ברסלב - כאייל תערוג - כשרות המצרכים בפסח - חלק א

file_375_848X400.png

בס"ד
 
כשרות המצרכים בפסח

השגחה מוסמכת

כָּל מִצְרְכֵי הַמָּזוֹן שֶׁקּוֹנִים לְפֶסַח, צָרִיךְ לְהַקְפִּיד שֶׁיִּהְיוּ כְּשֵׁרִים לְפֶסַח בְּהַשְׁגָּחָה מֻסְמֶכֶת. וְיַקְפִּיד בָּזֶה אֲפִלּוּ בְּמִצְרָכִים שֶׁאֵינָם מִמִּינֵי דָּגָן, כִּי יִתָּכֵן מְאֹד שֶׁבְּאֶחָד מִן הָרְכִיבִים יֶשְׁנָהּ תַּעֲרֹבֶת חָמֵץ שֶׁאֵינָהּ יְדוּעָה לָנוּ.

קטניות

יֵשׁ לָדַעַת וּלְהוֹדִיעַ, כִּי הָאֹרֶז וְכָל הַקִּטְנִיּוֹת, כְּמוֹ חוּמוּס, שְׁעוּעִית, אֲפוּנָה, עֲדָשִׁים וְעוֹד, אֵינָם חָמֵץ כְּלָל וְעִקָּר, וְאֵין שׁוּם אִסּוּר לְאָכְלָם בְּפֶסַח.
כַּמְבֹאָר בְּמִשְׁנָה פְּסָחִים (קיד ע''א) שֶׁצָּרִיךְ לֶאֱכֹל שְׁנֵי תַּבְשִׁילִין בְּלֵיל פֶּסַח, אָמַר רַב הוּנָא שְׁנֵי תַּבְשִׁילִין, כְּגוֹן סִילְקָא [תֶּרֶד] וְאֹרֶז. וְרָבָא הָיָה מְהַדֵּר כָּל שָׁנָה לֶאֱכֹל בְּלֵיל פֶּסַח דַּוְקָא סִילְקָא וְאֹרֶז, כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ שְׁנֵי דְּבָרִים אֵלּוּ מִפִּיו שֶׁל רַב הוּנָא. וְאָמַר רַב אָשִׁי, מִכָּאן לָמַדְנוּ שֶׁאֵין מִי שֶׁחוֹשֵׁשׁ לְדִבְרֵי רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי שֶׁחָלַק עַל חֲכָמִים וְאָמַר שֶׁהָאֹרֶז הוּא מִין דָּגָן. ע''כ.


אֶלָּא שֶׁלִּפְנֵי כַּמָּה מְאוֹת שָׁנִים, כַּאֲשֶׁר הָיוּ שְׂדוֹת הַחִטָּה וְהַקִּטְנִיּוֹת סְמוּכוֹת זוֹ לָזוֹ, הָיוּ מִשְׁתַּלְשְׁלִים גַּרְעִינֵי חִטָּה לִשְׂדוֹת הַקִּטְנִיּוֹת וּמִתְעָרְבִים בָּהֶם, וְלֹא כֻּלָּם בְּקִיאִים הָיוּ לִבְרֹר אֶת הַקִּטְנִיּוֹת הֵיטֵב לְבַל תִּשָּׁאֵר שָׁם שׁוּם חִטָּה. לֹא פַּעַם קָרָה שֶׁהָיוּ מוֹצְאִים בְּפֶסַח גַּרְגֵּר חִטָּה בַּתַּבְשִׁיל, שֶׁאָז נֶאֱסַר כֻּלּוֹ. אִי לְכָךְ, בְּאַרְצוֹת אַשְׁכְּנַז הִנְהִיגוּ עַל עַצְמָם חֻמְרָה זֹו שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל קִטְנִיּוֹת, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְבָרְרָם כַּהֹגֶן. מִלְּבַד זֹאת, פְּעָמִים רִבּוֹת הָיוּ מְיַבְּאִים אֹרֶז וְקִטְנִיּוֹת בְּשַׂקֵּי הַקֶּמַח, וְהָיָה נִדְבָּק קֶמַח בָּאֹרֶז, שֶׁדָּבָר זֶה גָּרַם לְחָמֵץ גָּמוּר. וְעַל כֵּן בְּוַדַּאי שֶׁעַל בְּנֵי אַשְׁכְּנַז לְהַמְשִׁיך בְּמִנְהָגָם, מִשּׁוּם ''וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ''. (פב)


