פרשת חקת | מעשה מבן מלך ובן שפחה שנתחלפו

Getting your Trinity Audio player ready...

’מעשה מבן מלך ובן שפחה שנתחלפו‘

אנחנו נמצאים בסוף הסיפור מעשה מבן מלך ובן שפחה שנתחלפו מסיפורי מעשיות – נזכיר בכלליות שלמעשה הבן מלך זה הנשמה הא-לוקית והבן שפחה זה הנפש הבהמית ומכיוון שהקב“ה רצה לזכות את ישראל הוא שלח אותנו לעולם לעבודה והדרך של העבודה היא שיש לנו מצד אחד נשמה א-לוקית שזה עצם האדם היהודי ועל זה אנחנו אומרים בבוקר א-לקי, נשמה שנתת בי טהורה היא, אבל בשביל שיהיה בחירה ובשביל העבודה כתוב בספרים הקדושים שהנשמה
הא-לקית מתלבשת בנפש בהמית כשהיא יורדת לעולם הזה

המדינה חכמה והמלך טיפש

למעשה כל העבודה שלנו וכל הבירור שלנו כל ימי חיינו זה בין הנשמה הא-לוקית לבין הנפש הבהמית, אנחנו מצידנו ע“י התורה, המצוות, הצדיקים, התפילה וההתבודדות משתדלים להאיר בתוכנו את הנשמה הא-לוקית ולאט-לאט ללמוד איך לדחות את הנפש הבהמית, זה לא דבר קל כי הנפש הבהמית היא מאוד עוצמתית והיא מאוד קשורה בתוכנו בכוח גדול מאוד לכן מאוד קשה לברר את זה. בכוח התורה והצדיקים אנחנו יכולים לברר ולהאיר את הנשמה הא-לוקית ולדחות את הנפש הבהמית – זה המהלך של כל הסיפור. בסוף הסיפור ראינו שהדבר האחרון שהבן מלך האמיתי, שזה כל אחד מאתנו, צריך לעשות כדי להגיע לתיקונו השלם זה להגיע למדינה שנקראת ’המדינה טיפשית והמלך חכם‘. עכשיו המלך של אותה המדינה מת והוא השאיר צוואה שעכשיו יקראו למדינה ’המדינה חכמה והמלך טיפש‘ ומי שיזכה לתקן ולהחזיר את השם האמיתי של המדינה לקדמותו כפי שזה היה אז הוא למעשה יוכר כמלך – למעשה דיברנו על זה בשבוע שעבר שרבינו מרמז בשם של המדינה שזה בעצם הדרגה של האמונה השלימה. המדינה זה מרמז על העולם הזה והמלך זה מלכות הקב“ה..

כל מציאות וענייני העולם הזה הם טפלים

הנפש הבהמית מתחברת ומעצימה ועושה עיקר את העולם הזה ואת המלכות של הקב“ה היא עושה לטפל והעבודה שלנו זה להאיר בתוכנו את הנשמה הא-לוקית שזה הבן מלך האמיתי, הכוונה להשיג שכל מציאות וענייני העולם הם טפלים וכמובן שהעיקר זה מלכות השם – זה הכוונה המדינה טיפשית והמלך חכם, אבל כדי לזכות לזה בשלמות היה לבן המלך האמיתי שתי משימות, משימה אחת התחלנו לדבר בשבוע שעבר וזה להתגבר על היראות הנפולות. למעשה האמונה השלימה זה לתקן שתי בחינות בתוכנו שזה יראות נפולות ואהבות נפולות. יראות נפולות זה שאנחנו מפחדים מהעולם הזה הרבה יותר מהקב“ה, למעשה זה העניין של הלב, בשכל
אנחנו יכולים לדעת הרבה דברים אבל להשיב את זה אל הלב זה עבודה של כל החיים

פה זה גן המבוכים

הבירור הראשון של האמונה שלימה אצל הבן מלך האמיתי וזה אצל כל אחד מאתנו, זה תיקון היראות הנפולות. באמת היסוד בכל התיקון שלנו של היראות הנפולות זה ההתקשרות עם הצדיק, כי הצדיק האמת כבר תיקן את האהבה הנפולה ואת היראה הנפולה ואז הוא גם יכול להדריך אותנו, זה המשל הידוע שהרמח“ל כותב בספר מסילת ישרים שהעולם הזה הוא גן המבוכים ואדם צריך להגיע מחוץ לגן אל מרכז הגן..

