב - כאייל תערוג - ברכת האילנות

file_482_848X400.jpg

בס"ד
 
ברכת האילנות

טַעַם הַבְּרָכָה - הַיּוֹצֵא בִּימֵי נִיסָן וְרוֹאֶה אִילָנוֹת מַאֲכָל הַמּוֹצִיאִים אֶת פִּרְחֵיהֶם, מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם פַּעַם אַחַת, כְּדֵי לְהוֹדוֹת לַה' עַל חִדּוּשׁ הָעֵצִים הַיְבֵשִׁים שֶׁהִפְרִיחָם. (י)
נֻסַּח הַבְּרָכָה: ''בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם''.


כַּוָּנַת הַבְּרָכָה - יְכַוֵּן בַּבְּרָכָה הֵיטֵב, כִּי יֵשׁ בָּהּ תִּקּוּן וְעִלּוּי גָּדוֹל לַנְּשָׁמוֹת הַמְגֻלְגָּלוֹת בַּעֲצֵי הַשָּׂדֶה וּבָעֲשָׂבִים, וִיבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים. וְיִשְׁתַּדְּלוּ לְבָרֵךְ בְּרָכָה זוֹ בַּעֲשָׂרָה, כְּדֵי שֶׁיֹּאמְרוּ קַדִּישׁ לְאַחַר מִכֵּן לְעִלּוּי נִשְׁמַת הַנִּפְטָרִים. (החיד''א. י, יב)


זְרִיזִים מַקְדִּימִים לְמִצְווֹת - לְכַתְּחִלָּה יְבָרֵךְ 'בִּרְכַּת הָאִילָנוֹת' בְּיוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ עַצְמוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם, אִם לֹא הִסְפִּיק, רַשַּׁאי לְבָרֵךְ כָּל הַחֹדֶשׁ. וַאֲפִלּוּ בְּחֹדֶשׁ אִיָּר יָכוֹל לְבָרֵךְ, כָּל שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ פְּרָחִים בָּאִילָן, עַל אַף שֶׁגָּדְלוּ בּוֹ חֵלֶק מֵהַפֵּרוֹת. (כד, כה, כו)


אִילָנוֹת מַאֲכָל - לְכַתְּחִלָּה יְבָרֵךְ כְּשֶׁרוֹאֶה שְׁנֵי אִילָנוֹת, וּמִכָּל מָקוֹם אִם אֵין לוֹ אֶלָּא אִילָן אֶחָד, רַשַּׁאי לְבָרֵךְ. וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ אִילָנוֹת מַאֲכָל וְלֹא סְרָק. וְאִם טָעָה וּבֵרַךְ עַל אִילָנוֹת סְרָק, לֹא יְבָרֵךְ שׁוּב עַל אִילָנוֹת מַאֲכָל. (יג. חזו''ע ברכות תנז)


אִילָנוֹת מֻרְכָּבִים אוֹ עָרְלָה - לְכַתְּחִלָּה לֹא יְבָרֵךְ עַל אִילָנוֹת מֻרְכָּבִים, הוֹאִיל וְקִיּוּמָם נֶגֶד רְצוֹן הַבּוֹרֵא. אֲבָל אִילָנוֹת עָרְלָה לְכַתְּחִלָּה יָכוֹל לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם. (טו, יט)


רְאִיָּה - לֹא יְבָרֵךְ עַד שֶׁיִּרְאֶה אֶת הָאִילָנוֹת. וְלָכֵן, כְּשֶׁיֵּשׁ קִבּוּץ גָּדוֹל שֶׁל אֲנָשִׁים, יַקְפִּידוּ שֶׁיִּרְאוּ כֻּלָּם אֶת פִּרְחֵי הָאִילָנוֹת. וְאִם בֵּרְכוּ וְלֹא רָאוּ, לֹא יְבָרְכוּ שׁוּב כְּשֶׁיִּרְאוּ. (כח)


עִוֵּר - לֹא יְבָרֵךְ בִּרְכַּת הָאִילָנוֹת, כֵּיוָן שֶׁבְּרָכָה זוֹ תְּלוּיָה בָּרְאִיָּה וְהוּא אֵינוֹ רוֹאֶה, אַךְ טוֹב שֶׁיִּשְׁמַע מֵאַחֵר שֶׁיּוֹצִיאוֹ יְדֵי חוֹבָה, וְיַעֲנֶה אָמֵן. (כח, יד)


חוּץ לָעִיר - טוֹב לְבָרֵךְ עַל אִילָנוֹת שֶׁמִּחוּץ לָעִיר. וְאָמְנָם, אִם קָשֶׁה לוֹ לָצֵאת מֵחֲמַת חֻלְשָׁה, וּבִפְרָט מֵחֲשַׁשׁ בִּטּוּל תּוֹרָה, יְבָרֵךְ עַל אִילָנוֹת שֶׁבְּתוֹךְ הָעִיר. (יב)