חוּץ לָאָרֶץ - יֶשְׁנָן קְהִלּוֹת מְסֻיָּמוֹת מִבְּנֵי סְפָרַד בְּחוּץ לָאָרֶץ, כְּמוֹ בְּחֵלֶק מֵעָרֵי מָרוֹקוֹ, תּוּנִיס וְעוֹד, שֶׁהִנְהִיגוּ חֻמְרָה זֹאת עַל עַצְמָם שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּפֶסַח קִטְנִיּוֹת אוֹ חֵלֶק מִסּוּגֵי הַקִּטְנִיּוֹת. וְאָמְנָם, לְאַחַר שֶׁעָלוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהַ'מָּרָא דְאַתְרָא', הוּא מָרָן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, רַבֵּנוּ יוֹסֵף קָארוֹ זיע''א, אֲשֶׁר כָּל הַסְּפָרַדִּים וַעֲדוֹת הַמִּזְרָח לְלֹא יוֹצֵא מִן הַכְּלָל קִבְּלוּ הוֹרָאוֹתָיו, רַשָּׁאִים הֵם לְשַׁנּוֹת אֶת מִנְהָגָם וְלֶאֱכֹל קִטְנִיּוֹת לְלֹא הַתָּרָה. [וְרַק אִם הִמְשִׁיכוּ בְּחֻמְרָתָם לְאַחַר שֶׁעָלוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּפִתְאוֹם רוֹצִים לְשַׁנּוֹת אֶת מִנְהָגָם, יַעֲשׂוּ הַתָּרָה.] וּכְבָר הִתְבַּטֵּא הַגָּאוֹן חָכָם צְבִי שֶׁהָיָה מֵרַבָּנֵי אַשְׁכְּנַז לִפְנֵי כִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וְאָמַר: ''הַלְוַאי וְהַמַּצָּה שֶׁאֲנִי אוֹכֵל בְּלֵיל הַסֵּדֶר תִּהְיֶה כְּשֵׁרָה לְלֹא שׁוּם חֲשַׁשׁ חִמּוּץ, כְּמוֹ הָאֹרֶז וְהַקִּטְנִיּוֹת שֶׁאוֹכְלִים אַחֵינוּ הַסְּפָרַדִּים בְּפֶסַח''. (פד, פו)
חָתָן - בָּחוּר סְפָרַדִּי שֶׁנָּהַג בְּבֵית הוֹרָיו שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל קִטְנִיּוֹת, וְכַיּוֹם נָשָׂא אִשָּׁה וְעוֹמֵד בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ, רַשַּׁאי לֶאֱכֹל קִטְנִיּוֹת לְלֹא שׁוּם הַתָּרָה כְּלָל. (פה)


אַף אִם הָאַבָּא מְצַוֶּה אֶת בְּנוֹ הַנָּשׂוּי שֶׁיַּמְשִׁיךְ בְּחֻמְרוֹתָיו שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אֹרֶז וְקִטְנִיּוֹת, אִם הַבֵּן אֵינוֹ חָפֵץ, אֵינוֹ חַיָּב לִשְׁמֹעַ לְאָבִיו, מֵאַחַר וּבְנֵי סְפָרַד קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת הוֹרָאוֹת מָרָן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, בֵּין לְהָקֵל בֵּין לְהַחְמִיר.


