הכנה פנימית לחג פורים ומגילת אסתר  

בליקוטי הלכות בהלכות פורים הלכה א‘, רבי נתן מביא עפ“י דברי רבינו שמגילת אסתר וכל הסיפור של מרדכי ואסתר זה בחינת סיפורי מעשיות משנים קדמוניות, ואנחנו יודעים מתורה ס“א בליקוטי מוהר“ן שהמושג הזה סיפורי מעשיות משנים קדמוניות זה תורה מאוד גבוהה, וחוכמה מאוד עמוקה שהצדיקים שרצו לגלות אותה בעולם, ידעו שהם לא יכולים לגלות אותה כמו שהיא, אלא חייבים להלביש את זה בתוך סיפור, אז רבי נתן כותב שמגילת אסתר זה בחינה
של סיפורי מעשיות משנים קדמוניות, המשמעות לנו זה שיש בזה עומק בתוך עומק

אין מקרא יוצא מידי פשוטו..

-מצד אחד יש כלל, אין מקרא יוצא מידי פשוטו, ובראשונים כתוב שזה הולך גם הנביאים וכתובים, כי יש מי שרוצה להגיד שאין מקרא יוצא מידי פשוטו זה רק במקרא אבל רוב הראשונים כותבים שזה הולך גם על הנביאים וגם על הכתובים, אז קודם כל אנחנו יודעים שמגילת אסתר זה סיפור היסטורי אמיתי, כשתלו את המן זה היה שלוש שנים לפני שהתחילו לבנות את בית המקדש השני, וכל המאורעות במגילה הם אמתיים מדויקים ואמיתיים, אבל כבר חז“ל רומזים לנו בכמה מקומות על הרובדים העמוקים של מגילת אסתר. במדרש רבה כתוב שכל מקום שכתוב המלך יש לדרוש את זה על הקב“ה. הכוונה של חז“ל לא שזה לא נלמד גם על אחשוורוש , אבל צריך ללמוד את זה גם על הקב“ה. יותר מזה כתוב בגמרא במסכת מגילה בירושלמי בפרק ראשון שעתידים כל הספרים להתבטל אבל מגילת אסתר לא תתבטל לעתיד לבוא – כל הראשונים והאחרונים דנים בזה, איך יכול להיות שהנביאים והכתובים יתבטלו? הכל זה ברוח הקודש ובנבואה, זה לא חוכמה אנושית אלא זה אור א-לוקי, אז מה הכוונה שהם יתבטלו? יש בזה דיון רחב, הרמב“ם בהלכות מגילה כותב כפשוטו שכל הספרים יתבטלו ומגילת אסתר לא תתבטל הראב“ד שם במקום חולק עליו ואומר שזה לא יכול להיות ואסור להגיד כזה דבר, כדרכו בקודש הוא אומר בחריפות שלא יכול להיות שהנביאים והכתובים יתבטלו. הראב“ד מפרש שהכוונה של יקראו אותם בציבור ואת מגילת אסתר כן יקראו בציבור, יש עוד פירושים מה הכוונה של הגמרא..

פסח, ר“ה, שבועות, חג סוכות, ש“ע ור“ח

יש מדרש משלי שם כתוב שכל החגים יתבטלו אבל פורים לא יתבטל ויש אומרים שגם יום כיפורים לא יתבטל – באמת אנחנו מבינים שיש עומק בתוך עומק דברי חז“ל. בספר לשם שבו ואחלמה הוא שואל את השאלה הזאת מה הכוונה שכל החגים יתבטלו ופורים לא יתבטל? הוא מסביר כך: שורש המועדים שזה פסח ר“ה שבועות, חג סוכות, שמיני עצרת ור“ח הם למעשה שורש הימים ששת ימי בראשית..

כל יום שלישי סוכות

-מסביר הלשם שבו ואחלה שגם עכשיו בימי בחול הימים האלה מאירים אבל כמובן בהעלמה ובהסתרה ובצמצום גדול. מסביר הלשם שבו ואחלמה מה הכוונה שהמועדים יתבטלו, הם יתבטלו מלהיות זמנים מיוחדים. בספר הדעה חלק ב‘ אומר הלשם שבו ואחלמה: כל יום ראשון יהיה פסח. כל יום שני יהיה ר“ה. כל יום שלישי יהיה סוכות. כל
יום רביעי ראש חודש. כל יום חמישי שמיני עצרת וכן הלאה. אומר הלשם שלא נחשוב שזה יהיה כפי שאנחנו מקבלים את הקדושה עכשיו, אלא זה יהיה גדול לאין שיעור ממה שאנחנו מרגישים את זה וזה מאיר לנו עכשיו..

