ברסלב - כאייל תערוג - הכשרת הכלים לפסח - חלק ב

file_493_848X400.png

בס"ד
 
כל כלי הולכים בו אחר רב תשמישו

הֶכְשֵׁר הַכְּלִי נִקְבָּע עַל פִּי רֹב שִׁמּוּשׁוֹ. כְּלוֹמַר, שֶׁאִם עַל פִּי רֹב הַשִּׁמּוּשׁ בַּכְּלִי הוּא בְּתַבְשִׁילִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם לַחוּת, כְּרֹטֶב אוֹ מָרָק, אַף עַל פִּי שֶׁפְּעָמִים מִשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ גַּם בְּמַאֲכָל יָבֵשׁ שֶׁלֹּא בְּאֶמְצָעוּת רֹטֶב - כֵּיוָן שֶׁרֹב שִׁמּוּשׁוֹ הוּא בְּתַבְשִׁיל לַח, הֶכְשֵׁרוֹ בְּהַגְעָלָה. וְעַל דֶּרֶךְ זוֹ הֶכְשֵׁר כָּל כְּלִי וְכֶלִי. (סימן תנא סעיף ו)


וְיֵשׁ לְהָבִין מָה הַסְּבָרָא בָּזֶה שֶׁנֵּלֵךְ אַחַר רֹב שִׁמּוּשׁוֹ שֶׁל הַכְּלִי, הֲרֵי לְמָשָׁל אִם הִשְׁתַּמַּשְׁנוּ פַּעַם אַחַת בַּכְּלִי בְּיָבֵשׁ, הֶכְשֵׁרוֹ בְּלִבּוּן, כִּי כְּבוֹלְעוֹ כָּךְ פּוֹלְטוֹ, וְאִלּוּ אִם נִשְׁתַּמֵּשׁ בַּכְּלִי הַזֶּה עוֹד כַּמָּה פְּעָמִים בְּלַח, דַּי יִהְיֶה לְהַכְשִׁירוֹ בְּהַגְעָלָה, כִּי נַעֲשָׂה רֹב שִׁמּוּשׁוֹ בְּלַח, וַהֲלֹא בְּלִיעָתוֹ בְּיָבֵשׁ לְהֵיכָן הָלְכָה?


וְהַדְּבָרִים מְיֻשָּׁבִים עַל פִּי דִּבְרֵי רַבֵּנוּ מְנַחֵם עֲזַרְיָה מִפָּאנוֹ. וּתְחִלָּה יֵשׁ לָדַעַת כִּי מִן הַתּוֹרָה דַּוְקָא כְּלִי שֶׁהוּא 'בֶּן יוֹמוֹ' [שֶׁבִּשְּׁלוּ בּוֹ אִסּוּר בָּ-24 שָׁעוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת] צָרִיךְ הֶכְשֵׁר, מִפְּנֵי שֶׁהָאִסּוּר הַבָּלוּעַ בּוֹ פּוֹלֵט טַעַם טוֹב בַּמַּאֲכָל, אֲבָל כְּלִי שֶׁאֵינוֹ בֶּן יוֹמוֹ [שֶׁלֹּא בִּשְּׁלוּ בּוֹ אִסּוּר בָּ-24 שָׁעוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת], אֵינוֹ צָרִיךְ שׁוּם הֶכְשֵׁר, כֵּיוָן שֶׁטַּעַם הָאִסּוּר הַבָּלוּעַ בּוֹ כְּבָר נִפְגַּם, וְטַעַם פָּגוּם אֵינוֹ אָסוּר מִן הַתּוֹרָה. וּבְכָל זֹאת חֲכָמִים הִצְרִיכוּ לְהַכְשִׁיר כְּלִי שֶׁאֵינוֹ בֶּן יוֹמוֹ, כְּדֵי לְהַפְלִיט מִמֶּנּוּ אֶת הַטַּעַם הַפָּגוּם. וְעַתָּה, כְּלִי שֶׁבָּלַע פְּעָמִים רַבּוֹת בְּלַח וּפַעַם אַחַת בְּיָבֵשׁ - אִם אָכֵן בָּלוּעַ בְּיָבֵשׁ בָּ-24 שָׁעוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת, יֵשׁ לְהַצְרִיכוֹ לִבּוּן, מֵאַחַר וְטַעֲמוֹ אֵינוֹ פָּגוּם וְלֹא יִפְלֹט אֶלָּא בָּאֵשׁ. וּמַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁהוֹלְכִים אַחַר רֹב שִׁמּוּשׁוֹ - זֶהוּ דַּוְקָא שֶׁכְּבָר עָבְרוּ 24 שָׁעוֹת מִבְּלִיעָתוֹ בְּיָבֵשׁ, שֶׁמִּן הַתּוֹרָה אֵינוֹ צָרִיךְ לִבּוּן, וּלְכָל הַיּוֹתֵר יִצְטָרֵךְ הַגְעָלָה, אִם הִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לָאַחֲרוֹנָה בְּלַח, וַחֲכָמִים הֵם שֶׁהִצְרִיכוּ לְהַכְשִׁירוֹ אַף אִם לֹא הִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בָּ-24 שָׁעוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת כְּלָל. וְלֹא הֶחְמִירוּ לְהַצְרִיכוֹ אֶת הַהֶכְשֵׁר הֶחָמוּר יוֹתֵר, אֶלָּא קָבְעוּ לָלֶכֶת אַחַר רֹב שִׁמּוּשׁוֹ, מִבְּלִי לָחוּשׁ לַמִּעוּט. (שו''ת הרמ''ע מפאנו סימן צו. גינת ורדים, עין יצחק אלחנן, בית דוד, רב פעלים, ועיין שלמת חיים זוננפלד. קמח)


