Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Post Type Selectors
elementor_library
product

ענייני חנוכה בפנימיות ובעומק של הדברים

הרב עופר ארז ענייני חנוכה

תוכן עניינים

בעזרת השם נעסוק קצת בפנימיות של ענייני חנוכה – למעשה הרקע הידוע זה כל המלחמה שהיתה לחשמונאים עם היוונים. למעשה כיום היוונים לא קיימים בעולם לא כמעצמה ולא ככוח אבל התרבות היוונית וכל המהלך עד הגאולה זה בירור כל הבחינה של יוון – נתבונן קצת ברקע ההיסטורי ומתוך זה נכנס לעומקם של הדברים. יוון התחילה לשלוט בעולם אחרי גלות פרס ומדי, זה היה בתחילת
בית המקדש השני. עם ישראל הקים את בית המקדש השני לפני אלפיים וארבע מאות שנה בערך, ואז שלטו בעולם פרס ומדי, הם היו הגלות השנייה בארבע הגלויות

אלכסנדר מוקדון מלך 6 שנים

הגלות הראשונה זה בבל, הגלות השנייה זה פרס ומדי, הגלות השלישית זה יוון והגלות הרביעית זה אדום. בתקופת שמעון הצדיק אז קם אלכסנדר מוקדון שהיה אז המלך של יוון, הוא מלך בסה“כ 6 שנים ובשש שנים האלה הוא כבש את כל העולם של אז. אז התחילה המלכות של יוון במשך כמאתיים שנה. בהתחלה ידוע שהיה קשר טוב בין עמ“י לבין יוון ולאט-לאט הקשר התחיל להתערער עד שהגיע למצב של המתיוונים והמלחמות של החשמונאים עם היוונים. הניצחון של החשמונאים על היוונים זה היה מאתיים שנה אחרי שבנו את בית המקדש השני, ז“א שזה הזמן של מלכות יוון בעולם בעצם. למעשה כל ההנהגה בעולם השתנתה בשעה שעמ“י בנה את בית המקדש השני, ז“א שזה היה שינוי כללי של הבריאה – מדוע? אנשי כנסת הגדולה שהיו מאה ועשרים חברים, בניהם היו נביאים, חגי מלאכי וזכריה, היה בניהם עזרא הסופר, נחמיה ושמעון הצדיק שהיה הכהן הגדול – הם החליטו לבטל את המציאות של היצה“ר בעולם כמו שהגמרא במסכת יומא כותבת. צריך לדעת שברגע שהם ביטלו את היצה“ר של העבודה-זרה, כל ההנהגה של העולם השתנתה. כי כל התכלית של בעולם
וכל התפקיד שלנו בעולם זה בירור הטוב מהרע ולהתקרב להקב“ה מתוך הבירור הזה

זה יצה“ר ממהות אחרת ממה שיש היום

עד שעמ“י בנה את בית המקדש השני, עיקר הכוח הרע בעולם זה היצה“ר של הע“ז. לנו אין שום מושג מה זה היצה“ר של ע“ז, אנחנו לא מכירים את זה – אם נדייק יש התנוצצויות של היצה“ר גם בימנו, אבל בעקרון אנחנו לא מבינים מה זה היצה“ר של ע“ז, זה יצה“ר ממהות אחרת לגמרי ממה שהיום קורה. במסכת סנהדרין כתוב
שרב אשי הגיע עם התלמידים בישיבה לפרק חלק, שזה למי יש חלק לעולם הבא ולמי אין חלק לעולם הבא, אז הוא אמר את אלה שאין להם חלק לעולם הבא בסוף היום. רב אשי אמר מחר נדבר מחברינו, הוא התכוון למנשה מלך יהודה. הגמרא מספרת שבאותו לילה מנשה בא לרב אשי בחלום ונפגע מאיך שכינה אותו רב אשי…

זה תקף את האדם

מנשה נפגע מזה שרב אשי קרא לו חבר. אמר לנו מנשה: וכי חבר שלך או של אבא שלך אני? רב אשי לא הבין. מנשה טעון כנגד רב אשי: אם אתה היית בדור שלי שהיה את היצה“ר של ע“ז, היית רץ לעבוד ע“ז והיית מרים את שולי-החלוק שלך. במה אנחנו החזקנו מעמד? שאת שולי-החלוק לא הרמנו. למה זה נקרא להחזיק מעמד? כי אמרנו שאולי בריצה נסתבך עם שולי-החלוק, ניפול ונקבל מכה וככה לא נצטרך ללכת לעבוד ע“ז. ז“א שהיצה“ר של הע“ז זה היה ממש כפייה, זה תקף את האדם…

