ברסלב - כאייל תערוג - ממעמקים - העצות לשמחה - א

file_424_848X400.jpg

בס"ד
 
העֵצוֹת לְשִׂמְחָה
 
א

הַשִּׂמְחָה - לְהִכָּנֵס בַּעֲבוֹדַת ה'                              
 
מְסֻפָּר עַל יהודי שֶׁעָמַד לִפְנֵי פְּטִירָתוֹ וְהָיָה עָצוּב מְאֹד, וְנִסּוּ לְחַזֵּק אוֹתוֹ בְּעֵצוֹת שׁוֹנוֹת: רְאֵה אֵיךְ כָּל חַיֶּיךָ הִרְבֵּיתָ בְּמִצְווֹת וּבִזְכֻיּוֹת רַבּוֹת, אַךְ שׁוּם דָּבָר לֹא הוֹעִיל. שָׁמַע עַל כָּךְ ר' לֵוִי יִצְחָק מִבֶּרְדִּיטְשׁוֹב וְאָמַר מִיָּד: אֲנִי אֵלֵךְ לְחַזֵּק אוֹתוֹ, וּבָא אֶל הָאִישׁ, וְהָאִישׁ מְסַפֵּר לוֹ כִּי הוּא חוֹשֵׁשׁ וּמְפַחֵד וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם עָשָׂה מַסְפִּיק בְּזֶה הָעוֹלָם.

אָמַר לוֹ ר' לֵוִי יִצְחָק: אֲנִי מוּכָן לַעֲשׂוֹת אִתְּךָ תְּנַאי, אִם אַתָּה מִתְחַיֵּב לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה עַד שֶׁתֵּצֵא מִן הָעוֹלָם - אֲנִי נוֹתֵן לְךָ אֶת כָּל הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁלִּי. שָׁמַע אֶת זֶה הַיְהוּדִי וּמִיָּד שָׁאַל אֶת רַבִּי לֵוִי יִצְחָק: אַתָּה מוּכָן לִכְתֹּב לִי אֶת זֶה בִּשְׁטָר?  אָמַר לוֹ הָרַב:  אֲנִי מוּכָן. וְהַשְּׁנַיִם כָּתְבוּ אֶת הַשְּׁטָר, שֶׁר' לֵוִי יִצְחָק מוֹסֵר לַיְהוּדִי אֶת כָּל הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁלּוֹ. בָּרֶגַע שֶׁקִּבֵּל הַיְהוּדִי כָּזוֹ מַתָּנָה, שָׁכַח אֶת צַעֲרוֹ וְנִכְנַס לְשִׂמְחָה עֲצוּמָה. עָבְרוּ כַּמָּה שָׁעוֹת, וְהַיְהוּדִי נִפְטַר מֵהָעוֹלָם בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה, וּבָאוּ לְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק וְאָמְרוּ לוֹ: הָרַב, אֲנַחְנוּ מְבִינִים שֶׁרָצִיתָ לְחַזֵּק יְהוּדִי, אֲבָל לָתֵת לוֹ אֶת כָּל הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁלְּךָ - עֲבוּר כַּמָּה שָׁעוֹת?! אָמַר ר' לֵוִי יִצְחָק: שָׁוֶה לִי לָתֵת אֶת כָּל הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁלִּי בִּשְׁבִיל לְשַׂמֵּחַ יְהוּדִי אֶחָד.


זֶה הָעִנְיָן שֶׁל הַצַּדִּיקִים, וְזֶה הָעִנְיָן שֶׁל הַשִּׂמְחָה, וְלָכֵן רוֹאִים כַּמָּה צַדִּיקִים מוּכָנִים לָתֵת בִּשְׁבִיל הַשִּׂמְחָה שֶׁל הַיְּהוּדִי.
 
