ברסלב - כאייל תערוג - ליקוטי עצות - גאווה וענווה

file_442_848X400.jpg

בס"ד
 
ליקוטי עצות – גאווה וענווה

גְּנוּת הַגַּאֲוָה וּמַעֲלַת הָעֲנָוָה
 
א. עַל־יְדֵי גֹּדֶל הָעֲנָוָה שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת עַד שֶׁהוּא בִּבְחִינַת אַיִן, עַל־יְדֵי זֶה הוּא יָכוֹל לְכַפֵּר עֲווֹנוֹת: (לק"א סי' ד' אות ז')
ב. עַל־יְדֵי עֲנָוָה זוֹכִין לְהִתְפַּשְּׁטוּת הַגַּשְׁמִיּוּת וְנִכְלָלִין בָּאֵין סוֹף, וְיוֹדְעִים שֶׁכָּל מְאֹרְעוֹתָיו כֻּלָּם הֵם לְטוֹבָתוֹ, שֶׁזֹּאת הַבְּחִינָה הוּא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא: (שם אות ט')
ג. עַל־יְדֵי גַּאֲוָה בָּא עֲנִיּוּת: (שם אות ח')


ד. עַל־יְדֵי עֲנָוָה זוֹכִין לִתְשׁוּבָה. כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה עַל־יְדֵי שֶׁמַּרְגִּישׁ שִׁפְלוּתוֹ וְקַטְנוּתוֹ וּפְגָמָיו הַמְּרֻבִּים, וּמֵבִין שֶׁבְּוַדַּאי רָאוּי לוֹ לִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת (וּשְׁפִיכוּת דָּמִים) בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת, וְזֶה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה: (לק"א סי' ו' אות ו')


ה. אֲפִלּוּ מִי שֶׁהִתְעַנָּה וְסִגֵּף אֶת עַצְמוֹ, אַל יִתְגָּאֶה וְיַחֲשֹׁב שֶׁכְּבָר הוּא צַדִּיק וְיָכוֹל לַעֲשׂוֹת פִּדְיוֹנוֹת וּלְהִתְפַּלֵּל תְּפִלּוֹת. כִּי צָרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת, שֶׁאַחַר כָּל הַתַּעֲנִיתִים וְהַסִּגּוּפִים עֲדַיִן נִּשְׁאֲרוּ כָּל תַּאֲוָתָם קְשׁוּרִים בְּגוּפָם, וְגַם זֻהֲמַת תַּאֲוַת אֲבִיהֶם מִשְּׁעַת הַהוֹלָדָה, גַּם זֶה קָשׁוּר בְּגוּפָם עֲדַיִן. וּכְשֶׁיִּסְתַּכֵּל עַל זֶה בְּוַדַּאי יִפֹּל עָלָיו חֲרָדָה גְּדוֹלָה וְלֹא יִטְעֶה שֶׁהוּא צַדִּיק. וְיִשְׁתַּדֵּל לְהָבִיא וּלְהָשִׁיב כָּל הַתְּפִלּוֹת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, כִּי רַק הֵם יוֹדְעִים לְהִתְפַּלֵּל וּלְהַעֲלוֹת הַתְּפִלָּה כָּרָאוּי. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן וּמְשַׁגֵּר תְּפִלָּה סְדוּרָה בְּפִיהֶם: (לק"א סי' י' אות ד')


ו. אֵלּוּ הַבַּעֲלֵי גַּאֲוָה הַמּוֹנְעִים עַצְמָם וַאֲחֵרִים מִלֵּילֵךְ לְצַדִּיקִים לְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם, הֵם מְעַכְּבִים תַּאֲוָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: (שם)
ז. לְבַטֵּל הַגֵּאוּת שֶׁהוּא עֲבוֹדָה זָרָה, הָעִקָּר הוּא עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים: (שם אות ה')


ח. עַל־יְדֵי בִּטּוּל הַגַּאֲוָה הַחָכְמָה עַל תִּקּוּנָהּ. וְזוֹכִין לְחַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים, וְנִמְתָּקִין הַדִּינִים, וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה וּלְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה וּלְהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה בְּנִגְלֶה וְנִסְתָּר וְלִבְחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ: (שם אות ח' ט')
ט. גֵּאוּת הוּא בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה, וְעַל־יְדֵי גֵּאוּת אֵין יְכוֹלִין לִפְתֹּחַ פֶּה, וְאֵין לוֹ כְּלֵי הַדִּבּוּר לְדַבֵּר דִּבּוּרִים הַמְּאִירִים. וּכְשֶׁהַתּוֹרָה בָּאָה לְתוֹךְ פִּיו, לֹא דַּי שֶׁאֵין דִּבְרֵי הַתּוֹרָה מְאִירִים לוֹ לְהַחֲזִירוֹ לַמּוּטָב, אֶלָּא שֶׁגַּם הַתּוֹרָה עַצְמָהּ נִתְגַּשֵּׁם וְנִתְחַשֵּׁךְ שָׁם מִפִּיו: (לק"א סי' י"א אות ב')