היום רואים רק את הניצוצות

אף אחד לא יכל לעמוד בניסיון של הע“ז, לכן מנשה אומר לבעל התלמוד הבבלי, אתה לא מבין בכלל מה היה בדורות שלנו – מכאן אנחנו למדים עד כמה זה היה עולם אחר לגמרי ואת זה ביטלו אנשי כנסת הגדולה. היצה“ר של העבודה זרה גרם להשתוקקות כ“כ גדולה בלב של האדם להתחבר עם המקום הזה ולעבוד עבודה זרה שברגע שהיתה לאדם את ההתחברות הזאת, גם אם הוא מבין שהוא לא צריך לעשות את זה, הוא רץ לעשות את זה – היום אפשר לראות את זה בשתי דברים וזה רק ניצוצות של הדבר, ז“א שאז זה היה הרבה יותר חזק. זה ההתמכרות לסמים והתאווה הידועה (ניאוף). אנחנו יודעים שאדם שמכור לסמים, בפרט אם זה סמים קשים, הוא לא שולט על עצמו, המקום שולט עליו, זה המושג מכור. מכור זה להיות עבד, מכור זה מפרשת בהר כי תמכור ממכרת עבד. ברגע שאנשי כנסת הגדולה ביטלו את זה, הרי הם לא ביטלו את תכלית הבריאה, הרי תכלית הבריאה זה שעם ישראל יהיה בעולם הזה ויברר את הטוב מהרע. אז בעצם כל ההנהגה השתנתה. מה שהיה שורש הרע שזה ע“ז וזה לעומת זה ברא א-לקים, כנגד זה מה היה בקדושה? הנבואה

ברייתות, מדרשים, תלמוד או זוהר הקדוש

הנבואה היתה כנגד העבודה זרה. ברגע שביטלו את הע“ז בטלה גם הנבואה מהעולם, לכן הנביאים האחרונים היו מאנשי כנסת הגדולה שביטלו את היצר הרע של העבודה זרה. אז מה המלבוש והדרך החדשה של הבירור בין הטוב והרע והמלחמה בין הקדושה והטומאה? איפה זה עכשיו מתגלה? עכשיו זה נקרא בסוד בירור החוכמה. מצד הקדושה אנחנו יכולים לראות שבתקופה שביטלו את הע“ז התחילה להתגלות חוכמת התורה בעולם, בפרט חוכמת התורה שבעל-פה. אנחנו רואים שבבית
ראשון היו מלכים, היו נביאים היו מלחמות השם אבל אנחנו לא רואים ברייתות, מדרשים, תלמוד או זוהר מבית ראשון, הכל זה בעצם מבית שני ואילך, מדוע?
כי ברגע שביטלו את היצר הרע של עבודה זרה בעולם, התבטלה גם הנבואה בעולם..

פתאום בתוך יוון צומחת לה הפילוסופיה

ברגע שהתבטלה הנבואה מה כוח הקדושה שהתגלה בעולם? התורה שבע“פ לכן אפשר לראות את זה בהיסטוריה שהדבר הזה מאוד מדוייק. אנחנו יודעים שעד שתבוא הגאולה אז זה כנגד זה עשה א-לקים, אז מה הולך כנגד זה? זה בעצם החוכמה היוונית, זה מה שעומד בטומאה ובכוחות הקליפה כנגד הקדושה, וזה מאוד מעניין לראות שאת המדינות הכי אליליות שהיו בעולם זה יוון. היה להם על כל דבר ודבר אליל. היה כזה מקום שנקרא הר אולימפוס, זה בעצם היתה השכונה של האלילים. לכל דבר היה להם אליל לכל דבר – רואים שכל הצמיחה שלהם וכל התרבות שלהם זה עבודת אלילים וזה מאוד מעניין שבתקופה שעמ“י התחילו לבנות את בית המקדש השני וביטלו את היצה“ר של עבודה זרה בעולם, זה תהליך זה לא כמו שמכבים מנורת חשמל, אלא נכנסים לתהליך היסטורי ורואים איך ופתאום בתוך יוון צומחת תנועה שהיא בדיוק הפוך מכל התרבות וההיסטוריה היוונית, הפילוסופיה.

היה להם ידיעות מאוד מופלגות בדבר…

למעשה כל החכמים הראשונים והפילוסופים של יוון קמו אז. אריסטו חי בתקופת שמעון הצדיק. אפלטון, סוקרטס ופיתגורס ועוד רשימה ארוכה של פילוסופים, בעצם כל אלה צומחים ומתחילים לגלות את כל השיטה הפילוסופית בתחילת בית המקדש השני. מדוע? כי ברגע שאנשי כנסת הגדולה ביטלו את היצה“ר של ע“ז בעולם, יוון נכנסה לתהליך של ביטול כל עבודת האליליות בתוכה. ובאמת זה התגלה לא רק בפילוסופיה אלא גם במתמטיקה ובאסטרונומיה, היה להם ידיעות מאוד מופלגות, הם היו חכמים מאוד גדולים להרע. אז למעשה אלכסנדר מוקדון זה הכוח הצבאי של יוון כמו שאמרנו שבשש שנים הוא כבש את כל העולם ומתפתחת כל התרבות היוונית. מובא שביוון היו 3 אזורים, ולכל אזור היה את התרבות שלו
ואת המציאות שלו. האזור הראשון זה אתונה, אנחנו
יודעים קצת מהגמרא שכל הפילוסופים זה מאזור אתונה…