פתאום המחשבה משתנית

-במרכז הגן יש מגדל ובאמת מאוד קשה לברר את המבוכים של הגן הזה שזה המבוכים של החיים שלנו אבל אומר הרמח“ל שיש מי שכבר הגיעו למרכז הגן והם כבר עלו על המגדל, הם רואים מלמעלה את כל הגן וברגע שאנחנו מתחברים איתם הם מכוונים אותנו – למעשה במשל הזה הרמח“ל מגלה לנו את אחד היסודות הכי גדולים של ההתקשרות עם הצדיק, עצם העובדה שאדם מתקשר עם הצדיק אז הצדיק מתחיל להנהיג ולהדריך אותו – זה למעשה הן באתגליא והן באתכסיא. רבינו אומר בתורה נ“ט עפ“י דברי רבינו האר“י הקדוש שיש מושג שנקרא מסילות בלבבם, ברגע שאדם מקשר את עצמו עם הצדיק ומאמין שהצדיק באמת זיכך את עצמו ותיקן את עצמו, בפרט כשזוכים להתקשר ולהתחבר עם צדיקים אמיתיים שהם כבר עברו את כל זה והם נמצאים במרכז הגן, אזי הנשמות של הצדיקים באים ומאירים בנו, אנחנו לא יודעים את זה אבל ברגע שאדם מתחבר ומתקשר עם הצדיק פתאום המחשבה של האדם מתחילה להשתנות ופתאום אדם מתחיל לקבל דעת אחרת והסתכלות אחרת על הדברים, רק מעצם העובדה שאדם רק התקשר עם הצדיק – אז היסוד הראשון להגיע לתיקון המדינה שזה לברר את הדמיונות
של העולם הזה וצריך לדעת שיש בזה דברים דקים, זה ההתקשרות עם הצדיק האמת

צדיק שמסר את הנפש במסירות נפש..

בתורה האחרונה שרבינו אמר בחייו (ח‘ חלק שני) הוא אומר שצריך לחפש ולבקש מאוד-מאוד צדיק כזה שיכול לברר לו את המדמה, כי זה לא פשוט לעזור לנו לברר את המדמה. איזה צדיק יכול לעזור לנו לברר את המדמה? צדיק שבירר את המדמה בעצמו בשלמות מאוד גדולה, צדיק שמסר את הנפש במסירות נפש מאוד גדולה עד שאצלו יש כבר בירור עצום של נקודת המדמה אז הוא יכול להדריך אותנו בבירור המדמה, זה הבירור של המדינה, הלכה למעשה אם אנחנו פורטים את זה היסוד הזה בשתי בחינות שזה היראות הנפולות והאהבות הנפולות – זה השתי נקודות שבהם היצר הרע תופס אותנו, הוא מתחיל באהבה נפולה, הוא נותן לנו אהבה לעולם הזה..

בדור שלנו המון אנשים סובלים מחרדות

ברגע שאדם אוהב את העולם הזה אז הוא כבר התקשר עם העולם הזה, אחרי שהוא אוהב את העולם הזה היצה“ר מפחיד אותנו מהעולם הזה וצריך לדעת שזה תלוי זה בזה – היום אחת הבעיות הכי מצויות זה החרדות, היום המון אנשים סובלים מחרדות ולא יודעים מה השורש של החרדות. החרדות זה האהבות נפולות שנפלו מאוד, מאיפה זה מתחיל? מהאהבות הנפולות שנפלו מאוד ואז ממילא יש גם יראות נפולות שנפלו מאוד, זה תלוי בזה. היצר הרע בא ומפתה את האדם: תראה מה יש לי להציע לך, איזה עוגות קצפת יש לי להציע לך בעולם הזה. ברגע שאדם מתחבר עם
העוגות קצפת אחרי זה היצה“ר בא ואומר: עכשיו אני יהרוג אותך, תפחד ממני, אני אזרוק עלייך טילים, יש אריות בחוץ וכן הלאה – צריך לדעת שזה תלוי תמיד זה בזה..

