ברסלב - כאייל תערוג - מנהגי ימי העומר

file_408_848X400.png

בס"ד
 
מנהגי ימי העומר

נִשּׂוּאִין - נָהֲגוּ לְמַעֵט בִּימֵי הָעֹמֶר בְּשִׂמְחַת נִשּׂוּאִין, מִכֵּיוָן שֶׁבִּזְמַן זֶה מֵתוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף תַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא, וְנִשְׁאַר הָעוֹלָם שָׁמֵם מִתּוֹרָה, עַד שֶׁבָּא רַבִּי עֲקִיבָא אֵצֶל רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבַּדָּרוֹם וְלִמֵּד אוֹתָם תּוֹרָה, וְהֵם: רַבִּי מֵאִיר בַּעַל הַנֵּס, רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אֶלְעַאי, רַבִּי יוֹסִי בֶּן חֲלַפְתָּא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שָׁמוּעַ. וְהֵם הֵם שֶׁהֶעֱמִידוּ אֶת הַתּוֹרָה מֵאוֹתוֹ הַדּוֹר וָהָלְאָה.


מִנְהַג בְּנֵי סְפָרַד שֶׁלֹּא לָשֵׂאת אִשָּׁה עַד יוֹם ל''ד לָעֹמֶר בַּבֹּקֶר, שֶׁבּוֹ בַּיּוֹם פָּסְקוּ תַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא לָמוּת. וּמִנְהַג בְּנֵי אַשְׁכְּנַז לְהַתִּיר לְהִנָּשֵׂא מִיוֹם ל''ג לָעֹמֶר. וְעַל כֹּל פָּנִים, 'תְּנָאֵי הַשִּׁדּוּכִים' [ווֹרְט] שֶׁקֹּדֶם הַחֲתֻנָּה, מֻתָּר לַעֲשׂוֹתָם בְּכָל יְמֵי הָעֹמֶר, רַק שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ רִקּוּדִים וּמְחוֹלוֹת, אֶלָּא יָשִׁירוּ בַּפֶּה בִּלְבַד. (רנג, רנח)


כְּלֵי נְגִינָה - נָכוֹן לְהַחְמִיר שֶׁלֹּא לִשְׁמֹעַ שִׁירִים הַמְלֻוִּים בִּכְלֵי נְגִינָה, אֲבָל שִׁירָה בַּפֶּה מֻתָּר. וּמִכָּל מָקוֹם לְשִׂמְחַת מִצְוָה, כִּבְרִית מִילָה, פִּדְיוֹן הַבֵּן, בַּר מִצְוָה [בַּיּוֹם שֶׁמָּלְאוּ לוֹ 13 שָׁנָה], סִיּוּם מַסֶּכֶת, מֻתָּר אַף בִּכְלֵי נְגִינָה מַמָּשׁ. וְלָכֵן מֻתָּר לְאַרְגֵּן תַּהֲלוּכַת הַכְנָסַת סֵפֶר תּוֹרָה עִם כְּלֵי זֶמֶר, מִפְּנֵי שֶׁהִיא שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה. (מגן אברהם, קרן לדוד. רנח)


שֶׁהֶחֱיָנוּ - מֻתָּר לְבָרֵךְ 'שֶׁהֶחֱיָנוּ' עַל פְּרִי חָדָשׁ בְּכָל יְמֵי הָעֹמֶר. אֲבָל בֶּגֶד חָדָשׁ, שֶׁהַשִּׂמְחָה בּוֹ גְּדוֹלָה יוֹתֵר, טוֹב שֶׁלֹּא לְחַדֵּשׁ מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ אִיָּר. וּכְשֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ יְחַדְּשׁוֹ בְּשַׁבָּת. וּלְשִׂמְחַת מִצְוָה כִּבְרִית מִילָה וְכַדּוֹמֶה, מֻתָּר לְחַדֵּשׁ לְלֹא שׁוּם חֲשָׁשׁ. (רנט)


