חומש במדבר וסוד הדגלים

הרב עופר ארז

תוכן עניינים

בחומש במדבר יש הרבה יסודות בכל מה שעבר על עמ"י במשך 40 שנה שהם היו במדבר וכידוע התורה שלנו היא נצחית, ז"א שכל הסיפורים שקרו לעמ"י במדבר, קורים לעמ"י בכל דור ודור, ולא רק לעמ"י בכל דור ודור אלא לכל יהודי ויהודי, כל אחד ואחד מאתנו עובר את מה שעבר עמ"י במדבר. מדוע זה כך? מכיוון שזה כתוב בתורה והתורה מתקיימת בכל דור ודור ובכל אדם ואדם. בעזרת השם נתבונן היום בכמה נקודות ונראה איך זה שייך לעניין שלנו: אחד הדברים הראשונים שאנחנו לומדים בחומש במדבר זה סדר ההליכה של עמ"י במדבר..

מה ההשתוקקות הגדולה??

בהתחלה הקב"ה ציווה למנות את עמ"י ולאחר מכן הקב"ה מצווה למשה רבינו את הסדר כיצד עם ישראל צריך ללכת במדבר – זה נקרא 'סדר הדגלים'. השבטים חולקו לארבע דגלים, בכל דגל 3 שבטים כאשר שבט לוי נמצא במרכז
(יש לנו 13 שבטים, כידוע יוסף זה 2 שבטים). זה סדר ההליכה של עם ישראל במדבר. אם אנחנו מסתכלים על החומש אנחנו רואים שהקב"ה רצה לעשות פה סדר. בכל קהילה, עם או קבוצת אנשים צריך שיהיה סדר, אז גם פה הקב"ה עשה סדר, אבל אנחנו רואים בכמה וכמה מקומות שחז"ל אומרים שהעניין הזה לא כל-כך פשוט, מכיוון שהקב"ה עשה טובה לעם ישראל שהוא גילה להם את 'סדר הדגלים'. אומרים חז"ל שהקב"ה גילה את סוד הדגלים מכיוון שעם ישראל התאווה מאוד-מאוד בהשתוקקות גדולה מאוד שיתגלה להם סדר הדגלים. מדוע עם ישראל השתוקק כל-כך? צריך סדר, אבל מה ההשתוקקות הגדולה הזאת? אומר המדרש שכידוע בזמן מתן-תורה הקב"ה ירד על הר סיני וירדו איתו מחנות-מחנות של מלאכים, כתוב שעשרים ושתים אלף מלאכים ירדו עם הקב"ה, זה רק סדר אחד של מלאכים, המעגל הפנימי, אבל חכמינו-זכרונם לברכה אומרים שהיו עוד הרבה-הרבה גדודי מלאכים שירדו עם הקדוש ברוך-הוא..

אנחנו נמצאים פה בעולם של הסתרה

עם ישראל ראה את הסדר של המלאכים ועמ"י ראה שגם למעלה המלאכים מסודרים בסדר הדגלים, יש מחנה מיכאל, מחנה רפאל, מחנה אוריאל, מחנה גבריאל וכן הלאה. הם ראו שגם המלאכים למעלה מסודרים, אומרים חז"ל שזאת היתה ההשתוקקות של עמ"י לסדר של הדגלים כפי שיש אצל המלאכים – עמ"י קינא במלאכים. נתבונן בנקודה יותר פנימית ועמוקה מדוע עמ"י השתוקק כ"כ לסדר הדגלים – אנחנו נמצאים בעולם הזה בעולם של הסתרה, יש פה יצר טוב ויש פה יצר רע. אנחנו חייבים לציין שאחרי הכל היצר הרע עושה את העבודה שלו 'במסירות נפש' הוא יום-ולילה לא נח מלבלבל, להטעות ולהכשיל אותנו – לשם כך הוא נברא..

זורקים ומקללים..

-היצר הרע הוא החסיד ברסלב הראשון בעולם, הוא מקיים במסירות נפש גדולה: 'אין שום ייאוש בעולם כלל', לא ראינו עוד מישהו שכ"כ מוסר את הנפש ולא מתייאש, זורקים אותו, מקללים אותו, דוחים אותו, מואסים בו. לפעמים זה נראה שהיצר הרע נרגע או התעייף, אבל הוא לא נרגע ולא מתעייף. היצה“ר עזב אותך לכמה שעות ואולי ליום-יומיים, אבל תדע לך, הוא במכון כושר, לומד תרגילים חדשים ועוד מעט הוא יחזור אלייך עם כוחות ותרגילים חדשים, הוא לא מתייאש לעולם.