נכשלתי בכעס ובגאווה, חיפשתי קצת כבוד

צריך לדעת שהבחינה של תיקון האמונה שבלב שזה למעשה בירור המדמה זה בשתי הנקודות האלה: יראות נפולות ואהבות נפולות. בשבוע שעבר דיברנו קצת על העניין של היראות הנפולות, אמרנו שהיסוד הראשון זה ההתקשרות עם הצדיק. בתורה ט“ו חלק ראשון רבינו שמה שעוזר לאדם להעלות את היראה הנפולה זה מידת המשפט, עצם העובדה שאדם עושה חשבון נפש והוא מסתכל איך הוא מתנהג במידות ואיך הוא מתנהג בתאוות ובכל מה שעובר עליו, העיקר לעשות חשבון נפש. צריך לדעת שזה לא העיקר להיות צדיק אלא העיקר זה לעשות חשבון נפש, להיות צדיק זה מתי שהקב“ה יתן לנו ויסייע לנו, בוודאי שכולנו נהיה צדיקים מאוד גדולים כמו רבינו ממש אבל בנתיים העיקר זה שאדם עושה חשבון נפש. ברגע שאדם עושה חשבון נפש ומתבונן: פה נכשלתי במידה לא טובה, בכעס, בהקפדה, בגאווה, חיפשתי קצת כבוד וכן הלאה, אז רבינו אומר שע“י זה מעלים את היראה לשורשה.

הפסיכולוגים מחפשים עצות

להעלות את היראה לשורשה זה להעלות את מידת היראה מהעולם הזה הכוונה להפסיק לפחד קצת מהעולם הזה ולהתחיל להרגיש את היראה מהקב“ה. זה סוד שרבינו מגלה לנו שע“י שאדם עושה חשבון נפש שזה מידת המשפט, ע“י זה האדם מעלה את מידת היראה לשורשה ומתחיל לפחד מהקב“ה. היום כמעט כל הפסיכולוגים מחפשים עצות איך להוציא אנשים מהחרדות, בד“כ הם אומרים להם לקחת כדורים או לעשן סמים וע“י זה לצאת מהיראות, מה שהם בעצם עושים זה להכניס אותם עוד יותר ליראות. רבינו מגלה לנו פה סוד: אתה רוצה לצאת מהיראות? תתחיל לעשות חשבון נפש. לכאורה צריך להבין למה זה תלוי בזה? רבינו אומר שמצד סדר הבריאה הנשמה היהודית לא אמורה לפחד משום דבר בעולם כי באמת נשמות ישראל יותר גבוהות מכל הבריאה כולם, אדרבה ראוי שהבריאה תפחד מאתנו ולא אנחנו נפחד מהבריאה..

שכל הבריאה תפחד מאתנו ולא להפך

אנחנו רואים שבעוונותינו הרבים אנחנו הרבה מפחדים, אומר רבינו שכשאדם יהודי מפחד ממשהו אז בית דין של מעלה גזרו עליו שהוא יפחד מאותו דבר, זה גזירה. אדם נתקל באיזה כלב ברחוב או שהוא שומע איזה משהו שמפחיד ומבהיל אותו אז אומר רבינו שאת הפחד הזה גזרו עליו משמיים. זה צריך להיות גזירה מלמעלה שאדם יפחד מדבר מסויים, זה לא דבר בטבעי. בסדר הנכון של הבריאה כל הבריאה מפחדת מאתנו ולא אנחנו מפחדים, הסיבה שזה לא כך שבבית דין של מעלה גזרו שירד פחד על האדם וגוזרים גם באיזה אופן יהיה הפחד על האדם. כשאין דין למטה יש דין למעלה ואז גוזרים למעלה דין על האדם. ברגע שיש דין למטה אין דין למעלה. ברגע שאדם עושה חשבון נפש למטה ממילא לא דנים אותו למעלה ואז אין גזירות של פחד על האדם לכן רבינו אומר שע“י העצה הזאת אדם מתקן את מידת היראה..

..בוודאי יתהפך להיות צדיק תמים ושלם

צריך לדעת עוד נקודה אחת בדבר, הזוהר הקדוש אומר יסוד מאוד גדול: מי שהוא מארי דחושבנא, הכוונה שהוא עושה חשבון נפש כל יום, אז לעתיד לבוא אין שום בית דין שדן אותו אלא הקב“ה דן אותו, ומי שהקב“ה דן אותו הוא יוצא זכאי בדין, ככה אומר  הזוהר הקדוש – למעשה יש לנו עצה כ“כ נפלאה איך לזכות שלא יהיה דין למעלה. יש ספר שנקרא דברי אמת אותו חיבר תלמיד-חבר של ר‘ ישראל סלאנטר, הוא היה פוסק מאוד גדול וקראו לו ר‘ אלכסנדר משה לפידות, מלבד היותו פוסק מאוד גדול הוא גם היה מראשי בעלי המוסר והוא חיבר ספר מוסר קצר שנקרא דברי אמת. בפרק ט“ז שנקרא עניין ההתבודדות הוא אומר כך: אוי לנו ואבוי לנו שאין אנו משימים ליבנו לעצה שהמציאו לנו ראשונים ואחרונים כאחד והיא שעה התבודדות כל יום שעל ידה אפילו מי שהוא רשע גמור יתהפך להיות צדיק תמים וצדיק שלם. הוא מסבר שם שהתבודדות זה כאשר ידבר איש עם רעהו, לדבר עם הקב“ה, להתחרט ולבקש סליחה ומי שיקיים את העצה הזאת בוודאי יתהפך להיות צדיק תמים וצדיק שלם – זה עניין ההתבודדות. אחרי זה הוא אומר שמי שלא עושה
את העצה הזאת אז לעתיד לבוא הוא יתן את הדין על זה שהוא איבד את עצמו לדעת..