אוֹמֵר ר' נַחְמָן: הַהִתְחַזְּקוּת בְּשִׂמְחָה זֶה סוֹד הַהַצְלָחָה, כִּי הַשִּׂמְחָה מַגִּיעָה מִתִּקּוּן הָאֱמוּנָה, שֶׁכָּל מָה שֶׁהַקָּבָּ"ה עוֹשֶׂה הַכֹּל לְטוֹבָה. כְּכָל שֶׁהָאָדָם מִתְחַזֵּק בְּשִׂמְחָה בֵּין בַּעֲלִיּוֹת וּבֵין בִּירִידוֹת,  הוּא יוֹתֵר מְתַקֵּן אֶת פְּגַם הָאֱמוּנָה וְלָכֵן הוּא יוֹתֵר מַצְלִיחַ. כָּתוּב עַל יוֹסֵף הַצַּדִּיק: "וְכֹל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה ה' מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ". ה' נָתַן לוֹ אֶת הַהַצְלָחָה, וּמְבָאֵר הַמִּדְרָשׁ מַדּוּעַ? מִכֵּיוָן שֶׁיּוֹסֵף הָיָה כָּל הַזְּמַן בְּשִׂמְחָה, וְהָיָה מְפַזֵּז וּמְקַרְקֵר בְּרִקּוּדִים מֵחֲמַת הַשִּׂמְחָה שֶׁבּוֹ. כְּשֶׁאָדָם מַתְחִיל לִרְקֹד מִשִּׂמְחָה זֶה הַהַצְלָחָה, וְלָכֵן אוֹמֵר ר' נַחְמָן שֶׁצָּרִיךְ כָּל הַזְּמַן לְחַפֵּשׂ עֵצוֹת אֵיךְ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד.
 
כִּי כְּשֶׁאָדָם שָׂמֵחַ בְּכָל מַצָּב, לֹא מְשַׁנֶּה מָה עוֹבֵר עָלָיו, הוּא עוֹשֶׂה עֲבוֹדָה גְּדוֹלָה לְמַעַן ה' יִתְבָּרַךְ, הוּא עוֹשֶׂה אֶת עֲבוֹדַת הָאֱמוּנָה: "אֲנִי שָׂמֵחַ כִּי אֲנִי מַאֲמִין שֶׁאַתָּה דּוֹאֵג לִי וְעוֹזֵר לִי,  וְסוֹף כָּל סוֹף הַכֹּל יִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה, אָז עַל מָה יֵשׁ לִי לִדְאֹג?!" וּבָעֲבוֹדָה הָעֲצוּמָה הַזֹּאת שֶׁל הַשִּׂמְחָה הוּא מוֹשֵׁךְ עַל עַצְמוֹ אֶת כָּל הַטּוֹבוֹת וְאֶת כָּל הַבְּרָכוֹת. כִּי עִקַּר תִּקּוּן הָעוֹלָם הוּא הָאֱמוּנָה, וְהַדֶּרֶךְ לְהַרְאוֹת אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן זֶה בְּשִׂמְחָה. וְלָכֵן כַּאֲשֶׁר אָדָם בִּמְצוּקָה הָעֵצָה הִיא: תַּתְחִיל לִקְפֹּץ בְּרִקּוּדִים, בְּשִׁירָה וּבְתוֹדָה, וְאָז תַּמְשִׁיךְ עָלֶיךָ בְּחִינַת "בַּצַּר הִרְחַבְתָּ לִי", אַתָּה  תִּזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ שֶׁגַּם בַּמָּקוֹם הַצַּר שֶׁכָּעֵת אַתָּה נִמְצָא, יֵשׁ הַרְחָבָה, שֶׁזֶּה סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא, יְשׁוּעָה מְיֻחֶדֶת הַיּוֹרֶדֶת לָאָדָם בַּמָּקוֹם בּוֹ הוּא נִמְצָא. וּבְכָךְ יְתֻקַּן פְּגַם הָאֱמוּנָה, שֶׁזֶּה לִרְאוֹת עַיִן בְּעַיִן, בְּלִי הַסְתָּרוֹת, אֶת הַשְׁגָּחַת ה' יִתְבָּרַךְ.


                                                                              ("ממעמקים", הר' עופר ארז)
 
 

השאר תגובה

0