זה יהיה גם באלף השמינית

ממשיך ואומר הלשם שבו ואחלמה: ובאלף השביעית יום כיפור יהיה פעם בשנה. יום כיפור ופורים יהיה פעם בשנה גם באלף השביעית, כי הם נמשכים ממקום יותר גבוה מהאלף השביעית. באלף השמינית כבר יום כיפור יתבטל או שהוא יכנס למסגרת של הזמנים, הכוונה לא יהיה לו יום מיוחדות, ועדיין יהיה פעם בשנה חג פורים. זאת אומרת שזה נמשך מהאור של האלף השמינית – כך כותב הלשם שבו ואחלמה על העניין של פורים. זאת אומרת שזה כל-כך גבוה העניין של פורים ובאמת הלשון בשער הכוונות ובפרי עץ חיים של רבינו האר“י, הוא כותב בלשון הזאת: ולא היה מבריאת העולם לא היה שום זמן, לא מועד, לא, חג ולא שבת שקדושה כזאת התגלתה בעולם כמו שהיה בזמן הנס של פורים. למעשה רבינו האר“י כותב את זה, אחרי שהיו כל הניסים שקרו בזמן מרדכי ואסתר, אין צורך שהאור והנס הזה יחזור, לא היה צריך לעשות מזה חג. אבל
הקב“ה מצד אהבתו לעם ישראל יומיים בשנה מאיר לנו את האור הגדול הזה של פורים. היום נתבונן קצת מה זה האור הזה, מה זה הבחינה הזאת. נגיד את היסוד על פי איך שרבינו האר“י מסביר את זה ואחר-כך נראה יותר מה זה אומר לנו הלכה למעשה..

החיים זה עפ“י תוכנית העולם האצילות

אומר רבינו האר“י שיש יסוד מאוד גדול שלמעשה מלווה אותנו כל הדורות וכל החיים שלנו הן במצב הכללי של עמ“י וגם באופן פרטי אצל כל אחד ואחד מאתנו, אפילו בתוך היום עצמו יש השתנות. יש שלושה מצבים כללים, שזה השכינה למעלה, זה המצבים בלשון האצילות (בלשון הקבלה). המצבים האלה בעולם האצילות למעשה מלווים אותנו כל הזמן, כי עולם האצילות זה התוכנית בעצם של המציאות שלנו, זה כמו שמתכננים איזה בית, אז יש שרטוטים ויש הסברים על השרטוטים. אז ארכיטקט שבקי בזה, רואה את השרטוט ויודע בדיוק איך הבית נעשה. כל הבית יעשה עפ“י השרטוט, ככה כל החיים שלנו זה עפ“י תוכנית בעולם האצילות.

כשאנו בגלות ההנהגה היא אחור באחור

עולם האצילות זה הכלליות של המציאות שלנו. מסביר רבינו האר“י הקדוש שיש שלושה מצבים כלליים, בפרטיות בוודאי שיש אין סוף פרטים אבל בכלליות יש שלושה מצבים שהבריאה נמצאת, כמובן שבעיקר הבריאה זה עמ“י וזה גם כל אחד מאתנו באופן פרטי. מצב שנקרא אחור באחור, מצב שנקרא פנים בפנים, ומצב שנקרא מעבר מאחור באחור לפנים בפנים. בלשון המקובלים זה נקרא שינה או דורמיטא ונסירה. זה המושגים על הזמן בין אחור לאחור לפנים בפנים. רבינו האר“י כותב מתי זה אור באחור ומתי זה פנים בפנים בכללות העולם, כשיש בית מקדש אז כל ההנהגה היא פנים בפנים, כאשר אנחנו בגלות כל ההנהגה היא אחור באחור. לפני כל פעם שאנחנו רוצים לעבור מזמן גלות לגאולה, חייב להיות הכנה או שלב של מעבר בין המציאות של אחור באחור לפנים בפנים, ואז יש את המצב שנקרא דורמיטא או שינה או נסירה, רבינו האר“י אומר שהמקור לזה או הרמז בתורה זה ויפל השם א-לקים תרדמה על האדם – מלמד שניסר אותם, הכוונה ניסר את חוה מאדם

