פרשת תרומה

זכר מחצית השקל

תוכן עניינים

גלויים בסוד האותיות

נתאוה הקב"ה שתהיה לו דירה בתחתונים

המלבי"ם בפרשת השבוע פרשת תרומה, כותב מאמר שלם שנקרא "רמזי המשכן" ובו הוא כותב דברים נפלאים מאוד על כל הסודות ועל כל דרך ההארה האלוקית שמאירה על ידי המשכן. אומר המלבי"ם[1] בשם חז"ל שכתוב "מיום שברא הקב"ה את עולמו נתאוה שתהיה לו דירה בתחתונים, שאדם יטהר ויקדש את עולמו הקטן”, אומר המלבי"ם הכוונה את הגוף ואת הנפש הרוח והנשמה עד שהאלוקות שבנו תמשול.

[1] ז"ל המלבי"ם: ואמרו חז"ל שמיום שברא הקדוש ברוך הוא את עולמו נתאוה שיהיה לו דירה בתחתונים, ר"ל שהאדם יטהר ויתקדש בעולמו הקטן עד שהאלהות שבו תמשול על הגוף וכחותיו שאז הוא אלוה בתחתונים כי מושל על כחותיו בכח הבחירה והאלהות שבו, ואז תעלה ההארה ממעשיו להאיר לכל העולמות.

תוכן עניינים

 

הצדיק הוא בחינת בית המקדש

ואומר המלבי"ם שאז יהיה האדם עצמו המרכבה והמקדש ואוהל מועד אשר שכן ה' עליהם בקודש, וכל הצדיקים האמיתיים הם בבחי' אוהל מועד ומקדש ומרכבה וגילוי האלוקות. ומכיון שלא כל ישראל יכולים לעמוד במדרגה הזאת, כי זה מדרגה של צדיקים גדולים שהיו עצמם הופכים להיות בית מקדש, לכן ציוה ה' לבנות את המשכן – במדבר, ואת ביהמ"ק – בירושלים, כדי שיהיה מקום להתאסף בו כלל ישראל, ולהמשיך באחדות את הגילוי האלוקי. לכן אומר המלבי"ם כל הדרך שבנו את המשכן בפרשה שלנו, מצוות המשכן הבניה והעבודה שהיה בה, זה מרמז על כל סדר ההנהגה שהקב"ה מנהיג את העולם. וכל פרט בבניית המשכן מרמז על בחי' פרטים בהתגלות האור האלוקי בעבודה שלנו, ובמציאות הרוחנית של עמ"י. לכן במשכן יש רמזים מאוד גדולים על כל עבודתנו. בזוה"ק כתוב שבסוד האותיות שבמצוות המשכן, יש סודות מאוד גדולים שמלמדים על התיקונים הרוחניים שהקב"ה מנהיג את העולם. נתבונן בנקודה אחת מתוך ים שאין לו סוף

מהו ענין ה'עורות תחשים' שהם העורות העליונים

הזוה"ק אומר שבפרטי במצוות המשכן היו שני פריטים שהקב"ה ציווה להביא. א' מהם זה הנחֹשת, והדבר השני זה עורות תחשים. כשאנחנו מתבוננים בנחשת, הנחשת שמושה היה לעמודי החצר, לאדנים, למזבח הנחשת, ולאדנים של פתח הכניסה לאוהל מועד. אלו היו הדברים שבמשכן השתמשו בנחושת. ואילו העורות תחשים הם היו העורות העליונים, הכיסוי העליון של המשכן. כידוע היו ארבעה כיסויים, כיסוי ראשון מתכלת ואגרמן תולעת שני ושש משזר, מעליהם עורות עיזים, מעליהם עורות אילים מאדמים, ומעליהם עורות תחשים. בגמ' יש מחלוקת האם העורות אילים מאדמים היו ביחד עם העורות תחשים או שהיו שני כיסוים נפרדים, מחלוקת של ר' יהודה ור' נחמיה. אבל בכל מקרה ובכל צד של המחלוקת העורות תחשים הם היו למעלה, העליונים ביותר.

