שליט"א הרב

Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
elementor_library
product

האם מותר לערוך סעודת אזכרה בבית הכנסת?

הרב עופר ארז האם מותר לערוך סעודה בבית כנסת

תוכן עניינים

תשובה: נאמר בתורה "את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו וכו'" (ויקרא יט, ל. כו, ב). ונחלקו הראשונים אם קדושת בית כנסת הוא מן התורה, או שהפסוק הנ"ל מיירי בבית המקדש אבל קדושת בית הכנסת הוא מדרבנן. שבספר היראים (סי' קד) כתב שקדושת בית הכנסת היא מן התורה, וכן פסק בספר בן איש חי (ש"ר פרשת ויקרא אות א), עיי"ש. אולם לדעת הר"ן (מגילה ח. בדפי הרי"ף ד"ה ומאן) קדושת בית הכנסת היא מדרבנן, וכ"כ בספר האשכול (סו"ס כד).

וכתב מרן בשולחן ערוך (אורח חיים סי' קנא סעי' א) "בתי כנסיות ובתי מדרשות אין נוהגין בהם קלות ראש, כגון שחוק והיתול ושיחה בטלה. ואין אוכלים ושותים בהם ולא מתקשטין בהם ולא מטיילין בהם ולא נכנסים בהם בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים. ותלמידי חכמים ותלמידיהם מותרין לאכול ולשתות בהם מדוחק. ואין מחשבין בהם חשבונות אלא אם כן הם של מצוה, כגון קופה של צדקה ופדיון שבויים וכו'".

ובדין עריכת סעודת מצוה בבית הכנסת, הנה בירושלמי (סנהדרין פ"ח ה"ב) מובא שהיו אוכלים ושותים בבית הכנסת בקידוש החודש, ואמרו שם על רבי יוחנן שהיה נכנס לבית הכנסת למחרת היום שעיברו את החודש והיה מלקט הפירורים שנשארו מסעודתם ואוכל אותם, והיה אומר יהא חלקי עם מי שקידש החודש כאן מאמש, ע"כ. וכן אמרו עוד בירושלמי (פסחים פ"א ה"א) רבי ירמיה בעי בתי כנסיות ובתי מדרשות מהו שיהיו צריכים בדיקה מחמץ, שכן מכניסין שם בסעודת עיבור השנה ועיבור החודש. ומזה למדו הפוסקים שמותר לאכול סעודת מצוה בבית הכנסת.

וכן מצינו גבי סעודת שבת בבית הכנסת שאמרו בגמרא (פסחים קא.) מקדשים בבית הכנסת, ואף על פי שאין קידוש אלא במקום סעודה, מכל מקום כדי להוציא את האורחים שמתאכסנים בבית הכנסת ואוכלים שם סעודתם, שרי, עיי"ש. והקשו בתוספות (שם) ממה שאמרו במגילה (כח.) שאסור לאכול בבית הכנסת אלא אם כן היא סעודה של מצוה. ותירצו שלא בבית הכנסת עצמו היו אוכלים, אלא בחדרים הסמוכים לבית הכנסת, ע"כ. וצ"ב מדוע לא תירצו בפשטות שסעודת שבת הויא סעודת מצוה ושרי לאוכלה גם בתוך בית הכנסת. וראה להגאון רבי יצחק אלחנן בשו"ת עין יצחק (הובאו דבריו בספר מאור ישראל ח"ג, דמ"ח ע"ב) שכתב שהתוספות גרסו בגמרא "לאפוקי אורחים דאכלי ושתו וגנו בבי כנישתא", ועל זה הקשו התוספות שאין ישנים בבית הכנסת, ותירצו דמיירי בחדרים הסמוכים. אבל על אכילה ושתיה לא קשיא להו כיון דהיא סעודת מצוה, ע"כ. והמגן אברהם (סי' קנא סק"ה) הביא שרבינו פרץ בהגהות הסמ"ק כתב שסעודת מצוה שמותרת זהו דוקא כגון סעודת עיבור השנה שאין בה קלות ראש, שאין עולים בה אלא בפת וקטנית. אבל סעודה גדולה של משתה יין ושכר, אין להתיר אפילו אם היא סעודת מצוה, ע"כ. ואפשר דהתוספות סבירא להו כדברי רבינו פרץ, ועל כן לא התירו בסעודת שבת אף על פי שהיא סעודת מצוה, כיון ששותים בה יין ושכר וחמירא טפי משאר סעודות מצוה, וק"ל.