לעשות חשבון נפש 10 דקות לפני השינה

-נתנו לך עצה כ“כ פשוטה להציל את נפשך ולא הצלת אותה? אז יתבעו אותך על זה שאתה מאבד את נפשך לדעת – ככה כותב הרב לפידות. על כל פנים צריך לדעת יסוד מאוד גדול בדבר הזה שאם אדם עושה חשבון נפש אז האדם מעלה את היראה לשורשה. לפני שנים שמעתי מאחד מזקני ברסלב שגם אם אדם לא מצליח או לא אוחז בשעה התבודדות זה עדיין לא אומר שהוא לא יכול לעשות את החשבון נפש, אפשר לעשות לפני השינה עשר דקות חשבון נפש וגם זה מועיל מאוד-מאוד, כל מה שאדם עושה בנקודה הזאת זה מאוד מועיל..

הוא לא מקפיד על הדבר הזה

בחיי מוהר“ן רבינו אומר: ראו נתתי לכם אמת, ראו לא ליפול ממנה. ברגע שמתקרבים לצדיק ומתחילים לעשות חשבון נפש בפרט אם זה בהתקשרות עם הצדיק, פתאום אדם יכול לגלות על עצמו כמה דברים חדשים שהוא לא ידע באמת איפה הוא אוחז, ואדרבה זה הדרך שנגלה על עצמנו דברים חדשים שלא ידענו, אז רבינו אומר לא ליפול מזה בדעתנו. צריך ללמוד לא ליפול מזה כי פתאום אדם יכול לגלות שהוא הבעל גאווה הכי גדול, פתאום אדם מתחיל לגלות שהוא הכעסן הכי גדול בעולם וכן הלאה. צריך לדעת לא ליפול ממה שמראים לנו. לפני 25 שנה בערך שמעתי יסוד מאוד גדול מהאדמו“ר מפוריסוב שאמר לי שבכל המהלך של החשבון נפש צריך תמיד לזכור את היסוד הזה: הקב“ה לא מקפיד על האדם אפילו אם הוא יהיה בעל המידות הכי רעות בעולם ואפילו אם הוא יהיה בעל התאוות הכי גדולות בעולם, הקב“ה לא מקפיד על הדבר הזה אפילו לא כחוט השערה כי הוא לא מקפיד על מה שהוא בעצמו עשה. הקב“ה נתן לך מידות לא טובות ותאוות של העולם הזה וזה מתנות שהקב“ה נתן לנו אז הוא לא מקפיד על זה.

ע“י חשבון נפש מתקנים את מידת היראה

על מה כן ההקפדה? הקדוש ברוך הוא מקפיד שאדם לא משתדל לתקן את זה – לא על זה שיש בתוכנו את הדברים האלה. זה שיש בתוכנו את המידות ואת התאוות זה סדר הבריאה וככה הקב“ה ברא את העולם שיש לנו את הדברים האלה כדי שיהיה לנו בחירה ועבודה ומסירות נפש פה בעולם הזה – מתי יש הקפדה? אם אדם
לא עושה השתדלות ומחפש דרכים ועצות: איך אני זוכה לתקן את הדבר הזה –
צריך לדעת שלמעשה שתי הנקודות העיקריות לתקן את זה, זה ההתקשרות
עם הצדיק ומידת המשפט, רבינו אומר שעל-ידי חשבון נפש מתקנים את מידת היראה