סִירִים - רֹב שִׁמּוּשָׁם הוּא בְּדָבָר לַח, וַאֲפִלּוּ שֶׁפְּעָמִים מְבַשֵּׁל בָּהֶם מַאֲכָל יָבֵשׁ לְלֹא רֹטֶב, הֶכְשֵׁרָם בְּהַגְעָלָה. וְגַם מִכְסֵה הַסִּיר וְהַיָּדִית צְרִיכִים הַגְעָלָה. (סימן תנא סעי' ה, יב, יד)
יֵשׁ לְהַקְפִּיד לְנַקּוֹת וְלִגְרֹר הֵיטֵב אֶת הַשַּׁחְרוּרִית שֶׁבְּתַחְתִּית הַכְּלִי, וְאִם אִי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיאָהּ, יַגְעִיל אֶת הַכְּלִי כְּמוֹ שֶׁהוּא. (קלו)


כַּפּוֹת, כַּפִּיּוֹת וּמַזְלְגוֹת - כֵּיוָן שֶׁרֹב שִׁמּוּשָׁם הוּא בִּ'כְלִי שֵׁנִי' [דְּהַיְנוּ בִּכְלִי שֶׁהוּרַק אֵלָיו הַמַּאֲכָל מֵהַכְּלִי שֶׁבֻּשַּׁל בּוֹ], אַף הֶכְשֵׁרָם בִּכְלִי שֵׁנִי. וְהַיְנוּ שֶׁיַּרְתִּיחַ מַיִם, וְיָכוֹל לְשָׁפְכָם לְתוֹךְ קְעָרָה, וּבְעוֹד הַמַּיִם חַמִּים מְאֹד, יַנִּיחַ אֶת הַכֵּלִים בַּקְּעָרָה. וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאֶפְשָׁר לְהַכְשִׁירָם בְּעֵרוּי מִכְּלִי רִאשׁוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּרְתִּיחַ מַיִם וִיעָרֶה עַל הַכֵּלִים. וּמִכָּל מָקוֹם, בְּנֵי אַשְׁכְּנַז מַחְמִירִים לְהַכְשִׁירָם דַּוְקָא בְּהַגְעָלָה בִּכְלִי רִאשׁוֹן. (סימן תנא סעיף ה, ו. קמד)


סַכִּין - יְנַקֶּה הֵיטֵב וּבִפְרָט בִּמְקוֹם הַחִבּוּר לַיָּדִית. וְאַף עַל פִּי שֶׁרֹב הַשִּׁמּוּשׁ בְּסַכִּין הוּא בִּכְלִי שֵׁנִי, מִכָּל מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁבִּשְׁעַת הַחִתּוּךְ דּוֹחֲקִים אֶת הַסַּכִּין בַּמַּאֲכָל, לְכָךְ בּוֹלַעַת הַסַּכִּין יוֹתֵר, וְהֶכְשֵׁרָהּ בְּהַגְעָלָה. וְאוּלָם בְּהַגְעָלָה זוֹ אֵין חִיּוּב לְהַקְפִּיד שֶׁהַמַּיִם יִהְיוּ עַל הָאֵשׁ בִּשְׁעַת הַהַגְעָלָה, אֶלָּא דַּי שֶׁהַמַּיִם יִהְיוּ חַמִּים מְאֹד. (תנא ס''ג. קלז)


