ברסלב - כאייל תערוג - מהלכות ספירת העומר

file_405_848X400.png

בס"ד
 

ספירת העומר

לְשֵׁם יִחוּד - בִּזְמַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיְתָה מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר מִן הַתּוֹרָה, אֲבָל הַיּוֹם שֶׁחָרַב הַמִּקְדָּשׁ, בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, סְפִירַת הָעֹמֶר הִיא מִדִּבְרֵי חֲכָמִים, וְלָכֵן בַּנֻּסָּח שֶׁל 'לְשֵׁם יִחוּד' שֶׁאוֹמְרִים קֹדֶם הַסְּפִירָה, לֹא יֹאמַר: 'הִנְנִי בָּא לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל סְפִירַת הָעֹמֶר', אֶלָּא: 'הִנְנִי בָּא לְקַיֵּם מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר'. (ח''ע יו''ט ריג)
זְמַן הַסְּפִירָה - מֵעִקַּר הַדִּין סוֹפֵר מֵהַשְּׁקִיעָה, אַךְ לְכַתְּחִלָּה נָכוֹן לְהַחְמִיר וְלִסְפּוֹר מִצֵּאת הַכּוֹכָבִים. וְאִם לֹא סָפַר בְּמֶשֶׁךְ הַלַּיְלָה, יִסְפֹּר בַּיּוֹם לְלֹא בְּרָכָה. (סימן תפט ב, ז. רלב)
סְפִירָה בַּבֹּקֶר - מִנְהָג טוֹב לִסְפֹּר אֶת הָעֹמֶר בְּכָל בֹּקֶר אַחַר הַתְּפִלָּה לְלֹא בְּרָכָה, כְּדֵי שֶׁמִּי שֶׁשָּׁכַח בַּלַּיְלָה לִסְפֹּר, נִמְצָא שֶׁסּוֹפֵר בַּיּוֹם, וְיוּכַל לְהַמְשִׁיךְ לִסְפֹּר בִּבְרָכָה.
זִכּוּי הָרַבִּים - מִנְהָג יָפֶה וְנָעִים בְּכַמָּה קְהִלּוֹת שֶׁבִּימֵי הַסְּפִירָה בֵּין מִנְחָה לְעַרְבִית קוֹרְאִים בְּפִרְקֵי אָבוֹת וְשׁוֹמְעִים מִפִּי חָכָם מוּסַר הַשְׂכֵּל עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים. וְאָז מִתְפַּלְלִים עַרְבִית וְסוֹפְרִים אֶת הָעֹמֶר. וְאוּלַי בִּזְכוּת זֶה יַמְשִׁיכוּ כֵּן לְכָל הַשָּׁנָה, כִּי מִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה. וְכָל הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים, אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ. (רלו)
הַמִּנְהָג הַנָּכוֹן שֶׁהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר אוֹ רַב הַקָּהָל מְבָרֵךְ וְסוֹפֵר אֶת הָעֹמֶר תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ הַצִּבּוּר מְבָרֵךְ וְסוֹפֵר. וְעָדִיף לַעֲשׂוֹת כֵּן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְעֶה מִי מֵהַקָּהָל בִּסְפִירָתוֹ. (רכח)
צִבּוּר שֶׁסִּיֵּם תְּפִלַּת עַרְבִית בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְיוֹדֵעַ הַחַזָּן שֶׁאִם לֹא יִסְפֹּר עַכְשָׁו, יִשְׁכְּחוּ חֵלֶק מֵהַצִּבּוּר לִסְפֹּר, מִצְוָה עָלָיו לִסְפֹּר עַתָּה וְלֹא יַמְתִּין לְצֵאת הַכּוֹכָבִים.
טָעָה - שָׁכַח לִסְפֹּר בַּלַּיְלָה וְלֹא סָפַר לַמָּחֳרָת בַּיּוֹם, אֵינוֹ רַשַּׁאי לְהַמְשִׁיךְ לִסְפֹּר בִּבְרָכָה, אֶלָּא יֹאמַר לְאַחֵר שֶׁיְּכַוֵּן עָלָיו בַּבְּרָכָה וְיִסְפֹּר הוּא עַצְמוֹ. אֲבָל הַמְסֻפָּק אִם סָפַר אֶתְמוֹל, רַשַּׁאי לְהַמְשִׁיךְ לִסְפֹּר בַּלַּיְלָה לַמָּחֳרָת בִּבְרָכָה. (סימן תפט סעיף ח. רלח, רמח)
סָפַר אֶת הָעֹמֶר וְלֹא בֵּרַךְ, יָצָא, וְאֵינוֹ רַשַּׁאי לְבָרֵךְ בְּאוֹתוֹ עֶרֶב. וְלָכֵן, מִי שֶׁשָּׁאַל אוֹתוֹ חֲבֵרוֹ 'כַּמָּה הַיּוֹם לָעֹמֶר?' לֹא יַעֲנֶה לוֹ 'הַיּוֹם כָּךְ וְכָךְ' [כִּי זֶה נֶחְשָׁב לִסְפִירָה], אֶלָּא יֹאמַר: 'אֶתְמוֹל הָיָה כָּךְ וְכָךְ', וּמִמֵּילָא יָבִין חֲבֵרוֹ כַּמָּה הַיּוֹם לָעֹמֶר. וְאִם טָעָה וְעָנָה לוֹ 'הַיּוֹם כָּךְ וְכָךְ', לֹא יְבָרֵךְ בְּאוֹתוֹ עֶרֶב. וּמִכָּל מָקוֹם, אִם לֹא אָמַר לוֹ תֵּבַת 'הַיּוֹם', רַשַּׁאי לִסְפֹּר בִּבְרָכָה. וְכָל זֶה עַד יוֹם הַשִּׁשִּׁי לַסְּפִירָה, אֲבָל מֵהַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי לַסְּפִירָה שֶׁצָּרִיךְ לְהַזְכִּיר גַּם אֶת מִסְפַּר הַשָּׁבוּעוֹת, כֵּיוָן שֶׁעָנָה לוֹ רַק אֶת מִסְפַּר הַיָּמִים, רַשַּׁאי לִסְפֹּר עִם בְּרָכָה. (רמו)
חִנּוּךְ - מִצְוָה לְחַנֵּךְ אֶת הַקְּטַנִּים לִסְפֹּר אֶת הָעֹמֶר בִּבְרָכָה, וַאֲפִלּוּ אִם שָׁכְחוּ לִסְפֹּר יוֹם אֶחָד, יַמְשִׁיכוּ לִסְפֹּר בִּבְרָכָה. (רכא)
בַּר מִצְוָה - קָטָן שֶׁהִגְדִּיל בְּתוֹךְ יְמֵי סְפִירַת הָעֹמֶר, אַף עַל פִּי שֶׁהִקְפִּיד לִסְפֹּר בְּקַטְנוּתוֹ כָּל יוֹם, לֹא יַמְשִׁיךְ לִסְפֹּר עִם בְּרָכָה, אֶלָּא יִשְׁמַע מֵאַחֵר וְיֵצֵא יְדֵי חוֹבָה. (רכא)
נָשִׁים - נָשִׁים פְּטוּרוֹת מִסְּפִירַת הָעֹמֶר, וְאָמְנָם רַשָּׁאִיּוֹת לִסְפֹּר בְּלִי בְּרָכָה. (רכ) 
                                                                                                                        ("ימי הפסח בהלכה ובאגדה")

השאר תגובה

0