
פרשת כי תשא תשפ"ו | גם הגאולה האחרונה עתידה להיות בניסן
רבינו אמר: 'כי מתחילה היו כל ההתחלות מפסח ועכשיו…' הוא לא סיים את המשפט אבל ר' נתן המשיך את המשפט וגם הסביר: ועכשיו זה מפורים.
יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ,
שֶׁתּוֹלִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַצְעִידֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַדְרִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתִסְמְכֵנוּ לְשָׁלוֹם,
וְתַגִּיעֵנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְחַיִּים וּלְשִׂמְחָה וּלְשָׁלוֹם.
(אם דעתו לחזור היום אומר) וְתַחְזִירֵנוּ לְשָׁלוֹם
וְתַצִּילֵנוּ מִכַּף כָּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב וְלִסְטִים וְחַיּוֹת רָעוֹת בַּדֶּרֶךְ,
וּמִכָּל מִינֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא לָעוֹלָם,
וְתִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ
וְתִתְּנֵנוּ לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רֹאֵינוּ,
וְתִשְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ.
כִּי אֵל שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה וְתַחֲנוּן אַתָּה.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה:
יש מוסיפים לאחר התפילה:
כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ.
יְהוָה יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
ְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים.
וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם.
יְבָרֶכְךָ יְהוָה וְיִשְׁמְרֶךָ.
יָאֵר יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ.
יִשָּׂא יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.
מָעוֹת. וְאֶת הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם.
צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ. צֶדֶק מַלְכוּתָא קַדִישָׁא. דִּינָא דְּמַלְכוּתָא דִּינָא.
שׁוֹרֶשׁ הַדִּינִין בִּינָה. אֲנִי בִּינָה לִי גְבוּרָה. אֵין הַדִּין נִמְתָּק אֶלָּא בְּשׁוֹרְשׁוֹ.
שְׁלֹשָֹׁה יָדַיִּם בְּבִינָה:
יָד הַגְדֹולָה, יָד הַחֲזָקָה, יָד הָרָמָה.
ג’ פְּעָמִים יָד גִימַטְרִיָא שֵׁם שֶׁל מ”ב.
מ”ב שְׁבַּיְצִירָה שֵׁם שֶׁל אָנָא בְכֹחַ.
מ”ב שְּׁבַּבְרִיאָה שְׁנֵי פְּעָמִים אהי”ה.
מ”ב שְׁבָּאֲצִילוּת הוי”ה פַּשׁוּט בִּמְלֹאֹו וּמִיּלוי דְמִילוּי.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, שֶׁיֻּמְתְּקוּ הַדִּינִין וְהַגְּבוּרוֹת הַקָּשׁוֹת מֵעַל (פלוני/ת בן/ת פלונית)
עַל-יְדֵי פֶּלֶא עֶלְיוֹן שֶׁהוּא חֲסָדִים גְּדוֹלִים וְרַחֲמִים גְּמוּרִים וּפְשׁוּטִים
שֶׁאֵין בּוֹ תַּעֲרֹבֶת דִּין כְּלָל. אמן:

רבינו אמר: 'כי מתחילה היו כל ההתחלות מפסח ועכשיו…' הוא לא סיים את המשפט אבל ר' נתן המשיך את המשפט וגם הסביר: ועכשיו זה מפורים.

בעזרת השם נעסוק בעניין של פורים. כידוע כל הסיפור של מגילת אסתר זה סיפור אמיתי היסטורי שהיה בסוף תקופת גלות בבל והיה הכנה לבניין בית

תורה ס“א בליקוטי מוהר“ן: חלק 3 בעזרת השם נמשיך ללמוד את תורה ס“א בליקוטי מוהר“ן חלק ראשון.רבינו מדבר על הנקודה של אמונת חכמים ואומר שעיקר

בשבוע שעבר התחלנו ללמוד את תורה ס“א בליקוטי מוהר“ן שנקראת ’חדי רבי שמעון‘ ובעזרת השם נמשיך את התורה הזאת – בתחילת התורה רבינו אומר כך:

ע“י אמונת חכמים זוכים למשפט אמת בעזרת השם נעסוק בתורה ס“א בליקוטי מוהר“ן, רבינו קרא לתורה הזאת ’חדי רבי שמעון‘, הכוונה שמח רבי שמעון, זה

בעזרת השם נתחיל לעסוק בסיפורי מעשיות במעשה מבן מלך ובן שפחה שנתחלפו, נראה קטע מתוך הסיפור. כשרבינו מתחיל את הסיפור הוא מספר על מקרה שקרה,