פרשת משפטים תשפ"ו | ע“י אמונת חכמים זוכים למשפט אמת ח"ב

Getting your Trinity Audio player ready...

בשבוע שעבר התחלנו ללמוד את תורה ס“א בליקוטי מוהר“ן שנקראת ’חדי רבי שמעון‘ ובעזרת השם נמשיך את התורה הזאת – בתחילת התורה רבינו אומר כך: על ידי אמונת חכמים יכולין להוציא משפטנו לאור. כי משפט הוא עמודא דאמצעיתא (פתח אליהו), הינו בחינת דרך הממוצע, שאינו נוטה לימין ולשמאל. וזה זוכין על ידי אמונת חכמים, שהוא בחינת (דברים י"ז): ’לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל‘. ועל כן, על ידי זה יוצא המשפט ברור כנ"ל, בבחינת: ’משפטי אמת‘.

אין זמן עכשיו לשמוע סיפור

ע“י משפטי אמת אדם יכול להוציא ממה שהוא לומד עצות הלכה למעשה – ר‘ נתן כותב שעיקר הלימוד שאנחנו לומדים זה שנוכל להוציא מזה עצות הלכה למעשה. אנחנו נמצאים בתוך מציאות של בירור, מאבק והתמודדות ואם אנחנו לא יודעים איך להתנהג נכון בתוך המציאות שבה אנחנו נמצאים אזי העיקר חסר, משל למה הדבר דומה? לאדם שנמצא בתוך מלחמה, עכשיו אם נבוא ונלמד אותו רעיון מאוד-מאוד יפה, זה מה שהוא צריך לדעת עכשיו? עכשיו הוא צריך לדעת מה הוא צריך לעשות כדי להינצל ולנצח במלחמה, אין לו עכשיו זמן לשמוע איזה סיפור מאוד יפה, הוא צריך לשמוע דברים הלכה למעשה – כך גם בעולם הזה, אנחנו נמצאים בתוך מלחמה ואם התורה שאנחנו לומדים לא יורדת אצלנו הלכה למעשה אז העיקר מהלימוד חסר, לכן רבינו אומר שהבירור והבחינה שעל-ידה אנחנו יודעים שהלימוד שלנו זה לימוד אמת והמשפט זה משפט אמת, זה ע“י שאנחנו מוציאים מזה הנהגות ועצות הלכה למעשה איך להתנהג לפי מה שבאמת הקב“ה רוצה מאתנו. המבחן והבירור אם הלימוד שלנו זה לימוד אמת זה לפי העצות הלכה למעשה כי אם אנחנו לא מוציאים עצות הלכה למעשה אז העיקר חסר – רבינו אומר פה בתורה שהיסוד הראשון שזוכים לזה זה ע“י אמונת חכמים. בשבוע שעבר דיברנו על זה ונעשה חזרה קצרה, היסוד הראשון של אמונת חכמים זה קודם כל להאמין שהתורה אמת ומשה אמת – משה אמת ותורתו אמת, משה קיבל תורה מסיני ומסר לנו אותה.

גם אם רואים מחלוקות, קושיות וסתירות

היסוד השני של הדבר שנקרא אמונת חכמים זה להאמין שהתורה שבע“פ זה גם תורה א-לוקית. בעל ’השומר אמונים‘ אומר שאם אדם חושב שיש איזה דבר אחד בכל הש“ס שהוא לא מכוון עם סודות ודברים עליונים מאוד, זה כפירה. החלק
השני של אמונת חכמים זה להאמין שהתורה שבע“פ היא אמת, הכוונה א-לוקית, גם אנחנו רואים מחלוקות, קושיות וסתירות, עם כל זה, זה בעצם בא הכל מהקב“ה..

תנאים ואמוראים

רבינו האר“י הקדוש כותב שכל דברי התנאים והאמוראים זה דברי השם, אז למה יש בזה מחלוקות? כי ככה זה ההנהגה של הקב“ה – זה בחינה שנייה של אמונת חכמים. הבחינה השלישית זה האמונה בצדיק ורבינו מדגיש את היסוד הזה הרבה בתורה הזאת, למעשה אנחנו אומרים שהתורה אמת, אז שואלים למה צריך לדבר כ“כ הרבה  על הצדיק? אם יש לנו תורה ויש לנו ספרים אז מה המקום של הצדיק בכל המהלך הזה?

