שליט"א הרב

Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
elementor_library
product

תורה ו‘ ליקוטי מוהר"ן

הרב עופר ארז תורה ו

תוכן עניינים

ממשיכים עם תורה ו‘ בליקו“מ חלק ב‘

בשבוע שעבר התחלנו את תורה ו‘ בליקוטי מוהר“ן חלק א‘, הזכרנו שבד“כ נוהגים בברסלב ללמוד את התורה הזאת בחודש אלול מכיוון שבתוך התורה רבינו מזכיר את הכוונות של חודש אלול שמובאים בשער הכוונות של רבינו האר“י הקדוש ולמעשה כל התורה זה פירוש על הכוונות, בתחילת התורה רבינו אמר שיש כבוד מלכים ויש כבוד א-לקים והשאיפה שלנו תמיד זה שנזכה לכבוד א-לקים ולא לכבוד מלכים. בזוהר הקדוש כתוב שכבוד זה אור וכבוד א-לקים זה הכוונה לזכות לאור השם ואור השם זה השראת השכינה שבתוכנו, זה התכלית של עמ“י..

מסיבה בנפאל זה סה“כ טעות

התכלית של כל אחד מאתנו זה לזכות לאור השם שיאיר בתוכנו שזה נקרא השראת השכינה, כשהצדיקים זוכים לזה, זה התענוג והנועם הגדול ביותר, ובאמת כל השאיפה של הנשמה היהודית זה רק לזכות לזה, אבל אנחנו רואים שאנחנו מסתובבים בכדור הארץ, לכל אחד יש את הסיבובים שלו בכדור, אבל באמת אנחנו מחפשים דבר אחד – מה שאנחנו מחפשים זה אור השם שישרה בתוכנו. יהודי מסתובב בעולם הזה אבל באמת אנחנו מחפשים דבר אחד, מה שאנחנו מחפשים זה כבוד א-לקים שזה אור השם שישרה בתוכנו. קו-המשווה זה הקו שמקיף את כדור הארץ, זה 42 אלף קילומטר וזה כנגד שם קדוש מ“ב, אז כל יהודי מסתובב בעולם הזה אבל באמת אנחנו מחפשם דבר אחד, כבוד א-לקים, שישרה בתוכנו אור השם וזה מה שדוד המלך אומר ’אחת שאלתי אותה אבקש שבתי בבית השם כל ימי חיי לחזות בנעם השם ולבקר בהיכלו‘ זה מה שנקרא נועם השם ובאמת אין תענוג גדול מזה, זה התענוג שכולל את כל התענוגים ואת כל השמחות ואת כל האושר שיש לאדם, הכל זה נועם השם. מה שלפעמים אדם נוסע לאיזה מסיבה בנפאל הוא התבלבל, הוא חושב שיש שם נועם השם זה סה“כ טעות, באמת יהודי לעולם מחפש את נועם השם, כבוד א-לקים

באנו לעולם לחפש את הבת מלך האבודה…

באנו לעולם הזה כדי לחפש את המקום הזה של נועם השם וזה המעשה ’מאבדת בת מלך‘ בסיפורי מעשיות שהשני למלכות זה כל יהודי ובאנו לעולם הזה כדי לחפש
את הבת מלך האבודה שזה נועם השם, זה התענוג להרגיש את הקירבה אל
הקב“ה. רבינו אומר לנו יסוד ראשון בדבר הזה: אדם צריך למעט בכבוד עצמו ולהרבות בכבוד המקום, בשבוע שעבר דיברנו על זה קצת באריכות על כל הנושא הזה אבל רואים בפשטות מדברי רבינו שהיסוד הראשון זה שאדם יראה איך הוא יכול להילחם במידת הגאווה כי הכבוד והגאווה שאדם מחפש בעולם הזה זה המסך הגדול ביותר שמסתיר את הבת המלך הכוונה לאור השם שזה נועם השם וקירבת השם

מה קורה פה בארץ

רבינו אומר שיהודי שמחפש כבוד מלכים שזה כבוד של העולם הזה אז כולם שואלים ומבזים אותו, לפני כמה שנים פגשתי יהודי שעלה מארה“ב והוא אמר לי: אני לא מבין מה קורה פה בארץ, אני רגיל לחברה בארה“ב, שם היו ממנים ראש-עיר או שר וכל-שכן נשיא וכולם מכבדים אותו, בארץ איך שממנים אדם לאיזה תפקיד ציבורי, בפרט אם הוא ראש ממשלה, מיד מתחילים לבזות אותו מהבוקר עד הערב, מה קורה בישראל?