תחרויות למרגלות אולימפוס

יש את אזור מוקדון שאלכסנדר מוקדון בא משם. שם זה בעצם כל הלוחמים של יוון, כל הכוח הצבאי והמלחמה של יוון בא בעצם משם. האזור השלישי של יוון זה ספרטה, לא צריך להאריך, ספרטה זה ספורט. המילה ספורט זה מספרטה. אם אתונה זה חוכמה ומוקדון זה המלחמה והכוח הצבאי אז ספרטה זה למעשה תרבות הגוף, הכוונה
להערצה של הכושר הגופני. התחרויות הראשונות
בעולם של ספורט התחילו בספרטה. עד מתי זה נמשך? עד היום. אפילו המושגים נשארו עד היום. היום התחרויות ספורט הכי גדולות בעולם נקראות אולימפיאדה, על שם
ההר אולימפוס, כי הם היו עושים לכבוד האלילים שלהם תחרויות ספורט פעם בשנה

לא מתבטלים להקב“ה לתורה ולצדיקים

העניין של ספרטה זה הערצת הגוף, ביוון זה התבטא או בכושר לרוץ, לקפוץ וכן הלאה כל העניין של האתלטיקה, דבר שני ברגע שמעריצים את הספורט מיד מעריצים עוד דבר וזה את היופי של הגוף, זה הולך תמיד ביחד. למעשה כל התרבות היוונית זה השלוש מחוזות האלה – החוכמה היוונית, המלחמתיות של מוקדון והערצת הגוף של ספרטה – זה למעשה יוון של אז. התרבות היוונית היא בעצם מתפתחת על השלוש נקודות האלה וברגע שלא מתבטלים לתורה מיד מתבטלים לצד השני, כי אין מציאות שאדם לא מתבטל, רק השאלה היא למה אדם מתבטל. או שמתבטל להקב“ה, לתורה ולצדיקים או שהוא מתבטל לצד השני, לכן אחד השאיפות הפנימיות של יוון היתה להשליט את התרבות שלהם בכל העולם. ברגע שהם התחילו עם המהלך שלהם, פה מתחילה ההתנגשות עם עמ“י. צריך לדעת שאין רשות לאף עם להתקרב אלינו, אבל מתי כן יש רשות? כשהתרבות שלהם והחן של השקר שלהם נכנס אלינו..

כל העולם זה בעצם פועל יוצר מהלב שלנו

-ברגע שזה מוצא חן בעיננו משם הם מקבלים בעצם את כל הרשות ואת כל הכוח וזה המושג של המתיוונים שהם בעצם מבחינה רוחנית אלה שהביאו בעצם את יוון לארץ, כי ברגע שמצא חן בעיניהם הספורט, היופי של הגוף והמלחמתיות שלהם והחוכמה שלהם – ברגע שהם התחברו איתם אז יוון מגיעה לארץ – ככה זה פועל בעולם. כי כל העולם זה פעולה של הלב של האדם היהודי כמו ששלמה המלך אומר בקהלת: את העולם נתן בלבם – מה הכוונה? כל העולם זה בעצם פועל יוצא מהלב שלנו, אם עמ“י מקבל תרבות מסויימת אז אנחנו מזמינים אותם בעצם לארץ. אם אנחנו דוחים אותה אז אין להם רשות בכלל להתקרב אלינו. דוגמא לדבר זה שבט לוי במצרים, ברגע שהם לא התקרבו לתרבות המצרית אז אין למצרים רשות בכלל להתקרב לשבט לוי, כל עמ“י משועבדים בצורה נוראית וללוי אין להם רשות בכלל להתקרב, לכאורה עפ“י הטבע לא היתה סיבה שהם לא ישעבדו גם את הלווים, אבל ברגע שהלווים לא מתפעלים מהתרבות המצרית, ממילא אין למצרים רשות להתקרב אליהם.