עדיין לא זכית, צריך לעמוד בעוד ניסיון…

אחרי שהבן מלך האמיתי באמת תיקן את מידת היראה אמרו לו השרים של אותה מדינה: אעפ“י שראינו ממך דבר כזה אעפ“י כן בשביל דבר אחד אין ראוי לתת לך את המלוכה אז ננסה אותך בעוד דבר אחד. אעפ“י שעמדת בניסיון גדול מאוד להעלות את היראה לשורשה שבוודאי שזה דבר מאוד גדול, עם כל זה, עדיין זה לא הבירור השלם כי צריך להחזיר הן את היראה הנפולה לשורשה והן את האהבה הנפולה לשורשה. עדיין צריך להחזיר את תיקון האהבה הנפולה, לכן השרים של המדינה אומרים לו: עדיין לא זכית לתיקון השלם שלך לכן אתה צריך לעמוד בעוד ניסיון, ננסה אותך בעוד דבר אחד, יש כאן כיסא מהמלך שהיה כאן והוא עשה אותו והכיסא גבוה מאוד ואצל הכיסא עומדים כל מיני חיות ועופות של עץ, דהיינו שהם חתוכים ומתוקנים מן העץ, ולפני הכיסא עומדת מיטה ואצל המיטה עומד שולחן ועל השולחן יש מנורה ומן הכיסא יוצאים דרכים כבושים והדרכים בנויים בבניין החומה ואלו הדרכים יוצאים מן הכיסא לכל צד ואין אדם יודע כלל את עניין הכיסא עם הדרכים הללו

אין שום אדם יודע את עניין כיסא המלך

-ואלו הדרכים, כשהם יוצאים ומתפשטים להלן איזה שיעור, עומד שם אריה של זהב, ואם ילך ויתקרב אצלו איזה אדם, אזי יפתח את פיו ויבלענו ולהלן מן אותו האריה מתפשט הדרך עוד להלן יותר – ז“א שהאריה זה רק אמצע הדרך, הדרך ממשיכה גם אח“כ – וכן בשאר הדרכים, היוצאים מן הכיסא, הינו שגם הדרך השני, היוצא מן הכיסא לצד אחר, הוא גם כן כך כשמתפשט ונמשך הדרך איזה שיעור, עומד שם מין חיה אחר, כגון לביא של מיני מתכות, ושם גם כן אי אפשר להתקרב אליו כנ"ל, ולהלן מתפשט הדרך יותר, וכן בשאר הדרכים. ואלו הדרכים הם מתפשטים והולכים בכל המדינה כולה, ואין שום אדם יודע עניין הכיסא הנ"ל עם כל הדברים הנ"ל עם הדרכים הנ"ל; על כן תתנסה בזה, אם תוכל לידע ענין הכסא עם כל הנ"ל אז תהיה ראוי להיות מלך

 אם היה שושנה אז היו ניגונים

-והראו לבן מלך את הכיסא, וראה, שהוא גבוה מאוד. והלך אצל הכיסא והסתכל והתבונן שזאת הכיסא עשויה מן העץ של התיבה הנ"ל (הינו הכלי הנ"ל, שנתן לו אדם היער שכאשר שמים אותו על בהמה או חיה אזי הבהמה או החיה מנגנים ניגונים מופלאים). והסתכל וראה, שחסר מן הכיסא למעלה איזה שושנה, ואם היה להכיסא זאת השושנה, היה לה הכוח שיש להתיבה הנ"ל (הינו הכלי הנ"ל שנתן לו אדם היער). והסתכל יותר וראה, שזאת השושנה, שחסר למעלה מן הכיסא, היא מונחת למטה בכיסא, וצריכין ליקח אותה משם ולהניחה למעלה, ואזי יהיה להכיסא הכוח של התיבה הנ"ל, כי המלך שהיה, עשה כל דבר בחוכמה, באופן שלא יבין שום אדם את העניין, עד שיבוא חכם מופלג, שיבין את הדבר, ויוכל לכוון להחליף ולסדר כל הדברים כראוי.

אני בן המלך האמיתי ואתה בן השפחה!

וכן המיטה הבין, שצריכין לנתקה קצת מן המקום שעומדת, וכן השולחן, צריכין גם כן לנתקו קצת, לשנות מקומם קצת, וכן המנורה, צריכין גם כן לנתקה קצת ממקומה, וכן העופות והחיות, צריכין גם כן לשנותם כולם ממקומם ליקח זה העוף ממקום זה ולהעמידו במקום זה, וכן כולם, כי המלך עשה הכל בערמה ובחוכמה, באופן שלא יבין שום אדם, עד שיבוא החכם, שיוכל להתבונן לסדרם כראוי. וכן האריה שעומד שם, צריכין להעמידו כאן, וכן כולם. וציווה לסדר הכל כראוי: ליקח השושנה מלמטה ולתחבה למעלה, וכן כל הדברים הנ"ל לסדר כולם בסדר הראוי כנ"ל, ואז התחילו כולם לנגן ניגון הנפלא מאוד, ועשו כולם הפעולה הראויה להם ואז נתנו לו המלוכה.
ענה ואמר הבן מלך האמת, שנעשה עתה מלך, אל בן השפחה האמת הנ"ל: עתה אני מבין, שאני בן המלך באמת, ואתה בן השפחה באמת! יש פה כמה פרטים בכל המעשה

