ברסלב - כאייל תערוג - ממעמקים - העצות לאמונה - יב - יד

file_406_848X400.jpg

בס"ד
 
הָעֵצוֹת לֶאֱמוּנָה 
 
יב
"הֲרֵינִי מוֹסֵר" -
"טוֹב מְאֹד לְהַשְׁלִיךְ עַצְמוֹ עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלִסְמֹךְ עָלָיו כְּשֶׁבָּא הַיּוֹם".
וְזֶה נֹסַח הַמְּסִירָה וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִים חֲסִידֵי בְּרֶסְלֵב הַוָּתִיקִים עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְהֻנְהַג ע"י ר' יִצְחָק בְּרֵייטֶער, מִמַּנְהִיגֵי חֲסִידֵי בְּרֶסְלֵב בְּפוֹלִין:
"רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲרֵינִי מוֹסֵר עַצְמִי עָלֶיךָ בְּכָל תְּנוּעוֹתַי וּמַחְשְׁבוֹתַי וְדִבּוּרַי וּמַעֲשַׂי, אֲכִילָה, שְׁתִיָּה, לִמּוּד, הַתְּפִלָּה, הַנְּשִׁימוֹת שֶׁלִּי וְשֶׁל בָּנַי וְשֶׁל כָּל הַתְּלוּיִים בִּי, שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם ( ___לְפָרֵט אֶת הַיּוֹם), שֶׁיִּהְיוּ הַכֹּל עַל פִּי דַּעְתְּךָ וּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב. אֶפְשָׁר לְהוֹסִיף אוֹתָהּ מְסִירָה גַּם וּבְהִתְקַשְּׁרוּת לַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים (הֲרֵינִי מְקַשֵּׁר עַצְמִי בְּכָל תְּנוּעוֹתַי וּמַחְשְׁבוֹתַי וְדִבּוּרַי וּמַעֲשַׂי, אֲכִילָה, שְׁתִיָּה, לִמּוּד, הַתְּפִלָּה, הַנְּשִׁימוֹת שֶׁלִּי וְשֶׁל בָּנַי וְשֶׁל כָּל הַתְּלוּיִים בִּי, לְכָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁבְּדוֹרֵנוּ, לְכָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שׁוֹכְנֵי עָפָר, בִּפְרָט לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ רַבִּי נַחְמָן בֶּן שִׂמְחָה בֶּן פֵיגָא, וְזֶה טוֹב מְאֹד וְאֵין צָרִיךְ לִדְאֹג וְלַחֲשֹׁב כְּלָל אִם מִתְנַהֵג כָּרָאוּי אִם לָאו, מֵאַחַר שֶׁסּוֹמֵךְ עָלָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם הוּא יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בְּעִנְיָן אַחֵר, הוּא מִתְרַצֶּה לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיָן אַחֵר כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ".  (שיחות הר"ן אות ב')
                   
וְכָךְ יָכְלוּ הַחֲסִידִים לִשְׂמֹחַ כָּל הַיּוֹם, כִּי יָדְעוּ בְּבִטָּחוֹן שָׁלֵם שֶׁה' מַנְהִיג אוֹתָם וּמְנַהֵל אוֹתָם כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ לְטוֹבָה גְּדוֹלָה. וְלֹא הִטְרִידוּ עַצְמָם כָּל הַיּוֹם לַחֲקֹר חֲקִירוֹת אַחֲרֵי כָּל מַעֲשֶׂה, שֶׁחֲקִירוֹת רַבּוֹת יְכוֹלוֹת לְבַלְבֵּל וּלְהַטְעוֹת, אֶלָּא בְּפַשְׁטוּת וּבִתְמִימוּת הָיוּ עוֹשִׂים מַעֲשֵׂיהֶם בֶּאֱמוּנָה לְשֵׁם שָׁמַיִם. וּבְוַדַּאי שֶׁצָּרִיךְ לִקְבֹּעַ זְמַן לְחֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ, אַךְ בִּשְׁאָר הַיּוֹם הִשְׁתַּדְּלוּ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה. וְזֶה עִנְיַן הַמְּסִירָה וְהַבִּטָּחוֹן, "אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת שֶׁלִּי, וְהַקָּבָּ"ה מְנַהֵל אֶת הָעוֹלָם". זֶה עִנְיָן גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁעִם הַזְּמַן מֵבִיא לַהֲקָלָה וּלְשִׂמְחָה רַבָּה עָלֶיהָ עוֹמֶדֶת עֲבוֹדַת ה'. 