י. גֵּאוּת וְנִאוּף תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה. וּכְשֶׁשּׁוֹמֵר הַבְּרִית וְנִצּוֹל מִגֵּאוּת, זוֹכֶה לְאוֹר הַמֵּאִיר לוֹ לִתְשׁוּבָה עַד שֶׁזּוֹכֶה לָבוֹא לִתְבוּנוֹת הַתּוֹרָה לְעֻמְקָהּ: (שם אות ג')
יא. יֵשׁ עֲנָוָה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּדְלוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא עָנָו מֵחֲמַת שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁהַגַּדְלוּת מְבֻזָּה מְאֹד, עַל־כֵּן הוּא עָנָו כְּדֵי לְהִתְיַקֵּר וּלְהִתְכַּבֵּד. נִמְצָא שֶׁהוּא עָנָו בִּשְׁבִיל גַּדְלוּת וְכָבוֹד. עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַשְׂכִּיל עַל דְּרָכָיו וּלְהִתְרַחֵק מֵהַגַּדְלוּת בְּתַכְלִית עַד קָצֶה הָאַחֲרוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל: מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ. כִּי הַגַּדְלוּת הוּא בְּחִינַת שֶׁבַע בָּתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעַל־יְדֵי זֶה גָּלוּ יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצָם, וְעַל־יְדֵי זֶה עֲדַיִן לֹא חָזַרְנוּ לְאַרְצֵנוּ, מֵחֲמַת שֶׁרוֹדְפִים אַחַר הַכָּבוֹד עַל־יְדֵי הַגַּדְלוּת: (שם אות ז')


יב. אֵין אָדָם זוֹכֶה לְתוֹרָה אֶלָּא עַל־יְדֵי שִׁפְלוּת, שֶׁיְּשַׁבֵּר גַּאֲוָתוֹ מִד' בְּחִינוֹת שִׁפְלוּת. כִּי צָרִיךְ הָאָדָם לְהַקְטִין אֶת עַצְמוֹ לִפְנֵי גְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ, וְלִפְנֵי בְּנֵי אָדָם כְּעֶרְכּוֹ, וְלִפְנֵי קְטַנִּים מִמֶּנּוּ. וְלִפְעָמִים שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ קָטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים, וְצָרִיךְ לְהַקְטִין אֶת עַצְמוֹ כְּנֶגֶד מַדְרֵגַת עַצְמוֹ, וִידַמֶּה בְּעֵינָיו שֶׁהוּא לְמַטָּה מִמַּדְרֵגָתוֹ: (לק"א סי' י"ד אות ה')


יג. צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִכָּל הַדְּבָרִים, שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְהִתְגַּדֵּל בָּהֶם, וְהֵם ג' דְּבָרִים: חָכְמָה, גְּבוּרָה וַעֲשִׁירוּת. הַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לְשַׁבֵּר גַּאֲוָתוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִכָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים וְלִהְיוֹת עָנָו וְשָׁפָל בְּכֻלָּם: (שם)


יד. כְּפִי מַה שֶׁמְּשַׁבֵּר גַּאֲוָתוֹ כֵּן הוּא זוֹכֶה לְתוֹרָה. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְקָרֵב רְחוֹקִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נִתְגַּדֵּל וְנִתְעַלֶּה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמַעֲלֶה הַכָּבוֹד לְשָׁרְשׁוֹ וְזוֹכֶה לְיִרְאָה. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לִשְׁלוֹם בַּיִת, שָׁלוֹם בַּעֲצָמָיו. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לִתְפִלָּה וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לַשָּׁלוֹם הַכְּלָלִי, שָׁלוֹם בְּכָל הָעוֹלָמוֹת: (שם אות ב' ג' ה' י')


טו. עַל־יְדֵי גַּדְלוּת נוֹפְלִים בִּתְפִיסָה: (לק"א סי' כ"ב אות י"א)
טז. כְּשֶׁהַדּוֹר אֵינָם שׁוֹמְרִים אֶת פִּיהֶם, עַל־יְדֵי זֶה נִכְשָׁלִים חַ"ו כְּשֵׁרֵי הַדּוֹר בְּגֵאוּת. עַל־כֵּן צְרִיכִין אֵלּוּ הַכְּשֵׁרֵי הַדּוֹר לְהִתְבּוֹנֵן מְאֹד בְּהַגְּדֻלָּה וְהַהִדּוּר וְהַחֲשִׁיבוּת שֶׁמַּגִּיעַ לָהֶם, לְכָל אֶחָד לְפִי עֶרְכּוֹ, מְעַט אוֹ הַרְבֵּה, לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל בְּגֵאוּת שֶׁהִיא גָּלוּת הַשְּׁכִינָה חַ"ו: (לק"א סי' נ"ח אות י')

השאר תגובה

0