המלחמה הרוחנית מתחלקת לשלושה

כדי להכנס קצת לעומק של יוון עם השלוש מחוזות נגיד הקדמה קצרה כדי להבין קצת את כל המהלך הפנימי שבעצם מאז עד ביאת משיח צדקנו רק הולך ומתעצם. רבינו האר“י הקדום בספר עץ חיים כותב על זה קצת באריכות שהמלחמה הרוחנית שיש בתוך האדם מתחלקת בעיקרה לשלושה חלקים וזה מה שכתוב בספרים הקדושים: נפש רוח ונשמה. משכן הנשמה זה במוח, משכן הרוח זה בלב ומשכן הנפש זה בכבד. למעשה הנפש רוח ונשמה זה שלוש גילויים רוחניים ואור א-לוקי בתוכנו, זה שלוש דרגות ובחינות כלליות של התגלות האור הא-לוקי בתוכנו. הנשמה שמשכנה במוח זה למעשה כל כוח המחשבה של האדם, ז“א שכל כוח המחשבה שבאדם זה לפי מה שמאיר בו. הבחינה של
הרוח זה בעצם אור הרגש, ז“א שזה בעצם ההרגשה שלנו…

יש את הצד הטוב ויש גם רע

– תכונת הנפש זה התאווה, אבל אם נתבונן בעצם מה זה התאווה זה הצימאון הפנימי שאדם מרגיש בתוכו. יש רצון שהוא בתחום ההרגש, אדם רוצה משהו. אבל כשאדם משתוקק מאוד לדבר זה נקרא צימאון. השורש של הרגשת הצימאון זה מבחינת הנפש שמשם כוח התאוות של העולם הזה, אבל כנגד זה גם יש בצד הטוב – לכן כל השלוש בחינות האלה של נפש רוח ונשמה, שם בעצם העבודה הרוחנית שלנו. בכל אחד מהחלקים האלה קודם כל בפנימיות ובמהות שלהם זה אורות א-לוקות, זה אור
א-לוקי שמאיר באדם, אלא בגלל חטא אדם הראשון ועוד הוספנו לזה במשך הדורות עוד קצת, התערבב הרע עם הטוב ביחד, לכן בכל אחד מהחלקים של הנפש רוח ונשמה יש את הצד הטוב שזה עצם האור הא-לוקי ויש את הצד הרע שבתוך זה – נתבונן בכל אחד מהחלקים מה זה הצד הטוב ומה זה הצד הרע

לעורר את הנפש הבהמית שבתוכנו להשם

החלק הרע שבנפש זה נקרא הנפש הבהמית, בדור שלנו לא צריך להרחיב בזה כי לצערנו אנחנו מכירים את זה יותר מדי טוב, זה בעצם עומק תאוות העולם הזה, זה התאוות הגשמיות של העולם הזה. לעומת זה יש את הנפש הא-לוקית, מה זה? זה מצאה לך נפשי כמה לך בשרי, כמו שאנחנו רואים שיש תאוות בגשמיות צריך לדעת שהשורש הפנימי זה התאווה ברוחניות, זה בבחינת גרסה נפשי לתאבה, כאיל תערג על אפיקי מים וכן הלאה, דוד המלך בעצם מעורר את הנפש הבהמית שבתוכנו וזה בעצם הצימאון להקב“ה. הצדיקים שזוכים להאיר את הנפש הבהמית שבתוכם, הרבה פעמים הגיעו למצב שהם לא שלטו על עצמם. כמו להבדיל שיש בתאוות הגשמיות של העולם איבוד שליטה, ככה יש בחינה של איבוד שליטה גם בצד השני…

הרב שך זצ“ל כמעט בן 90 ורץ במדרגות

מספרים על רבי לוי יצחק מברדיטשוב שהיתה לו כזה שמחה וכזה השתוקקות למצוות מעשיות שאחד הדברים שהיה הכי בעיה אצל רבי לוי יצחק זה השלוש
מצות של ליל הסדר, למה זה היה בעיה? כי כל פעם שהוא היה תופס את המצות
הוא היה שובר אותם מרוב התלהבות. היו מכינים לו סטים של שלוש מצות. הוא
רק היה מחזיק אותם ביד והוא היה מרגיש כזה שמחה וכזה השתוקקות שהוא
היה שובר אותם. סיפר לי אחד מזקני אנ“ש בבני ברק שהוא היה קשור עם הרב
ש“ך זצ“ל. כשהרב שך היה בא למסור שיעור בפונוביז‘ הוא היה קרוב לגיל
תשעים ובכניסה לישיבה יש מדרגות. כשהוא היה מגיע למדרגות היו רואים
שהוא מתחיל לרוץ במדרגות. אז סיפר לי אחד מזקני אנ“ש ששאלו אותו פעם
למה הוא רץ? אז הוא אמר שהוא לא יודע שהוא רץ, הוא כבר מרגיש את
השיעור תורה שהוא הולך למסור והוא היה מרגיש כזה השתוקקות וכיסופים
שהגוף כבר לבד היה רץ – זה בחינת הנפש הא-לוקית שהיא כנגד הנפש הבהמית…

משה רבינו שואל את הצדיקים בשמיים..

