בס"ד
"מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ אֶחָד שֶׁהָיוּ לוֹ שִׁשָּׁה בָּנִים וּבַת
אֶחָת, וְאוֹתָהּ הַבַּת הָיְתָה חֲשׁוּבָה בְּעֵינָיו מְאֹד,
וְהָיָה מְחַבְּבָהּ בְּיוֹתֵר וְהָיָה מְשַׁעֲשֵׁעַ עִמָּהּ מְאֹד.
פַּעַם אַחַת הָיָה מִתְוַעֵד עִמָּהּ בְּיַחַד בְּאֵיזֶה
יוֹם וְנַעֲשָׂה בְּרֹגֶז עָלֶיהָ, וְנִזְרְקָה מִפִּיו דִּבּוּר:
"שֶׁהַלֹּא טוֹב יִקַּח אוֹתָךְ". בַּלַּילְָה הָלְכָה לְחַדְרָהּ, וּבַבּקֶֹר
לֹא יָדְעוּ הֵיכָן הִיא. וְהָיָה אָבִיהָ מְצַעֵר מְאֹד,
והְָלַךְ לְבַקְּשָׁהּ אָנהֶ ואָָנהָ. עָמַד הַשֵּנׁיִ לַמַּלְכוּת,
מֵחמֲַת שׁרֶָאהָ שׁהֶמֶַּלךְֶ מִצטְעַרֵ מְאדֹ, וּבקִֵּשׁ,
שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ מְשָׁרֵת וְסוּס וּמָעוֹת עַל הוֹצָאוֹת,
והְָלַךְ לְבַקְּשָׁהּ."
מְקוֹם הַ”לאֹּ טובֹ” – חלק ב'
הַיְּסוֹד הָרִאשׁוֹן הוּא: שֶׁהָאָדָם יִתְבּוֹנֵן בְּמַעֲשָׂיו וּבְהִתְנַהֲגוּתוֹ,
בִּפְרָט בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. עָלֵינוּ לִלְמֹד וּלְהַכִּיר אֶת עַצְמֵנוּ, אֶת
הַמִּדּוֹת הַלֹּא טוֹבוֹת הַצְּרִיכוֹת תִּקּוּן. הַהַכָּרָה בַּמָּקוֹם הָאֲמִתִּי
שֶׁלָּנוּ מְקַדֶּמֶת אוֹתָנוּ בְּיוֹתֵר לְשִׁנּוּי וְתִקּוּן. וְאִם רוֹאֶה הָאָדָם
בְּנַפְׁשֹו שֶׁהוּא הֲכִי גָּרוּעַ בָּעֹולָם, בְּגַאֲָוה, כַּעַס, תַּאֲוֹות
גַּשְׁמִיּוֹת וְכוּ’, אֵין לוֹ לְהַרְגִּישׁ מִזֶּה עַצְבוּת אוֹ יֵאוּשׁ. מַדּוּעַ?
מִכֵּיוָן שֶׁזֶּה הַמָּקוֹם וְהַמַּצָּב שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָצָה שֶׁיִּהְיֶה
בָּהֶם, וְשֶׁיְּחַפֵּשׂ אֶת הָעֵצוֹת כֵּיצַד לָצֵאת מֵהֶם. אֵין הָאָדָם
אָׁשֵם בַּמְּצִיאוּת הַלֹּא טוֹבָה שֶׁנִּמְצָא בְּתוֹכָהּ. אֶלָּא, צִָריךְ
לָדַעַת: זֶהוּ רְצוֹן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנִּהְיֶה בְּתוֹךְ הַמְּצִיאוּת,
וְנַעֲבֹר אֶת הַמִּשְׁבָּרִים וְהַגַּלִּים שֶׁל חַיֵּינוּ, וּבְתוֹךְ כָּךְ נְחַפֵּשׂ
דְָּרכִים וּמְסִלּוֹת לָצֵאת מֵ"הָאְַרמוֹן שֶׁל הַלֹּא טוֹב", הַיְנוּ,
מֵהַמְּצִיאוּת הַלֹּא טובָה וְלַחֲזֹר לְאְַרמון "הַמֶּלֶךְ", לְמִדּות
טוֹבוֹת כְּגוֹן עֲנָוָה, אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל וְכוּ'. עָלֵינוּ לִזְכֹּר שֶׁיְּסוֹד
הַתּוֹרָה וְדֶרֶךְ הַצַּדִּיקִים הֵם שֶׁבְּוַדַּאי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן וּלְשַׁנּוֹת
אֶת הַכּלֹ.