מַצֶּקֶת - כֵּיוָן שֶׁרֹב שִׁמּוּשָׁהּ הוּא בִּכְלִי רִאשׁוֹן, הֶכְשֵׁרָהּ בְּהַגְעָלָה. (סימן תנא סעיף ה)


מֵחַם מַיִם - שֶׁבְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה מַקְפִּידִים שֶׁלֹּא לְחַמֵּם עָלָיו דִּבְרֵי מַאֲכָל, אֵין צָרִיךְ הֶכְשֵׁר, וְרַק יְדִיחֵהוּ הֵיטֵב מִבַּחוּץ. אַךְ אִם חִמְּמוּ עָלָיו אֲפִלּוּ פַּעַם אַחַת פִּתָּה אוֹ בּוּרֶקָס וְכַדּוֹמֶה, הֶכְשֵׁרוֹ בְּהַגְעָלָה. וְאִם הוּא חַשְׁמַלִּי, שֶׁחוֹשֵׁשׁ לְהַגְעִילוֹ, יְמַלְּאֵהוּ מַיִם עַד הַסּוֹף וְיַרְתִּיחֵהוּ עַד שֶׁיִּגְלְשׁוּ הַמַּיִם עַל שְׂפַת הַכְּלִי. (ילקו''י י תסט. אור לציון ח''ג פ''י ה''ה)


מַחֲבַת - בֵּין שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בָּהּ עִם הַרְבֵּה שֶׁמֶן [כְּטִגּוּן צִ'יפְּס וּשְׁנִיצְל], וּבֵין שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בָּהּ עִם מְעַט שֶׁמֶן [כְּטִגּוּן בֵּיצָה], הֶכְשֵׁרָהּ בְּהַגְעָלָה. (כן כתבו בתשובות הגאונים, הראבי''ה, הרא''ש, הרוקח, טור ושו''ע סימן תנא סי''א, ויורה דעה סימן קכא ס''ד. ערך השלחן, אבני צדק, רבנו זלמן, חק יעקב, הש''ך, תפארת אדם, שלחן גבוה, החיד''א, זרע אמת ועוד. קלח)


סִיר עוּגָה - שֶׁמּוֹרְחִים בּוֹ מְעַט שֶׁמֶן שֶׁלֹּא תִּשָּׂרֵף הָעוּגָה, הַמֵּקֵל לְהַכְשִׁירוֹ בְּהַגְעָלָה, יֵשׁ לוֹ עַל מַה לִּסְמֹךְ. אַךְ עָדִיף לִקְנוֹת סִיר עוּגָה חָדָשׁ לְפֶסַח. (שלחן גבוה, תפארת אדם, מהר''י בכר שמואל ועוד. קלב)
תַּנּוּר אֲפִיָּה - יְנַקֶּה אֶת הַתַּנּוּר הֵיטֵב עִם חָמְרֵי נִקּוּי מִכָּל שְׁיָרֵי מַאֲכָל וְזֵעָה שֶׁהִצְטַבְּרוּ בַּפִּנּוֹת. וְטוֹב שֶׁיַּמְתִּין 24 שָׁעוֹת מֵעֵת הַשִּׁמּוּשׁ הָאַחֲרוֹן בַּתַּנּוּר, וְיַסִּיקֵהוּ לְמֶשֶׁךְ שָׁעָה אַחַת בְּמִדַּת הַחֹם הַגְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר, וְאָז רַשַּׁאי לֶאֱפוֹת וְלִצְלוֹת בּוֹ בְּפֶסַח. וּמִכָּל מָקוֹם, לְתַבְנִיּוֹת הָאֲפִיָּה לֹא יוֹעִיל הֶכְשֵׁר זֶה, וְלָכֵן לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בַּתַּבְנִיּוֹת שֶׁל הֶחָמֵץ, אֶלָּא בְּתַבְנִיּוֹת מְיֻחָדוֹת לְפֶסַח אוֹ בְּתַבְנִיּוֹת חַד פַּעֲמִיּוֹת. (קלב)