וְכָל שֶׁכֵּן בְּמִנְהָג זֶה שֶׁיֵּשׁ עָלָיו קְצָת עוֹרְרִים. וְעַיֵּן בַּטּוּר (סימן תנג) שֶׁכָּתַב, וְיֵשׁ אוֹסְרִים לֶאֱכֹל אֹרֶז וְכָל מִינֵי קִטְנִיּוֹת בַּתַּבְשִׁיל, לְפִי שֶׁמִּינֵי חִטִּים מִתְעָרְבִים בָּהֶן, וְחֻמְרָה יְתֵרָה הִיא זוֹ, וְלֹא נָהֲגוּ כֵּן. וְכָתַב הַבֵּית יוֹסֵף: גַּם רַבֵּנוּ יְרוּחָם כָּתַב, אוֹתָם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אֹרֶז וּמִינֵי קִטְנִיּוֹת מְבֻשָּׁל בְּפֶסַח - מִנְהַג שְׁטוּת הוּא, זוּלָתִי אִם הֵם עוֹשִׂים לְהַחְמִיר עַל עַצְמָם, וְלֹא יָדַעְתִּי לָמָּה. וְאוּלַי לֹא רָאָה רַבֵּנוּ יְרוּחָם מַה שֶּׁכָּתַב הַסְּמַ''ק, שֶׁנִּרְאֶה שֶׁאֲסָרוּם מִשּׁוּם דְּדָגָן מַעֲשֵׂה קְדֵרָה וְקִטְנִית מַעֲשֵׂה קְדֵרָה, וְגָזְרוּ שֶׁמָּא יְבַשֵּׁל דָּגָן כְּמוֹ קִטְנִית.

וְגַם יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁעוֹשִׂים פַּת מִקִּטְנִית וְיָבוֹאוּ לִטְעוֹת וְיַעֲשׂוּ פַּת מִדָּגָן, אֲבָל מִינֵי יְרָקוֹת שֶׁאֵינָם דּוֹמִים לְדָגָן כְּלָל, לֹא יָבוֹאוּ לִטְעוֹת.

וְגַם פְּעָמִים תְּבוּאָה מְעֹרֶבֶת בָּהֶם, וְאִי אֶפְשָׁר לְבָרְרוֹ יָפֶה. וְרַבֵּנוּ מָנוֹחַ כָּתַב טַעַם בְּשֵׁם סֵפֶר הַמִּנְהָגוֹת, מִפְּנֵי שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לֶאֱכֹל קִטְנִיּוֹת בַּמּוֹעֵד, שֶׁנֶּאֱמַר 'וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ', וְאֵין שִׂמְחָה בַּאֲכִילַת תַּבְשִׁיל קִטְנִיּוֹת. וְכָתַב הַבֵּית יוֹסֵף: ''וְלֵית דְּחָשׁ לַדְּבָרִים הַלָּלוּ זוּלָתִי הָאַשְׁכְּנַזִּים''.

וְכָתַב הַגָּאוֹן יַעְבֵּ''ץ בְּסִפְרוֹ מֹר וּקְצִיעָה: ''וּמְעִידַנִי עַל אַבָּא מָארִי הַגָּאוֹן חֲכַם צְבִי זַצַ''ל, שֶׁכַּמָּה צַעַר נִצְטַעֵר אוֹתוֹ צַדִּיק עַל מִנְהַג הָאַשְׁכְּנַזִּים לְהִמָּנַע מֵאֲכִילַת אֹרֶז וְקִטְנִיּוֹת בְּפֶסַח, וְהָיָה אוֹמֵר, אִם הָיָה לִי כֹּחַ הָיִיתִי מְבַטֵּל לַמִּנְהָג הַגָּרוּעַ הַלָּז, שֶׁהִיא חֻמְרָה שֶׁמְּבִיאָה קֻלָּה, וְיוֹצֵא מִמֶּנָּה מִכְשׁוֹל לְהִכָּשֵׁל בְּאִסּוּר חָמֵץ גָּמוּר, כִּי מִתּוֹךְ שֶׁאֵין מִינֵי קִטְנִיּוֹת וְאֹרֶז מְצוּיִים לֶהָמוֹן לֶאֱכֹל וְלִשְׂבֹּעַ, צְרִיכִים לֶאֱפוֹת מַצָּה הַרְבֵּה מְאֹד, וְאֵין נִזְהָרִים בָּעִסָּה כָּרָאוּי וְכוּ', וְגַם נִמְנָעִים מִשִּׂמְחַת יוֹם טוֹב מִסִּבַּת חֻמְרָה שֶׁאֵין לָהּ טַעַם וְלֹא רֵיחַ, וְאַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז צַדִּיק דַּרְכּוֹ וְנִפֵּץ חֻמְרוֹת אֵלּוּ אֶל הַסָּלַע''. עי''ש.