הבחינה של הרוח שזה בעצם הבירור בעולם הרגשי שלנו, ובדור שלנו הבירור הזה מאוד עוצמתי, כי הרבה חושבים שהניסיון הכי גדול שלנו זה התאוות, נכון שזה ניסיון עצום ונורא אבל הולך ומתברר שהניסיון של העולם הרגשי זה יותר חזק מהניסיון של עולם התאווה. כמובן שיש בעולם הרגשי שלנו אור א-לוקי,  כל העניין של אהבה, חסד, נתינה, סבלנות לשני, להכיל את השני, לרצות להבין את השני, לרחם וכן הלאה – כל זה בחינת האור הא-לוקי שבבחינת הרוח. הרוח הא-לוקית שבתוכנו זה בעצם המידות הטובות. יש ספד שנקרא דניאל איש חמודות, זה ספר מאוד מעניין, זה שיחות שהיו למשה רבינו כשהוא עלה לקבל את התורה עם צדיקים שכבר נפטרו מן העולם. הוא הלך לשאול את הצדיקים איך הם זכו למדרגות כאלה גבוהות וגם שילמדו אותו איך להנהיג
את עמ“י. הצדיק האחרון שהוא הגיע זה עמרם, אבא שלו..

השיחה של משה רבינו ואביו

כשהוא הגיע להיכל של עמרם אז עמרם אמר לו: בני משה, אני יודע למה באת לשמיים, לקבל את התורה ולהנחיל אותה לעמ“י. ועתה אלמדך כיצד להנהיג את עמ“י. דע, שהרחמים והסליחה והבנת הזולת זה עצם האור הא-לוקי שבליבך וכל כעס והקפדה זה מהסיגים והפסולת וע“ז שבלב האדם. זה למעשה הבירור שבתוך הלב. ז“א המידות הטובות והרגשות החיוביים שיש בתוכנו זה האור הא-לוקי בעצמו, לעומת זה הכעס וההקפדה, הקנאה, הפחדים והחרדות, והעצבויות והדיכאונות – אלה בעצם כל הסיגים שבעולם הרגש שלנו בבחינת בירור הרוח. אז בעבודה של בירור הרוח הטוב מהרע זה תמיד לחפש עצות ודרכים איך אנחנו מאירים בתוכנו את האור הרוחני הא-לוקי שבתוכנו כמו שאמרנו שזה מידות טובות, ואיך אנחנו דוחים את המידות הרעות מתוכנו

העיסוק המדעי בעצמו הוא אינו כפירה

הבחינה של הנשמה זה החוכמה הבינה והדעת שיש באדם, ז“א אדם בעצם בעולם הזה מחובר עם עולם מחשבה שלם, וגם אם הוא לא חושב הוא מחובר עם עולם מחשבה שלם. ככל שאדם יותר מחובר לתורה בכלל ולתורה שבע“פ בכלל, בפרט לתורה של הצדיקים שזה המשך התורה שבע“פ, ככל שאדם מסתכל על החיים ועל המציאות מתוך המשקפיים של התורה, בזה הוא בעצם מאיר את הנשמה
הא-לוקית. לעומת זה יש הרבה שכל והרבה שכליות וחוכמות שעומדים זה לעומת זה עשה א-לוקים. השורש של כל החוכמות זה בעצם הפילוסופיה היוונית והמדע. המדע מצד עצמו הוא לא כפירה, עצם העיסוק המדעי בעצמו הוא לא כפירה,
רק שיש אצלו טוב ורע מעורבב, אדם יכול לקחת את המדע ולראות את גדולת השם..

השמש זורחת במערב ושוקעת במזרח?

מי שמתבונן בפלאי הבריאה יכול לראות את נפלאות הבריאה ולראות את גדולת השם בצורה נוראית בדברים האלה – אבל אפשר לקחת את זה גם לצד הרע, הכוונה לכפירה ולמרד במלכות השם. השורש היסודי מדוע הפילוסופיה והמדעים יכולים ללכת לכיוון הכפירה זה מובא קצת בספרים הקדושים שהמדע זה שכל אמיתי, רק הנקודה היא שהמדע מתבונן בתהליכים הקבועים שיש בבריאה, ז“א שהקב“ה ברא את העולם עם השגחה פרטית שהוא משנה את הבריאה, אבל בתוך הבריאה יש גם סדר קבוע. מישהו פעם ראה את השמש זורחת במעבר ושוקעת במזרח? אף פעם לא ראינו, ויש לנו דיוקים עד חלקיק השנייה מתי היא זורחת ואיפה היא זורחת וכן הלאה. אין שינויים בדברים האלה. הקביעות זה הפתח והיסוד לכפירה מכיוון שיש קביעות אז מנצלים את החוקים הקבועים ואז אדם מרגיש כוחי ועוצם ידי עשו לי את החיל. ז“א מדען ממציא את החללית הכי משוכללת בעולם. אני יגיד לכם סוד גדול במדע, הוא לא צריך בכלל לעבוד על מידת הכעס כדי להמציא את המכונה הזאת