העבודה בבחי' הנחשת

מובא בזוה"ק שבמילה נחשת יש רמז על תיקון גדול מאוד שהיה בבית המקדש. כדי להתבונן ברמז הזה ולהבין אותו בעומקו, נתבונן במה שרבינו

הקדוש אומר (ליקוטי מוהר"ן תורה א') על הפסוק "דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים" (קהלת ט' י”ז), רבינו אומר שעל האותיות הראשונות של המילה נחלת זה ח"ן, והאות האחרונה זה ת', ורבינו מסביר שבאות ת' מרמזת על החקיקה שבלב ששומע דברי תורה או שמתפלל ומקבל אור, פי' הדבר שהאות ת' מרמזת למעשה, על מציאות הלב שלנו, עד כמה ומה נחקק לנו בלב.

האדם מוכרח בקבלת חיות ותענוג – וכל הבחירה היא מהיכן יתענג

מובא בספה"ק (הרמח"ל בפ"א – במסילת ישרים ועוד ספרים) שכל אדם בעצם הבריאה אנחנו מחפשים חיות שמחה ותענוג. ככה נבראנו. "ולא נברא האדם אלא להתענג". נכון שיש לנו עבודה של בחירה בין להתענג על זיו השכינה על התורה הקדושה, דביקות בקב"ה, התקשרות לצדיקים. וזה לעומת זה עשה אלוקים – בצד השני זה תענוגי העולם הזה.

העבודה שלנו זה להעלות את התענוגים מהעולם הזה – מהגשמיות, והתאוות של העולם הזה, אל העונג הרוחני כמו שאמר דוד המלך "אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' " (תהילים פ”ז ד').  דוד המלך גילה והתפלל על זה שהוא במקום הזה שנקרא "אַחַת שָׁאַלְתִּי". ו'אחת שאלתי' זה לא פשוט להגיע למדרגה הזאת. כי אנחנו מעורבבים, אמנם אנחנו רוצים את הקב"ה, אבל עדיין יש לנו את הרצון של התאוות הגשמיות של העולם הזה.

הנחושת היא כנגד סור מרע

ופה העבודה והבירור הגדול שלנו, האות ת' מרמזת על המקום שבלב שצריך לקבל את התענגים את החיות והשמחה. לכן הנחשת היא התחלת התיקון לדבר הזה, ולכן זה גם נמצא בחיצוניות המשכן, כי להתגבר ולהתמודד עם התאוות של העולם הזה, זה נקרא עבודה חיצונית זה בחי' 'סור מרע'. ולכן הנחשת שימושה היה בחצר המשכן, מצד אחד זה בעמודים ובאדני חצר המשכן, ומצד שני זה היה המזבח שמעליו מקריבים את הקרבנות, שזה כנגד העבודה שלנו בנפש הבהמית.

במילה נחשת נרמז כל העניין הנ"ל, שאם נחלק את המילה נחשת בהתחלה בשלוש אותיות ראשונות זה נ'ח'ש' והמילה האחרונה זה ת'. פירוש הדבר שזה העבודה שהנחש לא ישלוט על הת' – הנחש שזה כל הרצונות והתאוות החיפוש אחרי המידות של העולם הזה, אנחנו רוצים לתקן את זה. וזה נרמז במילה נ'ח'ש'-ת', אז הנחש עדיין שולט על הת', ושם אנחנו מתמודדים (ושם יש את העבודה 'סור מרע' כנ"ל).

משיח יתקן גם חטאו של נחש

ואילו ביריעות, התחשים הם היו העורות החיצוניים ביותר, וכתוב בזוה"ק שזה העור החיצוני – שהעור החיצוני שם נגיעת הנחש, היינו "משכא דחוויא" (עור הנחש). ואפילו צדיק שבצדיקים עדיין לא נקה את עצמו מזה, כך כתוב במדרש (שבת נ"ה ע"ב ועוד) שאפילו על ישי אביו של דוד המלך, יש איזה בחי' בגלל חטא אדם הראשון, לא בגלל חטא שלו! עדיין יש נגיעה של נחש.