מִיקְרוֹגָל לְלֹא גּוּפֵי הַשְׁחָמָה - יְנַקֶּה אוֹתוֹ הֵיטֵב מִכָּל שְׁיָרֵי מַאֲכָל דְּבוּקִים. וְיַנִּיחַ בְּתוֹכוֹ קַעֲרַת מַיִם עִם מְעַט חָמְרֵי נִקּוּי, כְּדֵי לִפְגֹּם אֶת הַמַּיִם שֶׁלֹּא יִהְיוּ רְאוּיִים לִשְׁתִיָּה כְּלָל, וְיַפְעִיל כָּךְ אֶת הַמִּיקְרוֹגָל בְּמֶשֶׁךְ חָמֵשׁ אוֹ שֵׁשׁ דַּקּוֹת. וְאִם יֵשׁ בּוֹ גּוּפֵי הַשְׁחָמָה, הֶכְשֵׁרוֹ כְּהֶכְשֵׁר תַּנּוּר אֲפִיָּה כַּנַּ''ל. (ילקו''י ח''ה שסא)


חֲצוּבָה [הַבַּרְזֶל שֶׁעָלָיו מַנִּיחִים אֶת הַסִּיר בַּבִּשּׁוּל] וְכִירַיִם [הַמִּשְׁטָח שֶׁל הַגַּז] - יְנַקֶּה אֶת כָּל הַחֲלָקִים הֵיטֵב בְּחָמְרֵי נִקּוּי, וְיַחְמִיר לְהַגְעִילָם. אַךְ אַף אִם עֵרָה עֲלֵיהֶם מַיִם רוֹתְחִים מִכְּלִי רִאשׁוֹן, הֻכְשְׁרוּ בְּכָךְ. וְיֵשׁ מַחְמִירִים לְצַפּוֹתָם בִּנְיַר כֶּסֶף. וְהַטַּעַם שֶׁאֵינָם צְרִיכִים לִבּוּן, כִּי אֲפִלּוּ אִם נָפַל אֵיזֶה חָמֵץ יָבֵשׁ עַל הַחֲצוּבָה וְנִצְלָה שָׁם בָּאֵשׁ וְנִבְלַע, מִן הַסְּתָם הוּא נִשְׂרַף. וַאֲפִלּוּ אִם לֹא נִשְׂרַף, בְּכָל זֹאת מֵאַחַר וְלֹא מַנִּיחִים בְּפֶסַח אֶת הַמַּאֲכָל עַצְמוֹ עַל הַחֲצוּבָה, אֶלָּא נוֹתְנִים אוֹתוֹ בַּסִּיר, וְהַסִּיר עַל הַחֲצוּבָה - כְּלָל גָּדוֹל בְּיָדֵינוּ שֶׁאֵין הַבָּלוּעַ בַּכְּלִי יוֹצֵא לִכְלִי אַחֵר שֶׁלֹּא בְּאֶמְצָעוּת רֹטֶב. וּבְלָאו הָכִי הֲרֵי רֹב הַנִּבְלַע בַּחֲצוּבָה אֵינוֹ אֶלָּא מִמַּה שֶּׁנִּשְׁפַּךְ עָלָיו, וְאִם כֵּן מֵעִקַּר הַדִּין דַּי לוֹ בָּעֵרוּי בִּלְבַד. (קלז)