הבן מלך האמיתי והבן שפחה הלכו יחד

נראה כמה נקודות מסוף המעשה ובע“ה נתחיל לפתח את זה, דבר ראשון יש פה את העניין של הכיסא והחיסרון הגדול של הכיסא שיש שושנה שצריכה להיות למעלה ועכשיו היא למטה, וגם כל הפרטים שיש פה אם זה העופות והחיות שחצובות בכיסא, כל אחד לא נמצא במקומו, והמיטה והשולחן והמנורה גם כן לא במקומם, ויש דרכים שיוצאים מהכיסא. בסוף הבן מלך אומר לבן שפחה: עכשיו אני יודע שאני הבן מלך האמיתי ואתה הבן שפחה. באמת לא דיברנו על זה אבל באמת לכל אורך הסיפור הבן שפחה הולך עם הבן מלך האמיתי, הם הלכו ביחד ולבן מלך האמיתי לא היה ברור עד הרגע הזה שהוא באמת הבן מלך האמיתי, עכשיו הוא אומר לו את זה. רבינו למעשה מרמז על דברים עמוקים בכל הדברים האלו, הנקודה הראשונה זה העניין של הכיסא, למעשה זה מרמז על כיסא הכבוד. העניין של כיסא הכבוד זה בוודאי מושג רוחני מאוד-מאוד גבוה, בפשטות הכוונה של כיסא הכבוד שאין הכיסא שלם בגלל מציאות עמלק והיצר הרע בעולם, מה הכוונה שאין הכיסא של הקב“ה שלם?

חיסרון בהתגלות הקב“ה=חיסרון בכיסא

-זה הכל רוחני, יש באמת כיסא למעלה אבל עומק הדבר הכוונה היא שהכיסא מרמז על סדר של התגלות ומלכות הקב“ה בכל הבריאה כולה. כשאנחנו אומרים שאין הכיסא שלם הכוונה שמלכות ואור הקב“ה והשפע הא-לוקי לא מתגלה בשלמות בכל הבריאה, יש חיסרון בכל ההתגלות של הקב“ה בבריאה וזה נקרא חיסרון הכיסא. בכל דבר ודבר שאנחנו עושים בעולם אדם קודם כל צריך לכוון לתקן את עצמו, אח“כ לתקן את עמ“י אבל צריך גם לכוון לתיקון של כיסא הכבוד, הכוונה שמלכות השם תתגלה בשלמות שבכללות זה העניין של הכיסא. יש פה כמה נקודות של החיסרון בכיסא, החיסרון הגדול זה העניין של השושנה. השושנה לא נמצאת במקומה אלא היא נמצאת למטה וצריך להעלות אותה לראש הכיסא. ברגע שהשושנה תהיה בראש הכיסא זה עיקר תיקון הכיסא. בהתחלה של ההקדמה של הזוהר הקדוש הוא מדבר על השושנה, שיש שושנה שיש לה
י“ג עלים אדומים ועוד חמשה עלים ירוקים והזוהר מדבר בסוד השושנה. השושנה של הזוהר ושל רבינו זו אותה בחינה

להעלות את השכינה מהעפר

בפשטות מה שמובא בספרי המקובלים, השושנה זה גימטריה 661 שזה גימטריה אסתר. העניין של השושנה זה מרמז על השכינה ועל מלכות האצילות ועל סדר ההנהגה של הקב“ה בעולם, זה בפשטות מה שכתוב בספרים הקדושים שלמעשה כל עבודתנו זה תיקון המלכות ותיקון השכינה, להעלות את השכינה מהעפר, זה מה שמובא
כ“כ הרבה בספרים הקדושים אבל אנחנו צריכים להבין מה זה אומר לנו הלכה למעשה