מי יתקן את לגמרי? כתוב שהתיקון השלם של הדבר זה יוכל לגלות רק משיח צדקנו בעולם. זה היה העבודה של כל הצדיקים במשך כל הדורות, ויגלה אותה בשלמות משיח צדקנו. שהוא יזכה להאיר בנשמות ישראל הארה רוחנית כ"כ גדולה מצד העונג הרוחני ומצד הדביקות בה', עד שזה יבטל לגמרי את כל תענוגי העולם הזה. לכן עניין התחשים מרמז על כל הנקודה הזאת ואם נתבונן שם, זה החיצוניות שבחיצוניות, וצריך להאיר את האור והתענוג האלוקי בחיצוניות שבחיצוניות.

סוד אותיות 'תחשים'

וכאשר נתבונן במילה "תחשים" נראה את התיקון שבדבר. האות הראשונה זה ת', והזה"ק אומר שהאות הראשונה היא המשמעותית ביותר בכוחות הרוחניים של המילה. ובמילה 'תחשים' – ת' היא השולטת והמנהיגה, וזה מרמז על האור בתענוג האלוקי שיאיר בנשמותינו. ומי יעלה את זה? אמנם זה היתה עבודה של כל הצדיקים האמיתיים, הם זיככו וקידשו את עצמם בתכלית הזיכוך האפשרית. ואחרי שהם הגיעו למדרגה הזאת הם רוצים להביא אותנו לשם, (היינו להאיר בנו את התענוג האלוקי). וכתוב בספה"ק שהשלמות שיביא אותנו לזה, יהיה משיח צדקנו.

לכן המילה ת'ח'ש'י'ם מרמזת כל העניין כנ"ל; בהתחלה יש את האות ת' – התענוג האלוקי שעלה מהת' של הנחש-ת' שהנחש שלט עליה (אך ללא האור האלוקי), עלה לראש המילה שזה מרמז כבר על האור האלוקי שנהיה בת', ומאיר לנו את האותיות הנותרות – ח'ש'י'ם' שזה בעצם אותיות מ'ש'י'ח'. שבזה נרמז שמשיח צדקנו, יעלה את התענוג עד למעלה למעלה.

מ'נחשת' עד ל'תחשים'

למעשה בדורות שלנו יש בירור מאוד גדול בנקודה הזאת, שאנחנו רואים שאין ספור פיתויים מכל הצדדים שהיצה"ר מפתה אותנו מכיון שהנשמות של הדור הזה, הם הנשמות שצריכות לעלות את הת', מהנחש – 'נחשת' עד ל'תחשים'. שאז יהיה תענוג אלוקי לבד. ובאמת בגלל שזה עבודתנו לכן היצה"ר מתגבר באין סוף פיתויים עלינו, ואנחנו לא יודעים מה לעשות מרוב פיתויים מכל הצדדים. אבל הצדיקים שהם בחי' משיח, ורבינו אמר "ביני ובין משיח אין חילוק", וזה גם מתקיים בתלמידי רבינו במשך הדורות, כי הם מקבלים מרבינו. וכל צדיק זה היה בחי' הארה ועיבור של נשמת רבינו בו. לכן הצדיקים הם מגלים לנו את הדרך איך זוכים להעלות את הת' מה'נחשת' שהנחש לא ישלוט עליה, עד לבחי' 'תחשים' שהת' בתחילת המילה להאיר את התענוג האלוקי כנ"ל.  שהעצה שהצדיקים מלמדים אותנו, והם ידעו – רבינו ידע והוא אמר את זה במפורש וכן כל תלמידי רבינו, שיהיה מלחמה נוראית – היצה"ר ילחם מלחמה נוראית בדור הזה.