המקום האמיתי שלי בעולם

אחד הדברים שהיצר הרע עושה זה שהוא גורם לנו להטעות ולהתבלבל מאוד 'מה המקום האמיתי שלנו בעולם', הכוונה לא רק למקום הגשמי, איפה לגור וכן הלאה אלא יש פה נקודה עוד יותר עמוקה: הוא בעצם מונע מאתנו לדעת מבחינה נפשית ורוחנית מה המקום שלנו, הכוונה מה אנחנו צריכים לעשות. יש יסוד בדבר הזה: לכל נשמה יהודית יש את המקום הכי-הכי מדויק שלה בבריאה. כשאדם זוכה להגיע למקום שלו אין לו שלמות של אושר, מנוחת הנפש, שמחה וחיות יותר מזה. למעשה בעומק הדבר כל מה שיהודי עושה בעולם הזה מהרגע שהוא נולד ועד לרגע שהוא עוזב את העולם זה רק דבר אחד: מחפש את המקום האמיתי והמדויק שלו, אבל היצר הרע מבלבל אותנו ושולח אותנו לכל מיני מקומות אחרים, זה העבודה שלו לטעות אותנו העבודה של היצר הרע היא להטעות אותנו כדי שלא נגיע למקום שלנו מכיוון שהוא יודע שברגע שיהודי מוצא את המקום שלו מבחינה נפשית, רוחנית וממילא גם גשמית, אז האדם יכול לעבוד את הקב"ה באמת לאמיתה והוא יוצא מכל המידות הרעות. כל המידות הרעות שהם קנאה, כעס, הקפדה, גאווה ותחרות, בשורש כל זה נובע מכיוון שאדם לא נמצא במקום שלו ואז אין לו שלמות הלב ואין לו את שלמות השמחה והאושר וממילא הוא חושב שאצל החבר שלו יש עכשיו יותר שלמות, אבל באמת זה לא כך..

הצדיקים רוצים להביא את עמ“י לשמה

באמת בעומק הדבר כשאדם מוצא את המקום שלו, זה מקום מיוחד ומיועד רק לו עוד מששת ימי בראשית. כשאדם מוצא את המקום המיוחד לו מששת ימי בראשית הוא נמצא בשלמות, לא חסר לו שום-דבר. הוא לא יקנא באף אחד, הוא לא יכעס על אף אחד, הוא לא יקפיד על אף אחד, מכיוון שכ"כ טוב לו במקום שלו אזי אין לו בעצם מידות לא טובות כלפי הזולת, נהפוך הוא, כשצדיקים גדולים זכו להגיע למקום שלהם, כ"כ טוב להם והם כ"כ רואים את האמת שכל מה שהם רוצים עכשיו, זה להביא את כל עמ"י למקום הזה, יש להם השתוקקות להביא כל אחד למקום הזה..

שמעון לא מקנא בסטייק בקר של ראובן

-במקום הזה אין שום תחרות וקנאה. ברגע שאדם נמצא במקום שלו זה נתיב מיוחד והוא אף פעם לא רוצה שום דבר אחר, פעם אמרנו משל גשמי לדבר כדי להשיב את זה קצת אל הלב: יש 2 חברים טובים, ראובן ושמעון, שנפגשו אחרי הרבה זמן שלא התראו, הם מאוד שמחו בפגישה והם החליטו שמכיוון שהם כ"כ שמחים הם יכנסו לאיזה מסעדה טובה. ראובן מאוד-מאוד אוהב לאכול מנה ראשונה 750 גרם סטייק בקר, זה כל המהות שלו, כל השאר בשבילו זה רק תוספות, האכילה אצלו זה הבשר. לעומת זאת שמעון צמחוני, הוא מאוד אוהב לאכול סלט ירקות עם נבטים וטחינה מלמעלה. אם תיתן לשמעון כזה סלט הוא יגיד לך: 'מעין עולם הבא'. בכל שבת שמעון שר 'מעין עולם הבא' והוא מכוון על הסלט הזה, לעומת זאת המעין עולם הבא של ראובן זה לאכול את הבשר בקר. ראובן ושמעון נכנסים למסעדה וכל אחד מזמין מה שהוא רוצה, אחרי כמה דקות הם קיבלו את האוכל – עכשיו בואו ננסה לצייר בדעתנו: האם ראובן מקנא בשמעון שאוכל עכשיו סלט? הוא לא מקנא בו מכיוון שהוא בכלל לא רוצה סלט, הוא בכלל רוצה את הסטייק והוא קיבל את מה שהוא רוצה

עד שאתה לומד דף, הוא לומד 8 דפים..