ואז באמת מכבדים את האדם

אמרתי לו: תראה, גוי שרוצה להיות ראש ממשלה או נשיא בארה“ב או לא משנה איפה, אין בעיה, אבל פה בארץ אם ראש ממשלה רוצה כבוד אז הארץ מתנגדת לזה, פה זה צריך להיות כבוד א-לקים ולא כבוד מלכים. ראש ממשלה לא יכול לקבל פה כבוד בארץ, האדמה עצמה בא“י מתנגדת למציאות הזאת. זה מה שרבינו אומר שיהודי שמחפש כבוד מלכים שזה כבוד של העולם הזה, אז תמיד יבזו אותו. הכבוד האמיתי זה השראת השכינה זה הכבוד א-לקים ואז רבינו אומר שממילא באמת מכבדים את האדם. אדם שהוא קצת רחוק מתורה ומצוות לא מבין למה מכבדים את הצדיקים – מכבדים את הצדיקים כי הנשמה מרגישה שיש שם השראת השכינה אז כולם רוצים להתקרב אל הצדיקים האמיתיים, כמו ששמעתי מהרב ברלנד שליט“א שאמר לפני כמה שנים: למה חצי מיליון יהודים נוסעים בל“ג בעומר לר‘ שמעון, כי הם מרגישים שיש השראת השכינה במירון בל“ג בעומר זה הסיבה גם שטסים כ“כ הרבה אנשים לרבינו לאומן בראש השנה, מה כ“כ הרבה יהודים מחפשים בעיר כ“כ נידחת? אני זוכר שפעם ראשונה נסענו לפני 28 שנים ואיך ששמעו שאנחנו מתכוננים לנסיעה אז אמרו לי: כשאתה חוזר יש לך פגישה בביטוח-לאומי, אתה מקבל סעיף נפשי לכל ימי חייך, באותה תקופה עצם העובדה שאדם נסע לאומן זה
היה מספיק כדי לקבל 100% קצבה חודשים לכל ימי חייו, עכשיו הכל מתחיל להתגלות..

זה הסתירה הכי גדולה למצוא את הבת מלך

הרבה שטסים באמת לא יודעים גם למה הם טסים, אלא הנשמה מרגישה שיש שם השראת השכינה וזה הכבוד א-לקים שהצדיקים זוכים להשיג לכן אף אחד לא חולק על הכבוד שהם זוכים להשיג מכיוון שהכבוד הזה זה אור השם בעצמו, אז מי יחלוק על אור השם? כולם רוצים את אור השם אז על אור השם לא חולקים. אז רבינו אומר לנו יסוד ראשון איך אנחנו זוכים לכבוד א-לקים ולהשראת השכינה: צריך לדעת להכנס למלחמה, לבירור ולעבודה איך זוכים להינצל מהכבוד והגאווה כי כבוד וגאווה זה הסתירה הכי גדולה למצוא את הבת מלך שזה הדביקות בהקב“ה, זה הנק‘ הראשונה.

מי שבא לקנות אפרסמון אומרים לו: המתן..

רבינו ממשיך ואומר שאי-אפשר לזכות לכבוד הזה אלא ע“י תשובה, זה יסוד מאוד גדול לכן גם לומדים את התורה הזאת בחודש אלול שזה חודש התשובה. רבינו אומר שא“א לזכות לכבוד א-לקים שזה השראת השכינה אלא ע“י תשובה ופה לכאורה רבינו אומר חידוש: ’ועיקר התשובה – כשישמע בזיונו, ידום וישתק, כי לית כבוד בלא כ"ף (זוהר פנחס רנ"ה). והכ"ף הוא כתר (שם ובתיקונים), בחינת אהיה (שם קדוש), בחינת תשובה, כי אהיה דא אנא זמין למהוי. היינו קודם התשובה, עדיין אין לו הויה, כאילו עדיין לא נתהוה בעולם, כי טוב לו שלא נברא משנברא, וכשבא לטהר את עצמו ולעשות תשובה, אז הוא בבחינת אהיה, היינו שיהיה לו הויה בעולם, היינו אנא זמין למהוי. וזה בחינת כתר, כי כתר לשון המתנה, בחינת תשובה, כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה (יומא לח: לט.): 'הבא לטהר מסיעין לו משל לאחד, שבא לקנות אפרסמון. אומרים לו: המתן.. וכו', וזה בחינת כתר, כמו שכתוב (איוב ל"ו): ’כתר לי זעיר ואחוך‘. אבל קודם התשובה אזי בחינת אהיה בהסתרת פנים ממנו, כי עדיין לא הכין את עצמו למהוי בעולם, והסתרת פני אהיה גימטריא דם, היינו שפיכות דמים ובזיונות, על שם (שמואל א ב): ’ובזי יקלו‘, כי עדיין הדם שבחלל השמאלי שבלב, ששם מדור היצר הרע, כמו שכתוב (קהלת י): ’ולב כסיל לשמאלו‘, עדיין הוא בתוקף ועוז. ובשביל זה באין עליו בזיונות ושפיכות דמים, כי זה בחינת הסתרת והחזרת פני אקי"ה, גימטריא – דם.‘ רבינו אומר פה יסודות מאוד גדולים