עַל כֵּן בְּוַדַּאי שֶׁאֵין חַיָּב הַבֵּן לִשְׁמֹעַ לְאָבִיו, אַךְ יִזָּהֵר לְהַבְהִיר לְאָבִיו בְּנַחַת וּנְעִימוּת אֶת טַעֲמוֹ וְנִמּוּקוֹ, וְהַכֹּל עַל מְקוֹמוֹ יָבוֹא בְשָׁלוֹם. (פב) וכמבואר בחוברת 'כבוד אב ואם בהלכה ובאגדה'.


אַשְׁכְּנַזִּיָּה הַנְּשׂוּאָה לִסְפָרַדִּי - רַשָּׁאִית לֶאֱכֹל אֹרֶז וְקִטְנִיּוֹת בְּפֶסַח, וְכֵן יְכוֹלָה לְהָקֵל בְּכָל מִנְהֲגֵי הַסְּפָרַדִּים שֶׁמְּקִלִּים בָּהֶם. וְכָתְבוּ הַפּוֹסְקִים שֶׁכָּךְ עָדִיף שֶׁתַּעֲשֶׂה כְּכָל מִנְהֲגֵי הַסְּפָרַדִּים, מֵאֲשֶׁר תַּחְמִיר עַל עַצְמָהּ כְּמִנְהֲגֵי בֵּית אָבִיהָ, כִּי בָּזֶה שֶׁתִּתְנַהֵג בְּחֻמְרוֹת יֶתֶר עַל בַּעְלָהּ, גּוֹרֶמֶת לִמְנִיעַת הַשָּׁלוֹם בַּבַּיִת, שֶׁחָמוּר הוּא מְאֹד.


וּכְבָר כָּתַב הָרַמְבַּ''ם (הלכות אישות פרק טו הלכה כ): ''צִוּוּ חֲכָמִים עַל הָאִשָּׁה שֶׁתִּהְיֶה מְכַבֶּדֶת אֶת בַּעְלָהּ בְּיוֹתֵר מִדַּאי, וְתַעֲשֶׂה כָּל מַעֲשֶׂיהָ עַל פִּיו, וְיִהְיֶה בְּעֵינֶיהָ כְּמוֹ שַׁר אוֹ מֶלֶךְ, מְהַלֶּכֶת בְּתַאֲוַת לִבּוֹ, וּמַרְחֶקֶת כָּל מַה שֶּׁיִּשְׂנָא, וְזֶה הוּא דֶּרֶךְ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים הַטְּהוֹרִים בְּזִוּוּגָן, וּבִדְרָכִים אֵלּוּ יִהְיֶה יִשּׁוּבָם נָאֶה וּמְשֻׁבָּח''. ע''כ. (פז)


מֻתָּר לְאַשְׁכְּנַזִּי לְבַשֵּׁל לַחֲבֵרוֹ הַסְּפָרַדִּי אֹרֶז וּשְׁאָר מִינֵי קִטְנִיּוֹת בְּפֶסַח. וּכְמוֹ כֵן רַשַּׁאי לְבַשֵּׁל אֹרֶז בְּיוֹם טוֹב שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח שֶׁחָל בְּיוֹם שִׁשִּׁי, כְּדֵי שֶׁיֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ הוּא וּבְנֵי בֵיתוֹ בְּלֵיל שַׁבָּת שֶׁהוּא אִסְרוּ חַג שֶׁל פֶּסַח. (פו)


סְפָרַדִּיָּה הַנְּשׂוּאָה לְאַשְׁכְּנַזִּי - לֹא תְּבַשֵּׁל בְּבֵיתָם אֹרֶז וְקִטְנִיּוֹת, אַךְ כַּאֲשֶׁר מַגִּיעָה לְבִקּוּר אֵצֶל הוֹרֶיהָ בֶּחָג, רַשָּׁאִית לֶאֱכֹל שָׁם אֹרֶז וְקִטְנִיּוֹת. (פח)


אוֹרֵחַ - אַשְׁכְּנַזִּי הַמִּתְאָרֵחַ אֵצֶל סְפָרַדִּי, הֲגַם שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל קִטְנִיּוֹת, רַשַּׁאי לֶאֱכֹל אֶת הַמַּאֲכָלִים שֶׁהִתְבַּשְּׁלוּ בַּסִּירִים שֶׁבִּשְּׁלוּ בָּהֶם אֹרֶז וְקִטְנִיּוֹת לְלֹא שׁוּם חֲשָׁשׁ. (פו)