שמעון לא מקנא בראובן מכיוון שהוא לא רוצה את החלק שלו, הוא רוצה את הסלט שלו – זה המשל והנמשל הוא כך ברוחניות. לכל אחד יש את האושר, את האור ואת החיות הפרטית והמיוחדת שלו וכשאדם מקבל את החלק שלו הוא בכלל לא מקנא בשני, אין לו בכלל נטייה לרצות את החלק של השני – אז מדוע אנחנו מקנאים בעולם? מכיוון שעדיין לא קיבלנו את 'המנה' שלנו, עדיין לא הגענו למקום שלנו שבו אנחנו מרגישים את השלמות. הסיבה שלא הגענו למקום שלנו מכיוון שזה עבודת היצר הרע העבודה של היצר הרע בעולם הזה היא להטעות ולבלבל אותנו, הוא מכניס בנו כל פעם את הנקודה להסתכל החוצה: תראה לשני יש מכונית יותר יפה, יש לו מחשב יותר יפה, הדירה שלו יותר יפה. אם האדם נמצא במקום קצת יותר רוחני אז היצר הרע בא ואומר לו: תראה השני לומד יותר ממך, עד שאתה לומד דף גמרא הוא כבר לומד שמונה
דפים – היצר הרע כל הזמן נותן לנו להסתכל החוצה אל השני

אבל זה לא החלק שלי בכלל

העבודה שלנו היא לא להסתכל החוצה אל השני: באמת, הוא אוהב סטייק בקר, אבל זה לא החלק שלי בכלל. בעולם הזה כל אדם צריך לחפש את החלק הפרטי והמיוחד שלו. אומר ר' נתן בליקוטי הלכות שעיקר עבודת היצר הרע עלינו זה להטעות אותנו שלא נגיע למקום הזה, מכיוון שברגע שאנחנו לא במקום הזה אנחנו לא בשמחה ואין לנו מנוחת הנפש ואז היצר הרע יכול להכניס בנו את כל המידות הרעות וגם את תאוות העולם הזה

למלאכים אין יצר הרע וגם לא הסתרה

כשאדם זוכה להגיע למקום הזה זה המושג בחז"ל שנקרא שאדם זוכה להיות 'מרכבה לשכינה', הכוונה שכל העולם זה חיות א-לקות, הכל מתלבש בלבושים אבל זה הכל מהחיות של הקב"ה. כשאדם זוכה להגיע אל האור הפרטי שלו ואל המקום הפרטי והמיוחד שלו, אז הוא זוכה להיות מרכבה. מרכבה נושאת נוסעים, אותו אדם נושא בתוכו את האור הפרטי והמיוחד שלו. כשחז"ל אומרים 'האבות הן-הן המרכבה' הכוונה שחז"ל גילו לנו שהאבות הקדושים ועוד צדיקים גדולים במשך הדורות, זכו להשיג ולהגיע אל המקום הפרטי והמיוחד שלהם וזה נקרא שאדם נעשה מרכבה לשכינה. בשעה שעם ישראל ראה את הדגלים של המלאכים, הכוונה שהוא
ראה בעומק ובפנימיות הדבר שאצל המלאכים אין יצר הרע. אין מי שיבלבל את המלאך מיכאל ללכת ולקחת את המקום של המלאך רפאל וכן הלאה. מכיוון שלמלאכים אין את היצה“ר ואין את ההסתרה אז כל מלאך ומלאך יודע את המקום שלו

הקב“ה גילה לכל אחד את המקום שלו

-מלאך לא צריך עכשיו לשמוע תורה או לעבוד על זה. בעזרת השם ברגע שיתגלה משיח צדקנו ותמלא כל הארץ דעה כמים לים מכסים ואז גם אנחנו נזכה לידיעה פשוטה שכל אחד ידע את המקום שלו, אבל אצל המלאכים זה כבר עכשיו כך וזה מה שעמ"י ראה את הסדר של הדגלים למעלה. עמ"י ראה איך כל אחד ואחד מהמלאכים בדיוק במקום הפרטי והמיוחד שלו מבריאת העולם. זה היה ההשתוקקות של עמ"י שרצה לדעת את סדר הדגלים, הם רצו לדעת את הסדר הפרטי והמיוחד שלהם, שהדעת הזאת של תיקון העולם תתגלה גם בעמ"י, זה מה שהקב"ה גילה לעם ישראל את סדר הדגלים. הקב"ה גילה לכל אחד ואחד את המקום הפרטי והמיוחד שלו, לכן המחנה של עמ"י היה באופן כזה שכל אחד ואחד זכה לדעת את המקום
הפרטי והמיוחד שלו. למעשה גם העבודה שלנו בעולם זה ההשתוקקות לסדר הדגלים