עושים תשובה עד סתימת הגולל

דבר ראשון רבינו מלמד אותנו בתורה הזאת שלזכות לכבוד א-לקים אי-אפשר אלא ע“י תשובה – עד מתי צריך לעשות תשובה? יש מחלוקת בין החסידים לבין הליטאים, רבינו אומר שצריך לעשות תשובה עד הרגע שאדם שוכב עם הרגליים אל הדלת, עד הרגע האחרון צריך לעשות תשובה. ליטאים תמיד יותר מחמירים מהחסידים, הגאון מוילנא אומר שצריך לעשות תשובה עד שסותמים את הגולל, גם בלוויה אדם צריך עדיין לעשות תשובה, למה? אומר ר‘ חיים מוולוזי‘ן  בשם הגאון מוילנא שאם באים הרבה אנשים ללוויה של האדם אז יכול להיות לו גאווה מזה,
לכן צריך לעשות תשובה עד סתימת הגולל, זה דיבור אמיתי

כל פעם הרובדים יותר פנימיים

צריך לדעת שתשובה זה הדרך שאנחנו תמיד הולכים בה, אין דבר כזה להגיד: הפסקתי לעשות תשובה או גמרתי לעשות תשובה – הדרך של התשובה היא לעולם.
בפשטות יש תשובה חיצונית ויש תשובה פנימית ויש פנימית דפנימית, כל פעם יש רובדים יותר פנימיים. התשובה החיצונית זה שאדם משנה את המעשים שלו,
אם אדם לא שמר שבת אז הוא מתחיל לשמור שבת, אם הוא לא הניח תפילין אז הוא מתחיל להניח תפילין – זה נקרא בחינה של תשובה חיצונית אבל התשובה הפנימית זה לתקן את המידות ולצאת מתאוות מיותרות
של העולם הזה ובזה יש אין-סוף מדרגות. באמת בתיקון המידות יש אין-סוף מדרגות

אין כזה דבר לסיים לעשות תשובה בעולם הזה

אף אחד לא יכול להגיד: תיקנתי את כל המידות שלי. אחרי שאדם מתקן את כל המידות רבינו מסביר עוד שלבים בדבר הזה – צריך לדעת שהדרך של רבינו ובאמת זאת היתה הדרך של כל הצדיקים בכל הדורות שהם היו מחזיקים את עצמם כל הזמן בנקודה של תשובה, אין כזה דבר לסיים לעשות תשובה בעולם הזה. ברגע שאדם עושה תשובה זה גם שמירה גדולה מאוד כי אף אחד מאתנו לא יודע עד כמה גדול
כוח היצה“ר ואדם יכול להיות כבר צדיק גדול ומאוד ומתוקן כבר במידות ובתאוות ועדיין נשאר לו איזה נקודה דקה והוא יכול ליפול מהנקודה הזאת, כמו המאמר
הידוע של הבעש“ט שאמר על עצמו: יש אדם ששומע תורה לא מפי מלאך ולא
מפי שרף אלא מפי הקב“ה בעצמו והוא יודע שכל רגע הוא יכול ליפול לשאול תחתיות.

ירבעם בן נבט היה החכם הגדול ביותר בדורו

יש מעשה ידוע על ירבעם בן-נבט שאחיה השילוני משח אותו בדבר השם להיות מלך על עשרה שבטים, הגמרא במסכת סנהדרין אומרת שירבעם בן-נבט היה החכם הגדול ביותר בדורו והוא חידש חידושי תורה שלא שמעתם אוזן מעולם, כזה חכם גדול בתורה וכתוב בספרים הקדושים שהוא היה מתוקן בברית לגמרי, לא היה לו שום תאווה מתאוות העולם הזה ואומר רבינו האר“י הקדוש שהוא התחיל לקבל את נשמת משיח בן-יוסף, יש יותר מעלות מכל זה? וכתוב שעם כל זה הוא העביר עשרה שבטים בעמ“י לעבוד עבודה זרה – כמובן שיש בזה עמקות גדולה מאוד איך ירבעם בן-נבט עם כל המעלות הגדולות שלו הגיע למצב כזה שהוא העביר עשרה שבטים לעבוד עבודה זרה – מכאן אנחנו רואים עד כמה גדול כוח היצה“ר שלעולם יכול להטעות את האדם, אז מה העצה כנגד זה? רבינו מלמד אותנו פה את היסוד: תמיד תחזיק את עצמך בתשובה, תמיד תדע שאתה יכול ליפול ואתה יכול להיכשל, שאדם ידע שח“ו ברגע אחד הוא יכול ללכת כנגד כל התורה והוא יכול למרוד בהשם – אם אדם יודע את זה ומתבונן איך כל פעם הוא מתקן את עצמו עוד יותר בעומק
הדבר ע“י זה אדם ניצל מזה. השבוע היה היארצייט של ר‘ צדוק הכהן מלובלין והוא שואל בספרו פרי צדיק: מה יהיה התיקון של ירבעם בן-נבט, להיות משיח בן-יוסף..

