ברסלב - כאייל תערוג - קול התור - סוד המטפחת של הבת-מלך

file_418_848X400.jpg

בס"ד

  סוֹד הַמִּטְפַּחַת 
 
בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת “מַעֲשֶׂה מֵאֲבֵדַת בַּת מֶלֶךְ”, מְסַפֵּר רַבֵּנוּ עַל הַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת שֶׁהָלַךְ לְחַפֵּשׂ אֶת בַּת הַמֶּלֶךְ הָאֲבוּדָה, וּלְאַחַר שָׁנִים שֶׁל חִפּוּשׂ נָפַל לְשֵׁנָה שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה. וּכְשֶׁרָאֲתָה זֹאת בַּת הַמֶּלֶךְ בָּכְתָה עָלָיו וְהוֹרִידָה אֶת הַמִּטְפַּחַת מֵעַל רֹאשָׁהּ וְכָתְבָה בִּדְמָעוֹת כָּל צַעֲרָהּ וְצַעֲקָתָהּ וְכוּ’, וּלְאַחַר מִכֵּן נָסְעָה מִשָּׁם וְהִתְעוֹרֵר הַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת מִשְּׁנָתוֹ וְרָאָה אֶת הַמִּטְפַּחַת.


הַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת מְרַמֵּז עַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּאוּ לָעוֹלָם לְחַפֵּשׂ אֶת בַּת הַמֶּלֶךְ – סוֹד הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה. וּבַת הַמֶּלֶךְ אָבְדָה בְּלֹא טוֹב, הַיְנוּ שֶׁהַתִּקּוּן הַשָּׁלֵם וְהַדְּבֵקוּת בקב”ה נֶעֱלָמִים וַאֲבוּדִים בְּתוֹךְ מְצִיאוּת הָעוֹלָם, בְּתוֹךְ הַלֹּא טוֹב. עָלֵינוּ מֻטֶּלֶת הָעֲבוֹדָה בְּכָל עִנְיָנֵינוּ וּמַעֲשֵׂינוּ לְחַפֵּשׂ אֶת הַקֶּשֶׁר וְהַחִבּוּר עִם הָקָבָּ”ה מִתּוֹךְ הַהַעֲלָמָה וְהַהַסְתָּרָה. בְּסִפּוּר זֶה מְגַלֶּה לָנוּ רַבֵּנוּ שֶׁתִּהְיֶה עֵת וְיַגִּיעַ זְמַן שֶׁנִּשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל יִפְּלוּ לְשֵׁנָה שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה, הַיְנוּ יִפְּלוּ מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל הַתּוֹרָה לְהַסְתָּרָה גְּדוֹלָה מְאֹד וְיִשְׁכְּחוּ שָׁם אֶת השי”ת וְהַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת (דברים לא) “וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא”.

בָּעֵת הַזֹּאת תִּהְיֶה סַכָּנָה גְּדוֹלָה שֶׁיֹּאבְדוּ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בִּתְהוֹמוֹת הָרַע וְהַתַּאֲוָה, וְאָז יְעוֹרֵר הָקָבָּ”ה אוֹר גָּדוֹל וְנֶעֱלָם בְּסוֹד יִחוּד הַנְּשִׁיקִין, וּשְׁכִינַת עֻזֵּנוּ תֵּרֵד לְכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁאֲלֵיהֶן נָפְלוּ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בִּבְחִינַת (ויקרא טז) “הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם”, וְתַשְׁאִיר לָנוּ אֶת הַמִּטְפַּחַת הַמְרַמֶּזֶת לְהִתְלַבְּשׁוּת אוֹר גָּדוֹל שֶׁיָּאִיר לָנוּ בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה שֶׁל הַשֵּׁנָה שֶׁל הַשִּׁבְעִים שָׁנָה. מִכֹּחַ אוֹר הַמִּטְפַּחַת יִתְעוֹרְרוּ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּהְיוּ, וְיִשְׁאֲלוּ “הֵיכָן אֲנִי בָּעוֹלָם”, וְיַתְחִילוּ לְחַפֵּשׂ אֶת הָאֱמֶת בְּתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ וְהַהַסְתָּרָה.


רַבֵּנוּ מְסַפֵּר שָׁם שֶׁהַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת לָקַח אֶת הַמִּטְפַּחַת וְהֵרִים אוֹתָהּ כְּנֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ וְקָרָא אֶת מָה שֶׁכָּתוּב שָׁם, אֶת כָּל צַעֲרָהּ וְצַעֲקָתָהּ שֶׁל הַשְּׁכִינָה עַל הַשֵּׁנָה שֶׁל הַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת, וְהָיָה כָּתוּב שָׁם שֶׁכָּעֵת עָלָיו לְחַפֵּשׂ אוֹתָהּ בְּהָר שֶׁל זָהָב וּמִבְצָר שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת. עִנְיַן הֲרָמַת הַמִּטְפַּחַת - הַהִתְקַשְּׁרוּת וְהַהִתְחַבְּרוּת שֶׁלָּנוּ עִם הַתּוֹרָה וְהַדַּעַת שֶׁל הַצַּדִּיק. אָמְנָם הַמִּטְפַּחַת מְעוֹרֶרֶת אוֹתָנוּ מֵהַשֵּׁנָה, אוּלָם לְאַחַר הַהִתְעוֹרְרוּת אֵין אָנוּ יוֹדְעִים מָה לַעֲשׂוֹת, וְצָרִיךְ לְהַעֲלוֹת אֶת הַהִתְעוֹרְרוּת וְהַחַיּוּת אֶל הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁהוּא אוֹר הַצַּדִּיק, הֲרָמַת הַמִּטְפַּחַת שֶׁכָּתוּב בָּהּ כְּתַב הַנִּכְתָּב בִּדְמָעוֹת כְּנֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ, מְרַמֶּזֶת לְגִלּוּי הַדַּעַת שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁרַק הוּא יָכוֹל לְלַמְּדֵנוּ וּלְהוֹרוֹת לָנוּ אֶת הָעֵצוֹת וְהַדֶּרֶךְ לִמְצֹא אֶת הַשְּׁכִינָה בְּסוֹד הַדְּבֵקוּת הַשְּׁלֵמָה שֶׁל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בַּקָּבָּ”ה. 


                                                                                                         ("קול התור", הר' עופר ארז)

השאר תגובה

0