אנו מסתובבים בעולם עם בלבולי דעת

ההשתוקקות שלנו זה שנזכה לדעת את המקום הפרטי והמיוחד שלנו. למעשה כל מה שיהודי עושה בעולם הזה זה אך ורק לחפש את המקום הזה. כפי מה שאדם יודע כך הוא הולך ומחפש את זה: יש אחד שמגיל קטן אמרו לו שתאוות, מסיבות ושיגעונות זה סוד הדגלים, אז הוא נסע להודו אולי הוא ימצא את זה שם במסיבת טבע, אח"כ הוא ראה שזה לא שם אז הוא נסע לנפאל. אחד אומר שאם יהיה לו הרבה כסף הוא ימצא את המקום הפרטי והמיוחד שלו מששת ימי בראשית, באמת זה בדיוק הפוך, אם אדם לא זוכה לקדש את הממון זה רק מרחיק אותו אלפי פרסאות מהמקום שלו. אחד מאמין שאם הוא יהיה לפחות 'סגן ראש-הממשלה' אז שם הוא ימצא את התיקון שלו – כך כל אדם בעולם מסתובב עם הבלבולי דעת שהיצר הרע נותן לו. אם אדם זכה ברוך השם להתקרב לתורה ולתשובה אז הוא כבר
מבין: העולם הזה הוא לא התכלית, פה אני לא אמצא את זה

רבינו האר“י כבר ידע על זה..

כשאדם זכה לעבור רובד מסויים הוא מבין שהוא לא ימצא את זה בעולם הזה, אבל צריך לדעת שהיצר הרע מבלבל אותנו גם בתוך עבודת השם ובתוך התורה. כידוע רבינו חיים ויטאל התגורר בצפת עוד לפני שרבינו האר"י הקדוש הגיע לצפת. רבינו חיים ויטאל היה אברך צעיר, הוא היה מאוד ירא שמיים ואדם מאוד גדול בטבעו ובמהותו. באותה תקופה היו גדולי עולם בצפת, חי שם ר' יוסף קארו, השל"ה הקדוש, בעל השיטה המקובצת. רבינו חיים ויטאל הרגיש שהוא לא נמשך מאוד ללימוד הגמרא בעיון ובעמקות גדולה מאוד כמו שהיה אצל גדולי עולם, הוא הרגיש הוא לא מתחבר לזה בשלמות. הוא מספר שהוא היה מאוד-מאוד מתוסכל מהדבר הזה. בפעם הראשונה שהוא נפגש עם רבינו האר"י הקדוש הוא לא היה צריך לספר לו את זה, רבינו האר"י הקדוש כבר ידע על זה והוא אמר
לו מיד: אתה יודע למה אתה לא נמשך לזה? מכיוון שלא באת לעולם לתקן את החלק הזה. אתה באת לעולם לתקן את חלק 'הקבלה' לכן אתה לא נמשך לחלק הזה..

עכשיו באת לעולם כדי לתקן את הקבלה

צריך לדעת שכל הסיפור הזה הוא לפי הדור שלהם, רבינו חיים ויטאל לא התחבר כמו שאר הגדולים בדורו ללימוד הגמרא בעיון ובעמקות ואז האר"י הקדוש גילה לו: אתה תיקנת את החלק הזה של לימוד הגמרא בעיון, עכשיו באת כדי לתקן את הקבלה. ואתה צריך להיות הרבי של כל עמ"י בקבלה כולל אותם גדולי עולם שהרגשת לידם נחיתות בגלל הנקודה הזאת – זה דוגמה עד כמה אנחנו לא יודעים בעולם הזה את המקום שלנו. יש מעשה שמובא בספר 'שבחי הבעש"ט', הספר הזה מקובל ע"י צדיקים גדולים מאוד כסיפורים מדויקים: יום אחד הגיע אל הבעש"ט רב שהיה רב של כמה עיירות והוא שאל את הבעש"ט: מה התיקון שלי בעולם? הבעש"ט אמר לו:

איך יכולים להגיע אם היצה“ר כ“כ מטעה?

