שליט"א הרב

Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
elementor_library
product

האסור והמותר בגילוח פאות הראש

פאות הראש

תוכן עניינים

ובו יבואר בס"ד:

1. מהיכן מתחיל מקום פאות הראש.

2. היכן מסתיים מקום פאות הראש.

3. מהו שיעור אורך השערה שצריך להשאיר בפאות הראש.

להלן תרשים של מקום פאות הראש:פאות הראש

תחילת מקום פאות הראש

בגמרא (מכות כ:) תנו רבנן פאת ראשו סוף ראשו, ואיזהו סוף ראשו זה המשווה צדעיו לאחורי אזנו ולפדחתו.

וכתב מרן בשולחן ערוך (יורה דעה סי' קפא סעי' ט) וז"ל "שיעור הפאה מכנגד שיער שעל פדחתו ועד למטה מן האוזן מקום שהלחי התחתון יוצא ומתפרד שם, וכל רוחב מקום זה לא תיגע בו יד", עכ"ל. וישנן ג' שיטות בהבנת דברי השולחן ערוך, היכן הוא מקום "כנגד שיער שעל פדחתו":

א. הגאון החזון איש זי"ע הסביר שיש לשער ממקום הגבוה שעל המצח מן הצד, ומשם יש למתוח קו לכיוון מקום הגבוה שבאמצע האוזן מלמעלה (ספר לשכנו תדרשו ח"א עמ' ש, שם הובא ציור מכי"ק הסטייפלער זי"ע. ובספר אורחות רבינו ח"א עמ' רלה מובא שהסטייפלער היה מספר את החזון איש, ופעם אחת הראה לו החזון איש את מיקום פאות הראש). וביאור דברי השולחן ערוך כך הוא: "מכנגד שיער שעל פדחתו" הפדחת הוא המצח, ומהשיער שעל הפדחת היינו השיער שעל המצח, והשיער שבצד הוא "כנגד השיער שעל פדחתו". (ואדם שנשרו לו השערות, יש לו לשער מאותו מקום שהיה לו צמיחת שערות. ספר פאת זקנך עמ' כד בשם הגאון רבי חיים קנייבסקי והגאון רבי נסים קרליץ שליט"א) 

ב. בספר שולחן ערוך המקוצר (להרב יצחק רצאבי שליט"א, ח"ד עמ' תמה) כתב שמקום פאות הראש מתחיל ממקום שבין האוזן לעינים, והיינו ממקום שמתחילה האוזן. וביאר לשון השולחן ערוך שהפדחת הוא המקום שבצד הראש, והשיער שכנגד הפדחת היינו מה שלמטה מן הראש, עיי"ש (והביא ראייה לדבריו משו"ת הרדב"ז ח"ב סי' תשיא). אמנם דבריו צ"ב, שהרי פדחת היא המצח. (וע"ע שם במה שכתב להקשות על דברי החזון איש מדברי הרמב"ם שכתב ששיעור מקום זה שאסור הוא ארבעים שערות)

ג. שיטת רבינו האר"י (שער המצוות פרשת קדושים, הובאו דבריו בהגהות בית לחם יהודה על השולחן ערוך שם ובדרכי תשובה שם ס"ק יג), שמקום פאות הראש מתחיל ממקום שיגיע בשר האוזן למעלה כשיפשוט קיפולי האוזן למעלה. והיינו משליש החלק שבראש, ע"כ. {ולביאור החזון איש הנ"ל יצא שהאר"י מיקל. וצ"ב היכן מצינו עוד מקום שהאר"י מיקל יותר מהשולחן ערוך. ובספר פלא יועץ ערך גילוח מבואר שהאר"י מחמיר, עיי"ש}     

סוף מקום פאות הראש

נחלקו הראשונים היכן הוא סוף מקום פאות הראש (ונפקא מינה לעניין גילוח במספריים כעין תער):

לדעת הריב"ן (רש"י מכות כ. ד"ה שתים) הוא מקום סוף האוזן, שהרי כתב שממקום שלמטה מן האוזן, מקום שהלחי התחתון יוצא ומתפרד שם, משם מתחיל פאות הזקן, ע"כ. משמע שעד שם הוא מקום פאות הראש.

ולדעת שאר הראשונים (רבינו חננאל, הרא"ש, הראב"ד, המאירי, והטור) הוא עד מקום סוף הצדעיים, ומה שלמטה מזה על הלחי העליון אינו בכלל פאות הראש, אלא בכלל פאות הזקן (ושיטה נוספת היא דעת הריטב"א הסובר שעד סוף האוזן אינו לא פאת הראש ולא פאת הזקן).

