ברסלב - כאייל תערוג - שידור חוזר לתליית עשרת בני המן

file_354_848X400.jpg

בס"ד
 
שידור חוזר לתליית עשרת בני המן

* המעיין במגילת אסתר בתליית עשרת בני המן, יבחין כי ישנן שלוש אותיות כתובות בצורה קטנה מהרגיל: ת, ש, ז. וכן ישנה אות אחת ו' הכתובה בצורה מוגדלת, מה הרמז בזה?
* אמרו חז"ל (אס"ר ג י): כל מקום שנאמר במגילה "מלך" סתם, ולא נאמר במפורש "המלך אחשורוש", רומז לקב"ה, מלכו של עולם. אם כן, בפסוקים שלפנינו נרמז, שאסתר פונה אל "המלך", אל הקב"ה. ומה היא מבקשת? "שינתן גם מחר... ואת עשרת בני המן יתלו על העץ", מרמז על העתיד לבוא, שיתלו עשרת בני המן אחרים בהיסטוריה! על אלו בני המן נרמז בבקשתה של אסתר?


בשנת 1946, בעיר נירנברג שבגרמניה, נערך משפט מפורסם, הידוע בשם "משפט נירנברג". במשפט זה נידונו גדולי פושעי הנאצים שנותרו בחיים, ו-11 מתוכם נידונו למוות. במהלך המשפט אף נערך דיון איך להוציאם להורג, האם ביריות או בתלייה, והפסק היה: בתלייה! 


בליל ה- 14-15 באוקטובר, הצטרף גרינג אל היטלר, הימלר, גבלס וליי [שם רשעים ירקב], שאיבדו את עצמם לדעת. הוא בלע גלולת רעל ששמה קץ לחייו. שאר העשרה הוצאו להורג בתליה.
סוכנות ידיעות בינלאומית, מדווחת על טקס התלייה: ("ניו יורק ג'ורנל אמריקן", 16 לאוקטובר 1946) "יואכים פון ריבנטרופ, מי שהיה מיניסטר החוץ הגרמני, תפס את מקומו של גרינג בראש ההולכים לגרדום, ועשרת אבירי הנאצים הנידונים נתלו אחד אחר השני בתוך חדר ההתעמלות השומם, שהואר באור חשמל, ואשר עמד במרכז אחד החצרות של בית הסוהר העירוני בנירנברג. כל עשרת הנאצים השתדלו לקבל את מותם באומץ לב.

רובם הביעו מורת רוח, אחדים נכנעו בצורה מבישה והאחרים ביקשו מחילה מריבון העולם. היחידי, מכל מקום, שהסתמך על האידאולוגיה הנאצית היה יוליוס שטרייכר, צורר היהודים. התנהגותו היתה חוצפנית יותר מכל יתר הנידונים, והוא צווח בקולי קולות 'הייל היטלר' בעת שעלה על המדרגות לעבר הגרדומים. כשהגיע שטרייכר פנים אל פנים אל החבל, הוא נעץ שוב את עיניו לעבר הקצינים מבנות הברית ולעבר שמונת העיתונאים שייצגו את עיתונות העולם. הללו ישבו בשורה אחת ליד שולחנות קטנים לאורך הקיר בדיוק לפני הגרדומים. באש שנאה שבערה בעיניו הסתכל שטרייכר אל עדי הראייה והוא זעק: "חג פורים 1946".

אותו רגע ניתר הפתח תחתיו בקול חבטה חזקה. החבל התהדק בחוזקה, והגוף התנדנד בתנופה. אוושת אנחה נשמעה היטב מתוך התא הקודר של הגרדום".


יום ההוצאה להורג היה - כ"א תשרי תש"ז [הוא יום 'הושענא רבה', שעליו אמר הזוהר הקדוש (ויקרא פרשת צו דף לא ע"ב): "ביום השביעי של החג, הוא סיום הדין של העולם, ופסקי הדינים יוצאים מבית המלך, והגבורות מתעוררות ומסתיימות ביום ההוא]. שנה זו רמוזה בשלוש האותיות הקטנות שבשמות עשרת בני המן: תש"ז! והאות הגדולה ו' מרמזת שהאירוע היה באלף השישי.


ומה פשר זעקתו המוזרה של שטרייכר...? אולי שטרייכר ידע, שזהו "שידור חוזר" לתליית עשרת בני המן... (מתוך טיב הפרשה - וישלח. מסילות אל האמונה 179)
כן יאבדו כל אויביך ה'!


יהי רצון שנזכה בקרוב לקיום דבר ה': "כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם". ימחה עמלק מן העולם, ואף רושמו וכוחו ימחה מליבנו, ונזכה לעבוד את הקב"ה באמת ובתמים, בלב זך וישר, בדביקות שלימה. ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. אמן ואמן. 


("ימי הפורים בהלכה ובאגדה")

השאר תגובה

0