-’התיקון שלך זה לעזוב את הרבנות וללכת להיות עגלון, אתה צריך להסיע אנשים בעגלה‘. אותו רב זכה להתבטל לבעש"ט, הוא שמע את זה והלך ונהיה עגלון. אמר הבעש"ט לתלמידים שלו: איזה סיעתא דשמייא ואיזה זכות היתה לו שהוא שמע בקולי, אחרת הוא לא היה מגיע לתיקון שלו בשום פנים ואופן – לכאורה איך זה יכול להיות? זה נפלאות ונסתרות דרכי השם. אנחנו לא יודעים באמת מה התיקון שלנו בעולם וזה הסוד של הדגלים. ההשתוקקות הגדולה שהיתה לעמ"י זה בעצם ההשתוקקות של כל יהודי בכל דור. ההשתוקקות של כל יהודי בכל דור ודור זה לדעת את הסוד של הדגלים: 'איך אני זוכה להגיע למקום האמיתי שלי שם נמצאת השלמות שלי' – פה מתעוררת השאלה: מה אנחנו באמת יכולים לעשות? איך אנחנו יכולים להגיע למקום הזה אם היצר הרע כ"כ מבלבל ומטעה אותנו בפרט על הנקודה הזאת, כמו שאומר ר' נתן. יש כמה עצות איך אנחנו זוכים לזה, היסוד הראשון הוא:

הקב“ה מגלה לצדיק והצדיק מגלה לנו.

קודם כל אדם צריך להתחבר עם התורה, הכוונה שכל אחד ישתדל ללמוד ולקיים את התורה כפי יכולתו – זה נקרא תנאי בסיסי, שאדם יודע שהתורה היא 'תורת אמת' וזה דרך החיים וכל אחד צריך להשתדל להתחבר עם התורה, כמובן כל אחד כפי כוחותיו, כפי יכולתו וכפי המקום שבו הוא נמצא, זהו יסוד אחד אבל זה עדיין בכלליות. למעשה כל הסוד הוא ההתקשרות עם הצדיק מכיוון שהקב"ה מגלה לצדיק את סדר הדגלים והצדיק מגלה את זה לנו – זה גם כתוב בפרשה, הקב"ה לא אומר לכל עמ"י את סדר הדגלים. הקב"ה אומר את סדר הדגלים למשה רבינו ומשה רבינו בא ומגלה את זה לעמ"י. אנחנו רואים שבכל התורה כתוב 'וידבר השם אל משה לאמר', מה זה לאמר? לך תגיד לעמ"י. כל התורה זה 'וידבר השם אל משה', הקב"ה מגלה לצדיק והצדיק בא ומגלה את   זה לנו.

זה יותר מדי רוחני בשבילנו

צריך לדעת שבעומק הדבר, הסדר הזה של התורה זה לא משהו מקרי או שטחי, אלא יש פה יסוד מאוד-מאוד עמוק ולמעשה זה סדר בריאת העולם וזה גם סדר תיקון העולם. המדרש אומר שבשעה שהקב"ה התחיל להגיד את הדיברות 'אנכי השם א-לקיך, ולא יהיה לך…' פרחה נשמתם של עמ"י והקב"ה ציווה על המלאכים שישפכו עליהם 'טל-תחיה' ואז הנשמה חזרה לגוף. באותו רגע עמ"י מיד אמרו למשה רבינו: 'דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו א-לקים פן נמות', עמ"י פחדו. הבקשה הזאת של עמ"י למשה רבינו מופיעה פעמיים בתורה, בפרשת יתרו ובפרשת ואתחנן, בלוחות הראשונים ובלוחות השניים. עם ישראל ביקש
ממשה רבינו: אנחנו לא יכולים לקבל את זה, זה יותר מדי רוחני ועוצמתי בשבילנו.

הקב“ה חייב להכריע במחלוקת הזאת..