ובשולחן ערוך (יורה דעה סי' קפא סעי' ט) כתב ששיעור פאות הראש הוא עד למטה מן האוזן. וראה בפוסקים (שו"ת ארץ צבי סי' ג אות ה) שהקשו על דברי השולחן ערוך מדוע פסק כדעה יחידאה נגד דעת כל הראשונים. ונאמרו בזה כמה תירוצים:

א. בשו"ת אמרי יושר ח"ב (סי' קפג אות ב) כתב שדעת השולחן ערוך שפאת הראש הוא עד אמצע האוזן, אלא שהחמיר עד סוף האוזן משום שאין אנו בקיאים.

ב. בהערות שבשו"ת ארץ צבי (שם) כתב שסובר השולחן ערוך שמקום פאות הראש הם עד אמצע האוזן, וכדעת רוב הראשונים, אלא שמשום דרכי האמורי יש להניח עד למטה מן האוזן (עיי"ש שהביא ראיה לכך מהמדרש דברים רבה ב, יח).

ג. מה שכתב בשולחן ערוך "עד למטה מן האוזן", על פי הרפואה חור האוזן בלבד קרוי אוזן (ספר פאת זקנך עמ' מח בשם הגאון רבי נסים קרליץ שליט"א). 

ד. בשו"ת תפילה למשה (יורה דעה סי' כ אות ג) ביאר שמה שכתב הריב"ן (שהוא מקור דברי השולחן ערוך) "למטה מן האוזן" אין כוונתו למטה מכל האוזן, שזהו תחת האוזן. אלא כוונתו למטה מתחילת האוזן (ולא למעלה מן האוזן), והיינו בצד האוזן במקום שמתחבר סוף הראש עם הלחי, עיי"ש.

וראה להגאון רבי חיים דוד הלוי זצ"ל בשו"ת עשה לך רב ח"ט (סי' יד) שנשאל גם כן בזה, וכתב שמרן בשולחן ערוך פסק כהריב"ן לא מן הדין, אף שכתב בסתם לאסור. ולכן לא נתקבלה פסיקה זאת בכל ישראל, משום שראו בה חומרא ולא דין, עיי"ש. (וכ"כ הגר"מ מאזוז בירחון אור תורה טבת תשמ"ח סי' נ)

נמצא שנחלקו האחרונים מהו מקום סוף האוזן לדעת השולחן ערוך: א– סוף העצם שהוא בערך אמצע האוזן (הגאון רבי נסים קרליץ שליט"א, שו"ת תפילה למשה) ב– סוף האוזן מלמטה במקום שמחוברת לראש (שו"ת אמרי יושר, הערות שבשו"ת ארץ צבי. אלא שאין זה מטעם שעד שם פאות הראש, וכנ"ל). ג– למטה יותר עד כנגד סוף האליה (שו"ת אבני ישפה ח"ב סי' סח ענף א בשם הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל, ספר פאת זקנך עמ' מח). 

שיעור אורך השערות שצריך להשאיר בפאות הראש

ועתה הבוא נבוא לבאר בס"ד מהו השיעור שצריך להשאיר במקום פאות הראש כדי שלא יעבור על איסור הקפת הראש.

הנה במשנה (נדה נב:) נחלקו בשיעור אורך השערות לעניין פרה ונגעים, שלדעת רבי ישמעאל הוא כדי לכוף ראשן לעיקרן, ולדעת רבי אליעזר כדי לקרוץ בציפורן, ולדעת רבי עקיבא כדי שיהיו ניטלות בזוג. ובגמרא (שם) אמר רב חסדא הלכה כדברי כולן להחמיר, ע"כ.

וראה בשו"ת תורה לשמה (סי' שפט) שנשאל בנידון דידן, והביא לשונות חולקות בזה ברמב"ם, שבדיני פרה אדומה כתב הרמב"ם (פ"א ה"ד) שצריך שישאר באורך השערה כדי שינטל בזוג. ובהלכות טומאת צרעת (פ"ח ה"ו) כתב שהוא כדי לכוף ראשן לעיקרן. ונחלקו האחרונים לעניין דינא, שהחתם סופר (ח"א סי' קלט) והתורה לשמה (במסקנתו שם) כתבו שיש להשאיר שערה שיש בה כשיעור לכוף ראשה לעיקרה. אמנם מדברי הש"ך (סק"ב) מבואר שכל שאינו סמוך לבשר אין איסור לכולי עלמא. וכ"ה בהגהות בית לחם יהודה (שם). וכן נראה מדברי המשנה ברורה בביאור הלכה (סי' רנא ד"ה אפילו) שכתב להעיר על אלו שאין משיירים כלל, ושהיה להם לשייר עכ"פ "קצת מן הקצת", עיי"ש ודו"ק.