בְּדִיקַת הָאֹרֶז - הַמִּנְהָג לִבְדֹּק אֶת הָאֹרֶז שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בִּתְשׂוּמֶת לֵב רַבָּה לְבַל תִּמָּצֵא בּוֹ חִטָּה. וְיִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא לִבְדֹּק לְיַד הַיְלָדִים כְּשֶׁהַלֶּחֶם בְּיָדָם, שֶׁמָּא יִפְּלוּ חָלִילָה פֵּרוּרִים לָאֹרֶז. (פב)

מצה עשירה

מֻתָּר לָלוּשׁ וְלֶאֱפוֹת עוּגוֹת מַצָּה עֲשִׁירָה, דְּהַיְנוּ עוּגוֹת מִקֶּמַח חִטָּה כָּשֵׁר לְפֶסַח הַנִּלּוֹשׁ בְּמִיץ פֵּרוֹת אוֹ שֶׁמֶן אוֹ דְּבַשׁ אוֹ חָלָב, בְּלִי מַיִם כְּלָל, וּמֻתָּר לְהַשְׁהוֹת עִסָּה זוֹ זְמַן רַב, כֵּיוָן שֶׁ''מֵּי פֵּרוֹת אֵין מַחְמִיצִים'' (פסחים לה עמוד ב), וּכְמוֹ שֶׁפָּסַק מָרָן בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (סימן תסב סעיף א). וּפָשׁוּט שֶׁצָּרִיךְ בָּזֶה זְהִירוּת מְרֻבָּה, וְיַקְפִּיד גַּם שֶׁהַכֵּלִים יִהְיוּ יְבֵשִׁים מִמַּיִם, כִּי אִם יִתְעָרֵב בָּעִסָּה אֲפִלּוּ מְעַט מַיִם, יְכוֹלָה הָעִסָּה כֻּלָּהּ לְהַחְמִיץ.


מִנְהַג בְּנֵי אַשְׁכְּנַז שֶׁלֹּא לֶאֱפוֹת 'מַצָּה עֲשִׁירָה' אֶלָּא רַק לְחוֹלֶה אוֹ לְזָקֵן, כְּמוֹ שֶׁפָּסַק הָרָמָ''א (סימן תסב סעיף ד). וִיכוֹלִים לְהָקֵל גַּם לִילָדִים קְטַנִּים (קיח). וּבְעֶרֶב פֶּסַח מֻתָּר גַּם לִבְנֵי אַשְׁכְּנַז לֶאֱכֹל מַצָּה עֲשִׁירָה, שֶׁלֹּא הֶחְמִירוּ אֶלָּא בַּפֶּסַח עַצְמוֹ. (סימן תעא סעיף ב, נודע ביהודה, ערוך השלחן סימן תמד סק''ה. רסה)


חֲנֻיּוֹת - הַמּוֹכֵר בַּחֲנוּתוֹ עוּגוֹת 'מַצָּה עֲשִׁירָה', יֵשׁ לוֹ לִתְלוֹת מוֹדָעָה שֶׁבְּנֵי אַשְׁכְּנַז אֵינָם אוֹכְלִים עוּגוֹת אֵלּוּ בְּפֶסַח, זוּלַת לְחוֹלִים, לִזְקֵנִים וְלִילָדִים קְטַנִּים. (קיח)


עוּגוֹת מִקֶּמַח מַצָּה - מֻתָּר גַּם לִבְנֵי אַשְׁכְּנַז לֶאֱפוֹת עוּגוֹת מִ'קֶּמַח מַצָּה' עִם מַיִם, שֶׁמֵּאַחַר וְהַמַּצָּה נֶאֶפְתָה, שׁוּב אֵינָהּ מַחְמִיצָה לְעוֹלָם. (פרי חדש, שערי תשובה, חק יעקב. קיח)

פצוחים

יֵשׁ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִקְנוֹת אֱגוֹזִים, שְׁקֵדִים, פִיסְטוּקִים וְכַיּוֹצֵא קְלוּיִים הַנִּמְכָּרִים בַּשּׁוּק, אִם אֵין עֲלֵיהֶם הַשְׁגָּחָה כַּדָּת, מֵאַחַר וּפְעָמִים מְעֹרָבִים בָּהֶם קֶמַח בַּמֶּלַח שֶׁעֲלֵיהֶם. (קיז)

