תפילת הדרך

צריך ליתן ממון על פדיון (ערך המתקת דין סו). ברכת הצדיק הוא פדיון (ערך צדיק קכב). ליקוטי מוהר”ן ח”א סי’ ג, בענייני רפואה צריך חכם גדול מאד, שידע לכוון רפואה לחולאת, דהיינו סם פלוני לאיש פלוני, בזמן פלוני, כי כפי הזמן שצריך שימשך החולאת, כך גוזרין הסיבות לרפואתו, כדי שלא יוכל להתרפאות עד שיזדמנו יחד סבות אלו: סם פלוני ואיש פלוני, באופן שלא יהיה לו רפואה כי אם ביום פלוני, עיין שם. קמע, סגולה להסרת עין הרע אבל כשעושין פדיון נפש וממתיקין הדין, ואזי נתבטל הגזרה, אזי קודם שגוזרין דין אחר, כי כשנמתק דין זה אזי גוזרין דין אחר, ובין כך ובין כך, דהינו אחר המתקת הדין הראשון קודם שגוזרין דין אחר, אזי יכול הרופא לרפאות החולה על ידי סמים, כי אזי אין דין, ואזי יוכל להתרפאות על ידי איזה סם שיהיה, כי אין צריך דוקא סם פלוני וכו’ מאחר שאין דין כנ”ל. נמצא: שאי אפשר לרופא לרפאות – כי אם על ידי פדיון נפש, כי צריכין לעשות פדיון תחלה לפני הרפואה – להמתיק הדין, ואז דייקא יש רשות לרופא לרפאות, כמשחז”ל (ברכות ס): ‘מכאן שנתנה תורה רשות לרופא לרפאות’. מכאן דיקא, הינו אחר הפדיון, אז דיקא יש רשות להרופא לרפאות, כי קודם פדיון נפש אין רשות להרופא לרפאות, כי צריך להתרפאות על ידי סם פלוני בזמן פלוני, ולקבל אישור והסכם לרפואה מן השמיים…