גם אם לא תשמור עיניים החללית תעבוד

-הוא הולך בבוקר מהבית לעבודה, ואין כנגדו שום תביעה במדע שהוא ישמור את העיניים בדרך, החללית תעבוד אותו דבר אם הוא ישמור את העיניים ואם הוא לא ישמור את העיניים, אם הוא יהיה כעסן או לא – מדוע? כי זה החוקים הקבועים. כל העניין של החוקים הקבועים זה בעצם המציאות והפתח של הבחירה שהקב“ה נתן בעולם שאומרת לאדם: אתה לא חייב לעבוד על עצמך. רבינו האר“י כותב בספר הליקוטים בפרשת נח ששורש הכפירה של נמרוד ובבל זה היה שהם היו חכמים גדולים מאוד (הרבה יותר מהמדענים של
היום) אבל הם ידעו עדיין את החוקים הקבועים, הם אמרו: אנחנו עושים את מה שאנחנו רוצים ומי יגיד לנו מה
לעשות? אומר רבינו האר“י הקדוש שהם לא רצו
להתבטל כנגד מלכות השם בטענה שהשמיים שמיים להשם והארץ נתן לבני אדם – יש פירוד בין השמיים לבין הארץ

מדע, פילוסופיה ואסטרונומיה

למעשה הפילוסופיה, המדע והכפירה זה עומד כנגד חוכמת התורה. כמו שאנחנו יודעים היום שיש כ“כ הרבה ידיעות במדע, באסטרונומיה ובטכנולוגיה, ככל שיותר יודעים וזה יותר מתפרט, כוח הכפירה שיכול לצמוח מזה הוא יותר גדול, מה עומד כנגד זה? זה העמקות וההרחבה שיש בתורה שבע“פ. אם הפילוסופיה והמדע באים להכחיש את מלכות השם, אז התורה שבע“פ באה לגלות את מלכות השם וזה נקרא הבירור שבמחשבה שזה בירור הנשמה. אז השלוש בחינות האלה שזה במחשבה, בהרגשה ובתאווה זה שלשו בחינות וזה לעומת זה עשה א-לקים ופה אנחנו בעצם מתבררים. השלוש מחוזות
של יוון זה אתונה, שזה הפילוסופים, זה כנגד החלק הרע או הצד הקליפה שבנשמה…

משיח צדקנו ילמדנו את תורת האותיות

מוקדוניה שזה בעצם גבורה של שקר של גאווה ושל שליטה זה בעצם כנגד בחינת הרוח ואילו ספרטה זה הספורט והערצת הגוף, זה כנגד הנפש הבהמית. לכן ביוון היו כלולים בעצם כל כוחות הטומאה, הם שורש לכל כוחות הטומאה עד ביאת משיח צדקנו, כמו שאמרנו מקודם אפשר לראות שעד היום משתמשים במושגים של יוון הקדומה. כתוב בספרים הקדושים וגם רבינו מביא את זה שידוע שבסוד האותיות, האותיות בסודות וברמזים שלהם הם מרמזים את כל הבחינות הרוחניות. רבינו אמר שיש תורה שנקראת תורה של האותיות. מה שאנחנו לומדים היום זה תורה של מילים ומשפטים אבל צריך לדעת שלכל אות בלשון הקודש יש אין-ספור תורות כשיבוא משיח צדקנו ויפתח הדעת אז נתחיל ללמוד בעצם את התורה של האותיות. יש דברים מאוד-מאוד עמוקים בדבר הזה, אנחנו יודעים רק קצת מתורת האותיות..

כוח המחשבה הוא שמתפשט בתוך הלב

בספרים הקדושים כתוב שכשנכנסים לתוך האותיות יש את צורת האות ויש את הגימטריה של האות ויש את המילוי של האות. לדוגמא אם לוקחים את האות יוד אז אנחנו רואים קודם כל שזה אות קטנה במבנה שלה, הגימטריה שלה זה 10, זה הספירה העשירית מלמעלה למטה, והמילוי שלה זה יוד ואו דלת. בכללות נראה שלוש אותיות. מה התורה של האות יוד? למעשה רש“י אומר את זה על הפסוק אז ישיר משה – יוד על שם המחשבה נאמרה. ידוע בכל ספרי המקובלים שהאות יוד של שם ה-ויה זה כנגד המחשבה. הזוהר הקדוש אומר שהאות ואו זה יוד ארוכה. לכאורה הזוהר הקדוש צריך להגיד לנו כזה דבר? כל ילד בכיתה ב‘ יודע להגיד את זה. למה מתכוון הזוהר? אמרנו קודם שהכוח של הנשמה זה במחשבה וכוח הרוח זה כוח ההרגשה. מה שהזוהר הקדוש אומר שהאות ואו זה יוד ארוכה זה מרמז פה על הקשר בין המחשבה להרגשה של הלב, ז“א שהאות ואו זה כנגד הלב שלנו. כשמאריכים את האות יוד ומקבלים את האות ואו הכוונה שכוח המחשבה הוא זה שמתפשט בתוך הלב, בעצם הזוהר אומר שהעולם הרגשי שלנו מופעל כתוצאה מהעולם המחשבתי שלנו, אז האות ואו זה מרמז על הבחינה של ההרגשות שבלב..