השכינה רואה שבעלה ישן ונפרדת ממנו

כל מה שכתוב על נסירת חוה מאדם זה הכל הולך על מה שעכשיו דיברנו על האחור באחור ופנים בפנים והשלב של השינה והנסירה. אם אנחנו רוצים לצייר את זה מבחינה גשמית אז זה אומר ככה כביכול הקב“ה והשכינה נמצאים כך דבוקים גב אל גב ואז צריך להפריד אותם כי אנחנו רוצים להביא תא השכינה אל הפנים, אז אנחנו צריכים להפריד אותם. אז אומר רבינו האר“י הקדוש שכדי להפריד אותם, כדי שהשכינה תוכל להיפרד מהחיבור של האחור באחור חייב ליפול שינה כביכול על הקב“ה נופלת שינה, אם נגיד את זה בלשון המקובלים אז התפארת, היסוד, זעיר אנפין, נפל עליו שינה ואז בעקבות השינה הזאת השכינה רואה שבעלה
ישן, שהתפארת ישן אז היא נפרדת ממנו. אישה שרואה שבעלה כל היום ישן אז היא נפרדת ממנו ומתחילה לצעוק עליו: למה אתה ישן?! משם מתחילים כל הפירודים, מהשינה הזאת. אז באמת ננסרת השכינה, היא מתנתקת ממנו בזמן שהוא ישן – שואל רבינו האר“י הקדוש הרי כתוב הנה לא ינום ולא ישם שומר ישראל. הוא שומר עלינו.

אין כזה דבר שהוא עוזב אותנו

מי שומר עלינו? הקב“ה. ברגע שהוא ישן מי שומר אז על עמ“י? עת צרה שלא היתה מעולם בשבילנו השינה הזאת, כביכול אין עלינו שמירה בזמן הזה. ואז אומר רבינו האר“י הקדוש על הזמן הזה, בוודאי שהקב“ה לעולם לא עוזב את עמ“י אפילו לא לחלקיק שנייה, לא בכלל ולא בפרט. נראה לנו שהוא עוזב אבל אין כזה דבר שהוא באמת עוזב אותנו, ואז מסביר רבינו האר“י הקדוש שבזמן הנסירה עד שהשכינה תבוא פנים בפנים ואז התפארת, היסוד יתעורר ויתחיל להאיר לה. אנחנו מקבלים את האור מהשכינה, לפי מה שהיא מקבלת מהתפארת ככה היא מאירה לנו, כי זה כלל. התפארת נקרא אור נעלם והשכינה נקראת אור גלוי והמושג יחוד קודשא בריך הוא ושכינתא זה להאיר מהאור הנעלם לאור הגלוי – זאת  אומרת הכוונה זה להוציא דברים מהכוח אל הפועל

יש איזה אור מיוחד שמאיר רק בזמן הזה

-כל השאלה היא בשעה שהיא לא מקבלת מהתפארת, מהקב“ה, מי נותן לך עכשיו אור שהיא תאיר לנו, ואז אומר רבינו האר“י הקדוש וזה כתוב בהרבה מקומות בשער הכוונות לאו דווקא בענייני פורים – התפארת נפלה לשינה אז כל המוחין שהיו לו
עלו מעליו וחלק מהם נכנסים לתוך המלכות וזה שומר עלינו בזמן הזה, עד שהיא תחזור פנים בפנים. עכשיו היסוד הזה שאמרנו הוא כתוב בהרבה מקומות וכמעט כל הקבלה הולכת על הנקודה, על המהלך ועל היסוד הזה. בכל המקומות שרבינו האר“י הקדוש מדבר על זה הוא לא מזכיר שיש איזה אור מיוחד שמאיר בזמן הזה, רק בפורים

האור הזה מאיר דווקא במצב של שינה..

אצל המקובלים זה נקרא החידוש של פורים, זה לא כתוב בשום מקום אחר בכתבי האר“י, רק בפורים זה כתוב שיש אור מיוחד שמאיר במלכות, בשכינה, והוא שמור עלינו בזמן השינה. האור הזה נקרא בלשון המקובלים ’אור יסוד אבא‘ זה אור רוחני מאוד-מאוד גבוה, ורבינו האר“י אומר ולא מאיר בשום זמן, לא באחור באחור ולא בפנים בפנים, מכיוון שיש עכשיו הסתרת פנים מאוד גדולה אז דווקא בגלל זה צריך להמשיך אור רוחני מאוד-מאוד גבוה שישמור עלינו בזמן ההסתרה והאור הזה נקרא אור יסוד אבא, הוא האור ששומר עלינו בזמן ההסתרה. מתי הוא מאיר? אומר רבינו האר“י שהוא מאיר אך ורק שיש את המצב של השינה ושל הדורמיטא. ז“א שבאחור באחור הוא לא מאיר, פנים בפנים הוא לא מאיר, רק בזמן שהתפארת נפלה לשינה והשכינה נפרדת, רק בזמן הזה הוא מאיר האור של יסוד אבא. אומר רבינו האר“י ואין מי ששומר על עמ“י בזמן הזה אלא האור הזה של יסוד אבא. אומר רבינו האר“י דבר שהוא כמעט פליאה, והמן היה קליפה כ“כ גדולה, הוא היה כ“כ גבוה בכוחות הטומאה, יש לשון שאומרת שלא היה כוח טומאה כמוהו בעולם, והוא ראה מהיכלות הטומאה את כל אשר נעשה בעולם האצילות והוא ידע את כל מה שעכשיו דיברנו…