בכח ההתקשרות עם הצדיק הרצון וצעקת הלב אפשר להכניע את כל הרע

אבל עם כל זה רבינו גילה לנו גם שבכוח ההתחזקות שלנו, בכוח הרצונות והתפילה, ההתחזקות שלנו בדיבורים עם ה' וההתקשרות עם הצדיקים, זה יאיר בנשמה שלנו אור גדול ויתן לנו כח גדול להלחם במלחמה הזאת. ואע"פ שאנחנו רואים שמצד א' הס"א והיצה"ר מתגבר בעוצמות שיכול להיות שמבריאת העולם לא היה כזה דבר, כמו כל המדיה והאייפונים והתאוות משתוללות בצורה נוראית מאוד, אבל עם כל זה אנחנו צריכים להאמין שהצדיק האמת שהוא בחי' משיח הוא גילה לנו שכן יש לנו את הכח לעמוד כל זה. וכל הכח לעמוד בכל זה נמשך מהצדיק האמת שמאיר בתוכנו את הנקודה הזאת (את אור התענוג האלוקי כנ"ל), ואז הוא מגלה לנו לא לעזוב את התפילה ואת הצעקה והרצון ולגלות להקב"ה – "זה לא המקום שלי!". גם אם התאוות והמידות הלא טובות מבלבלות אותי – "זה באמת לא המקום שלי!"

וזה בעצמו – ההתקשרות עם הצדיק והצעקה – צעקת הלב, והרצון שלנו, הם אלה שיעלו את הת' מה'נחשת' אל ה'תחשים', זאת אומרת יאירו בתוך הנשמה שלנו עד שיאיר לאור החיצוני שזה התאוות והמידות הרעות. כמו ששמעתי ממורינו הרב שליט"א לפני כמה חודשים, "הָעוֹלָה קָדְשֵׁי קָדָשִׁים" (זבחים פ"ה מ"ד) העיקר זה להפשיט את העור, להפשיט את ה"משכא דחוויא" – מעלינו! ואז אנחנו מעלים את זה.

כל הכח שלנו הוא רק מהצדיקים

אז הלכה למעשה, ואנחנו צריכים לזכור את זה, שהכל נמשך אלינו רק מכח הצדיקים שמאירים לנו את הנקודה הזאת. אחד ההתחזקויות שאנחנו צריכים להתחזק להאמין לרבינו הקדוש ולתלמידי רבינו, להאמין למורינו הרב שליט"א, שאנחנו באמת יכולים לעשות את העבודה הזאת! וכמו שאנחנו רואים בדור שלנו אין סוף ניסים ונפלאות, שבכל הדור מצד אחד יש התגברות נוראה של היצה"ר, אבל מצד שני מתגלים כ"כ הרבה תשובה. יש בדור כ"כ הרבה אורות של תשובה, ניצוצות ורצונות, ואנשים ממקומות שאף אחד לא היה מאמין פתאום מתעוררים ברצונות להקב"ה ולצדיק האמת. לכן אנחנו צריכים לקחת את זה ולהתחזק ולראות שהקב"ה נמצא אתנו והצדיקים האמיתיים נמצאים איתנו ומאירים בנו אור גדול מאוד. ועי"ז בעז"ה נזכה להעלות מ'נחשת' לעניין של 'תחשים'.

שתף עם חברים

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב telegram
Telegram
פסח חד גדיא

פסח חד גדיא ח"ב

רצונות נסתרים הרבה מגדולי ישראל שואלים מה הסיבה שרוב עמ"י בכל הדורות קיבלו על עצמם חומרות ודקדוקים בעניין הפסח? לא מצאנו את זה

Read More »
פסח

פסח חד גדיא ח"א

הגדה של פסח אחד הדברים הסתומים בהגדה זה פיוט שאנו אומרים בליל הסדר שנקרא 'חד גדיא'. לפי הפירוש הפשוט זה מאוד לא מובן

Read More »
זכר מחצית השקל

פרשת תרומה

גלויים בסוד האותיות נתאוה הקב"ה שתהיה לו דירה בתחתונים המלבי"ם בפרשת השבוע פרשת תרומה, כותב מאמר שלם שנקרא "רמזי המשכן" ובו הוא כותב

Read More »
תרגום לשפות »
כלי נגישות

השאירו פרטים לברכה אישית מהרב עופר ארז שליט"א

עופר ארז