ז“א שהתשובה שלנו בעצם תלויה באחר…

אנחנו רואים איזה נשמה גדולה ועצומה היתה לירבעם בן-נבט ועד היכן הוא הגיע, לכן השמירה זה שאדם יודע שתמיד אנחנו יכולים לטעות בעולם הזה. העולם הזה כ“כ מטעה וכ“כ מבלבל אבל ע“י שאדם אוחז בתשובה והוא תמיד בודק את עצמו וחוקר מה הוא טעה ואיפה הוא צריך לתקן בפרט כשזה נעשה עם התקשרות לצדיק, זה בעצמו שומר אותנו שלא נלך להעביר אנשים לעבוד עבודה זרה. היסוד הראשון זה להחזיק תמיד במידת התשובה, דבר שני רבינו אומר שעיקר התשובה כשישמע בזיונו ידום וישתוק, פה יש כמה קושיות על הדבר הזה: אנחנו רואים בספרי הראשונים של הרמב“ם רבינו יונה ועוד שלא כתוב שם שזאת דרך התשובה, שם כתוב בפשטות שדרך התשובה זה שאדם יתחרט על העבר ויקבל על עצמו לעתיד, רבינו לא אומר את הדבר הזה. דבר שני, שואל ’ביאור הליקוטים‘ שאלה גדולה: אם עיקר התשובה כשישמע בזיונו
ידום וישתוק ז“א שהתשובה שלנו בעצם תלויה באדם אחר

באמת הדבר הכי קשה  בעולם

ואם לא יהיה מישהו שרוצה לבזות אותנו? אולי פתאום אדם ירצה לחזור בתשובה אבל אף אחד לא יתנדב לבזות אותו השבוע הזה, אומר ביאור הליקוטים שהתשובה
שלו עכשיו תלויה במישהו אחר. מסביר ביאור הליקוטים נקודה מאוד עמוקה בדבר הזה וזה מתרץ את שתי הקושיות: מה הכוונה כשישמע בזיונו ידוע וישתוק? פירוש אחד זה באמת כפשוטו, כשמבזים אותנו צריך לשתוק, צריך לדעת שנכון שזה באמת הדבר הכי קשה בעולם שמבזים אותנו, ובד“כ גם הביזיון לא בא בזמן שאנחנו בגדלות-מוחין, זה שלא שעכשיו יצאנו משעה התבודדות, שעה ליקוטי מוהר“ן ושעה ’שער הכוונות‘ של רבינו האר“י ואנחנו רואים את שם השם לנגד העיניים ואז בא מישהו ומבזה אותנו ואז אנחנו רואים את
שם השם מאיר מעל הראש של אותו אדם, אם הביזיון היה בא בזמנים כאלה אז ניחא

עובר את כל המסכים ונוגע בנק‘ הכי רגישות

הבעיה שאנחנו רואים שהרבה פעמים הביזיונות באים כשאדם בשיא הקטנות
ובשיא הצמצום ושולחים לו את האדם הכי מתאים לביזיון שיודע לכוון בול-פגיעה, הוא עובר לנו את כל המסכים ונוגע לנו בנקודות הכי רגישות, באותו רגע אנחנו רואים איך אנחנו קופצים ולא תמיד כדאי למבזה להישאר בד‘ אמות שלנו, כדאי לו לברוח כי לפעמים זה יריות ומטעני חבלה שמתחילים להתרוצץ באזור בגלל הדבר הזה

מה אתה מעדיף 10,000 ₪ או 10,000,000 $ ?

צריך לדעת שכל פעם שאנחנו זוכים לשתוק לביזיונות, אי-אפשר לתאר כמה טובות אנחנו זוכים לקבל בשעה שאנחנו זוכים לקיים ישמע ביזיונו ידום וישתוק, לפני כמה שנים שמעתי מהרב ברלנד שליט“א שאמר למה הדבר דומה: היה איזה יהודי שעשה במרפסת זכוכית יקרה מאוד, קריסטל, כל מטר מרובע שווה 800 ₪. יום אחד עבר שם איזה יהודי למטה וראה את הזכוכית הזאת, משום מה הוא התעצבן על זה, אולי הוא חשב שזה יותר מדי יקר, אולי זה לא מתאים בשכונה כזאת זכוכית, הוא מאוד התעצבן על זה. לאותו יהודי שעבר למטה היתה שקית עם הרבה מאוד יהלומים, איך שהוא ראה את הזכוכית הוא קשר טוב-טוב את החבילה עם היהלומים, זרק את זה בכל הכוח על הזכוכית, שבר אותה וברח כל עוד רוחו בו. אותו יהודי שהזכוכית שלו התחיל לרדוף אחריו ולצעוק עליו – הרב ברלנד שליט“א אמר, תחכה עוד 3 דקות ותראה מה הגיע אלייך הביתה, זה נכון ששברו לך את הזכוכית אבל הזכוכית שווה 10,000 ₪ וזרקו לך לתוך הבית עכשיו 10,000,000 $, הרב אמר שכל ביזיון שוברים
לך זכוכית ב10,000 ₪ וזורקים לך 10,000,000 $ לתוך הבית – זה הבחינה של הביזיון, איזה רווחים אדם יכול לזכות מהדרך והצעה הזאת של ישמע ביזיונו ידום וישתוק..