לכאורה בפשט הדברים אין דבר יותר מוזר

לא רק שהמן ידע את כל זה, אלא המן כמקובל קליפתי גדול מאוד, הוא בא ואת כל זה הוא מסביר לאחשוורוש. זה עומק הדברים שכתוב בגמרא במסכת מגילה ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים, אומרת הגמרא שהם אמרו א-לוקיהם של אלה ישן. לכאורה אם אנחנו מתבוננים בפשט הדברים אין דבר יותר מוזר. ננסה להבין את המן, אתה אומר לאחשוורוש
א-לוקהים של אלה ישן. אז קודם כל אתה מאמין בא-להים אתה לא אומר שהוא לא קיים אלא אתה אומר שהוא הלך לישון

מגלה לך מה קורה באצילות

המן אתה שוטה כזה גדול שאתה מאמין שהקב“ה רק שאתה מסביר לאחשוורוש שמקבל את הטענה שהקב“ה הלך לישון. במדרש כתוב שאחשוורוש פחד לגזור גזירות על עמ“י, הוא ידע שמי שמתעסק עם עמ“י עתיד להיענש, הוא פחד מזה. אז מה המן טען לפניו שאחשוורוש מקבל את זה? אומר רבינו האר“י בשער הכוונות שהמן אמר לו: אני מגלה לך מה קורה עכשיו בעולם האצילות, יש דורמיטא, יש שינה עכשיו למעלה, יש עכשיו נסירה. המן מסביר לו שיש עכשיו שינה בתפארת למעלה. איזה השגות יש להמן, עד כמה הוא ראה וידע, כמה הקליפה יכולה להשיג. הוא אמר לאחשוורוש יש למעלה דורמיטא, ודע שכל הדורמיטא הזאת והשינה זה כדי לחזור פנים בפנים וכדי לבנות את בית המקדש השני ואז תתמוטט מלכותינו, לכן אם אתה רוצה לשמור את המלכות שלך, עכשיו זה הזמן שאפשר לגזור גזירות על עמ“י, זה הזמן היחידי.

חושבים שיש מציאות שהם יכולים לפגוע

אומר המן לאחשוורוש, אם תהיה עכשיו התעוררות מהשינה, יבנה בית המקדש ולא נספיק ולא נצליח בזה, אז אם אתה רוצה בוא נמהר. לכן זה הסיבה ש המן בי“ג בניסן הפיל פור ובאותו יום היה אצל אחשוורוש ובאותו יום הוא כבר שלח את האיגרות מיד, להשמיד להורג ולאבד כל יהודי. מה הוא רוצה להרוויח? את הזמן של הדורמיטא ושל השינה. פה צריך לדעת כלל מאוד גדול, כל הטעות של הקליפה
לכל אורך הדורות זה בדיוק בנקודה הזאת, שהם חושבים שיש מציאות שהם
יכולים לפגוע בעמ“י בכללות. שח“ו אפשר להשמיד את ’שונאיהם‘ של עמ“י. המדרש רבה במגילת אסתר ממשיך את הנקודה הזאת על גוג ומגוג שאומרים: אנחנו נצליח לעשות מה שכל המלכים הקדמונים לא הצליחו לעשות. עד הנקודה הזאת
הם רואים אמת. המן באמת ראה את האמת שיש שמה דורמיטא, מה המן לא ראה?

אור יסוד אבא זה אור א-לוקי מאוד גבוה

אם נסתכל בתאריכים לפי רוב המפרשים, בי“ג בניסן הוא שלח את האיגרות, בי“ד בניסן בבוקר מרדכי אמר לאסתר: לכי אל המלך, והיא אמרה: צומו עליי שלושת ימים. זה היה בי“ד בשעה שהיא שרפה את החמץ. בט“ו בניסן היא הלכה לאחשוורוש והיא הזמינה אותו למשתה באותו יום, אותו ואת המן. המן יצא מהמשתה כולו שמח וטוב ללב על זה שלא הזמינה אסתר המלכה למשתה אלא את המלך ואותי, אז חשיבות הוא קיבל, בן-בית אצל המלך והמלכה. כתוב שכשהוא יוצא מהארמון את מי הוא פוגש? את מרדכי שלא קם ולא זע ממנו. המן התמלא חמה ובא אל ביתו, שם הוא סיפר לאוהביו ולזרש אשתו על מרדכי. מה היה הסיבה שהמן התמלא חמה והוא כ“כ כעס עד שהוא קרא עכשיו לכולם כדי לספר להם את הסיפור שלו, והוא מתייעץ איתם. היו לו 365 יועצים, כל יום היה לו יועץ אחר, זה הכל כישופים, כך כתוב במדרש. המן אמר להם הפעם חידוש נורא, אומר רבינו האר“י שהמן גילה שאור יסוד אבא ששומר על עמ“י נמשך רק ע“י מרדכי. מרדכי זה אור יסוד אבא. נסביר קצת מה הכוונה. אור יסוד אבא זה אור א-לוקי מאוד-מאוד גבוה..