הגדר של אדם כשהוא שולט על התאווה

מה זה נון סופית? זה בעצם להאריך את האות ואו עד לכבד, מהלב לכבד. מה שמפעיל את עולם התאוות זה עולם הרגש. אני זוכר שלפני עשרות שנים ראיתי מחקר ששאלו שם מה הסיבה שאנשים נופלים לתאוות אכילה, הכוונה שם היתה על אכילה כפייתית שזה דבר נורא מאוד, זה בולמוס של אכילה  ואדם לא יכול להפסיק לאכול עד שממש נהיים חולים מזה, תלוי לפי החריפות. אז במחקר הזה אמרו שהסיבה והשורש זה שאדם סובל מהרגשה שלא אוהבים אותו לכן הוא נופל לתאוות הגשמיות האלה, ז“א עצם שורש התאווה זה בעצם בעולם הרגש, שזה בלב. זה הסוד להמשיך את הואו שבלב לנון סופית, כי הנון סופית זה בעצם עולם התאוות הגשמי, לכן הכי קשה זה לתקן את הנון סופית, לכן כתוב בספרים הקדושים שהנון יורדת מתחת לשורה, כי התאווה הגשמית זה בעצם מוריד את האדם מתחת לגדר האדם. כל המושג של הגדר של אדם זה כשאדם שולט על התאוות הגשמיות ולא משועבד לתאוות הגשמיות. ברגע שאדם משועבד לתאוות הגשמיות אז מה בינו לבין הבהמה? יש לו את הנפש הבהמית כמו שיש לחיה או לבהמה ובזה אדם יורד מתחת לשורה ז“א לגדר האדם וזה הסוד של הנון שיורדת למטה, ומתי יש את הבירור של המקום הזה של התעצמות הנפש הבהמית? זה הכי חריף בעקבתא דמשיחא.

הוא לומד בעיון ושוחה בנושא כמו דג במים

בעקבתא דמשיחא זה עיקר הבירור של המקום הזה לכן כתוב שבעקבתא דמשיחא יום חמישים שערי טומאה שזה גימטריה של הנון סופית. אז השלוש אותיות האלה מרמזות בעצם על המוח שזה הנשמה, הרוח שזה הלב והנפש שזה בכבד. ואם נשים לב זה הכלל כלול בתוך יוון. יוון מרמזת בתוכה על כל הבחינות האלה. עכשיו אם נתבונן קצת לעומק, בכל אחד בנשמה יש את כל השלוש בחינות, ברוח יש את כל השלוש בחינות וגם בתאווה יש את כל השלוש בחינות. נסביר קצת מה הכוונה, ברגע שאדם מתבונן בעניין מסויים, למשל הוא לומד בעניין מסויים והוא לומד בזה ומרחיב בנושא הזה, באופן טבעי מה קורה לאדם שלומד תקופה יחסית איזה נושא מסויים והוא לומד שם בעיון והוא שוחה בנושא כמו דג במים, מה יקרה לו מבחינה רגשית? הוא יתחבר עם המקום הזה באהבה והוא יאהב את המקום הזה עד שזה כבר יכול להוליד בתוכו השתוקקות למקום הזה. בעולם המחשבתי ובנשמה יש הרגשה ויש תאווה, כשאדם מעיין הרבה הוא מרגיש את המקום הזה והוא יכול להגיע למצב שהוא משתוקק למקום הזה. בעצם העולם ההרגשתי והעולם של הצימאון הוא נולד מההתבוננות של הנשמה – לעומת זאת יש מצב שמא שקובע אצל האדם זה העולם ההרגשתי, ז“א שברגש שלו הוא משתוקק למקום נפשי מסויים ואז כל המחשבה שלו תלך לכיוון הזה, מילדות חינכו אותו שבברזיל יש נופים