פרות יבשים

פֵּרוֹת יְבֵשִׁים כִּתְאֵנִים, צִמּוּקִים, שְׁזִיפִים, מִשְׁמְשִׁים וְכַיּוֹצֵא, הַנִּמְכָּרִים בַּשּׁוּק בַּהַשְׁגָּחָה כַּדָּת, שֶׁיִּבְּשׁוּם בְּאֹפֶן שֶׁאֵין בָּהֶם חֲשַׁשׁ חָמֵץ כְּלָל, מֻתָּר לְכַתְּחִלָּה לְאָכְלָם בֵּין לִבְנֵי סְפָרַד וּבֵין לִבְנֵי אַשְׁכְּנַז. (הרמ''א סימן תסז סעיף ח)

תמרוקים. משחת נעלים. חמרי נקוי.

חָמֵץ שֶׁנִּפְסָל מֵאֲכִילַת הַכֶּלֶב בְּעֶרֶב פֶּסַח, מֻתָּר לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ בַּפֶּסַח (סימן תמב סעיף ט). אֲשֶׁר עַל כֵּן, תַּמְרוּקִים, בֹּשֶׂם וּמוּצְרֵי קוֹסְמֶטִיקָה, מִשְׁחַת נַעֲלַיִם, וְחָמְרֵי נִקּוּי, אַף אִם נַעֲשׂוּ לְלֹא הַשְׁגָּחָה לְפֶסַח, מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם, כֵּיוָן שֶׁטַּעֲמָם פָּגוּם וְאֵינָם רְאוּיִים לַאֲכִילַת הַכֶּלֶב. (קיט. ילקו''י ח''ה שס)

תרופות

אִם נַעֲשׂוּ לְלֹא הַשְׁגָּחָה מְיֻחֶדֶת לְפֶסַח וְיֵשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁמְּעֹרָב בָּהֶן חָמֵץ שֶׁטַּעֲמוֹ פָּגוּם, מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן לְצֹרֶךְ חוֹלֶה שֶׁנָּפַל לְמִשְׁכָּב אַף שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה, וּבִלְבַד שֶׁאֵין הַחֵךְ נֶהֱנֶה מֵהֶן כְּלָל, כְּגוֹן כַּדּוּרֵי בְּלִיעָה. אֲבָל אִם הַחֵךְ נֶהֱנֶה מֵהֶן, כְּמוֹ כַּדּוּרֵי מְצִיצָה אוֹ סִירוֹפּ מָתוֹק, אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן. וּמַה טּוֹב לְבַקֵּשׁ מֵהָרוֹפֵא שֶׁיִּרְשֹׁם לוֹ תְּרוּפוֹת הַכְּשֵׁרוֹת לְפֶסַח, כְּמוֹ שֶׁמָּצוּי הַיּוֹם בְּרֹב הַתְּרוּפוֹת.


[וּבֵאֵר הָרַמְבַּ''ם שֶׁדִּין חָמֵץ כְּכָל מַאֲכַל אִסּוּר, שֶׁאִם אֵין בּוֹ הֲנָאָה לַחֵךְ, מֻתָּר לְהִתְרַפֹּאת בּוֹ. וְכָתַב הַחֲזוֹן אִישׁ, אַף עַל פִּי שֶׁמְּעֹרָב הָעֲמִילָן בַּמַּיִם וּמַחְמִיץ, מִכָּל מָקוֹם אִם הוּא מְעֹרָב בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְמַאֲכַל אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַפְרִיד הָעֲמִילָן לְבַדּוֹ, מֻתָּר לְבָלְעָן, כִּי בְּתַעֲרֹבֶת כָּזוֹ לֹא שַׁיָּךְ לוֹמַר שֶׁהוּא מַחְשִׁיב אֶת הַחֹמֶץ ['אַחַשְׁבֵיהּ'], כִּי דַּעְתּוֹ רַק עַל הַסַּמִּים הַמּוֹעִילִים לִרְפוּאָה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם הָיוּ רְאוּיִים לַאֲכִילַת אָדָם, הָיוּ אֲסוּרִים בַּאֲכִילָה וְחַיָּב לְבַעֵר.] (קכ)

                                                                                                    ("ימי הפסח בהלכה ובאגדה")
 

השאר תגובה

0