חייב שתהיה פה מציאות שתמשיך את זה

הלשם שבו ואחלמה אומר שאור יסוד אבא נמשך מהאלף השמינית, אפילו בימות משיח לא יהיה את האור הזה בתמידות, כי באלף השביעית אנחנו עולים ליסוד אמא, ובאלף השמינית אנחנו עולים ליסוד אבא, כך אומרים המקובלים. האור הזה זה אור א-לוקי מאוד רוחני ומאוד גבוה שנמשך לעולם בפורים, אבל אומר רבינו האר“י שצריך לדעת כלל ויסוד מאוד גדול, כל דבר שנמשך מלמעלה למטה, כך הקב“ה ברא את העולם, חייב להיות מציאות בעולם שלנו שממשיכה את האור הזה, האור
לא נמשך מאליו, זה סדר בריאת העולם, לכן כל פעולה שיהודי עושה לטובה, הוא ממשיך איזשהי בחינה, וגם להיפך

אני יודע שרק מרדכי יכול…!!

-נכון שהאור הזה זה אור א-לוקי מאוד-מאוד גבוה אבל המן ראה דבר נורא מאוד, הוא ראה מה הזכות והכוח להמשיך את האור הזה – רק מרדכי הצדיק. לכן רבינו האר“י ברוב המקומות בשער הכוונות קורא לאור יסוד אבא בשם מרדכי. מדוע? כי מרדכי הוא זה שממשיך את האור הזה, זה נקרא מרא דכיא, זה מור טהור, האור הזה זה נקרא אור של טהרה מאוד-מאוד גדולה, לכן הוא נקרא על שם מרדכי. כי מרדכי ממשיך את זה בעולם. כשהמן בא ומספר לזרש אשתו ולאוהביו את כל סיפור גדולתו ואת כל עניין מרדכי – מה בעצם הוא מספר להם? הוא מספר להם: אני יודע שמי שיכול לעצור את הגזירה  (זה היה יומיים אחרי שהוא שלח את האיגרות) זה מרדכי בכוחו. יש פה מישהו שמפריע לי בכל התוכנית שלי

מי ימצא עץ בגובה של בניין של 7 קומות

זרש שהיתה מכשפה יותר גדולה מכל היועצים שלו, יעצה לו: תעשה עץ חמישים אמה, לך אל המלך עכשיו ותגיד לו שיתלה את מרדכי על העץ. פה יש שאלה, למה צריך עץ חמישים אמה? זה בערך 25 מטר. מי ימצא עץ כזה? איזה עצה זאת? זה בערך בניין של שבע קומות. אומר רבינו האר“י שזרש אמרה לו: אתה לא תוכל לבטל את מרדכי אלא אם כן אתה עושה כוונות וייחודים להמשיך מכל החמישים שערי טומאה. כי המילה אמה זה מידת אורך וזה גם מושג של השפעה. היא אמרה לו: אתה חייב לעשות עץ ואתה תבטל אותו מהשער החמישים של הטומאה, אנחנו יודעים שבשער החמישים של הטומאה עדיין אין אף צדיק שהגיע לשם, לכן אתה תוכל לבטל אותו. המן הלך ועשה את העץ במסירות נפש. אם נשים לב התאריך זה כבר ליל ט“ז בניסן. זרש אמרה לו אל תחכה, לך עכשיו בלילה לאחשוורוש ותגיד לו שיתלה את מרדכי מיד. זה בפרק ו‘ במגילה, מה כתוב? בלילה ההוא נדדה שנת המלך