להאמין בתורה שבעל-פה

למה צריך את הצדיק אם יש לנו כבר תורה ויש לנו ספרים? צריך לדעת שאפילו שיש תורה שבכתב ותורה שבע“פ ויש לנו ראשונים ואחרונים וספרי מוסר וחסידות, בלי הצדיק אנחנו יכולים לטעות בלימוד שלנו – אעפ“י שהתורה היא אמת, אנחנו יכולים לטעות בהבנת התורה ולהגיע למסקנות לא נכונות לכן העניין של הצדיק זה למעשה מי שמלמד אותנו את התורה בדרך האמתית, הוא מברר לנו את הלימוד הנכון של התורה – כל זה בעצם הבחינה של אמונת חכמים, להאמין בתורה שבכתב, להאמין בתורה שבע“פ ובצדיקים האמתיים שמלמדים אותנו איך ללמוד את התורה בצורה הנכונה – זה היסוד הראשון של תיקון המשפט, אמונת חכמים. בהמשך רבינו מדבר על היסוד השני של תיקון המשפט שזה תיקון עמוד האמצע, לא נוטה לימין ולא נוטה לשמאל, ואז רבינו אומר שע“י זה יוצא לאדם עצות נכונות ואמתיות – אם הוא אדם ששייך רק לעצמו אז הוא ידע איך להתנהג אבל בד“כ רובנו ככולנו, תמיד יש אנשים שקשורים איתנו, לפחות אצל כל אחד שזכה ב“ה להתחתן ולהקים בית אז האישה והילדים צריכים ללכת לפי דעתו, אז רבינו אומר שהעצות שמתגלות בתיקון המשפט זה צריך להיות לא רק  בשבילו לעצמו אלא גם לנשמות שקשורות איתו וככל ששורש הנשמה של האדם יותר גבוהה ככה הוא צריך להשפיע על יותר ויותר אנשים

העליונים והתחתונים מקבלים מהצדיק

בהמשך התורה רבינו אומר שיש בכל דור ודור צדיק אחד שכל התורה של הדור, הכוונה לכל העצות וכל הדעת של הדור, עוברות דרכו והוא הנשמה המשפיעה לכל הדור, ובאמת רבינו אומר עוד נקודה שהצדיק של הדור משפיע לא רק לדור אלא גם לעליונים ולתחתונים, גם עולם המלאכים צריך לקבל מהצדיק, במקום אחר רבינו אומר שלומדים את זה משתי החלומות של יוסף הצדיק. בתיקוני הזוהר (תיקון ע‘) כתוב שיוסף חלם חלום אחד ששמש, ירח ואחד עשר כוכבים משתחווים לו
וחלום שני זה עם האלומות – מכאן שהעליונים והתחתונים מקבלים מהצדיק שבדור

הדור שלנו לא דומה לדור לפני 100 שנה

צריך לדעת שגם למעלה לומדים תורה, זה נקרא תורה דלעילא, גם במתיבתא דרקיעא יושבים מלאכים ונשמות של צדיקים ולומדים תורה, לא הכל גלוי וידוע וגם שם צריך ללמוד – כמובן שזה הכל רוחני, זה מציאות אחרת אבל גם שמה צריך משפט אמת ועצות והנהגות נכונות לפי בחינת המציאות העליונה בעולמות הרוחניים העליונים. ככל שהצדיק הוא יותר בחינת כללות הצדיקים, ובכל דור ודור יש את צדיק הדור, ואחת לכמה דורות יש צדיק שכולל הרבה דורות כמו שכתוב בהקדמה של
הרמב“ם למשניות, אז ככל שהצדיק הוא יותר כללי, עליונים ותחתונים צריכים לקבל דרכו את התורה וזה בעיקר עצות הלכה למעשה. אז בעולם שלנו אנחנו מבינים מה זה עצות הלכה למעשה – איך הדור שלנו בכללות ואיך כל אחד מאתנו בפרטיות
צריך להתמודד עם כל המלחמה, הבירורים והניסיונות שעוברים עלינו וזה
משתנה מדור ולדור ומאדם לאדם, כי הדור שלנו לא דומה לדור שהיה לפני מאה שנה