קְנִיַּת בְּגָדִים - מֵעִקַּר הַדִּין אֶפְשָׁר לִקְנוֹת בְּגָדִים חֲדָשִׁים בִּימֵי הָעֹמֶר, וְכֵן מֻתָּר לְהִכָּנֵס לְדִירָה חֲדָשָׁה. וְיַעֲשׂוּ גַּם חֲנֻכַּת הַבַּיִת, שֶׁאֵין זוֹ שִׂמְחָה כְּשִׂמְחַת נִשּׂוּאִין שֶׁנָּהֲגוּ לְהַחְמִיר בָּהּ, רַק שֶׁיָּשִׁירוּ בַּפֶּה בְּלֹא כְּלֵי נְגִינָה, וְיֹאמְרוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה. (רסא, רסט)


תִּסְפֹּרֶת - נָהֲגוּ שֶׁלֹּא לְהִסְתַּפֵּר עַד יוֹם ל''ד לָעֹמֶר בַּבֹּקֶר, וְלִבְנֵי אַשְׁכְּנַז עַד ל''ג לָעֹמֶר. וְיֵשׁ לְהִזָּהֵר גַּם בְּגִלּוּחַ הַזָּקָן. וּמִי שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לְהַמְתִּין כָּל כָּךְ בְּגִלּוּחַ הַזָּקָן, רַשַּׁאי לְגַלֵּחַ בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אִיָּר. וּבִמְקוֹם צֹרֶךְ גָּדוֹל, יֵשׁ לְהָקֵל לְהִתְגַּלֵּחַ בְּכָל עֶרֶב שַׁבָּת. (רסא)


מֻתָּר לַאֲבִי הַבֵּן, לַסַּנְדָּק וְלַמּוֹהֵל לְהִסְתַּפֵּר לִכְבוֹד הַמִּילָה. וְאִם קָשֶׁה לָהֶם לְהִסְתַּפֵּר בְּיוֹם הַמִּילָה, יִסְתַּפְּרוּ יוֹם קֹדֶם. וְאִם הַמִּילָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן, יְכוֹלִים לְהִסְתַּפֵּר בְּיוֹם שִׁשִּׁי לִכְבוֹד שַׁבָּת. וּכְמוֹ כֵן מֻתָּר גַּם לַחֲתַן בַּר מִצְוָה וּלְאָבִיו לְהִסְתַּפֵּר. (רסד)
נָשִׁים - אֵין הַנָּשִׁים בִּכְלַל אִסּוּר תִּסְפֹּרֶת בָּעֹמֶר כְּלָל וְעִקָּר. (רסא)

י''ד בְּאִיָּר - הוּא פֶּסַח שֵׁנִי, וְיַרְבֶּה בְּשִׂמְחָה קְצָת, כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם. (החיד''א מורה באצבע אות רכב)

ל''ג לָעֹמֶר - נוֹהֲגִים לְהַרְבּוֹת בְּשִׂמְחָה בְּל''ג לָעֹמֶר, שֶׁהוּא יוֹם הַהִלּוּלָא שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי זיע''א. וְיֵשׁ נוֹהֲגִים לִלְמֹד בַּחֲבוּרָה אֶת שִׁבְחֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי הַמְפֻזָּרִים בַּשַּׁ''ס וּבַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, וּמִנְהָג יָפֶה הוּא. (החיד''א מורה באצבע אות רכג. רעג)
שָׁנָה שֶׁחָל ל''ג לָעֹמֶר בְּיוֹם שִׁשִּׁי, מֻתָּר גַּם לִבְנֵי סְפָרַד לְהִסְתַּפֵּר בְּיוֹם שִׁשִּׁי, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת. וְאִם קָשֶׁה לוֹ לְהִסְתַּפֵּר בְּיוֹם שִׁשִּׁי, רַשַּׁאי לְהִסְתַּפֵּר בְּיוֹם חֲמִישִׁי בַּלַּיְלָה [לֵיל ל''ג]. וּבְשָׁנָה כָּזֹאת מֻתָּר גַּם לַעֲרֹךְ נִשּׂוּאִין בְּלֵיל ל''ג לָעֹמֶר. (רסז)
                                                                                 ("ימי הפסח בהלכה ובאגדה") 
 

השאר תגובה

0