כמה שהוא עדיין לא מתוקן במידות ותאוות

אדם מקבל אין-סוף מתנות ברגע שהוא זוכה לקיים ישמע בזיונו ידום וישתוק – זה בחינה אחת בפשטות של ישמע ביזונו ידום וישתוק, אבל עדיין נשארת השאלה של ביאור הליקוטים: האם התשובה שלנו עכשיו תלויה במישהו אחר? ומה יהיה אם אף אחד לא יתנדב בכל חודש אלול לבזות אותנו, מה נעשה? אומר ביאור הליקוטים דבר נפלא ישמע ביזיונו ידום וישתוק זה לא רק כשאדם אחר מבזה אותנו, יש עוד 2 בחינות של ישמע ביזיונו ידום וישתוק: בחינה אחת זה שאדם יבזה את עצמו, מה הכוונה? שאדם עושה תשובה ומתבונן איפה הוא נמצא ומה הוא עשה ואיפה הוא נמצא היום, והוא רואה את כל המידות שלו וכמה שהוא עדיין לא מתוקן במידות ואיפה הוא נמצא בתאוות – אומר ביאור הליקוטים שבזה אדם מקיים ישמע ביזיונו ידום וישתוק, שהוא מבזה את עצמו..

ב“ה הוא רוצה לב והתעוררות..

אדם אומר: אני כזה גאוותן וכזה כעסן, עדיין לא יצאתי מהתאוות של העולם הזה – כשאדם אומר את זה לעצמו בתוך ההתבוננות של התשובה ומקבל את הנקודה הזאת, אומר ביאור הליקוטים שגם בזה הוא מקבל את כל התיקון של ישמע ביזיונו ידום וישתוק – זה בחינה נוספת של ישמע ביזיונו ידום וישתוק. אומר ביאור הליקוטים נקודה נוספת בישמע ביזיונו ידום וישתוק שהרבה פעמים גם משמיים מבזים את האדם – ברוך השם אדם רוצה לחזור בתשובה ולהתקרב, לשבת ללמוד תורה ולהתפלל, הוא רוצה לב והוא רוצה התעוררות אבל הרבה פעמים אנחנו מרגישים שסגרו לנו את הדלתות. אדם בא ורוצה להתחזק בלימוד ובתפילה וכאילו משמיים אומרים לו: לא רוצים אותך. המוח שלו סגור
לגמרי והוא לא מצליח להבין שום דבר, בקושי הוא מצרף את האותיות לקרוא מילים.

ובאמת כל ההתרחקות הוא כולו התקרבות!

הוא רוצה לבוא ולהתפלל ולהרגיש לב בתפילה אבל הוא מרגיש שהכל סגור – אומר ביאור הליקוטים שגם זה ביזיון, פה הקב“ה מבזה אותנו. למעשה רבינו אומר את זה בתורה מ“ח חלק שני, הסימן שלה זה ’מוח 2‘: ’כשאדם נכנס בעבודת השם, אזי הדרך שמראין לו התרחקות. ונדמה לו שמרחיקין אותו מלמעלה, ואין מניחין אותו כלל לכנס לעבודת השם, ובאמת כל ההתרחקות הוא רק כלו התקרבות‘ – כמעט
כל התיקון של הדור שלנו עומד על המילים האלו שרבינו אומר. בתורה ח‘
חלק שני רבינו אומר שלכל אדם יש מדמה (יצה“ר) וצריך לחפש צדיק אמיתי שיכול
לעזור לנו לברר את המדמה שלו. כולם מיד שואלים מה זה המדמה שצריך לברר אותו?