פתאום אדם מרגיש שהוא בתוך מדבר

צריך כל הזמן לחדש את התורה ואת העצות לפי המציאות של הדור ויש בזה חידוש מאוד מעניין שגם למעלה צריכים את הצדיק שיתן להם עצות ויסביר להם דברים ויפסוק להם הלכה והצדיק שבדור פוסק להם הלכה – נגיד 2 ראיות לדבר, ראייה אחת זה בתורה כ“א בליקו“מ שם רבינו מדבר על זה שלכל אדם יש בחינה של מקיפים ופנימיים. פנימיים זה מה שיש לאדם כרגע, הכוונה לשכל שיש לאדם כרגע והלב שיש לאדם כרגע, זה נקרא האור הפנימי, כי זה מה שאנחנו מבינים וזה מה שאנחנו מרגישים. אז מה שאדם מבין ומרגיש זה נקרא אור פנימי, אבל רבינו מסביר שם שגם לכל אדם יש מקיפים ואנחנו צריכים להפוך את המקיפים לפנימיים, דהיינו להפוך שכל חדש ולקבל לב חדש, כל הזמן להתחדש. כל העניין שלנו זה כל הזמן לעלות מדרגה לדרגה, אבל רבינו אומר שם שלפעמים המקיפים מסתלקים מהאדם ואז איך אנחנו מרגישים? אדם מרגיש שהוא פתאום בתוך מדבר או שהוא מרגיש שהמדבר בתוכו..

מה זה הקופסאות האלה?!

הכל שומם, אין לו חיות ואין לו שמחה, הוא לא יכול לחשוב על שום דבר והוא בקושי זוכר איך קוראים לו. פעם סיפר לי איזה יהודי שהוא קם בבוקר, הסתכל על התפילין ולא הבין מה זה 2 הקופסאות השחורות האלה עושות אצלו על השולחן, הוא אמר לי ככה: אתמול בבוקר הנחתי תפילין והרגשתי בהיכל של רשב“י, היום אני בכלל לא מבין מה זה – רבינו אומר שזה נקרא הסתלקות המקיפים ואז החיות והאור של האדם מסתלקים ממנו ואנחנו יודעים שמדי פעם בפעם אנחנו עוברים את המציאות הזאת – אז רבינו אמר תורה שלימה מה אנחנו עושים במציאות הזאת שהמקפים מסתלקים – אחרי שרבינו אמר את כל התורה הזאת יש מאמר מוסגר שהוסיף ר‘ נתן ושם הוא אומר שאת הקושייה הזאת הקשו במקום שהקשו ורבינו אמר על זה תירוץ. באיזה מקום הקשו?

..את הקושייה הזאת הקשו גם למעלה

בחיי מוהר“ן ר‘ נתן מסביר באיזה מקום הקשו את הקושייה ולמי רבינו תירץ את זה – ר‘ נתן כותב שהוא שמע מרבינו שאת הקושייה מה עושים כשהמקיפים מסתלקים שאלו במתיבתא דרקיעא, מסתבר שגם להם יש את השאלה הזאת ורבינו אמר לר‘ נתן שבתורה שאמרתי לא כיוונתי אליכם אלא כיוונתי לתרץ להם את הקושייה הזאת, ז“א שהצדיק שבדור מתרץ גם למעלה את הקושיות, זה מקור אחד. יש עוד מקור מאוד-מאוד חזק וזה גמרא מפורשת במסכת בבא מציעא דף פ“ו שם עלתה שאלה לגבי הלכות צרעת, יש סימנים לצרעת וזה בהרת לבנה (כתם לבן בעור) ובתוך הבהרת צומחת שערה לבנה, אומרת הגמרא שזה הסימן לצרעת אבל קודם צריך שיהיה בהרת ואח“כ שערה לבנה – הגמרא שואלת מה הדין אם יש לו ספק מה גדל קודם על העור?