שַׁבָּת - מֻתָּר לְבָרֵךְ עַל הָאִילָנוֹת בְּשַׁבָּת, וּבִפְרָט כְּשֶׁחָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ בְּשַׁבָּת, שֶׁזְּרִיזִים מַקְדִּימִים לְמִצְווֹת. וְכָל שֶׁכֵּן בִּמְקוֹמוֹת שֶׁרֹב הַצִּבּוּר בָּאִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת רַק בְּשַׁבָּת וְיֵשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁיִּשְׁכְּחוּ בִּימֵי הַחֹל לְבָרֵךְ, שֶׁבְּוַדַּאי מִצְוָה רַבָּה לְבָרֵךְ בְּשַׁבָּת לְזַכּוֹתָם. (כ, כג)


נָשִׁים - גַּם הַנָּשִׁים צְרִיכוֹת לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הָאִילָנוֹת. (י)


וְהֵן אֱמֶת, שֶׁכְּלָל גָּדוֹל בְּיָדֵינוּ, 'שֶׁהַנָּשִׁים פְּטוּרוֹת מִמִּצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא [גּוֹרֵם]'. דְּהַיְנוּ, כָּל מִצְוָה שֶׁצִּוָּה אוֹתָנוּ בּוֹרֵא עוֹלָם לַעֲשׂוֹתָהּ - אִם הַמִּצְוָה תְּלוּיָה בִּזְמַן קָבוּעַ, כְּלוֹמַר, שֶׁהַזְּמַן גּוֹרֵם לַמִּצְוָה לָבוֹא, הָאִשָּׁה פְּטוּרָה מִלַּעֲשׂוֹתָהּ. כְּגוֹן מִצְוַת צִיצִית, שֶׁהַנָּשִׁים פְּטוּרוֹת מִלְּהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית, כִּי זְמַנָּהּ קָבוּעַ בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה. וְכֵן פְּטוּרוֹת הֵן מִלְּהָנִיחַ תְּפִלִּין, כִּי זְמַן הֲנָחָתָן קָבוּעַ בַּחֹל וְלֹא בְּשַׁבָּת, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.


וְכֵיוָן שֶׁלֹּא רַק בְּמִצְווֹת מֵהַתּוֹרָה קַיָּם הַכְּלָל הַנַּ''ל, אֶלָּא גַּם בְּמִצְווֹת מִדִּבְרֵי חֲכָמִים, אִם כֵּן, לִכְאוֹרָה תִּהְיֶינָה הַנָּשִׁים פְּטוּרוֹת מִבִּרְכַּת הָאִילָנוֹת, כֵּיוָן שֶׁזְּמַנָּהּ בְּחֹדֶשׁ נִיסָן? אוּלָם הַכְּלָל בְּיָדֵינוּ, שֶׁלֹּא נֶחְשֶׁבֶת הַמִּצְוָה כְּ'מִצְוָה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא', אֶלָּא דַּוְקָא כְּשֶׁצִּוּוּי הַמִּצְוָה הוּא לִזְמַן מְסֻיָּם בִּלְבַד, אֲבָל יֶשְׁנָן מִצְווֹת שֶׁאֵין לָהֶן צִוּוּי לִזְמַן מְסֻיָּם, אֶלָּא שֶׁהַמְּצִיאוּת גּוֹרֶמֶת שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹתָן בְּכָל זְמַן, כְּגוֹן מִצְוַת הֲבָאַת בִּכּוּרִים, שֶׁזְּמַנָּהּ מֵחַג הַשָּׁבוּעוֹת עַד חֲנֻכָּה, וּבְכָל זֹאת אֵינָהּ נֶחְשֶׁבֶת כְּמִצְוָה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא, כֵּיוָן שֶׁמַּה שֶּׁאֵין מְבִיאִים בִּכּוּרִים בִּשְׁאָר הַשָּׁנָה, הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין שִׁבְעַת הַמִּינִים מְצוּיִים עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בִּשְׁאָר הַשָּׁנָה, וְאִלּוּ הָיוּ מְצוּיִים, הָיוּ הַיָּמִים רְאוּיִים לַהֲבָאַת בִּכּוּרִים. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בְּבִרְכַּת הָאִילָנוֹת - שֶׁאֵין הַצִּוּוּי לְחֹדֶשׁ נִיסָן דַּוְקָא, אֶלָּא שֶׁמְּבָרְכִים בְּחֹדֶשׁ זֶה כֵּיוָן שֶׁהַמְּצִיאוּת הִיא שֶׁהָאִילָנוֹת מְלַבְלְבִים בְּחֹדֶשׁ נִיסָן, אֲבָל אִלּוּ הָיוּ מְלַבְלְבִים בִּזְמַן אַחֵר, הָיוּ מְבָרְכִים בִּזְמַן אַחֵר. וּבֶאֱמֶת שֶׁיֶּשְׁנָן מְקוֹמוֹת בְּחוּץ לָאָרֶץ שֶׁהָאִילָנוֹת מְלַבְלְבִים בָּחֳדָשִׁים אֲחֵרִים, וּמְבָרְכִים הֵם בֶּחֳדָשִׁים הָהֵם, לְכָךְ לֹא נֶחְשֶׁבֶת בִּרְכַּת הָאִילָנוֹת כְּמִצְוָה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא. (י, כה)



                                                                                                        ("ימי הפסח בהלכה ובאגדה")

השאר תגובה

0