אולם לעניין הלכה נראה שיש להקל בזה ולהשאיר שיעור מועט ביותר כל שמרגישו כשמעביר ידו בכיוון שכנגד הגדילה (מלמטה למעלה), דאיכא ספק ספיקא, שמא כהסוברים שמותר להעביר פאות הראש במספריים כעין תער (כן דעת הרמב"ם והובא בשולחן ערוך יורה דעה סי' קפא סעי' ג ביש אומרים), וגם אם תמצי לומר כדעת האוסרים שמא די שישאיר כל שהוא, וכמו שמשמע מדברי הש"ך והמשנה ברורה. {וראה בקרן אורה (נזיר מא. ד"ה והרמב"ם) שכתב שנחלקו הראשונים בשיעור כעין תער, שלהרמב"ם (פ"ה מהל' נזירות הי"א) משמע שכל שהניח פחות משיעור שיכול לכוף ראש השערה לעיקרה הרי זה בגדר כעין תער. ומדברי התוספות (נזיר מא: ד"ה השתא) משמע שכעין תער הוא שלא הניח שיער כלל, אבל אם הניח שיער אפילו מעט אין זה כעין תער, ושכ"כ הלחם משנה (על הרמב"ם שם), ע"כ} 

ומכל מקום המחמיר להשאיר שיעור אורך כדי לכוף ראשן לעיקרן תבוא עליו ברכה. וראה בספר "לא תקיפו" (עמ' צז) שהביא שהוא שיעור של 3.5 מילימטר, וראייתו ממה שאמרו בנזיר (לט:) ששיעור זמן צמיחת השערות באופן שיגיעו לבכדי שיכוף ראשן לעיקרן הוא שבעה ימים. וחכמי הרפואה אומרים ששערה צומחת בכל יום ב- 0.5 מילימטר, ע"כ. (ובספר פאת זקנך עמ' ל כתב בשם מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל שהוא באורך חצי סנטימטר).

וכשנשאתי ונתתי בדבר לפני מרן הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א, והראיתי לו את אשר כתבנו בזה, הסכים עמנו שכן הוא לדינא, ואמר עוד שכן דעת אביו מרן רשכבה"ג רבינו עובדיה יוסף זצ"ל.

בסיכום: את תחילת מקום פאות הראש יש לשער ממקום הגבוה שעל המצח מן הצד, ומשם יש למתוח קו לכיוון מקום הגבוה שבאמצע האוזן מלמעלה, ונמשך מקום פאות הראש עד צד האוזן במקום שמתחבר סוף הראש עם הלחי, והמחמיר יותר עד למטה כנגד סוף האליה, תבוא עליו ברכה. ויש מקילים עד אמצע האוזן שהוא כנגד חור האוזן, ויש להם על מה לסמוך.

ולעניין שיעור אורך השערות שיש להשאיר במקומות הנ"ל, מן הדין מותר להסתפר במקום פאות הראש אפילו במכונת תספורת כשהיא מהודקת לעורו (ויש מכונות שאפשר לספר בהן אפילו במספר 0), שגם בכך משאיר שיער באורך כל שהוא (וניתן לבחון זאת כשמעביר אצבעו בכיוון שנגד גדילת השיער, מלמטה למעלה). והמחמיר להשאיר שיער באורך חצי סנטימטר תבוא עליו ברכה. 

מאת הרב יניב בוזגלו שליט"א

מאת הרב יניב בוזגלו שליט"א

שתף עם חברים

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב telegram
Telegram
עופר ארז תיקון הנשמות

תיקון נשמות ישראל

צדיקים שעוסקים בתיקון נשמות ישראל יש צדיקים מאוד-מאוד גדולים שנקראים ’יחידי-הדורות‘, הכוונה לצדיקים שעוסקים בתיקון נשמות ישראל. כולם צדיקים כמו שכתוב ’ועמך כלם

Read More »
הרב עופר ארז תורה ו

תורה ו‘ ליקוטי מוהר"ן

ממשיכים עם תורה ו‘ בליקו“מ חלק ב‘ בשבוע שעבר התחלנו את תורה ו‘ בליקוטי מוהר“ן חלק א‘, הזכרנו שבד“כ נוהגים בברסלב ללמוד את

Read More »
תרגום לשפות »
כלי נגישות

השאירו פרטים לברכה אישית מהרב עופר ארז שליט"א

עופר ארז