ברסלב - כאייל תערוג - פרשת החודש

file_494_848X400.jpg

בס"ד
 

פרשת החודש

א בשבת הסמוכה לחודש ניסן, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בשני פרשת החודש הזה לכם ראש חדשים. ובראש חודש ניסן שחל להיות בשבת, מוציאים שלשה ספרים, וקוראים ששה אנשים בראשון, בפרשת השבוע, והשביעי משלים חובת היום בספר השני, ומתחיל וביום השבת שני כבשים וכו', ובראשי חודשיכם וגו'. ואומר קדיש. ואחר כך עולה המפטיר וקורא בספר השלישי, בפרשת החודש הזה לכם ראש חודשים, ואומר קדיש, ומפטיר ביחזקאל מ''ה, בראשון באחד לחודש תקח פר בן בקר. [כ''כ ראבי''ה (מגילה סי' תקצה) בשם הירושלמי, וסיים ''והכי נהגינן''. וכ''פ הרמב''ם (פי''ג מהלכות תפלה הכ''ג). ועוד. וענין ההפטרה שמפטירין בזה ולא בהשמים כסאי מבואר בספר הפרדס לרש''י (סי' כג). ובמחזור ויטרי (עמוד רה ורכא). ובשבולי הלקט (סי' קצג). ובאו''ז. ובמרדכי (פרק בני העיר). וכ''פ הרמ''א בהגה (סי' תכה ס''א). ילקוט יוסף מועדים עמ' רסו].


ב כשחל ראש חודש ניסן בשבת מנהג הספרדים לקרות אחר ההפטרה פסוק ראשון ואחרון של השמים כסאי. ובברכות ההפטרה אין המפטיר מזכיר של ראש חודש, לא באמצע ברכה האחרונה ולא בחתימתה.


ג אם קראו בספר תורה הראשון שבעה עולים או יותר, יאמר קדיש גם אחר הספר תורה הראשון, וקדיש אחר הספר השני, וקדיש אחר הספר השלישי, ובסך הכל יאמרו שלשה קדישים. [ילקוט יוסף מועדים עמ' רסו. מבואר הכל בב''י ס''ס רפב. (ויש חילוקי מנהגים בד''ז, וכמ''ש הריב''ש בתשובה). ומנהגינו כמ''ש מרן הב''י, וכמבואר כאן. וכן העלה בשו''ת צדקה ומשפט (או''ח סי' ו). ושכן המנהג. וכ''כ בחכמה ומוסר (סי' קצא). ובספר מאמר מרדכי (סי' רפב סק''ז). וכ''ה בשו''ת יביע אומר ח''ד (חאו''ח סי' כב). ע''ש. ומ''ש בשו''ת הלק''ט ח''ב (סי' רח) שהעולים הנוספים יחזרו מה שקרא הששי, שאינם עולים מן המנין, אין המנהג כן, אלא קוראים לכל אחד ואחד קריאה חדשה].


ד לעולם אין להפסיק בין פרשת פרה לפרשת החודש, ואם יש שבת בינתים מפסיקים רק בין קריאת שקלים לזכור, ובין זכור לפרה. [ירושלמי פ''ג דמגילה ה''ה. ילקו''י מועדים עמ' רסו הער' לא].


ה בראש חודש ניסן שחל בשבת, אין למפטיר להזכיר ראש חודש בברכות ההפטרה, לא באמצע הברכה ולא בחתימתה. [ילקוט יוסף מועדים, עמוד רסז. וע' תוס' (שבת כד:). ושלא כד' הרמב''ם (פי''ב מה''ת הט''ו) שסובר שצ''ל ר''ח בברכת הפטרה, וכבר העיד מרן הב''י (סי' רפד) שהמנהג כהתוס' שלא להזכיר ר''ח כלל בברכות ההפטרה. וכ''פ בש''ע (שם ס''ב). וכ''כ התשב''ץ ח''ב (סי' רמח) שכן המנהג. וכ''כ בברכ''י (סי' תכה סק''ב) שכן מנהגינו. ושאף בחוה''מ סוכות אין מזכירין סוכות בברכות ההפטרה בשבת. ע''ש]


ו בראש חודש ניסן שחל בשבת, אם טעה הקורא בתורה והתחיל לקרות אחר פרשת השבוע בפרשת החודש, יגמור ויאמר קדיש, והמפטיר יקרא בספר תורה השלישי פרשת ראש חודש, ויפטיר ''השמים כסאי''. [ילקו''י מועדים, עמ' רסז. שו''ת נודע ביהודה תנינא חאו''ח סי' יא]


ז אם טעו וקראו סדר ארבע פרשיות הנ''ל באדר הראשון של שנה מעוברת, לא יצאו ידי חובתם וחוזרים וקוראים באדר השני. [ילקוט יוסף מועדים, עמוד רסז. והוא כרשב''ג בשם ר' יוסי (במגילה ו:) שנפסקה הלכה כמותו. טור (ס''ס תרפח). שערי אפרים (שער ח סי' צו). ועוד. ומה שכתב המשנה ברורה (סוף סק''ב) שלד' הב''י א''צ לחזור, לא זכר שם מ''ש מרן בבדק הבית דמסיק שצריך לחזור. ע''ש].


ח יש אומרים שאין להעלות קטן למפטיר בארבע פרשיות ויש מתירים להעלות קטן למפטיר גם בארבע פרשיות. ובמקום שנהגו להקל יש להם על מה שיסמוכו, ואין למחות בידם. ובלבד שיהיה הקטן יודע למי מברכים והוא גם כן יותר מבן שש שנים. ומכל מקום בפרשת זכור שהיא מן התורה לכל הדעות, וכן בפרשת פרה, ראוי להחמיר שלא להעלות קטן למפטיר. אלא שאם כבר עלה הקטן למפטיר, לא ירד, אפילו בפרשת זכור ובפרשת פרה. והקטן יברך ברכות התורה, והשליח צבור שהוא גדול יקרא בספר תורה להוציא הצבור ידי חובתם. [ילקוט יוסף מועדים עמ' רעא. חזון עובדיה על פורים עמוד כז]


ט בעל תרומת הדשן היה קורא ד' הפרשיות שנים מקרא ואחד תרגום, אך לא מצאנו בפוסקים אחרים שהביאו זאת, ולא נהגו כן.

השאר תגובה

0