ברסלב - כאייל תערוג - קול התור - עליית השכינה בטרם הגאולה

file_446_848X400.jpg

בס"ד

  עֲלִיַּת הַשְּׁכִינָה בְּטֶרֶם הַגְּאֻלָּה 
 
“וַתִּשְׁכַּב מַרְגְּלוֹתָיו עַד הַבֹּקֶר, וַתָּקָם בְּטֶרֶם יַכִּיר אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, וַיֹּאמֶר אַל יִוָּדַע כִּי בָאָה הָאִשָּׁה הַגֹּרֶן” (רות ג יד). כּוֹתֵב רַבֵּנוּ הָאֲרִ”י (“ספר צדיק יסוד” פרוש על מגילת רות) שֶׁבְּפָסוּק זֶה נִרְמַז סוֹד גָּדוֹל עַל הַהַנְהָגָה שֶׁתִּהְיֶה קֹדֶם הַגְּאֻלָּה. “וַתָּקָם - בְּטֶרֶם יַכִּיר אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ”, הַיְנוּ שֶׁעֲתִידָה לִהְיוֹת עֲלִיָּה לַשְּׁכִינָה לִפְנֵי הַגְּאֻלָּה, וְזֶה שֶׁכָּתוּב  וַתָּקָם – הַיְנוּ שֶׁתְּקוּמָה תִּהְיֶה לַשְּׁכִינָה, בְּטֶרֶם יַכִּיר אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ הַיְנוּ טֶרֶם שֶׁיַּכִּירוּ יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם בַּגִּלּוּי הַשָּׁלֵם, הַיְנוּ קֹדֶם שֶׁיַּעֲשׂוּ יִשְׂרָאֵל תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה וְיַכִּירוּ אֶת הַמָּשִׁיחַ, כְּבָר תִּהְיֶה תְּקוּמָה וַעֲלִיָּה לַשְּׁכִינָה שֶׁתַּגִּיעַ עַד הַגֹּרֶן.

וְסוֹד הַגֹּרֶן הוּא הִתְגַּלּוּת שֶׁל דַּעַת גְּדוֹלָה קֹדֶם בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְהַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה. וְאֵיזוֹ תְּקוּמָה תִּהְיֶה לְיִשְׂרָאֵל טֶרֶם הַגְּאֻלָּה? שֶׁבִּפְנִימִיּוּת הָעוֹלָמוֹת תִּהְיֶה הַשְׁפָּעָה כְּפִי שֶׁהָיְתָה קֹדֶם חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, מִשָּׁמַיִם יֵרֵד הַשֶּׁפַע לְיִשְׂרָאֵל כְּמוֹ בַּיָּמִים שֶׁטֶּרֶם הַחֻרְבָּן. וְזֶהוּ סוֹד יִחוּד הַנְּשִׁיקִין שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר (שה”ש א ב) יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ, יִחוּד הַנְּשִׁיקִין קֹדֶם לַיִּחוּד הַשָּׁלֵם, וְלַמְרוֹת שֶׁקֹּדֶם הַגְּאֻלָּה לֹא יִהְיֶה הַיִּחוּד בִּשְׁלֵמוּתוֹ, אַךְ יִחוּד הַנְּשִׁיקִין כְּבָר יַעֲשֶׂה תְּקוּמָה לְנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וּמֵאוֹרוֹ יַחֲזִיקוּ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל מַעֲמָד, וּתְקוּמָה תִּהְיֶה לָהֶם גַּם קֹדֶם הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה.