 יג
 
"תִּקּוּן עוֹלַם הָאֲצִילוּת"- מִדַּת הַהִשְׁתַּדְּלוּת -
הַמַּדְרֵגָה הַגְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר בֶּאֱמוּנָה זֹאת הַמַּדְרֵגָה שֶׁל בְּחִינַת עוֹלַם הָאֲצִילוּת. יֶשְׁנָם צַדִּיקִים גְּדוֹלִים שֶׁזָּכוּ לִהְיוֹת מֶרְכָּבָה לַשְּׁכִינָה וּקְשׁוּרִים עִם הַמַּדְרֵגָה הַזֹּאת, וּמָה הָיָה תִּקּוּנָם בָּעוֹלָם? לָדַעַת בְּכָל רֶגַע וְרֶגַע בַּאֲמִתּוּת לְבָבָם, בִּשְׁלֵמוּת גְּמוּרָה, שֶׁאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ, שֶׁהַכֹּל הַכֹּל זֶה פְּעֻלַּת ה' יִתְבָּרַךְ. לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יֵשׁ חֵלֶק בַּתִּקּוּן הַזֶּה שֶׁנִּקְרָא "עוֹלַם הָאֲצִילוּת". בְּכָל נְשָׁמָה יֵשׁ אָחוּז אַחֵר שֶׁהִגִּיעַ מֵהַמָּקוֹם שֶׁנִּקְרָא הָאֲצִילוּת. כְּכָל שֶׁהָאָחוּז הַזֶּה יוֹתֵר גָּדוֹל בַּנְּשָׁמָה, כָּךְ הָאָדָם צָרִיךְ לִפְעֹל יוֹתֵר אֶת הַתִּקּוּן הַזֶּה בָּעוֹלָם. יֶשְׁנָן נְשָׁמוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶן רַק חֵלֶק בַּתִּקּוּן,  וּלְצַדִּיקִים כְּגוֹן דָּוִד הַמֶּלֶךְ, שֶׁנִּקְרָא רֶגֶל רְבִיעִית בַּמֶּרְכָּבָה; יוֹסֵף הַצַּדִּיק; מֹשֶׁה רַבֵּנוּ; כָּל עִנְיָנָם הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה שֶׁ"אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ".
וּמָה הוּא עוֹלַם הָאֲצִילוּת? זֶה הַמָּקוֹם שֶׁאָסוּר לָאָדָם לַעֲשׂוֹת שׁוּם הִשְׁתַּדְּלוּת, אֶלָּא לְהַשְׁאִיר הַכֹּל לַה' יִתְבָּרַךְ, כִּי בַּמְּצִיאוּת שֶׁל עוֹלַם הָאֲצִילוּת, הִשְׁתַּדְּלוּת הִיא פְּגָם, הִיא כִּבְיָכוֹל חִסָּרוֹן בַּה', כֵּיוָן שֶׁבְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה אֶת הַהִשְׁתַּדְּלוּת בְּמַעֲשִׂים, הוּא אוֹמֵר בְּעֶצֶם: "הַקָּבָּ"ה, פֹּה אַתָּה לֹא עוֹשֶׂה מַסְפִּיק, אָז אֲנִי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת".
 