כיום אנו עוסקים בבירור של הרוח והנפש

חינכו אותו בכזה חינוך – אז הוא כ“כ משתוקק בלב שלו להגיע לברזיל, אז מה בעצם יקרה? המחשבה שלו עכשיו תהיה משועבדת להרגשה שלו. כשאדם מאוד-מאוד רוצה משהו בלב הוא משעבד את המחשבה להרגשה שבלב, ויש את הבחינה של התאווה, כשהיא מאוד-מאוד מתגברת היא משעבדת את כל הקומה, השאלה היא בעצם מאיפה זה מתחיל? האם זה מתחיל מהנשמה ואז המחשבה היא קובעת והיא מובילה את כל המהלך ואז האדם מרגיש השתוקקות וצמא להשם כמו דוד המלך זה תיקון כל הקומה. לעומת זה, מהצד השני כשיש לאדם רצון לתאווה מסויימת הוא משעבד מלמטה למעלה את כל הקומה, אז כל העולם המחשבה שלו עכשיו זה איך אני משיג את התאווה שאלה מאיפה זה בעצם מתחיל. כיום אנחנו עוסקים בעיקר בבירור של הרוח והנפש, לכן את אף אחד לא מעניין איזה מחלוקת בפילוסופיה בין השיטה של אריסטו לבין השיטה של שמעון הצדיק, אנחנו בכלל לא מבינים על מה הם מדברים, אנחנו מאוד רחוקים מזה, הסיבה היא לא שאנחנו לא יכולים להבין או שאין לנו את הדעת, אלא כי ירדנו לבירור אחר, לכן הקב“ה מעצים בתוכנו את הבירור של הלב ושל הנפש, זה בא לידי ביטוי בעומק התאוות,
ושם השאלה היא מה מניע את מה, האם הנשמה שמכירה את מלכות השם מובילה את כל הקומה או שהתאווה שרוצה את התאווה היא זאת שמניעה את כל הקומה…

כל הדור מכור, השאלה היא באיזה דרגה

אם נתבונן מאז בריאת העולם יש תאוות, אבל היום עיקר כוח הרע זה שמניפים על דגל התרבות שכל התאוות מותרות, זה חירות הפרט וזה חירות האדם וזה בריאת העולם. מי שמדבר נגד תאוות אפילו התאוות המוזרות, כמו הגאים, איך הוא נחשב היום בתרבות המערבית-החילונית? אין כפירה יותר גדולה מזה. הירידה שלנו למקום הזה זה מה שמסתיר מאוד את האור הא-לוקי ומתחת לשורה שמה כבר מגיעים למציאות שהנפש הבהמית מתקשרת עם המקום שלה בגלל שתכונתה זה השתוקקות וצימאון, לכן היא מתקשר עם המקום שלה וזה כבר בחינה של התמכרות – למעשה זה מושג לא פשוט כי כל הדור מכור, רק השאלה באיזה דרגה ולמה, זה שיש לנו הלכות שיעזרו לנו זה לא שאנחנו לא מכורים אלא אנחנו מכורים מתונים, כל יום צריך להגיד מזמור לתודה שהצילו אותנו מהשיגעון הזה שעובר על העולם. המושג התמכרות זה שאדם כבר איבד את השליטה על עצמו והוא לא יכול לצאת מהמקום הזה. כשאדם יורד מהנון הסופית הוא כבר לא יכול לצאת מהמקום הזה. אומר רבינו האר“י הקדוש שברגע שאדם קצת התחיל את הירידה הוא
כבר לא יכול לעלות בכוחות עצמו בשום פנים ואופן. עם כל זה אנחנו רואים
שברוך השם המהפכה האמיתית של הדור שלנו זה התשובה, אז איך זה בעצם קורה?

רשב“י המשיך אור עד לעקבתא דמשיחא

רבינו מרמז את כל הנקודה הזאת בתורה י“ב חלק שני : כשאדם נופל למקומות המטונפים והבתי ע“ז זהה נקרא הסתרה שבתוך הסתרה ושם אין אור א-לוקי שמגיע למקום הזה כמו שהקב“ה אומר: וכבודי לאחר לא אתן. אז השכינה לא מאירה, זה הסוד של הנון הסופית של יוון. צריך לדעת שיוון מאז היווצרותה, כל תכליתה זה להגיע למקום הזה, כמו שחז“ל אומרים שעמ“י לא עשו את העגל כדי להתיר את העריות, כך היוונים של הפילוסופיה שלהם היתה להתיר את העריות. מה השורש של האור הרוחני שמאיר במקומות הנמוכים? בסוד בראשית מאמר סתום, כל תיקוני הזוהר זה 70 תיקונים (פירושים) על המילה בראשית. רשב“י המשיך אור מבראשית מאמר סתום עד העקבתא דמשיחא לכן הוא אמר בהאי חיבורא יפקון מגלותא, שימו לב שבשם רבי שמעון נרמז העניין הזה שמעון זה שמעו-ן, שמעו בתורה שלי לנון הסופית. אני מתחיל להמשיך לכם את התורה של הנון הסופית עדי שינחמו אתכם בתורה הזאת, מי ינחם אתכם? רבי נחמן. נחמן זה נחמה בנון הסופית. הצדיק צריך להמשיך את זה וזה ע“י הבחינה של נתן תורת אמת, ר‘ נתן ממשיך את זה עוד ועוד להאיר את זה בעומק הדבר.

מאת הרב עופר ארז שליט"א

מאת הרב עופר ארז שליט"א

תודה רבה לרב ראובן יעיש על עבודתו המדהימה בעריכת השיעור לטקסט

שתף עם חברים

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב telegram
Telegram
תרגום לשפות »
כלי נגישות

השאירו פרטים לברכה אישית מהרב עופר ארז שליט"א

עופר ארז