האדם נברא כדי להתענג על זיו השכינה

הרמח“ל כותב בתחילת הספר מסילת ישרים שלא נברא האדם אלא להתענג, באמת חתכנו את המשפט של הרמח“ל באמצע כי הרמח“ל אומר לא נברא האדם להתענג אלא על זיו השכינה. הנקודה הזאת זה נקודה מאוד יסודית ומאוד עמוקה בהבנת כל בריאת העולם. חז“ל והצדיקים דנים בשאלה למה הקב“ה ברא את העולם? הרמח“ל אומר את היסוד הזה, הרי הקב“ה זה הטוב השלם ואם רוצים להגדיר מישהו שהוא טוב אז מהי הגדרת הטוב? איך נגדיר את תכונת הטוב? אומר הרמח“ל שהגדרת הטוב זה שאותו אדם רוצה להיטיב לאחרים, זה נקרא טוב. אין טוב לעצמו, טוב זה תמיד בבחינה של הטבה לאחרים. בוודאי שהקב“ה זה הטוב השלם אז בוודאי שכל תכלית הבריאה זה להיטיב איתנו וזה מה שאומר הרמח“ל שהקב“ה שזה הטוב השלם, לא ברא את כל הבריאה אלא כדי להיטיב איתנו, ז“א שכל תכלית הבריאה זה בעצם הטבה, להיטיב איתנו. היסוד של כל הבריאה שלנו זה בעצם ההטבה השלימה..

ייסורים, הסתרה, דין, קושי והתמודדויות

באיזה אופן הקב“ה מיטיב איתנו? יש מושג שנקרא התענוגים הרוחניים, זה התענוגים שבקדושה, כל תכלית הבריאה זה בעצם שהקב“ה רוצה לתת לכל נשמה יהודית לנצח נצחים את התענוגים שלה והוא ברא כל נשמה עם הכלי הפרטי והמיוחד שלה וכל מה שעובר עלינו זה בעצם להכין את עצמנו להיות מוכנים לקראת ההטבה והענוגים השלמים – זה תכלית כל הבריאה. פה מיד מתעוררת השאלה: אם זה תכלית כל הבריאה אז למה העיניים שלנו רואות בדיוק הפוך? צמצומים, ייסורים, והסתרה ודין וקושי והתמודדויות כ“כ קשות וכל זה לכאורה נראה הפוך בדיוק מכל תכלית בריאת העולם. צריך לדעת יסוד מאוד גדול בדבר הזה ואנחנו מסבירים קצת יותר בהרחבה את מה שחז“ל אומרים: מדוע הקב“ה ברא את העולם במידת הדין? כדי שלא יהיה נהמא דכיסופא (לחם עוני) – מה עומק הדברים?

התענוג שיהיה לעתיד יהיה פי אין סוף..!

הקב“ה ראה בחוכמתו שלעתיד לבוא כאשר הוא יטיב איתנו אחרי תקופה זמנית שנקראת זמן העבודה וזמן הבחירה שלכתחילה הזמן הזה נברא להיות זמני, יהיה מצב של ניסיון של קושי ושל התמודדות שכולל בתוכו הרבה ייסורים וגם הרבה כישלונות, לא תמיד אנחנו הצדיקים הכי גדולים, ה’בעל לשם שבו ואחלמה‘ אומר שרוב מעשינו לא עולים כראוי, עם כל זה ועם כל המציאות הזאת זה חוכמתו של הקב“ה שרואה שאם נעבור את כל המציאות הזאת וננסה בכל הניסיונות האלו ונתמודד עם כל הקשיים האלו, התענוג שיהיה לאחר מכן לנצח נצחים יהיה פי אין-סוף יותר גדול ממה שהיה אילו היינו מקבלים את זה לא דרך העבודה. בעומק הדבר הניסיון שלנו וההתנסות שלנו בעולם הזה על כל הבחינות ועל כל הצדדים שלנו, בין אם זה ייסורים בין אם זה כישלונות, בסופו של דבר זה יוצר מציאות חדשה לגמרי שלא היתה יכולה להיווצר אם לא היינו עוברים את כל הדבר הזה והתענוג והשכר שיהיה לנו לעתיד לבוא זה פי אין סוף ממה שהיה אילו לא היינו עוברים את כל זה..

פנימיות האמונה לתקן את התרעומות

השורש של כל מידת הדין נובעת משלמות טובו של הקב“ה, כי טובו וחוכמתו של הקב“ה יודעת שהטוב השלם זה שאנחנו נעבור את מידת הדין, ז“א שבעצם מידת הדין שורשה בחסד גמור, בחסד הכי גדול מכיוון שהקב“ה יודע שאחרי שנעבור את זה הוא יתן לנו טוב הרבה יותר גדול אז ממילא כל סיבת ושורש הדין זה החסד של הקב“ה, לכן הקב“ה בעצם ברא את העולם באופן כזה עם מידת הדין שנתנסה בזה ואם בעצם נגיע לשלמות-טובו. למעשה זה היסוד הכללי בכל ההשקפה וכל האמונה שלנו עומדת על הנקודה הזאת, לכן העולם הזה יוצר בתוכנו הקפדה ותרעומות. יש לנו תרעומת על הקב“ה, זה מתחיל מאדם הראשון שאמר להקב“ה: האשה שנתת עמדי, באמת אדם הראשון לא בא בטענות כלפי האישה אלא הוא בא בטענות כלפי הקב“ה – פנימיות האמונה זה לתקן את כל התרעומת. יסוד מצוות כל האמונה זה ’שמע ישראל‘. המדרש אומר שבשעה שיעקב אבינו קרא לבניו ואמר להם: שמא יש בליבכם תרעומת על הקב“ה? אמרו לו השבטים ’שמע ישראל השם א-לקינו‘..