רַבֵּנוּ הָאֲרִ”י מְלַמֵּד אוֹתָנוּ סוֹד גָּדוֹל בְּהַנְהָגַת הַמְּצִיאוּת שֶׁתִּהְיֶה קֹדֶם הַגְּאֻלָּה. בַּשָּׁמַיִם יִתְעוֹרֵר יִחוּד הַנְּשִׁיקִין בַּפְּנִימִיּוּת, וְדָבָר זֶה יִגְרֹם הַשְׁפָּעָה שֶׁל אוֹר גָּדוֹל שֶׁל תְּשׁוּבָה וְהִתְעוֹרְרוּת גְּדוֹלָה בְּעַם יִשְׂרָאֵל. הַהִתְקָרְבוּת לַקָבָּ”ה וְלַתּוֹרָה תִּהְיֶה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה. רַבִּים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ רְחוֹקִים מְאֹד יִתְעוֹרְרוּ לְפֶתַע בִּרְצוֹנוֹת וּבְחֵשֶׁק גָּדוֹל לְכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה. מִצַּד הַהַכָּרָה הַפְּנִימִית וְהָאֱמוּנָה וְהַדַּעַת יִהְיֶה גִּלּוּי גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁאֲפִלּוּ אֵלּוּ שֶׁהָיוּ רְחוֹקִים מְאֹד מֵהַקְּדֻשָּׁה תִּתְגַּלֶּה וְתִתְבָּרֵר לָהֶם הָאֱמֶת בְּרֶגַע אֶחָד, עַד שֶׁלֹּא יִהְיוּ סְפֵקוֹת וְקֻשְׁיוֹת עַל מְצִיאוּת הַשֵּׁם וּמַלְכוּתוֹ.


אוּלָם מִכֵּיוָן שֶׁהַיִּחוּד הוּא בִּבְחִינַת יִחוּד הַנְּשִׁיקִין וַעֲדַיִן אֵינוֹ שָׁלֵם עַד עֵת הַגְּאֻלָּה, תִּוָּצֵר מְצִיאוּת שֶׁיִּהְיֶה בָּהּ נִסָּיוֹן גָּדוֹל. וְהוּא, שֶׁמִּצַּד אֶחָד יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ אֶת מַלְכוּתוֹ וְשֶׁאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ, אֲבָל מִצַּד הַמַּעֲשֶׂה יִהְיוּ עֲדַיִן קְשָׁיִים וְהִתְמוֹדְדֻיּוֹת גְּדוֹלוֹת בְּכָל דָּבָר וְדָבָר שֶׁהָאָדָם יִשְׁתַּדֵּל וְיִרְצֶה לַעֲשׂוֹת.


וְהַסִּבָּה הִיא, שֶׁכַּאֲשֶׁר הַיִּחוּד הָעֶלְיוֹן עֲדַיִן לֹא שָׁלֵם, יֶשְׁנָם קְשָׁיִים גְּדוֹלִים לְקַיֵּם בְּמַעֲשֶׂה אֶת מָה שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים בְּדַעַת. וּמְצִיאוּת זֹאת תִּגְרֹם נִסָּיוֹן גָּדוֹל. מִכֵּיוָן שֶׁמִּצַּד אֶחָד הָאֱמֶת גְּלוּיָה וּמְבֹרֶרֶת וְכָל אֶחָד יִרְצֶה וְיִכְסֹף לַעֲבֹד אֶת הָקָבָּ”ה וּלְקַיֵּם מִצְווֹתָיו, וּמִצַּד שֵׁנִי יִהְיֶה קֹשִׁי גָּדוֹל לְקַיֵּם הַרְבֵּה דְּבָרִים הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה. מְצִיאוּת זֹאת גּוֹרֶמֶת לְצַעַר וְתִסְכּוּל גָּדוֹל, הַתְּהוֹם בֵּין הַיְדִיעָה וְהָרָצוֹן – לְמַעֲשֶׂה, מְבַלְבֵּל מְאֹד. בַּמְּצִיאוּת הַזֹּאת אָנוּ בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה מְאֹד, מִשּׁוּם שֶׁהַתִּסְכּוּל וּמְרִירוּת הַנֶּפֶשׁ בַּמַּצָּב הַזֶּה יְכוֹלָה לְהוֹבִיל אוֹתָנוּ לִירִידָה רוּחָנִית עַד כְּדֵי הִדַּרְדְּרוּת לִמְקוֹמוֹת לֹא טוֹבִים.


