ברסלב - כאייל תערוג - ליקוטי עצות - מחלוקת ומריבה - חלק ב

file_450_848X400.jpg
בס"ד
 

"ליקוטי עצות" – מחלוקת ומריבה

 

[יג]. בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם דָּנִים אֶת כָּל אָדָם לְכַף חוֹב וְחוֹקְרִים תָּמִיד עַל חוֹבוֹת בְּנֵי אָדָם, הֵם מִתֹּקֶף הַסִּטְרָא אַחֲרָא, מִבְּחִינַת קֵץ כָּל בָּשָׂר, שֶׁהוּא חוֹקֵר תָּמִיד לַעֲשׂוֹת קֵץ וְכִלָּיוֹן חַ"ו, וּלְעוֹרֵר דִּין וּלְהַלְשִׁין וּלְקַטְרֵג. וְעִקַּר כֹּחָם נִמְשָׁכִים מִפְּגַם הַדִּבּוּר. וְעִקַּר הַכְנָעָתָם וּבִטּוּלָם הוּא עַל יְדֵי תִּקּוּן הַדִּבּוּר. וְעַיֵּן דִּבּוּר אוֹת ו' ז': (לק"א סי' ל"ח אות ב')

[יד]. עַל יְדֵי מְחָאַת כַּפַּיִם בַּתְּפִלָּה נִתְבַּטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת, וְנִתְבַּטֵּל הֶרֶג וְאָבְדָּן מִן הָעוֹלָם, וְזוֹכִין לְשָׁלוֹם: (לק"א סי' מ"ד)

[טו]. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת מִתְרַחֵק מִן הַמַּחֲלֹקֶת בְּיוֹתֵר. כִּי עִקַּר הַמַּחֲלֹקֶת וְהַכַּעַס הוּא מֵחֶסְרוֹן הַדַּעַת, וְכָל מַה שֶּׁהַדַּעַת מִתְרַבֶּה בְּיוֹתֵר, מִתְבַּטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת בְּיוֹתֵר. עַל כֵּן עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁהִיא הַדַּעַת, מִתְבַּטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת וְנִתְרַבֶּה הַשָּׁלוֹם: (לק"א סי' נ"ו אות ג' ו')

[טז]. וְכֵן עַל־יְדֵי טְבִילַת מִקְוֶה נִמְשָׁךְ דַּעַת וּמְבַטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת: (שם אות ז')

[יז]. עַל יְדֵי הַכַּעַס נִתְעוֹרְרִים מְקַטְרְגִים וְשׂוֹנְאִים עַל הָאָדָם וְשׁוֹלְטִים עָלָיו. וְהַתִּקּוּן לָזֶה הוּא תַּעֲנִית אוֹ עֹנֶג שַׁבָּת: (לק"א סי' נ"ז אות ו')

[יח]. עִקַּר הַמַּחֲלֹקֶת בָּא עַל יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. עַל כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ עָלָיו מַחֲלֹקֶת, שֶׁחוֹלְקִין וּמַקְשִׁין וְשׁוֹאֲלִין עָלָיו קֻשְׁיוֹת, צָרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן בְּהַמַּחֲלֹקֶת וְלָשׁוּב עַל־יְדֵי זֶה עַל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, וְעַל־יְדֵי זֶה יְתַקֵּן אֱמוּנַת חֲכָמִים. עַיֵּן צַדִּיק: (לק"א סי' ס"א אות ה')

[יט]. יֵשׁ כַּמָּה סְפָרִים עַכְשָׁו, וְגַם עֲתִידִין עוֹד לִהְיוֹת סְפָרִים, וְכֻלָּם צְרִיכִים לְהָעוֹלָם וְאָסוּר לַחֲלֹק וּלְהַלְעִיג עַל שׁוּם סֵפֶר שֶׁהוֹלֵךְ עַל פִּי תּוֹרָתֵינוּ הַקְּדוֹשָׁה. וְכָל מִי שֶׁמַּלְעִיג עֲלֵיהֶם, נִדּוֹן בְּצוֹאָה רוֹתַחַת. מִלְּבַד אִם הוֹלֵךְ עַל פִּי חֲקִירוֹת שֶׁל חָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם שֶׁאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם כְּלָל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. עַיֵּן תַּלְמוּד תּוֹרָה: (שם)