אנחנו לא יודעים מה זה עלייה ומה זה ירידה

בפשטות יש כאלה שחושבים שמדמה זה דמיונות, אם אדם חושב שיש בחוץ אריה הוא צריך כדור פסיכיאטרי זה משהו אחר. רבינו דיבר על דרכים בעבודת השם, מדמה זה מה שנדמה לאדם מה הקב“ה רוצה ממנו ואיך הקב“ה מנהיג אותו, יש לנו בזה טעויות, אנחנו מפרשים לא נכון את ההנהגה של הקב“ה וזה תורה מ“ח חלק שני וזה מה שרבינו אומר שמה, כשאדם רואה שמרחיקים אותו, סוגרים לו ומראים לו הרחקה ואומר רבינו ונדמה לו שמרחיקים אותו, נדמה לו זה בירור המדמה ובאמת כל ההתרחקות היא רק כולו התקרבות, יהודי שרוצה לעבוד את הקב“ה צריך לדעת שמבריאת העולם ועד הגאולה אין כזה דבר שמרחיקים את האדם, הקב“ה אף פעם לא מרחיק, גם מי שרוצה להתרחק מהקב“ה לא יכול להתרחק ממנו, גם את המתרחקים עצמם הקב“ה מקרב אותם, כל שכן אדם שמתעורר מעצמו ורוצה להתקרב להקב“ה בפרט כשהוא זוכה להתקרב לצדיק האמת ויש לו כיסופים ורצונות, אין מציאות שמרחיקים את האדם, אין כזה דבר, לכן רבינו מדגיש ומחדד לנו את הנקודה הזאת ואומר: ונדמה לו שמרחיקים אותו ובאמת כל ההתרחקות
היא רק כולו התקרבות – מפה אנחנו לומדים יסוד מאוד גדול: אנחנו לא יודעים מה זה התרחקות ואנחנו לא יודעים מה זה התקרבות, אנחנו לא יודעים מה זה עלייה ואנחנו לא יודעים מה זה ירידה, לא יודעים מה זה הצלחה ולא יודעים מה זה כישלון..

כאילו לא מרגישים את הקב“ה

צריך לדעת שההנהגה של הקב“ה איתנו היא כ“כ נעלמת ונסתרת שהרבה פעמים אנחנו טועים בפירוש שלה, ולטעות בפירוש ההנהגה זה נקרא בירור המדמה. יהודי שרוצה לעבוד את הקב“ה אין כזה דבר שהקב“ה מרחיק אותו, רק שיש הנהגה של התקרבות שנדמה לאדם, הוא מרגיש בתוכו כאילו מרחיקים אותו, למה הדבר דומה? אדם רוצה להגיע לאיזה ארמון שנמצא על הר גבוה, בשעת הטיפוס יש מקומות שהוא מטפס על ההר והוא לא רואה את הארמון, אז נדמה לו שהוא איבד את הדרך. אתה בדרך לארמון רק שמהמקום שבו אתה נמצא אתה לא רואה את הארמון, הנמשל זה ההרגשות שלנו, הרבה פעמים ההרגשות
שלנו זה כאילו אנחנו לא מרגישים את השם ולא את התורה

אדם זוכה לתיקון הכי גדול שלו

צריך לדעת שזה לא אומר שאנחנו לא בדרך הנכונה, ההרגשה של האדם זה לא באמת המקום האמיתי שבו האדם נמצא וזה מה שרבינו אומר לנו בתורה מ“ח חלק שני, נדמה לו שמרחיקים אותו ובאמת כל ההתרחקות היא רק כולו התקרבות רק שיש דרך כזאת שמראים לאדם כביכול כאילו סוגרים לו את הדלתות ואז יש לנו ניסיון
מאוד גדול במקום הזה, ואם אנחנו זוכים להחזיק מעמד במקום הזה שכביכול סגרו לנו את הדלת, באמת אז האדם זוכה לתיקון הכי גדול שלו

הקדוש ברוך הוא אף-פעם לא מרחיק יהודי

במקום הזה האדם זוכה לתיקונים הכי גדולים שלו. כתוב בספר ’עירין-קדישין‘ של ר‘ ישראל מרוז’ין שאומר שעיקר התיקון של הדורות האחרונים זה שיראו לאדם הרחקה ויהיה נדמה לאדם כאילו מרחיקים אותו ואם אדם יהיה חכם להחזיק מעמד ולא להתייאש ויגיד: אני יהיה חכם ואני אעשה את מה שאני יכול, מה שאני לא יכול אני ממתין ומצפה – אם אדם יזכה להחזיק מעמד בזה הוא יזכה לתקן את כל הגלגולים עד אדם הראשון וכל החטאים וכל מה שהוא עשה עד אדם הראשון הוא יזכה לתקן רק בנקודה הזאת של להחזיק מעמד. זה מה שרבינו אומר שהבחינה השלישית של ישמע בזיונו ידום וישתוק, שגם אם נדמה לאדם שמבזים אותו משמיים זה ניסיון מאוד-מאוד גדול להחזיק מעמד כי לא באמת מרחיקים.
הקב“ה אף-פעם לא מרחיק יהודי. מישהו פעם הקשה לי ואמר: הרי כתוב שימין מקרבת ושמאל דוחה, אבל כתוב שלא ידח ממנו נידח אז איך כתוב ששמאל דוחה?