עִקַּר הַתִּקּוּן בְּצוּרָה כְּלָלִית הוּא שֶׁצָּרִיךְ לְגַלּוֹת בְּתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ
אֱמוּנָה וְנֶאֱמָנוּת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כְּלוֹמַר, לְגַלּוֹת בְּתוֹכֵנוּ
שֶׁבֶּאֱמֶת כָּל הָרְצוֹנוֹת שֶׁלָּנוּ וְכָל הַמַּאֲמָצִים שֶׁלָּנוּ בָּעוֹלָם
הַזֶּה, הֵם לְהִתְקָרֵב לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא מְקוֹר הַשֶּׁפַע
וְהַטּוֹב. לְגַלּוֹת בְּתוֹכִי אֶת הַחֵלֶק שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת רְצוֹן הַשֵּׁם,
גַּם בְּתוֹךְ הַמְּצִיאוּת שֶׁל הַ"לֹּא טוֹב", וְאֵין דָּבָר יוֹתֵר קָשֶׁה
מִזֶּה בָּעוֹלָם. מִכֵּיוָן שֶׁמְּצִיאוּת הַ"לֹּא טוֹב" לֹא נִמְצֵאת רַק
בַּחוּץ, בְּמָה שֶׁאֲנִי רוֹאֶה סְבִיבִי, אֶלָּא בְּתוֹךְ הַנֶּפֶשׁ פְּנִימָה
מִתְגַּלִּים בְּתוֹכִי רְצוֹנוֹת אֶל הַ"לֹּא טוֹב" הַבָּאִים לִידֵי בִּטּוּי
בְּהִתְגַּבְּרוּת תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִדּוֹת לֹא טוֹבוֹת. וּבְהֶכְרֵחַ
אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לַעֲבֹר בַּמָּקוֹם הַזֶּה, שֶׁבּוֹ הַ"לֹּא טוֹב" מִתְגַּלֶּה,
וְשָׁם לְגַלּוֹת בְּתוֹכֵנו רְצוֹנוֹת וְכִסּופִּים לַטּוֹב.
לְכָל אָדָם וְאָדָם, לְפִי הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁלּוֹ, לְפִי סוֹדוֹת הַקְּשׁוּרִים
לַפְּגָם שֶׁפָּגַמְנוּ בְּחֵטְא הָאָדָם הָרִאשׁוֹן וּבְכָל הַגִּלְגּוּלִים שֶׁל
כָּל אֶחָד וְאֶחָד, לְכָל אָדָם יֵשׁ תַּפְקִיד לַעֲברֹ דֶּרֶךְ מְצִיאֻיּוֹת שֶׁל
"לֹא טוֹב", וּלְהִלָּחֵם בְּתוֹךְ הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה. וְזֶה מִתְבַּטֵּא
בְּאֵין סְפֹר דְּרָכִים וּלְבוּשִׁים. אֵצֶל כָּל אָדָם וְאָדָם יֵשׁ מַעֲבָרִים
אֲחֵרִים לְגַמְרֵי, אֵין אָדָם דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ. לְכָל אֶחָד יֵשׁ מַהֲלָךְ
אַחֵר לְגַמְרֵי, יָתֵר עַל כֵּן: אֵצֶל כָּל אָדָם וְאָדָם אֵין יוֹם דּוֹמֶה
לַחֲבֵרוֹ. כָּל יוֹם זֶה חִדּוּשׁ בַּהִתְמוֹדְדוּת מוּל הַ"לֹּא טוֹב".
