שאלה: מנהג כמה עדות שקודם אירוע שמחה של משפחה (חתונה וכדו') הולכים לקברי בני המשפחה (סבא, סבתא) כדי להזמינם לאירוע, וישנם כאלה שגם מניחים ההזמנה ממש על קברם. האם יש מקור וטעם למנהג זה, והאם יש לקיימו?
תשובה: תחילה יש להקדים, שאין ללעוג לכל מנהג אף אם אינו מובא בהלכה. אולם מאידך חובה עלינו לברר מקור וטעם לכל מנהג, ואם רואים שמנהג זה גורם לאיסור יש לבטלו, אך אם אדרבה יוצאת איזו תועלת למנהג זה, בודאי שיש להמשיך בו, אך אין חיוב בזה. (וידוע המעשה עם הרמ"א והובא בספר ימי טוהר עמ' קמח)
והנה מקור מנהג זה הוא בדברי הזוהר (פנחס ריט:) וז"ל (בתרגום) "כתוב ישמח ישראל בעושיו, אותה שמחה של ישראל אינה אלא בעושיו. בעושיו, בעושו מבעי ליה? (פי', בלשון יחיד ולא בלשון רבים) אלא אלו הקדוש ברוך הוא והשכינה ואביו ואמו, שאף על גב שמתו הקדוש ברוך הוא עוקר אותם מגן עדן ומביא אותם עמו לאותה השמחה, ליטול חלק של שמחה עם הקדוש ברוך הוא והשכינה וכו'". ושם אמרו עוד (רכ.) "ואף על גב שאביו ואמו נפטרו מן העולם, הם שמחים בכל שותפות, שבשעה שאדם משתף להקדוש ברוך הוא בשמחה שלו, הקדוש ברוך הוא בא לגן עדן ועוקר משם לאביו ולאמו שהם שותפים בו, ומביא אותם עמו לאותה שמחה, וכולם נמצאים שם ובני אדם אינם יודעים. אבל בשעת צערו של אדם הקדוש ברוך הוא נמצא אצלו לבדו, ואינו מודיע זאת לאביו ולאמו", עכ"ל.
הרי מבואר בדברי הזוהר, שבעת שמחה שיש לאדם מגיעים גם הוריו שנפטרו מכבר ומשתתפים בשמחתו. אלא שמדברי הזוהר למדנו עוד כמה פרטים בזה: א- רק באביו ואמו שייך דבר זה ולא בשאר קרוביו כגון סבו וסבתו או דודים. ב- לא מבואר בדברי הזוהר שדוקא בשמחת נישואין באים נשמת ההורים, אלא בכל שמחה. וידוע שאלו שנוהגים לעשות כן, נוהגים לעשות כן רק בשמחת נישואין. ג- מבואר בדברי הזוהר שאביו ואמו באים לשם דוקא בזמן שהאדם משתף להקב"ה בשמחתו, דהיינו שהשמחה נעשית בקדושה ובטהרה, ולא שמחה של פריצות והוללות.
וראיתי להגאון רבי חיים דוד הלוי זצ"ל בשו"ת עשה לך רב ח"א (סי' נ) שנשאל בזה והשיב שאין ההזמנה הכרחית, כי גם בלא זה באים הקרובים, אולם הנהיגו מנהג זה כדי לחזק בנו את האמונה בהשארות הנפש, עכ"ד.
ויש להוסיף, כי יש הנוהגים לעשות השכבה לנפטרים (אפילו לאחר שנת פטירתם, וגם אם אין חל אז תאריך האזכרה שלהם) בשמחות של צאצאיהם, כגון בשבת חתן וכדו', ומקור מנהג זה בדברי הזוהר הנ"ל שבשעה שיש שמחה לאדם בעולם הזה, הקב"ה לוקח את הוריו מגן עדן ומביאם עמו ליטול חלק בשמחת צאצאיהם. ובקונטרס היחיאלי (מאמר בית השם דכ"ו ע"א) ביאר שם דברי הזוהר שזה דוקא כשהאדם משתף את הקב"ה בשמחתו, דהיינו שנותן צדקה לעניים יראים וצנועים. וכ"כ בספר מורא הורים וכבודם (פי"ד סעי' לג), שמנהג נכון הוא לעשות השכבה בשמחות בשעת העליה לתורה, ושכן שמע מהגרב"צ אבא שאול. וכ"כ בספר יקרא דחיי (סי' יח סעי' מח).
בסיכום: יש הנוהגים לילך אצל קברי הוריהם כדי להזמינם להשתתף בשמחת נישואי בני משפחתם וכדו', והנוהגים כן רשאים להמשיך במנהגם, שיש להם על מה לסמוך. אולם אין כל חיוב לעשות כן.
