תשובה: הנה לכאורה נראה פשוט שאין האיסור שיהא כתובת קעקע על בשר ישראל, אלא רק בעצם עשיית הכתובת עובר, ולא כשהכתובת נשארת על בשרו. וכ"כ בשו"ת להורות נתן ח"ה (סי' עב), והגר"ח קנייבסקי שליט"א בספר פתשגן הכתב (סי' יג), ושם דחה דברי המנחת חינוך, עיי"ש. וראה בשו"ת שבט הקהתי (יורה דעה סי' קנד) שכתב ששמע מהגרש"ז אויערבך זצ"ל שאינו עובר בכל רגע על קעקוע שבבשרו, ואין חיוב מדינא להסירו. וסיים שאותם שקיבלו סימן על ידיהם מהגרמנים יש"ו, הם בכוונה אינם מסירים הסימנים שקיעקעו על בשרם, כדי להראות לבית דין של מעלה מה עוללו הגרמנים הרשעים, ויהיה זה למליץ יושר עבורם ליום הדין, עכ"ד.
ומכל מקום הרוצה להסיר הקעקוע מבשרו, אסור לו לעשות כן באופן שמזיק לעצמו (כמו שיש כאלו שמשימים על בשרם מגהץ חם), לפי שאסור לאדם לחבול בעצמו (ב"ק צא: שו"ע חו"מ סי' תכה). ורק אם עושה כן בדרך של ניתוח וכדו' מותר, אך אינו חייב לעשות כן, וכדלעיל.
וראה בשו"ת בצל החכמה ח"ה (סי' פא-פב) שנשאל בבעל תשובה שבהיותו פורק עול עשה לו בזרועו השמאלית כתובת קעקע בצורת אשה פרוצה, וכעת חזר בתשובה ושואל אם מותר לו להניח תפילין על מקום זה. והשיב הרב שאסור להניח תפילין על מקום זה, ולמד כן ממה שאסור להניח מזוזה בפתח בית המרחץ, והטעם משום שהנשים רוחצות בו והוא גנאי למזוזה (יומא יא.), והוא הדין בנידון דידן. ועל כן כתב שצריך לומר לגוי שיטשטש לו את הקעקוע באופן שהישראל לא יסייע לו בכך, ומה שאמרו שכשאחר עושה קעקוע על בשרו אסור אפילו אם אינו מסייע, זהו דוקא כשעושה קעקוע חדש, אבל כשבא לטשטש ולמחוק הקיים לא שייך בזה חוקות הגויים ומותר. והוסיף שאם אין גוי שיעשה כן אפשר להקל אפילו על ידי ישראל, עיי"ש. (ויש מה לפלפל בעיקר דינו, ואכמ"ל)
בסיכום: אין חיוב להסיר כתובת קעקע שנעשתה על גופו, לפי שהאיסור הוא רק בזמן העשייה, אבל אינו עושה איסור במה שמשהה אותה על גופו. ועל כל פנים הרוצה להסירה מעל גופו צריך להיזהר שלא יעשה כן באופן שחובל ומזיק לגופו.