מכת בכורות, יציאת מצרים וקריעת ים סוף

אומר רבינו האר“י מה הכוונה בלילה ההוא נדדה שנת המלך? הרי לא כתוב המלך אחשוורוש ואמרנו שחז“ל אומרים שצריך לדרוש את זה על מלכו של עולם. אומר רבינו האר“י שבאותו לילה הכל התעורר מהשינה, אותה דורמיטא שהמן בנה עליה ותכנן עליה, באותו לילה היתה התעוררות מהשינה, השכינה חזרה להיות פנים בפנים. יש כמה מהלכים בניסים של פורים. קודם כל הנס הראשון היה שבאותו לילה שהמן אחרי שהוא טרח לעשות את כל העץ, ולמה הוא טרח? בשביל עצמו, תעבוד טוב טוב שיהיה איפה לתלות אותך. הנס הראשון שבאותו לילה שהוא הלך לאחשוורוש להגיד לו שיתלו את מרדכי, באותו לילה התעורר קודשא בריך הוא מהשינה שלו וחזר להיות יחוד פנים בפנים. עכשיו צריך לדעת שברגע שהדבר הזה קורה, מיד מתעוררים אין סוף ניסים על עמ“י. המצב הזה של חזרה להיות פנים בפנים זה העניין של מכת בכורות ויציאת מצרים, קריעת ים סוף, מתן תורה וכן הלאה – כל הניסים הגדולים
של עמ“י קורים בעקבות שקודשא בריך הוא ושכינתיה חוזרים להיות פנים בפנים באותו לילה שהמן הכין את העץ, באותו לילה הקב“ה מהשינה. לכן ברגע
שיש התעוררות מהשינה כל ההנהגה של כל העולמות משתנית, בפרט של עם ישראל

רק לפני כמה שעות הייתם יחד במשתה

בפשט זה לא מובן  הרי לפני יומיים המן שכנע את אחשוורוש בכל האסטרטגיה שלו ובכל המחשבה שלו, המלך נתן לו את הטבעת שלו ואמר לו תגזור מה שאתה רוצה, ומה שחתום בטבעת המלך אין להשיב, ז“א שהוא מגלה לו את הידידות הכי גדולה שיכולה להיות. איך הוא בא אליו, בסה“כ עברו יומיים וחצי, רק לפני כמה שעות הייתם במשתה ביחד, שמחים וטובי לב, אתם החברים הכי טובים בעולם, באותו לילה שאחשוורוש שואל את המן מה לעשות לאיש אשר המלך חפץ ביקרו, המן אמר לו, תשימו לו בגדי מלכות וכן הלאה, אחשוורוש אמר: קח את מרדכי ותעשה לו את זה. הרי לכאורה זה הדבר הכי לא מובן בעולם, הרי לפני יומיים הסכמת איתו להשמיד להרוג ולאבד כל יהודי ונתת לו את טבעת המלך כדי לחתום בה..

הוא האויב מספר 1 של המן

המן הוא האדם הכי קרוב אליך, השני למלכות. בתוך שנייה אתה מבזה אותו בכזה ביזיון? מיד אתה שולח אותו להתבזות ולהרכיב את מרדכי על הסוס? הרי אחשוורוש יודע שמרדכי הוא האויב מספר אחד של המן, הוא ידע את זה. איך זה יכול להיות? זה הדבר הכי לא הגיוני. פה רואים שלב מלכים ורוזנים ביד השם. כשההנהגה זה אחור באחור או בדורמיטא אז אחשוורוש יכול לגזור, אבל ברגע שההנהגה חוזרת להיות פנים בפנים, מיד כל ההנהגה בדרך לא טבעית חוזרת לטובת עם ישראל, מיד יש ישועה לעם ישראל, זה לא דבר טבעי…

באותו זמן היתה ישועה גדולה מאוד לעמ“י

עפ“י הפשט קשה לה בין מה קרה לאחשוורוש, אבל פשוט כל המוחין של כל הבריאה, וכל סדר ההנהגה של הבריאה, באותו רגע משתנה הכל מתהפך לטובת עמ“י, וזה קרה בלילה ההוא נדדה שנת המלך. אז הנס הראשון היה שבאותו זמן של הגזירות שרצו לתלות את מרדכי, באותו זמן היתה התעוררות מהשינה וההנהגה חזרה להיות פנים בפנים והיתה ישועה גדולה מאוד לעמ“י. אומר רבינו האר“י שהוא הגדול הזה שמאיר בזמן יסוד אבא, הוא מאיר רק בזמן הדורמיטא, ז“א כשהשכינה והקב“ה הם אחור באחור זה לא מאיר, כשהשכינה באה להיות פנים בפנים יש אור גדול מצד זה שהשכינה היא פנים בפנים, אבל אור יסוד אבא לא מאיר בזמן הזה. הוא נעלם, זה חוקי הבריאה. אומר רבינו האר“י שהנס השני היה שאעפ“י שהשכינה חזרה להיות פנים בפנים עם הקב“ה, האור הזה של יסוד אבא המשיך להאיר והקב“ה לא העלים אותו, מסביר רבינו האר“י שהנס השני זה שהאור הזה של יסוד אבא לא נעלם

