ברסלב - כאייל תערוג - סבלנות

file_563_848X400.jpg

בס"ד

"כְּמוֹ שֶׁכָּל הָרְפוּאוֹת הֵם בְּסַמִּים מָרִים, כֵּן רְפוּאוֹת הַנֶּפֶשׁ צְרִיכִין לְקַבֵּל עַל־יְדֵי מְרִירוּת, דְּהַיְנוּ הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר, וְהַיִּסּוּרִים שֶׁצְּרִיכִים לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לִרְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ בֶּאֱמֶת. וּכְמוֹ שֶׁבְּחֹלִי הַגּוּף לִפְעָמִים הַחֻלְשָׁה גּוֹבֶרֶת כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֵין יְכֹלֶת בְּיַד הַחוֹלֶה לִסְבֹּל מְרִירוּת הָרְפוּאוֹת, וְאָז הָרוֹפְאִים מוֹשְׁכִין יְדֵיהֶם מִן הַחוֹלֶה וּמְיָאֲשִׁים אוֹתוֹ, כֵּן כְּשֶׁהָעֲווֹנוֹת שֶׁהֵם חֹלִי הַנֶּפֶשׁ גּוֹבְרִים מְאֹד, אָז אֵין יָכוֹל לִסְבֹּל מְרִירוּת הָרְפוּאוֹת וְאָז הָיָה כִּמְעַט אָפֵס תִּקְוָה חַ"ו. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מָלֵא רַחֲמִים, וּכְשֶׁרוֹאֶה בָּאָדָם שֶׁחָפֵץ לָשׁוּב אֵלָיו אֲבָל אֵין בּוֹ כֹּחַ לִסְבֹּל מְרִירוּת הָרְפוּאוֹת, שֶׁצָּרִיךְ לְפִי רֹב עֲווֹנוֹתָיו הָעֲצוּמִים, אֲזַי הוּא יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמַשְׁלִיךְ כָּל חַטְּאוֹתָיו אַחַר כְּתֵפָיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לִסְבֹּל מְרִירוּת הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל רְפוּאָתוֹ רַק כְּפִי יְכֹלְתּוֹ. וּמִזֶּה יָבִין כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּעַצְמוֹ, מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו וְחָפֵץ לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי עַל פִּי רֹב כְּשֶׁמַּתְחִיל לִכָּנֵס מְעַט בְּדַרְכֵי הַכְּשֵׁרִים וּלְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי בָּאִים עָלָיו מְנִיעוֹת וְיִסּוּרִים הַרְבֵּה מִכַּמָּה צְדָדִים כָּל אֶחָד כְּפִי עִנְיָנוֹ. וְנִדְמֶה לוֹ לִפְעָמִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִסְבֹּל מְרִירוּת וְיִסּוּרִים וּמְנִיעוֹת כָּאֵלֶּה. וְיֵשׁ שֶׁנָּפְלוּ מֵחֲמַת זֶה וְחָזְרוּ וְנִתְרַחֲקוּ רַחֲמָנָא לִצְלָן. אֲבָל הַחָפֵץ בָּאֱמֶת צָרִיךְ שֶׁיֵּדַע וְיַאֲמִין שֶׁכָּל הַמְּרִירוּת וְהַיִּסּוּרִין וְהַמְּנִיעוֹת הַבָּאִים עָלָיו, הַכֹּל בְּחֶסֶד גָּדוֹל. כִּי לְפִי עֲווֹנוֹתָיו הָרַבִּים הָיָה צָרִיךְ לִסְבֹּל מְרִירוּת הַרְבֵּה יוֹתֵר בִּשְׁבִיל רְפוּאָתוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה בְּכֹחוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן לִסְבֹּל וְהָיָה נֶאֱבָד תִּקְוָתוֹ חַ"ו כַּנַּ"ל. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וְאֵינוֹ שׁוֹלֵחַ לוֹ מְרִירוּת וְיִסּוּרִים כִּי אִם כְּפִי יְכֹלְתּוֹ. וְזֹאת הַמְּרִירוּת וְהַיִּסּוּרִים וְכוּ' שֶׁיֵּשׁ לוֹ, בְּוַדַּאי הוּא צָרִיךְ לִסְבֹּל וּבְוַדַּאי יֵשׁ בְּכֹחוֹ לְסֹבְלוֹ. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ שׁוֹלֵחַ עַל שׁוּם אָדָם מְרִירוּת וּמְנִיעוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְסֹבְלָם וּלְשַׁבְּרָם, אַף עַל פִּי שֶׁלְּפִי מַעֲשָׂיו הָיָה מַגִּיעַ לוֹ כָּךְ כַּנַּ"ל" (ליקוטי עצות, סבלנות)

השאר תגובה

0