לָכֵן אֵצֶל יוֹסֵף הַצַּדִּיק לֹא הָיְתָה שׁוּם הִשְׁתַּדְּלוּת לָצֵאת מִבֵּית הָאֲסוּרִים, וְאַחֲרֵי עֶשֶׂר שָׁנִים שֶׁרָאָה אֶת שַׂר הָאוֹפִים, וְהִשִּׂיג שֶׁהִגִּיעַ זְמַן גְּאֻלָּתוֹ וּבֶאֱמֶת יָכוֹל הָיָה לָצֵאת אָז, חָשַׁב יוֹסֵף הַצַּדִּיק בְּטָעוּת דַּקָּה מְאֹד, שֶׁמָּה שֶׁהַקָּבָּ"ה רוֹצֶה מִמֶּנּוּ עַכְשָׁו זֶה שֶׁהוּא יַעֲשֶׂה הִשְׁתַּדְּלוּת כָּלְשֶׁהִי אַחֲרֵי כָּל הָעֶשֶׂר שָׁנִים. וּמִתּוֹךְ אֱמוּנָה גְּדוֹלָה בִּקֵּשׁ מִשַּׂר הָאוֹפִים לְהַזְכִּיר אֶת שְׁמוֹ לִפְנֵי פַּרְעֹה, לֹא כִּי סָמַךְ חַס וְחָלִילָה עַל בְּנֵי אָדָם, אֶלָּא טָעָה בְּטָעוּת דַּקָּה שֶׁחָשַׁב שֶׁהַקָּבָּ"ה זִמֵּן לוֹ אֶת הַשִּׂיחָה הַזֹּאת כְּדֵי שֶׁיִּפְעַל מַשֶּׁהוּ בִּגְאֻלָּתוֹ. רַק עַל הַדִּבּוּר הַזֶּה הָיָה צָרִיךְ יוֹסֵף לְהִשָּׁאֵר עוֹד שְׁנָתַיִם בְּבֵית הָאֲסוּרִים, בִּכְדֵי לְבָרֵר לְגַמְרֵי - שֶׁאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ. וְאֵיזוֹ יְצִיאָה הָיְתָה לְיוֹסֵף מִן הַבּוֹר? לֹא סְתָם הִתְעָרְבוּת אֱלֹקִית, אֶלָּא הֵפֶךְ הַכֹּל מַמָּשׁ. הַקָּבָּ"ה אָמַר לְיוֹסֵף: כְּשֶׁאֲנִי אַחְלִיט לְהוֹצִיא אוֹתְךָ, בְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁתֵּצֵא תִּהְיֶה מֶלֶךְ עַל כָּל מִצְרַיִם. אַתָּה תִּשְׁלֹט עַל כָּל הַמִּצְרִים עִם הַבְּחִינוֹת שֶׁלָּהֶם, וּבִכְדֵי שֶׁתַּגִּיעַ לְשִׁלְטוֹן מֻחְלָט עַל כֹּחוֹת הַטֻּמְאָה שֶׁעִנְיָנָם הוּא "שֶׁהֵם הַמְּלָכִים בָּעוֹלָם", לֹא שַׁיָּךְ בִּכְלָל שֶׁתַּעֲשֶׂה מַשֶּׁהוּ. אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת הַכֹּל!
 
יד
"שִׁבְעַת הָרוֹעִים" -
הַבֵּרוּר שֶׁל שִׁבְעַת הָרוֹעִים הָיָה כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם לְבָרֵר אֶת הַבְּחִינָה הַזֹּאת, שֶׁהַקָּבָּ"ה עוֹשֶׂה הַכֹּל בַּבְּרִיאָה. מַדְרֵגַת הָאֲצִילוּת הִיא לָדַעַת שֶׁאֲפִלּוּ לְהָרִים אֶת הַיָּד לְמַעְלָה זֶה בְּעֶצֶם הַקָּבָּ"ה מֵרִים לִי אֶת הַיָּד. אֵין שׁוּם תְּנוּעָה, שׁוּם מַעֲשֶׂה שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה שֶׁהוּא לֹא מִכֹּחַ הַשֵּׁם.