לברך על הריח אצל אבלים זה הכי גבוה

יסוד כל התיקון זה שלא יהיה תרעומת בלב האדם על ההנהגה של הקב“ה, לכן כל התורה וכל המצוות זה למעשה כדי לתקן את התרעומת שיש לנו בלב על ההנהגה של הקב“ה. הבן איש חי כותב שאבלים נותנים ברכות שיברכו לעילוי נשמת, אז הבן איש חי כותב שהברכה הכי גבוה לתת זה ברכת הריח יותר מברכות האכילה לכן שאבלים תמיד יתנו לברך על ברכות הריח – הסיבה שהנשמות שעוזבים את העולם הזה עולים לגן עדן תחתון ושם אין אכילה ושתייה ומה שמחליף את האכילה והשתייה זה הנאת הריח, לכן מכיוון שהם עכשיו נהנים מהריח בגן עדן תחתון אז כשמברכים פה על הריח זה הנחת-רוח הכי גדול לנשמות הנפטרים כי זה שייך גם להם

אדם משבח את השף ושר שירים לעוגה

אומר הבן איש חי שאחרי 12 חודש הנשמה עולה מגן עדן תחתון לגן עדן עליון ושם גם אין לה כבר ריח אלא שמה היא נהנית מלראות את זיו השכינה. אז יש כזה דבר שנקרא התענוגים לראות את זיו השכינה, זה תענוגים רוחניים שאין לנו שום יכולת לשער את עניינם ומהותם אבל כל מה שנבראנו זה רק כדי להתענג על זיו השכינה וגם כל נשמות ישראל יזכו להגיע למקום הזה. בשביל הניסיון ובשביל ההתמודדות הקב“ה הוריד את סוד התענוג לעולם הזה וניתנו ניצוצות של תענוג בתוך כל מיני מציאויות של העולם הזה ואדם יכול לקבל תענוג ולא לחבר את זה להקב“ה. אדם יכול לאכול עוגה ולהתחיל לשבח את השף או את האופה שאפה את העוגה הזאת ואח“כ הוא יכול להתחיל לשבח את העוגה עצמה, יש כאלה שכותבים שירות ותשבחות לעוגה, זה ההתחלה והשורש של כל העבודה הזרה, להפריד את התענוג שיש בעולם הזה מהמלכות של הקב“ה – אם נתבונן בעומק הדבר נראה איך כל הכוח של היצר הרע והסטרא אחרא זה להפוך את תענוגי העולם הזה לעבודה זרה..

להעלות את התענוגים למעלה, להקב“ה

ברגע שאדם לוקח איזה תענוג של העולם הזה ומתחיל להעריץ אותו, לכתוב לו שירים, לחלום על זה ולעשות מסירות נפש בשביל זה וכל זה בא מפירוד ממלכות הקב“ה, זה סוד התענוגים שירדו למטה. כל העניין של התורה והמצוות והצדיקים זה ללמד אותנו איך מחברים את הניצוצות של התענוג שמפוזרים פה בעולם הזה עם הקב“ה ולמעשה כל הבריאה זה על הנקודה הזאת. כל העבודה שלנו זה לחבר את מציאות העולם הזה עם האמונה. כשאנחנו אומרים שהשכינה בגלות עיקר הכוונה זה שיהודי מחפש את התענוגים שלו בעולם הזה, זה גלות השכינה. כשאנחנו אומרים לאוקמא שכינתא מעפרא הכוונה שאנחנו מכוונים במעשינו ובכל דבר ודבר לחבר את התענוג עם הקב“ה וזה היסוד הראשון של תיקון הכיסא שזה תיקון השושנה שנמצאת למטה שזה אומר שהתענוגים למטה וצריך להעלות אותם למעלה, להעלות את כל התענוגים להקב“ה, לדעת שכל התענוגים שהיצה“ר יכול לתת לאדם זה הבלי-הבלים כנגד ניצוץ אחד של תענוג עם הקב“ה, שהיצה“ר לא יבלבל אותנו שיש לו תענוגים יותר גדולים.