אנחנו שומעים את הקול של השם והנשמה עוזבת את הגוף. אומר 'הנועם אלימלך' שבקול השם יש כזו נעימות שהנשמות לא יכלו לסבול את הגוף, לכן הם ברחו מהגוף, זה הסיבה שהנשמות פרחו. אומר הנועם אלימלך שהקב"ה אמר למלאכים לשפוך על עמ"י 'טל-תחיה' כדי שיראו שיש גם תענוגים בעולם הזה, זה הסיבה שהנשמות הסכימו לחזור לגוף. עמ"י ראה שהוא לא יכול לשמוע את 'דבר השם', אין להם כלים. אומר רש"י בפרשת ואתחנן שכתוב 'ואת תדבר אלינו' ולא 'ואתה תדבר אלינו' מכיוון שמשה אמר לעמ"י: 'התשתם את כוחי כנקבה' משה רבינו נחלש מכיוון שהוא הבין שעמ"י לא רוצים לעבוד את הקב"ה אלא הם רוצים לחפש דרכים להתחמק מעבודת השם לכן הם אומרים לי את הדבר הזה. ואז היתה מחלוקת בין משה רבינו לבין כל עמ"י על הנקודה הזאת – אז מי יכריע? הקדוש ברוך-הוא
חייב להכריע במחלוקת כזאת שהצדיק חולק על כל עמ"י, הקב"ה אמר למשה רבינו:

זה לא חידוש של החסידות או הבעש“ט

-'היטיבו כל אשר דברו, מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אתי ולשמר את כל מצותי כל הימים', הקב"ה אמר למשה רבינו: מחילה, עם כל הכבוד אבל בוויכוח הזה עמ"י צודק, כך צריך להיות הסדר הנכון. למעשה כל המהלך הזה והמדרש שהזכרנו, זה לא איזה מחלוקת במקרה בין משה רבינו לעמ"י, אלא יש פה גילוי של יסוד מאוד-מאוד גדול ומהותי, למעשה אז התגלה הסדר הנכון של כל הנהגת העולם שצריכה להיות בכל דור ודור: צריך שיהיה צדיק שיקבל את הדיבור של הקב"ה ואז הצדיק מעביר לעמ"י. 'וידבר השם אל משה לאמר' זה סדר הנהגת העולם. זה שהצדיק מקבל את הדעת הנכונה ואת המהלך הנכון של עמ"י זה לא חידוש של החסידות וזה לא חידוש של הבעש"ט או חידוש של רבינו, אלא זה בעצם גילוי של סדר הנהגת העולם מששת ימי בראשית. היסוד הזה מובא בעשרות אם לא במאות מקומות בזוהר הקדוש ובמדרשי חז"ל, למעשה זה יסוד מאוד גדול בתורה ובדרך שבה הקב"ה מנהיג את העולם

ע“י התקרבותו נתתקן אצלו בחי‘ המדמה

הקב"ה מגלה לצדיק האמת שעוסק בתיקון נשמות ישראל איך להביא כל
יהודי ויהודי אל המקום הנכון שלו וזה עומק הדבר. כפי ההתקשרות שלנו עם הצדיק, כך בעצם הצדיק מסייע לנו למצוא את המקום שלנו, לכן אומר רבינו בכמה מקומות בפרט בתורה ח' בחלק שני: 'צריכין לחפש ולבקש מאד-מאד אחר מנהיג אמתי כזה, וצריך לבקש מאד מהשם יתברך, שיזכה להתקרב למנהיג אמתי, כדי שיזכה לאמונה אמתית בשלמות' – תורה ח'
זו התורה האחרונה שרבינו אמר בחייו ובברסלב מקובל שהתורה הזאת היא 'הצוואה של רבינו'. בצוואה של
רבינו כתוב: 'כי כל מי שזוכה להתקרב למנהיג האמתי,
על ידי התקרבותו אליו נתתקן ונתברר אצלו בחינת המדמה'. בירור המדמה זה בירור הדמיונות, וזה לא
הכוונה לאדם שחושב שיש לו מחוץ לדלת אריה. יש מושג שנקרא 'מדמה', הכוונה מה שנדמה לנו שהקב"ה רוצה מאתנו ומה שאנחנו צריכים לעשות. יש דברים שנדמה לנו שהקב"ה רוצה וזה בכלל לא נכון. מכיוון שהקב"ה כל-כך גדול ונסתר מאתנו, אנחנו לא יודעים מה הוא באמת רוצה.

מחכה לי עם אלת-בייסבול!