כָּךְ בְּדִיּוּק הָיָה גַּם אֵצֶל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. הוּא הָיָה רוֹעֵה צֹאן עַד גִּיל שִׁבְעִים וְתֵשַׁע, וּכְשֶׁהַקָּבָּ"ה הֶחְלִיט, בְּרֶגַע אֶחָד הוּא הָפַךְ לַמּוֹשִׁיעַ שֶׁל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וּמָה הָיָה הַחֵטְא שֶׁלּוֹ שֶׁבִּגְלָלוֹ לֹא נִכְנַס לָאָרֶץ? שֶׁהוּא הִכָּה בַּסֶּלַע וְלֹא דִּבֵּר, הוֹסִיף מְעַט הִשְׁתַּדְּלוּת עַל מָה שֶׁהַקָּבָּ"ה צִוָּה אוֹתוֹ.
 
אֲנַחְנוּ בְּוַדַּאי לֹא בַּמַּדְרֵגָה שֶׁל "שִׁבְעַת הָרוֹעִים" (אַבְרָהָם, יִצְחָק, יַעֲקֹב, יוֹסֵף, מֹשֶׁה, אַהֲרֹן וְדָוִד), אֶלָּא שֶׁכָּל אֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל עַל עִנְיַן בֵּרוּר הַהִשְׁתַּדְּלוּת, אִם אָדָם עוֹשֶׂה יוֹתֵר מִדַּי, אָז הוּא יָכוֹל לְהַאֲרִיךְ אֶת הַקֵּץ. לִפְעָמִים הָאָדָם נִכְנָס לְאֵיזֶה מַהֲלָךְ שֶׁל עֲשִׂיָּה, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ עַד כַּמָּה לְהִשְׁתַּדֵּל וְלַעֲשׂוֹת. הָעֵצָה לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְבּוֹדֵד, לְהִתְקַשֵּׁר עִם הַצַּדִּיקִים מִשֹּׁרֶשׁ הָאֲצִילוּת, עִם יוֹסֵף הַצַּדִּיק, עִם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וּלְבַקֵּשׁ מֵהַקָּבָּ"ה שֶׁיִּתֵּן לוֹ אֶת הַדַּעַת הַנְּכוֹנָה, כַּמָּה הִשְׁתַּדְּלוּת לַעֲשׂוֹת וּמָה לֹא לַעֲשׂוֹת. מֵהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹסֵף  הַתּוֹרָה מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ דָּבָר מְאֹד גָּדוֹל, שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁאָדָם לֹא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת הִשְׁתַּדְּלוּת וְהוּא יַעֲשֶׂה, יָכוֹל לִהְיוֹת קִלְקוּל גָּדוֹל. נְקֻדַּת הַהִשְׁתַּדְּלוּת הִיא בֵּרוּר עָצוּם בֶּאֱמוּנָה וּבְפַשְׁטוּת. בְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לָלֶכֶת מוֹלִיכִים אוֹתוֹ, כְּשֶׁלְאָדָם יֵשׁ שְׁאֵלָה וְסָפֵק כַּמָּה הִשְׁתַּדְּלוּת לַעֲשׂוֹת, וְהוּא מִתְפַּלֵּל עַל זֶה, מִשָּׁמַיִם יַעַזְרוּ לוֹ וְיַדְרִיכוּ אוֹתוֹ בִּנְקֻדַּת הָאֱמֶת.
 
רַבֵּנוּ, רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֵב, גִּלָּה לָנוּ, שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל הַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים הוּא הַהִתְחַזְּקוּת וְהַהֲלִיכָה בְּדֶרֶךְ הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה, שֶׁעַל יְדֵי תְּפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת וְהִתְקַשְּׁרוּת עִם הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, אָנוּ לוֹמְדִים אֶת הַהִתְקַשְּׁרוּת בִּפְנִימִיּוּת הַלֵּב עִם הַקָּבָּ"ה,לְהָאִיר בְּתוֹכֵנוּ אַהֲבַת הַשֵּׁם וְיִרְאָתוֹ.

  
                                                                              ("ממעמקים", הר' עופר ארז)
 

השאר תגובה

0