שאלה: אני בחור רווק, ואני מתפלל אל ה' שאזכה לזיווג ולהקים בית בישראל בדרך התורה והיראה. האם מותר לי להתפלל שאשתי תהיה יפה, או שאסור לבקש דבר כזה?
תשובה: בשו"ת שבות יעקב ח"ג (הובא ביביע אומר ח"ו אה"ע סי' יד אות ח) הקשה כיצד מצינו שיעקב אבינו נשא את רחל משום שהיתה יפת תואר ויפת מראה (בראשית כט, יז), והרי זה בכלל נושא אשה לשם יופי. ותירץ שמאחר שהיה בזה גם שיתוף של מצוה לית לן בה, וכן מנהג העולם שנושאים נשים הנושאות חן בעיניהם, שמאחר שמכוונים גם לשם מצוה אין בזה שום חשש, ע"כ.
ובאמת שקושייתו מעיקרא אינה מובנת, לפי שבגמ' (יבמות לט:) מצינו שלדעת אבא שאול יש איסור לשאת אשה לשם נוי גבי יבמה שהיא ערוה עליו, אבל בסתם אשה שאינה ערוה עליו אין בזה חשש. וגם שם בדין יבמה פליגי חכמים על אבא שאול, וכן קיימא לן לדינא שאין בזה איסור (וכמו שפסק בשו"ע אה"ע סי' קסה סעי' א בסתם).
ובגמ' (ברכות נז:) אמרו ג' דברים מרחיבים דעתו של אדם, דירה נאה אשה נאה וכלים נאים. ומבואר לכאורה שיש לתור אחר אשה נאה כדי שיזכה להרחבת הדעת. ובגמ' (סנהדרין ק:) אשה נאה אשרי בעלה מספר ימיו כפלים. וביאר בהגהות היעב"ץ (יבמות סג:) שבאה הגמרא להשמיענו שלא ישא אשה כעורה, כדי שלא תהא שנואה וגרושת הלב ויוליד בנים שאינם הגונים (עי' נדרים כ:, שו"ע אור"ח סי' רמ), וגם שלא יהיו הבנים מכוערים ולא יוכל להשיאם. ועוד כדי שלא יתן עיניו באשת חבירו. ואף כי שקר החן והבל היופי וכו', והעיקר אשה יפה במדות ובמעשים טובים, ע"כ. וע"ע בפלא יועץ (ערך יופי) שראוי לכל אדם להשתדל לקחת לבניו נשים יפות, כדי שלא יתנו עיניהם באחרות, וכן מטעם זה ילביש את אשתו ויקנה לה תכשיטין ביותר ממה שיש לו, כדי שתמצא חן בעיניו.
וכן מצינו גם לגבי שאר דברים ששיבחו חז"ל את היופי, וכמו שאמרו (רש"י שמות כו, יג) לימדה תורה דרך ארץ שיהא אדם חס על היפה. וראה עוד בגמ' (ב"ב כד:) מרחיקין את האילן מן העיר כ"ה אמה משום נויי העיר. וע"ע בספר החינוך (מצוה שמב).
אלא שמנגד מצינו להרמב"ן באגרת הקודש (פרק ה, הובא בראשית חכמה שער הקדושה פט"ז שער ד) שכתב שבהיותו נושא אשה לשום יופי הרי חיבורו אינו לשם שמים, רק הוא מהרהר בצורתה בדרך הגופניות, ואינו מחשב במחשבה טהורה עליונה, והבן הנולד מאותו הרהור הוא בן נכרי, ואין לשם חלק בו, ע"כ. וכ"כ רבינו בחיי (בראשית כד, ג) שהטעם שנוהגים לקרוא לחתן פרשת ואברהם זקן כדי להזכיר העם שיזהר בנישואיו ושלא יקח אשה לשם יופי. וכ"כ בספר מנורת המאור (נר ג כלל ו ח"ב פ"ג) שיבחר האדם אשה שנאה במעשיה, ואל ישתדל אדם על היופי שבעורה. וראה עוד להמהרש"א (ברכות שם) שפירש מ"ש אשה נאה מרחיבה דעתו של אדם שהוא לגריעותא, שע"י אשה נאה יהא דעתו ונפשו רחבה למיהדר אחר תענוגי עוה"ז, וכמו שנאמר אצל בלעם נפש רחבה. (וע"ע בסנהדרין שם. ואמנם בדברי הרמב"ם בשמונה פרקים פרק ה אות יב מבואר להדיא דלא כמהרש"א, שביאר שם מאמר חז"ל הנ"ל שמרחיבין דעתו למעליותא, עיי"ש. וכן יש להוכיח עוד מדברי הגמ' שבת כג: הזהיר במזוזה זוכה לדירה נאה, ובודאי שכוונתם שזוכה עי"ז לדבר טוב שמועיל לו בעבודת השי"ת, וכדקיי"ל שכר מצוה מצוה, ולא יתכן לפרש שבשכר שקיים מצוה יקבל דבר שיגרום לו לרדוף אחר תאוות, וק"ל. ושו"ר להגה"צ הרב יהודה זרחיה סגל זצ"ל בשו"ת צמח יהודה ח"ג סי' רלו מה שכתב לבאר דברי המהרש"א הנ"ל, ואתי שפיר, עיי"ש).
ואולי יש ליישב שאין דבריהם אמורים אלא במי שכל מטרתו ומגמתו רק לשם יופי, ודבר זה חשוב לו יותר משאר מעלות שבה, ומוכן להתפשר ולוותר על מידות טובות ויראת שמים ובלבד שתהיה אשה נאה, שדבר זה בודאי מגונה. אבל מי שבקש גם אשה נאה, ועיקר מטרתו כדי שלא יתור אחר נשים אחרות, וישמח במה שזימן לו הקב"ה אשה נאה, ועי"ז יוכל יותר להיות מיושב בדעתו ולא יצטער מכך, בודאי שאין בכך כל חסרון.