[כ]. יֵשׁ צַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁאֱמוּנָתָם שְׁלֵמָה בְּוַדַּאי, וְאַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ עֲלֵיהֶם מַחְלֹקֶת. וְהוּא בִּבְחִינַת "וְהוּא חֵטְא רַבִּים נָשָׂא", שֶׁסּוֹבֵל צַעַר הַמַּחֲלֹקֶת בִּשְׁבִיל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים שֶׁל הָעוֹלָם. וְעַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁיֵּשׁ עָלָיו הוּא מְתַקֵּן פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים אֵצֶל הַהֲמוֹן עַם: (שם)

[כא]. וְיֵשׁ שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶם מַחְלֹקֶת מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם אֱמוּנָה בְּעַצְמָן, וְאֵינָם מַאֲמִינִים בְּהַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁלָּהֶם שֶׁמְּחַדְּשִׁין, שֶׁיֵּשׁ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים מֵהֶם, וְעַל־יְדֵי זֶה מִתְרַשְּׁלִין בְּהַחִדּוּשִׁין שֶׁלָּהֶם. וְעַל־כֵּן בָּא עֲלֵיהֶם מַחֲלֹקֶת, כְּדֵי שֶׁיָּשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה עַל זֶה. כִּי זֶה שֶׁאֵין מַאֲמִין בְּהַחִדּוּשִׁין שֶׁל עַצְמוֹ הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְעַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת שָׁב בִּתְשׁוּבָה עַל זֶה וְחוֹזֵר וּמְזָרֵז בְּחִדּוּשָׁיו וְנַעֲשָׂה מֵהֶם סֵפֶר, וְנִתְרַבִּין סְפָרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. וְעַל־יְדֵי זֶה נִתְבַּטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת וְנִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים: (שם)

[כב]. מַה שֶּׁיֵּשׁ מַחֲלֹקֶת בֵּין הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַיֵּן בִּפְנִים. וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל. וְעַל־כֵּן אָסוּר לְהַרְהֵר עַל זֶה הַמַּחֲלֹקֶת, רַק לְהַאֲמִין כִּי אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהָבִין זֹאת, וְאָנוּ צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה לְבַד: (לק"א סי' ס"ד אות ד')

[כג]. עַל־יְדֵי הַפֵּרוּד שֶׁיֵּשׁ בֵּין הַשּׂנְאִים, עַל־יְדֵי זֶה יֵשׁ לָהֶם קִיּוּם בְּיוֹתֵר. אֲבָל כְּשֶׁהַשּׂנְאִים מִתְחַבְּרִים יַחַד אֲזַי יוֹנְקִים מְהֵרָה הַמּוֹתָרוֹת שֶׁבַּמֹּחַ, שֶׁמִּשָּׁם חִיּוּתָם, וְנוֹפְלִים מְהֵרָה: (לק"א סי' ס"ז אות ו')

[כד]. מִדַּת הַנִּצָּחוֹן וְמַּחֲלֹקֶת וּמִלְחָמָה נִמְשָׁךְ מֵהַדָּמִים שֶׁעֲדַיִן לֹא עָבַד בָּהֶם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי צָרִיךְ כָּל אָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁיַּעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל הַטִּפֵּי דָּמִים שֶׁנִּמְצָאִים בּוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיְּדַבֵּר הַרְבֵּה בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, עַד שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂים מִכָּל הַדָּמִים דִּבּוּרִים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה, וְאָז יִזְכֶּה לְשָׁלוֹם וִיבַטֵּל כָּל מִדַּת הַנִּצָּחוֹן וּמַחְלֹקֶת: (לק"א סי' ע"ה)

 

השאר תגובה

0