הוא חושב בטעות שהאושר נמצא באי בהודו

אמרתי לו: זה באמת שאלה גדולה ויפה, מה התירוץ? הוא אמר לי: הימין מקרבת אל הקב“ה והשמאל שדוחה גם היא דוחה להקב“ה, ההבדל בין הימין לשמאל שכשאדם מתעורר מעצמו אז ימין שזה מידת החסדים מקרבת אותו, אבל כשאדם רוצה להתרחק נותנים לו מכות כדי שהוא יתקרב, זה שמאל דוחה. שמאל זה מכות הכוונה למידת הגבורות, נותנים לו מכות שהוא יתקרב, נותנים לו אגרופים אבל כל האגרופים זה לא לזרוק אותו מהקב“ה אלא אדרבה לקרב אותו להקב“ה. צריך לדעת שהיום בדור שלנו יש הנהגה כזאת בצורה מאוד חריפה, הקב“ה אומר: אני לא מוותר על אף יהודי, אז נותנים מכות. אדם שחושב בטעות שהאושר שלו
נמצא באיזה אי-בהודו, בסדר תיסע לשם, תקבל מכות ותחזור בחזרה כי אין מקום אחר בעולם. ליהודי אין מקום אחר בעולם למרות שהודו זה גם בירורים של השם: הודו להשם כי טוב כי לעולם חסדו – אלו 3 הבחינות של ישמע ביזיונו ידום וישתוק..

לא היה לו שום חטא כל ימי חייו, אפילו הוא…

הבחינה הראשונה בישמע ביזיונו ידום וישתוק זה בפשטות כשמבזים את האדם והוא זוכה לשתוק, הבחינה השנייה זה שאדם עושה תשובה והוא כביכול בזה מבזה את עצמו, הוא אומר: איזה כעסן אני, איזה בעל מידת גאווה אני, איזה תאוות יש לי של העולם הזה, איזה משוגע אני ומה עובר עליי, אבל צריך לדעת בזה כלל ויסוד מאוד גדול בנקודה של התשובה הזאת, במדרש רבה כתוב: אפילו חסיד שבחסידים מכוון להנאתו. מי זה חסיד שבחסידים? חז“ל אומרים שחסיד שבחסידים זה ישי אבי דוד שכתוב עליו שהוא מת בעטיו של נחש, לא היה לו שום חטא כל ימי חייו, אפילו הוא מכוון להנאתו, הכוונה שהוא לא יכול לכוון בשלמות לשם-שמיים. פעם שאלו: אם ישי אבי דוד לא יכול לכוון לשם-שמיים, אז מה אנחנו נגיד בדור שלנו?

תראה איזה חולה אני. כל היום חולם רק על….

שימו לב, חז“ל מדברים פה על אחד הצדיקים הכי גדולים בכל הדורות, היום בדור שלנו מה אנחנו יכולים להגיד על הדבר הזה? באמת זה שאלה מאוד גדולה. בדור שלנו אנחנו הרבה פעמים עוצמים את העיניים ומיד רואים עוגת קצפת מול הפנים, יש כאלה שחולמים על עוגות וכן הלאה – מה נעשה אם אנחנו נמצאים במקום הזה? צריך לדעת שיש לזה עצה נפלאה מאוד. אדם רואה שתוקפים אותו תאוות העולם הזה וגם מידות רעות, אבל זה בעיקר הולך על תאוות העולם הזה, שאדם
לא יפול בדעתו מהדבר הזה אלא יקח את המציאות הזאת שעכשיו הוא חולם
על עוגות קצפת וכן הלאה והוא לא מצליח להוציא את זה מהראש שלו, שיקח
את הדבר הזה ויגיד להקב“ה: תראה איזה חולה אני, כל היום רק חולם על עוגות קצפת

תגיד, תאווה מאוד קשה ועצומה יש בליבך?

אני רק שומע שיש איזה קונדיטוריה עם עוגות קצפת ואני ישר רץ לשם, אני אוסף חודש ימים כסף רק לעוגת קצפת הזאת – לבוא להקב“ה מתוך הכנעה ומתוך התבטלות ולהגיד לו: אני לא יכול להוציא את הדבר הזה מהראש שלי אבל אני מאמין באמונה שלימה שאתה כן יכול, ואם בינתיים הוא לא הוציא את זה מהראש שלנו לא להתייאש לבוא אליו עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם לבוא אליו. ר‘ צדוק הכהן מלובלין אומר דבר נפלא מאוד בספר ’צדקת הצדיק‘: וידע האדם שהאדם רואה שיש בליבו מידה קשה מאוד או תאווה מאוד קשה ותאווה עצומה יש
בליבו, ידע שאותו מקום שהוא מרגיש את התאווה, מוכן לקבל את הטוב הגדול ביותר.

אני מספר אחד בשיגעונות של העולם הזה!