אז שלחו שליח שיביא את רבה בר נחמני

-האם היה קודם בהרת לבנה ואח“כ שערה לבנה או הפוך – ספק. הגמרא אומרת שהסתפקו בשאלה הזאת ובספק הזה הסתפקו גם במתיבתא דרקיעא – מי היו שם הבעלי מחלוקת? אומרת הגמרא שהקב“ה אמר שאם יש ספק מה קדם אז הדין שהוא טהור, וכל חכמי מתיבתא דרקיעא אמרו שהוא טמא – מחלוקת למעלה, וזה פלא גדול שמותר לחכמים לחלוק על הדעה של הקב“ה במתיבתא דרקיעא, זה גמרא מפורשת. לא ידעו מה לעשות, החכמים למעלה לא הסכימו להתבטל לדעת של הקב“ה והקב“ה לא הסכים להתבטל לדעתם של החכמים, כי אי אפשר להגיד על הקב“ה יחיד ורבים כי דעתו של הקב“ה זה תמיד כדעת רבים בוויכוח בין חכמים. שאלו במתיבתא דרקיעא מה נעשה עם השאלה הזאת? אמרו שיש צדיק בארץ שנקרא רבה בר נחמני והוא הפוסק הכי גדול בהלכות צרעת, אין ברירה חייבים להביא אותו למעלה כדי לשאול אותו את השאלה הזאת. שלחו שליח שיביא אותו למעלה והוא פסק כמו הקב“ה, טהור. מכאן אנחנו לומדים שהצדיק בארץ יכול גם לפסוק למעלה ולגלות להם חידושי תורה וכן הלאה – זה מה שרבינו אומר על אמונת חכמים

קושיות מאוד-מאוד גדולות על הצדיק

בהמשך התורה רבינו אומר שכדי שהצדיק יוכל להדריך אותנו ולדעת בדיוק את העצות האמתיות ששייכות אלינו הוא חייב לדעת גם מה קורה למעלה כי באמת התורה המבוררת ביותר והאמתית ביותר ששייכת לדור שלנו היא קשורה עם התורה דלעילא. כשהצדיק יודע את כל מה שקורה במהלכים הרוחניים העליונים והוא מבין מה שקורה למעלה אז התורה שלו בארץ היא הרבה יותר מבוררת לכן אומר רבינו שהרבה פעמים יש קושיות מאוד-מאוד גדולות על הצדיק, מדוע? כי אנחנו לא יודעים מה אומרים למעלה, אין לנו מושג בתורה דלעילא ואנחנו לא מבינים את זה, הצדיק מוריד את התורה למטה מלמעלה,
זה נקרא יחוד של החוכמה העילאה עם החוכמה התתאה..

בחינת רוח הקודש ונבואה

אומר ’ביאור הליקוטים‘ שלכן קשה לנו מאוד להבין
את הצדיק מכיוון שהוא לא מוריד את זה משכל, גם אם היינו חכמים עדיין היינו חכמים בחוכמה תתאה, חוכמה עילאה זה כבר השגות א-לוקות, זה בחינת רוח הקודש ורוח של נבואה. אין נבואה ואין רוח הקודש אבל במקום אחר רבינו אומר שיש בחינה של הדבר הזה, לכן הרבה פעמים קשה לנו מאוד להבין את הצדיק – אומר ביאור הליקוטים שלכן רבינו נקט פה בלשון אמונת חכמים, לא ללמוד מהחכמים אלא קודם כל להאמין בחכם. רבינו הדגיש את הנקודה להאמין בחכם כי יהיה לנו הרבה קושיות,
בהכרח שיהיה לנו הרבה קושיות כי הוא ממשיך את התורה שלו מבחינת תורה דלעילא