הַהֶבְדֵּל בֵּין חָמֵץ לְבָשָׂר וְחָלָב
וְיֵשׁ לִשְׁאֹל, הֲרֵי בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה אֵין צָרִיךְ לְהַגְעִיל אֶת הַחֲצוּבָה וְהַכִּירַיִם בֵּין שִׁמּוּשׁ בְּבָשָׂר לְשִׁמּוּשׁ בְּחָלָב, אַף שֶׁפְּעָמִים נִשְׁפָּךְ מֵהַמַּאֲכָל, וּמַדּוּעַ בֶּחָמֵץ אָנוּ מַחְמִירִים? תְּשׁוּבָה: רֵאשִׁית, בְּוַדַּאי שֶׁבִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, כְּשֶׁיֵּשׁ לִכְלוּךְ שֶׁל חָלָב אוֹ בָּשָׂר הַנִּכָּר לָעַיִן, צָרִיךְ לְנַקּוֹתוֹ. אֶלָּא שֶׁלְּגַבֵּי הַבָּשָׂר וְהֶחָלָב הַבְּלוּעִים בַּחֲצוּבָה וּבַכִּירַיִם, כֵּיוָן שֶׁכָּל בְּלִיעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ הִיא בְּלִיעָה שֶׁל הֶתֵּר [חָלָב לְבַד אוֹ בָּשָׂר לְבַד], סָמְכוּ עַל הַמְּצִיאוּת הַמּוּכַחַת שֶׁהָאֵשׁ שׂוֹרֶפֶת אֶת הַנִּשְׁפָּךְ עַל הַחֲצוּבָה מִיָּד. אוּלָם בְּפֶסַח הֶחְמִירוּ, מִשּׁוּם הַחֻמְרָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל אִסּוּר חָמֵץ. (קלז)


פְּלָטָה שֶׁל שַׁבָּת - יְנַקֶּה הֵיטֵב אֶת הַפְּלָטָה מִכָּל חֲשַׁשׁ חָמֵץ דָּבוּק, וִיעָרֶה עָלֶיהָ מַיִם רוֹתְחִים מִכְּלִי רִאשׁוֹן. (קלח) וְאוּלָם אִם יֶשְׁנָהּ רְגִילוּת לְחַמֵּם חַלּוֹת בְּשַׁבָּת עַל גַּבֵּי הַפְּלָטָה, יְצַפֶּה אוֹתָהּ הֵיטֵב בִּנְיַר כֶּסֶף, וְרַק אָז יִהְיֶה רַשַּׁאי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ בְּפֶסַח.
שַׁפּוּדִים וּרְשָׁתוֹת - שֶׁצָּלוּ בָּהֶם חָמֵץ עַל הָאֵשׁ [כְּגוֹן קְצִיצוֹת בָּשָׂר הַמְעֹרָבוֹת בְּפֵרוּרֵי לֶחֶם], הֶכְשֵׁרָם בְּלִבּוּן בָּאֵשׁ עַד שֶׁיִּהְיוּ נִיצוֹצוֹת נִתָּזִים מֵהֶם. וְאִם טָעָה וְהִכְשִׁירָם בְּהַגְעָלָה בִּלְבַד וְצָלָה בָּהֶם בְּפֶסַח, רַשַּׁאי לֶאֱכֹל אֶת הַמַּאֲכָל. וְאִם צָלָה בָּהֶם בָּשָׂר וְלֹא יָדוּעַ לוֹ שֶׁהָיָה מְעֹרָב בָּהֶם פֵּרוּרֵי לֶחֶם, דַּי לְהַגְעִילָם. (קכו)


מֵדִיחַ כֵּלִים - יְנַקֵּהוּ הֵיטֵב עִם חָמְרֵי נִקּוּי, וְטוֹב שֶׁיַּפְעִיל אֶת הַמְּכוֹנָה כְּשֶׁהִיא רֵיקָה עִם מַיִם רוֹתְחִים וְחָמְרֵי נִקּוּי. (ילקו''י ח''ה עמוד שס) וּמִן הַדִּין מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמֵדִיחַ כֵּלִים בִּכְלֵי בָּשָׂר וּכְלֵי חָלָב יַחַד. וכמבואר בהרחבה בחוברת 'כשרות המטבח' בהלכה.


שַׁיִשׁ מִטְבָּח - יָדִיחַ וִינַקֶּה אוֹתוֹ הֵיטֵב בְּכָל הַפִּנּוֹת, וִיעָרֶה עָלָיו מַיִם רוֹתְחִים מִכְּלִי רִאשׁוֹן. וְאִם יֵשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁיִּתְקַלְקֵל מֵהַמַּיִם הָרוֹתְחִים, יְצַפֶּה אֶת הַשַּׁיִשׁ בִּנְיַר כֶּסֶף. (קס)
כִּיּוֹר חַרְסִינָה - יְדִיחֵהוּ הֵיטֵב, וִיעָרֶה עָלָיו [ג' פְּעָמִים] מַיִם רוֹתְחִים מִכְּלִי רִאשׁוֹן. (קנא)


                                                                        ("ימי הפסח בהלכה ובאגדה")

השאר תגובה

0