שאלה: במנין שאין כהן, האם צריך להקדים להעלות לתורה את הלוי ראשון או שאפשר להעלות לתורה ישראל?
תשובה: במשנה (גיטין נט.) אמרו שכהן קורא בתורה ראשון, ובגמרא (שם נט:) אמר אביי שאם אין שם כהן נתפרדה החבילה, עיי"ש. ומבואר שאם אין כהן, אין חיוב להעלות ראשון לוי דוקא, אלא יכול לעלות ישראל.
אלא שנחלקו הפוסקים אם כשאין כהן אסור להעלות לוי לקרוא ראשון, או שאם רוצים יכולים להעלות לוי לעליית ראשון, שבבית יוסף (אורח חיים סי' קלה) הביא בשם "מצאתי כתוב" שמותר להעלות לוי ראשון, וכ"כ הרמ"א בדרכי משה (שם סק"ו) בדעת הרמב"ם. אולם בדרכי משה (שם) דייק מדברי המרדכי שאין הלוי יכול לקרות ראשון, וכ"כ הטורי זהב (סק"ו) בדעת הרמב"ם. ומרן בשולחן ערוך (שם סעי' ו) כתב רק שאם אין כהן בבית הכנסת קורא ישראל במקום כהן ולא יעלה לוי אחריו. ונחלקו האחרונים בדעת השולחן ערוך, ולדינא העלה בשו"ת יביע אומר ח"ו (אורח חיים סי' כד) שיכול הלוי לעלות ראשון לספר תורה, ושכן המנהג, עיי"ש (ושם העלה שאפשר להעלותו גם מעליית שלישי ואילך).
בסיכום: אם אין כהן בבית הכנסת, אפשר להעלות לעליית ראשון לספר תורה לוי או ישראל. ואם עלה ישראל ראשון, אסור להעלות לוי אחריו לעליית שני, אבל יכולים להעלותו לעליית שלישי וכו'.