בזכות מרדכי ובכוחו האיר כל האור הזה

הנס השלישי היה שלא רק שהאור הזה המשיך להאיר אלא הוא נתן כוח לו גדול מאוד והמשיך לו שפע של הארה רוחנית מאוד-מאוד גדולה מכל העולמות הרוחניים העליונים ביותר שהאיר, ואז הכל כבר התהפך לטובה. אז כבר היה את המהפכה הגדולה ומרדכי יצא מלפני המלך. מרדכי זה אור יסוד אבא שיוצא מלפני המלך להאיר לכל עמ“י. בלבוש מלכות ובעטרת זהב גדולה על ראשו – כל זה נדרש בשער הכוונות על האור של יסוד אבא שבעצם בזכות מרדכי ובכוחו האיר את כל האור הזה. בכללות זה מה שרבינו האר“י מסביר, ובאמת יש פה לימוד נורא ואיום.  אור יסוד אבא נמשך לעולם אך ורק ע“י צדיק האמת, רבינו האר“י כותב את זה, זה לא דרוש בחסידות, זה הכוונה הפשוטה בשער הכוונות שזה נמשך אך ורק בכוח ובזכות הצדיק האמת. בזמן אחור באחור האור של צדיק האמת תמיד מאיר לעמ“י..

בשינה זה הדבר היחיד ששומר על עמ“י

כשהשכינה אחור באחור או פנים בפנים, האור הזה מאיר לעמ“י אבל בהעלמה גדולה מאוד, הוא לא ניכר. מתי הוא מתגלה ולא רק שהוא מתגלה אלא אומר רבינו האר“י שזה הדבר היחידי ששומר על עמ“י בזמן הדורמיטא, השינה או המעבר – זה הדבר היחיד ששומר. אומר רבינו האר“י שהאור של צדיק האמת שנקרא אור יסוד אבא, בפורים זה מרדכי, בזמן השינה זה הדבר היחידי ששומר על עמ“י. ז“א שבזמן הזה לא יהיה לעמ“י כוח או זכות של התורה, של המצוות ושל המעשים טובים, זה לא שלא יהיה בכלל אלא בזמן הזה יהיה קטרוג מאוד גדול כנגד עמ“י, ואין מי שישמור על עמ“י בזמן הזה רק הבחינה של האור של צדיק האמת. מפה אנחנו רואים את הכוח של הצדיק. אמנם אנחנו לא יודעים בוודאות באיזה מצב אנחנו נמצאים כרגע, יש סימנים כדי לנסות להעריך, אבל צריך לדעת שבוודאות רק צדיק עם רוח הקודש יכול לדעת את זה, אנחנו לא יכולים לדעת בוודאות באיזה מצב אנו..

התחברות הצדיק דלעילא והצדיק דלתתא

היום לפי המצב זה נראה שהמצב של הדורמיטא רק מחריף בכל יום ורבינו האר“י מגלה לנו בשער הכוונות בפורים שהעולם המרגישים כמה הם צריכים את הצדיק, כי בלי הצדיק אי אפשר להסתדר. ב“ה יש לנו תורה, יש לנו מצוות ויש לנו מעשים טובים, הכל טוב ויפה אבל אם אין את הצדיק אז אדם לא מוצא את ידיו ואת רגליו. בברסלב יש וויכוח עתיק יומין שנקרא צדיק האמת של הדור – נגיד בקצרה שמתוך הליקוטי הלכות ותלמידי רבינו אפשר לדרוש שרבינו זה הצדיק היחידי ואפשר לדרוש שיש בכל דור ודור צדיק. ב“ה ממרחק תביא לחמה, יש לנו הרבה חלקים של התורה ולמעשה גם המדרש של אסתר וגן בפרי עץ חיים של רבינו האר“י שם כתוב במפורש שבכל דור ודור יש צדיק דלעילא שהוא כבר נפטר מהעולם ויש צדיק דלתתא, והעיקר של התיקון של העולם זה ההתחברות של הצדיק דלעילא והצדיק דלתתא

שאל: יש צדיק בדור שיכול להתפלל למטה

רבינו האר“י אומר בלשון מפורשת שבכל דור ודור יש צדיק שמהלך כנגד בני דורו והצדיק הזה מקבל מהצדיק שכבר נפטר מהעולם – הוא כותב את כל התורה הזאת. למעשה גם פה בעניין של מגילת אסתר זה כתוב די מפורש. אליהו הנביא שהלך ועורר את האבות בגזירת המן עד שהוא הגיע למשה רבינו. הוא אמר למשה רבינו: תעמוד בתפילה יש גזירה נוראית על עמ“י. משה רבינו שאל אליהו הנביא: יש צדיק בדור שיכול להתפלל למטה? אמר לו אליהו הנביא: כן, ומרדכי שמו. אמר לו
משה רבינו: אם כך תלך ותגיד לו שיתפלל למטה ואני אתפלל למעלה. זה מדרש מפורש של הצדיק דלעילא והצדיק דלתתא. למעשה זה מושג של הזוהר הקדוש..