וְאֶת הַסּוֹד הַזֶּה מְגַלִּים לָנוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם בְּחִינַת מָשִׁיחַ, רַבֵּנוּ הָאֲרִ”י, הבעש”ט, וְרַבֵּנוּ ה. נ. נ. מ. ח. וְעוֹד צַדִּיקִים גְּדוֹלִים שֶׁבְּכָל דּוֹר, שֶׁמְּגַלִּים לָנוּ שֶׁכָּךְ תִּהְיֶה הַהַנְהָגָה קֹדֶם הַגְּאֻלָּה. וּכְשֶׁנֵּדַע זֹאת, לֹא נִפֹּל בְּדַעְתֵּנוּ כְּשֶׁנִּרְאֶה אֶת הַפַּעַר הַגָּדוֹל בֵּין הַדַּעַת וְהָרָצוֹן לַמַּעֲשֶׂה. וּוַדַּאי כֻּלָּנוּ מְחֻיָּבִים לַעֲשׂוֹת כְּכָל שֶׁבִּיכָלְתֵּנוּ לְקַיֵּם בְּפֹעַל וּבְמַעֲשֶׂה “סוּר מֵרַע וַעֲשֵׂה טוֹב”, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ לְהִזָּהֵר לֹא לְהִתְיָאֵשׁ וּלְהִכָּנֵס לִמְרִירוּת וְעַצְבוּת כְּשֶׁנִּרְאֶה שֶׁאָנוּ לֹא מַצְלִיחִים לְקַיֵּם אֶת רְצוֹנֵנוּ פְּעָמִים רַבּוֹת. וְזֶה סוֹד יִחוּד הַנְּשִׁיקִין שֶׁהוּא סוֹד גִּלּוּי דַּעַת מְאֹד גְּדוֹלָה, וּמִגִּלּוּי זֶה יִתְעוֹרְרוּ רַבִּים מְאֹד לִתְשׁוּבָה גְּדוֹלָה מֵעֹמֶק הַלֵּב, וּבְאַהֲבָה גְּדוֹלָה לַקָבָּ”ה וְלַתּוֹרָה. ועכ”ז הַקֹּשִׁי יִהְיֶה גָּדוֹל מִכֵּיוָן שֶׁהַיִּחוּד הַשָּׁלֵם שֶׁיָּאִיר אֶת כָּל עוֹלָמֵנוּ בְּגִלּוּי נוֹרָא שֶׁל מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, עֲדַיִן חָסֵר, וְהוּא סִבַּת קֹשִׁי הַגָּלוּת קֹדֶם הַגְּאֻלָּה.


וְזֶה שֶׁכָּתוּב  “אַל יִוָּדַע כִּי בָאָה הָאִשָּׁה הַגֹּרֶן” – כִּי הָאִשָּׁה – סוֹד הַשְּׁכִינָה – כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, בָּאָה עַד גֹּרֶן הַחִטִּים – סוֹד הַדַּעַת הָעֶלְיוֹן. אֲבָל כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת “אַל יִוָּדַע”, הַיְנוּ שֶׁעֲדַיִן אֵין גִּלּוּי שָׁלֵם. וְזֶה שֶׁאוֹמֵר בֹּעַז לְרוּת “הָבִי הַמִּטְפַּחַת אֲשֶׁר עָלַיִךְ וְאֶחֳזִי בָהּ וַתֹּאחֶז בָּהּ” – עִנְיָן הַמִּטְפַּחַת הוּא סוֹד הַהִתְלַבְּשׁוּת, שֶׁאוֹר הַקְּדֻשָּׁה מִתְלַבֵּשׁ בִּלְבוּשִׁים כְּדֵי לְהָאִיר וּלְהַחֲיוֹת אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, אַךְ עֲדַיִן לֹא בַּשְּׁלֵמוּת הָאַחֲרוֹנָה. וּבַזְּמַן הַזֶּה שֶׁטֶּרֶם הִתְגַּלָּה הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּתוֹ, הַצַּדִּיק עוֹשֶׂה ‘קִנְיָן סוֹדֵר’ (שֶׁהוּא אֶחָד מֵאוֹפַנֵּי הַקִּנְיָן הַמְבֹאָרִים בַּתַּלְמוּד) עִם נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי הַמִּטְפַּחַת, וּבְזֶה יֵשׁ לָנוּ קֶשֶׁר וְחִבּוּר עִמּוֹ שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ הַחִיצוֹנִים וְהַקְּלִפּוֹת עָלֵינוּ וְנִמְשֶׁכֶת שְׁמִירָה גְּדוֹלָה עַל עַם יִשְׂרָאֵל. 


                                                                                                   ("קול התור", הר' עופר ארז)

    1 תגובות

  1. תמונה משתמש
    גידליה
    ב

    בסד,ישר כח,חזק וברוך!

    הגב

השאר תגובה

0