אולם בתשובת הגאונים הובאה תשובת רב נסים גאון שכתב לתרץ בההיא דפסחים דמיירי בסעודת שבת שהיא סעודת מצוה. וכ"כ הסמ"ג והאור זרוע והאורחות חיים והראב"ן ועוד. ועל כן כתב מרן הגר"ע יוסף זצ"ל (מאור ישראל שם) שמותר לאכול סעודת שבת בבית הכנסת, ובפרט במקום שאומר שם החכם דברי תורה. אלא שיש להזהר שלא יבואו בסעודה לידי שכרות.      

ואודות עריכת סעודת אזכרה בבית הכנסת, ראה בשדי חמד (מער' בית הכנסת אות מ) שכתב על מנהג האשכנזים שהיו אוכלים בבית הכנסת מיני מזונות ביום האזכרה, וכתב שאין להתיר לעשות כן, ואף אם יש בזה תיקון לנשמת המת, עיי"ש. אולם במאור ישראל (שם) מדברי האחרונים שכתבו שגם זה חשיב צורך מצוה שמותר בבית הכנסת, ובפרט לדעת הפוסקים שקדושת בית הכנסת היא מדרבנן, שיש להקל במקום שנחלקו בו הפוסקים, עיי"ש. 

וראה בהליכות עולם ח"א (עמ' רסב) שכתב שנהגו להקל לעשות סעודת מצוה בבית כנסת, ומכל מקום ראוי להחמיר שלא לעשות סעודה ששותים בה יין ושכר, כדי שלא יבואו לידי שחוק וקלות ראש, ע"כ.

ומילתא אגב אורחא, ראיתי להביא פה מה שכתב הגאון רבי יצחק אלפיה זצ"ל (קונטרס היחיאלי פרק טו סי' כו) בטעם הדבר שנוהגים לערוך אזכרה על ידי שמביאים מיני פירות ושתיה וכדו', שעל ידי הברכות שמברכים אז יהיה תיקון למה שאכל ונהנה הנפטר בדבר הרשות וממה שנהנה מן העולם הזה בלא ברכה. וראה מה שכתב בהקדמת שו"ת חמדה גנוזה ח"א (להרה"ג דוד שלוש זצ"ל, הרה"ר לנתניה, מאמר זכות אבות לבנים תזכור, עמ' 7) ובפתיחה לקונטרס מנוחת שלום ח"א (להרה"ג יעקב חיים סופר שליט"א).

בסיכום: מותר לערוך סעודת אזכרה בבית הכנסת, ובלבד שיתנהגו שם בצניעות, וכן לא ישתו משקאות משכרים שלא יבואו לידי קלות ראש.

מאת הרב יניב בוזגלו שליט"א

מאת הרב יניב בוזגלו שליט"א

שתף עם חברים

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב telegram
Telegram
עופר ארז תיקון הנשמות

תיקון נשמות ישראל

צדיקים שעוסקים בתיקון נשמות ישראל יש צדיקים מאוד-מאוד גדולים שנקראים ’יחידי-הדורות‘, הכוונה לצדיקים שעוסקים בתיקון נשמות ישראל. כולם צדיקים כמו שכתוב ’ועמך כלם

Read More »
הרב עופר ארז תורה ו

תורה ו‘ ליקוטי מוהר"ן

ממשיכים עם תורה ו‘ בליקו“מ חלק ב‘ בשבוע שעבר התחלנו את תורה ו‘ בליקוטי מוהר“ן חלק א‘, הזכרנו שבד“כ נוהגים בברסלב ללמוד את

Read More »
תרגום לשפות »
כלי נגישות

השאירו פרטים לברכה אישית מהרב עופר ארז שליט"א

עופר ארז