ניתן דוגמא כדי להשיב את זה קצת אל הלב: ברוך השם יהודי זכה לחזור בתשובה, הוא נכנס לישיבה והתחיל ללמוד גמרא ושולחן ערוך, אחרי שנה הוא כבר גמר 3 מסכתות וכמעט וסיים את השולחן ערוך, ברוך השם אחרי שנה הוא כבר תלמיד חכם. בד-בבד הוא גם לומד ספרי מוסר. עכשיו הוא לומד 'ראשית חכמה' שער היראה יש מסכת שנקראת 'מסכת גיהנם'. הרבה פעמים אדם מרגיש שהקב"ה זה משהו נורא ואיום והוא רק מחכה לי מעבר לפינה עם אלת בייסבול ואם אני
אעשה טעות הכי קטנה הוא ישבור לי את כל העצמות – יש אנשים שמסתובבים עם הרגשה כזאת. אדם חושב: אם אני לא אעשה תעניות, סיגופים ועוד אין-סוף חומרות אז הקב"ה הולך לסגור איתי חשבונות בעולם הזה ובעולם הבא. זה נקרא בירור המדמה, הכוונה להבין מה באמת הקב"ה רוצה מאתנו, ובאמת יש הטעייה גדולה מאוד בדבר הזה ואת הטעויות האלה שאנחנו טועים בהבנה יכול לברר לנו הצדיק..

היצה“ר מביא אותנו בקלות לדברים אלו

העניין של הצדיק זה לברר לכל אחד גם בכלליות וגם בפרטיות מה הקב"ה רוצה מאתנו. בלי הצדיק אדם יכול להגיע לטעויות של השקפה כ"כ גדולות, הכוונה שהוא ישב וילמד תורה יומם-ולילה אבל בהסתכלות שלו איך הוא מבין את סדר ההנהגה של הקב"ה, הוא טועה בטעויות הכי גדולות, והיצה“ר מביא אותנו בקלות לדברים האלה. בירור המדמה זה לדעת איך באמת הקב"ה מסתכל עלינו ועל עבודתנו ומה הוא רוצה מאתנו, אנחנו בעצמנו לא יכולים לדעת את זה, את זה הצדיק הולך ומגלה בעולם

..רבי נחמן הבטיח שהוא יעסוק בתיקונו

ההתקרבות לצדיק זה לגלות מה הקב"ה רוצה מאתנו, לא רק בכלליות, אלא גם בפרטיות וזה המעלה הגדולה. ככל שאדם זוכה ללכת בעצות, בדרכים ובהתקשרות עם הצדיק, לאט-לאט ועם הזמן משמיים מתחילים להראות לאדם את הדרך הפרטית והמיוחדת שלו, וזה נקרא סוד הדגלים. ברוך השם היה לאדם מציאות חיובית או סדר מסויים, חברים שלו אמרו לו: רבי נחמן מברסלב הבטיח שמי שיבוא אליו ויגיד תיקון הכללי ויתן פרוטה לצדקה, הוא יעסוק בתיקונו הנצחי. ברוך השם אותו אדם הוא יהודי תמים ומאמין, הוא נסע לרבינו. הרבה פעמים באו וסיפרו לי שמאז שנסעו לאומן כל העולם שלהם התהפך. למה זה קורה? ברגע שאדם מתחיל להתקרב לצדיק יכול להיות שלזמן מסויים פתאום יתחילו לסבב את האדם סיבובים עד שהוא בכלל לא ידע מה עובר עליו ומה קורה לו – כל זה כדי להביא אותך לנתיב הפרטי שלך ולתיקון שלך. אולי עד עכשיו הלכת בדרך טובה, אבל זאת לא היתה הדרך הפרטית והמיוחדת שלך ומכיוון שלא הלכת בדרך הפרטית והמיוחדת שלך, אז עכשיו משמיים יסובבו אותך סיבובים-סיבובים. רק צדיקים יחידי הדורות יכולים לעסוק בדבר הזה ועל הצדיקים האלה יש הסתרה עצומה ונוראית, לכן רבינו אומר:

