עַל-יָדִי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה

שָׁמַעְתִּי בִשְׁמוֹ לְעִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בִּתְפִלָּה, שֶׁאֲפִלּוּ אִם הָאָדָם כְּמוֹ שֶׁהוּא, אַף-עַל-פִּי-כֵן יְחַזֵּק וִיאַמֵּץ אֶת לְבָבוֹ לְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאָמַר שֶׁיַּחְשֹׁב בְּלִבּוֹ: הֲלֹא אִם אֲנִי רָחוֹק בְּעֵינַי מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל-כָּךְ מֵחֲמַת רִבּוּי עֲוֹנוֹתַי – אִם-כֵּן אַדְרַבָּא, עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה עַל-יָדִי דַּיְקָא, כִּי הֲלֹא אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל "כָּל תְּפִלָּה שֶׁאֵין בָּהּ מִתְּפִלַּת פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל – אֵינָהּ תְּפִלָּה" … וְאִם-כֵּן אִם אֲנִי בְעֵינַי כְּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם – אִם-כֵּן אַדְרַבָּא, כָּל שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה עַל-יָדִי דַּיְקָא וְכַנַּ"ל, וּבְוַדַּאי אֲנִי צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בְּיוֹתֵר לְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלִבְטֹחַ בְּחַסְדֵי ה' שֶׁיִּשְׁמַע וִיקַבֵּל גַּם אֶת תְּפִלָּתִי, כִּי אַדְרַבָּא – דַּיְקָא עַל-יָדִי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה.
(שיחות הר"ן, רצ"ה)