וּרְאֵה וְהִתְבּוֹנֵן אֶת אֲשֶׁר כָּתוּב בַּסֵּפֶר 'לֶשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה'
(ספר הביאורים שער העקודים פרק א' אות ו'), וְזֶה
לְשׁוֹנוֹ: "כִּי זֶהוּ הָעֲבוֹדָה הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹן וְהַתִּקּוּן שֶׁאֵין לְמַעְלָה
מִזֶּה, כַּאֲשֶׁר שֶׁהָאָדָם עוֹמֵד בִּמְצוּלוֹת יָם וּבְתוֹךְ הַחִיצוֹנִים
כְּמוֹ יַעֲקֹב בְּבֵית לָבָן, לְהִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לְתַבְרָא שָׁם גּוּפָא
תֻּקְפֵיהּ וְחֵילֵיהּ דְּס"מ חַיָּבָא (פֵּרוּשׁ: לְהִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לִשְׁבֹּר
כּוֹחַ הַס"מ). אָמְנָם הִיא עֲבוֹדָה קָשָׁה מְאֹד מְאֹד…" עַד כָּאן
לְשׁוֹנוֹ. וְעוֹד הֶאֱרִיךְ בִּדְבָרִים נִפְלָאִים עַל גּדֶֹל הַתִּקּוּן בַּעֲבוֹדַת
הָאֱמוּנָה בְּתוֹךְ הַ'לֹּא טוֹב'.
כְּשֶׁאָנוּ מִתְבּוֹנְנִים בְּעַצְמֵנוּ, אָנוּ מַבְחִינִים שֶׁקַּיָּמִים בְּתוֹכֵנוּ
רְצוֹנוֹת שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִּים. נֶפֶשׁ הָאָדָם נִמְשֶׁכֶת לְהַרְבֵּה כִּוּוּנִים.
לְעִתִּים רְצֹונֵנוּ וּׁשְאִיפָתֵנוּ הֵם לַעֲסֹק וּלְהַעֲמִיק בִּדְבִָרים
רוּחִָנִיּים, כְּגֹון: לִמּוּד, תְּפִלָּה, הִתְבֹּוְננוּת עֲמֻקָּה בָּעֹולָם
וְנִפְלְאוֹתָיו. וְלִפְעָמִים אָנוּ רוֹצִים וְשׁוֹאֲפִים לִדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים
הַנִּצְָרכִים לָנוּ, וְׁשֶלֹּא נִצְָרכִים לָנוּ. נֶפֶׁש הָאָדָם מִׁשְתַּנָּה
כְּחֶֶרב הַלַּהַט הַמִּתְהַפֶּכֶת, פַּעַם בְּכִוּוּן כָּזֶה, וּפַעַם בְּכִוּוּן
הָפוּךְ, וְהָאוֹרוֹת וְהַגְּוָנִים בְּתוֹכֵנוּ רַבִּים. מְצִיאוּת זֹאת גּוֹרֶמֶת
פְּעָמִים רַבּוֹת לְפִזּוּר הַנֶּפֶשׁ, הַמַּקְשֶׁה עָלֵינוּ לְהִתְמַקֵּד בַּמַּטָּרָה
וּלְהַתְמִיד בָּהּ.
הַׁשִּנּוּיִים הַגְּדוֹלִים בְּתוֹכֵנוּ, פַּעַם בַּטּוֹב וּפַעַם בַּ'לֹּא טוֹב',
כְּגַלְגַּל עֲנָק הַמִּתְגַּלְגֵּל מַעְלָה וּמַטָּה גּוֹרְמִים לְפִזּוּר וְחֻלְשַׁת
הַנֶּפֶׁש. וְכוֹתֵב רַבִּי נָתָן בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת שֶׁזֹּאת הִיא גָּלוּת
הַנֶּפֶׁש. וְעִקַּר עֲבודָתֵנוּ בָּעֹולָם הַזֶּה, לְהוצִיא אֶת הַנֶּפֶׁש
מִגָּלוּתָהּ וּלְהַחֲזִירָהּ לִמְקוֹמָהּ וּלְשָׁרְשָׁהּ.
וְהַגְּאֻלָּה הִיא כְּשֶׁרְצוֹנוֹת וּמַחְשְׁבוֹת הָאָדָם מַגִּיעִים לְאַחְדוּת,
שֶׁאֵין רְצוֹנֵנוּ וּמַחְשַׁבְתֵּנוּ אֶלָּא לְהִתְקָרֵב לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לַתּוֹרָה
הַקְּדוֹשָׁה, וְלָחוּשׁ אֶת אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל וּכְלַל הַבְּרִיאָה.
וְעַל הַמַּדְֵרגָה הַזֹּאת אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי "בַּחֲדָא
קְטִירָא אִתְקַטַּרְנָא"- בְּקֶׁשֶר אֶחָד נִקְׁשַרְתִּי בְּאַהֲבַת הַבּוֹרֵא
וְאַהֲבַת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל.