אהרן ומרים טעו במדרגתו האמיתית

-'צריכין לחפש ולבקש מאד-מאד אחר מנהיג אמתי כזה…כי כל מי שזוכה להתקרב למנהיג האמתי, על ידי התקרבותו נתתקן ונתברר אצלו בחינת המדמה'. בסוף פרשת בהעלותך, בפרשת שלח-לך ובפרשת קרח – אנחנו רואים 3 פרשיות שם מובא כל עניין הצדיק וההסתרה שיש עליו ואפילו בהדרגתיות שלהם, שימו לב מי טועה במשה רבינו, הצדיקים הכי גדולים בעולם טעו במשה רבינו: אהרן ומרים. 'ותדבר מרים ואהרן במשה על-אדות האשה הכשית אשר לקח'. מרים היתה קודש קודשים ואנחנו לא יכולים להשיג מי היה אהרן – תראו איזה פליאה גדולה מאוד: אפילו
הם טועים במשה רבינו. העניין של הצדיק כ"כ נסתר ונעלם שאפילו אהרן ומרים
לא משיגים בשלמות במשה רבינו. אהרן ומרים לא יודעים מה שהקב"ה
אמר למשה: 'ואתה פה עמד עמדי'. אהרן ומרים טעו במדרגה האמיתית של משה רבינו.  התורה היא נצחית וזה בא ללמד אותנו עד כמה אפשר לטעות בנקודה של הצדיק. אח"כ יש את פרשת שלח-לך. המרגלים לא טענו שמשה רבינו הוא לא המנהיג אלא הם אמרו: משה רבינו הוא מנהיג האמת. המרגלים אמרו: משה רבינו צודק בכל דבריו ב99.9% אבל יש כמה נקודות, הוא לא יודע מה זה הכניסה לא"י, אנחנו יודעים כי היינו שם, יש שם בירורים נוראיים מאוד. המרגלים אמרו שבנקודה הזאת משה רבינו טועה. עד היום אנחנו משלמים על הטעות הזאת של המרגלים ובגלל זה משה רבינו לא נכנס לא"י ולא היה התיקון השלם עדיין. אנחנו מחכים 3300 שנה
בגלל שהמרגלים סברו שיש איזה אחוז או מאית האחוז שצריך להעיר למשה הערות

לפעמים זה קושיות של הצדיק ועצותיו

למרגלים היתה סברא: משה רבינו הוא קודש הקדשים, הוא יכנס לארץ ומיד יבטל את כל הקליפות, אבל הוא לא יודע שאנחנו עדיין לא במדרגה הזאת, שישאר איתנו במדבר עוד דור אחד וילמד אותנו תורה ואז נוכל להכנס לא"י – זאת היתה סברת המרגלים, זה עוד מדרגה של הסתרה על הצדיק. בפרשה שאחרי, קורח בא וטוען שמשה רבינו זה לא עניין של טעות אלא יש למשה רבינו 'נגיעות', הוא אמר שמשה רבינו בעל גאווה והוא מעכב את תיקון העולם. כל זה בא ללמד אותנו שגם בתוכנו יש מחלוקות על הצדיק, כל הזמן יש לנו ספיקות וקושיות, לפעמים זה על הצדיק בעצמו, לפעמים זה על העצות שלו, כל הדברים האלה זה בעצם בלבולים על הנקודה של הצדיק, לכן רבינו אומר 'צריכין לחפש ולבקש מאד-מאד אחר מנהיג אמיתי כזה..

הקב“ה יציל אותך ויגלה לך את האמת.

-כי כל מי שזוכה להתקרב למנהיג האמתי, ע"י התקרבותו נתתקן ונתברר אצלו בחינת המדמה' – העצה הראשונה בנקודה הזאת זה התפילה: לבקש בכל יום מהקב"ה 'הורני השם דרכך אהלך באמתך'.
ליצר הרע יש כזה כוח גדול להטעות אותנו שאנחנו לא יודעים
עד כמה הוא יכול להטעות אותנו. אין לנו שום אפשרות לעמוד כנגד ההטעייה של היצר הרע, הוא יותר חזק מאתנו. צריך לדעת שהוא מעביר לכל אחד מאתנו סרטים והוא מראה לנו
שזה המציאות הכי מוחלטת בעולם ואדם משוכנע שזאת המציאות. בלי תפילה ובקשה על הדבר הזה, אדם לא יכול
לברר את זה. אבל אומר ר' נתן כשאדם מבקש כל יום על נקודת האמת ומתפלל על זה, אזי ברגע שהיצר הרע יבוא ויספר לך
סיפור או יראה לך איזה סרט, בגלל שאתה מבקש כל יום על
נק’ האמת, הקב"ה יציל אותך מהטעות הזאת ויגלה לך את האמת.

מאת הרב עופר ארז שליט"א

מאת הרב עופר ארז שליט"א

תודה רבה לרב ראובן יעיש על עבודתו המדהימה בעריכת השיעור לטקסט

שתף עם חברים

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב telegram
Telegram
הרב עופר ארז אור חוזר

אוֹר חוֹזֵר

צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, וְעַל-יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה אוֹר יָשָׁר וְאוֹר חוֹזֵר, וַאֲפִלּוּ אִם חֲבֵרוֹ אֵינוֹ מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ – אַף

קרא עוד »
תרגום לשפות »
כלי נגישות

השאירו פרטים לברכה אישית מהרב עופר ארז שליט"א

עופר ארז