עצם העובדה שיש לאדם איזה תאווה או מידה רעה, במקום הזה ובנקודה הזאת שם מוכנים הכלים שלו לקבל את הטוב הגדול ביותר, שם נקודת הקדושה הכי גבוהה של האדם, דווקא במקום הזה, אבל מה נעשה, בינתיים אנחנו שמה במקום הזה? צריך לדעת לקחת את זה ולהעלות את זה להקב“ה, הכוונה להגיד לו: אבא, תראה אני לא רוצה להיות בעל גאווה אבל נראה לי שאני מספר אחד בשיגעונות של העולם הזה, אני משוגע בתאוות של העולם הזה – לספר להקב“ה את כל מה שעובר עלינו. הרבה פעמים אדם רואה שיש איזה מידה או תאווה שהוא לא יכול לצאת ממנה, היא יותר חזקה ממנו, יש כזה דבר שזה יותר חזק מהאדם, עושים את ההשתדלות אבל לפעמים זה לא מועיל – במקום הזה זה התיקון הכי גדול של האדם כי באותו מקום שאדם רואה שהתאווה או המידה יותר חזקה ממנו, לבוא להקב“ה ולהגיד לו: יש לי כזאת מידה לא טובה או תאווה ואני לא מסוגל להתגבר על זה, זה יותר חזק ממני אבל אני מאמין באמונה שלימה שאתה יכול להוציא אותי מהדבר הזה

כעסן הכי גדול בעולם גם מידת ארך-אפיים

כל פעם לחזור על הנקודה הזאת ואז המקום הנמוך ביותר הוא ההכנה למקום
הגבוה ביותר וזה מה שרבינו אומר: מתכלית הירידה לתכלית העלייה, רבינו הקדוש  התכוון להגיד שבמקום שיש לאדם את היצר הרע הכי גדול, בנקודה הזאת יש
לך בעצם את ההכנה למקום הגבוה ביותר, האדם הכי כעסן בעולם יש לו בעצם
את מידת ארך-אפיים הכי גדולה בעולם, בעל התאווה הכי גדול בעולם יש לו
בעצם את מידת הקדושה והפרישות הכי גדולה בעולם, כך אומר רבי צדוק
הכהן מלובלין, במקום החולשה של האדם שמה בעצם נמצא הנקודה הכי חזקה שלו

להגיד להשם: אני לא יכול אבל אתה כן יכול!

כמובן מה ששייך בהשתדלות להתגבר על זה, אדם צריך לעשות את ההשתדלות, אבל מה שאדם רואה שהוא לא יכול להתגבר בהשתדלות לא להתייאש מהדבר
הזה אלא לקחת את הדבר הזה וללכת כל הזמן להשם, לחזור עם הדבר הזה כל
הזמן להקב“ה ולהגיד לו: אני לא יכול אבל אתה כן יכול – זה נקרא ייאוש הכי
גבוה. רבינו הקדוש אמר שהנפילה הכי גדולה של האדם זה הייאוש אבל צריך
לדעת שזה לעומת זה עשה א-לקים, יש ייאוש שבקדושה, כמו שהייאוש
שבקליפה זה הנפילה הכי גדולה, כך הייאוש שבקדושה זה בעצם העלייה הכי גדולה.

זוכים לכבוד א-לקים, יישוב הדעת ושמחה

ייאוש שבקדושה הכוונה שאדם אומר: אני מתייאש מעצמי אבל לא מתייאש ממך – למרות שאני לא רואה איך אני יוצא מהמקום הזה, אתה בוודאי יכול להוציא אותי מהמקום הזה – זה נקרא ייאוש שבקדושה. ככל שאדם נכנס יותר בדרך התשובה כך מראים לאדם יותר משמיים שהוא לא יכול לצאת מאיזה מידה או מאיזה תאווה בשום פנים-ואופן. אז שאדם ידע שעכשיו הוא כבר נמצא קרוב מאוד לעומק התשובה כי בעומק התשובה אדם צריך לזהות ולהבין ולהכיר שהוא לא יכול לתקן את עצמו והא צריך את הקב“ה, זה נקרא שלמות התשובה – אלו השלוש בחינות שרבינו אומר בישמע ביזיונו ידום וישתוק: שאחרים מבזים אותנו, שאנחנו מבזים את עצמנו, או שמשמיים מבזים אותנו ורבינו אומר כשאדם זוכה לקבל את זה, הוא זוכה לכבוד א-לקים שזה יישוב הדעת ולשמחה פנימית.

מאת הרב עופר ארז שליט"א

מאת הרב עופר ארז שליט"א

תודה רבה לרב ראובן יעיש על עבודתו המדהימה בעריכת השיעור לטקסט

שתף עם חברים

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב telegram
Telegram
עופר ארז תיקון הנשמות

תיקון נשמות ישראל

צדיקים שעוסקים בתיקון נשמות ישראל יש צדיקים מאוד-מאוד גדולים שנקראים ’יחידי-הדורות‘, הכוונה לצדיקים שעוסקים בתיקון נשמות ישראל. כולם צדיקים כמו שכתוב ’ועמך כלם

קרא עוד »
תרגום לשפות »
כלי נגישות

השאירו פרטים לברכה אישית מהרב עופר ארז שליט"א

עופר ארז