זה כמו שלפני הבוקר זה שיא החשיכה…

הזוהר אומר שתמיד יש צדיק דלעילא וצדיק דלתתא. בדור שלנו ממש רואים את בעין אמיתית. על בצדיק דלתתא יש את ההסתרה הכי גדולה כי ברגע שיש את ההסכמה על הצדיק דלתתא הוא כבר ימשיך את כל התיקונים ואת כל ההשפעות, ואם לא מתחברים איתו אז הוא ובני דורו צריכים לבוא בגלגול אחר גלגול עד שיכירו בצדיק דלתתא. למעשה ככל שמתקרב זמן הגאולה אז הדורמיטא לפני החזרה להיות פנים בפנים, החשכה הולכת ומתגברת. כמו שלפני הבוקר זה שיא החשיכה, היום ממש רואים את זה בחוש איך כל העולם כמעט לא יודעים איפה זה צד שמאל ואיפה זה צד ימין, כולם מבולבלים ברגש, בתאוות, כולם מפחדים, הכל בכל מכל קורה

המלחמה של מרדכי כנגד המן עד התלייה

בדור שלנו לא רק שהגלים לא הולכים ונחלשים אלא הם הולכים ומתגברים, אנחנו לא יודעים מה לשיר או ’אל אל אל אוקראינה‘ או ’אל אל אל רוסיה‘ אם נשיר אל אוקראינה יכול להיות שפוטין לא יתן לנו להכנס ולהגיע לאומן, אי אפשר לדעת מה יהיה. רואים ממש כמה שהעולם הולך ומשתגע. דרך אגב יש עוד נקודה מאוד מעניינת אם נשים לב, המלחמה של מרדכי כנגד המן עד שתלו אותו, זה היה תקופה ארוכה, המלך מגדל את המן, הקב“ה מגדל את המן, ז“א שהוא מקבל השפעות, הוא העשיר הכי גדול, יש צו-מלכותי שכאשר רואים את המן צריך  להשתחוות לו. מרדכי לא רק שהוא לא משתחווה אלא הוא עוד מתגרה בהמן הוא מראה לו את הסוליה של הנעל היה כתוב שמה שהמן הוא עבד של מרדכי. כשנגזרה הגזירה
כל עמ“י באו למרדכי ואמרו לו: למה אתה מצער אותנו? למה אתה מתגרה בהמן??

מרדכי ידע את השורש של הגזירה – פחד

מרדכי אמר להם: למה ציפיתם? שאני אשתחווה לו? יש לו צורה על ע“ז. אמרו לו: אתה לא חייב להשתחוות לו אבל למה אתה חייב לחכות לו כל פעם שהוא עובר בדרך? למה אתה מתגרה בו? תלך הצידה. מרדכי לא ענה להם. אתם לא מבינים שהגזירה היא לא של המן. וכי להמן יש כוח לגזור גזירות על עמ“י? למה נגזרה הגזירה? בגלל שעמ“י נפל ליראה נפולה והשתחווה לפסל בימי נבוכדנצר. אמר להם מרדכי: אתם מפחדים מהמן. אני לא מפחד, מרדכי ידע את כל אשר נעשה בשער המלך. מרדכי יודע את השורש של הגזירה. הגזירה היא על פחד. פחדתם מנבוכדנצר כשהשתחוויתם. כדי לבטל את הגזירה אני חייב לבטל את הקטרוג
של הפחד שלכם, לכן אני מתגרה בו. ביטול הגזירה יהיה דווקא מזה שאני מתגרה בו

לא זע אצלו מיתר הכי קטן בלב מהפחד

להמן אין כוח לגזור גזירות אלא הקטרוג הוא זה שממשיך עלינו גזירות והקטרוג הוא שעמ“י פחד מנבוכדנצר והשתחוו לפסל, עכשיו חייב להיות משהו כנגד זה כדי לבטל א תזה, אין הדין נמתק אלא בשורשו, לכן אני חייב להתגרות בו. רואים שהצדיק שהוא בחינת יסוד אבא, אחת העבודות הכי עמוקות שלו זה להכנס ולהתגרות בס“א מה שלאף אחד היום אסור לעשות את זה ואסור לו להרגיש שום פחד מהסטרא אחרא ואז הוא מבטל אותה לגמרי. לכן כתוב בפעם הראשונה ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה אבל בפעם השנייה כשהמן יצא מהמשתה כתוב ומרדכי לא קם ולא זע. בפשטות לא זע זה לא זז. אבל אם כתוב לא קם אז למה כתוב לא זע? אלא כתוב בספרים הקדושים שהמילה זע זה הולך על הלב של מרדכי שראה את המן בשיא גדולתו ובשיא עוצמתו ולא זע אצלו מיתר הכי קטן בלב של איזה פחד ממנו ובזה הוא ביטל את המן.