יהודי שלומד ליקו“מ, גמרא ומתבודד…

כשאנחנו זוכים להאמין בחכמים ובצדיקים האמיתיים, זה היסוד הכי גדול שעוזר לנו שהמשפט שלנו יהיה משפט אמת, אנחנו נוכל לברר את המשפט הזה. בוודאי שעיקר הניסיון והבירור שלנו, ובדור שלנו אנחנו רואים את זה כי זה הולך ומתגבר בעולם, זה העניין של רבינו – להתחבר עם התורה ועם הדעת של רבינו אפילו שלא תמיד אנחנו מבינים והרבה פעמים יש בתוכנו גם הרבה התנגדויות לתורה של רבינו. בוודאי שזה מעלה גדולה ועליונה ועצומה אבל גם אם אדם נוסע כל שנה בראש השנה לאומן זה עדיין לא הכרח שבוודאי הוא מבוטל באמת לרבינו, איך זה יכול להיות? הייתי לפני כמה זמן בבעיה של שלום בית, ב“ה הבעל הוא יהודי שלומד ליקו“מ, גמרא ומתבודד, אמרתי לו: למה אתה לא מקיים קצת בבית את העצה של רבינו שאומר ישמע בזיונו ידום וישתוק? הוא אמר לי: מה שרבינו אמר הוא לא התכוון למצב שלי. אז הבנתי איך אפשר ללמוד ליקו“מ אבל כשזה מגיע למעשים אז ’רבינו לא דיבר על המצב הזה‘

חלה מהפכה עצומה בדעת של הדור!!

צריך להתפלל הרבה על הנקודה של אמונת חכמים שהקב“ה יזכה אותנו באמת להתבטל לדעת של הצדיק ולזכות לזה – באמת ברוך השם יש הרבה מאוד סיעתא דשמייא בדור שלנו לכן התפילות גם מאוד עוזרות בדבר הזה אבל צריך לדעת שבשלושים שנה האחרונות חלה מהפכה עצומה בדעת של כל הדור בהתקרבות לרבינו, אני זוכר שלפני פחות משלושים שנה העולם לא יכול היה לקבל את הדעת של רבינו, ממש היה התנגדויות תורניות של תורה במיוחד על שני דברים, דבר אחד זה התחזקות ברצונות, גם אם קשה לאדם עכ“פ תתחזק ברצונות, תדבר על זה ותחזק את זה. אני רוצה להגיד לכם שהיום ברוך השם הנקודה של הרצון היא כ“כ מאירה וברורה בדור שלנו, לפני פחות משלושים שנה מי שהיה מדבר ככה היה נקרא ע“י דעת תורה מדבר דברי כפירה, אמרו מה ז“א תרצה? תעשה. אין כזה דבר, אם אתה באמת רוצה אתה תעשה – היום בדור שלנו כולם כבר יודעים שזה לא ככה, בדור שלנו יודעים שבין המציאות של הרצון לבין המציאות של המעשה יש הרבה פעמים איזה ואדי שצריך לעבור והרבה פעמים יש את הדבר הזה. מכיוון שיותר ויותר מתקרבים לצדיק אז הדעת מתגלית בעולם, נקודה נוספת זה העניין של נקודות טובות

קודם כל נחתוך אותו קצת לגזרים ואז..

אני זוכר שגם העניין של להסתכל על נקודות טובות שיש בכל יהודי, היה בהעלמה ובהסתרה עצומה – איך תסתכל על נקודות טובות במישהו שהוא עושה בעיות? תראה הוא בעייתי, קודם כל צריך חרב חדה, נחתוך אותו קצת לגזרים ונעשה ממנו שתי וערב ואח“כ נסתכל עליו על נקודות טובות – קודם כל זה היה תוכחה והקפדה. היו דורות שזה באמת היה אמת לגביהם, בדור שלנו בפרט מי שמתעסק בחינוך של בחורי ישיבות וילדים יודע שאם ילכו עם מידת תוכחה כמו שהיה לפני 20 או 30 שנה הילד פשוט מתפרק – בסדר, אתה רוצה להוכיח אותו בצורה קשה? תכין לו עכשיו כמה קונטיינרים של ריטלין שהוא יהיה רגוע בתוכחה הזאת, הנשמות לא מסוגלות לסבול את זה והיום כל אנשי החינוך רואים את הדבר הזה, אם מדברים קשה הילד פשוט כבר לא מתפקד..

לפעמים זה הלב שמתנגד

היום הדעת של הצדיק יורדת ומתגלית בעולם וכל זה
בזכות שיש התחזקות באמונת חכמים שביסוד הראשון
זה להתקשר עם התורה של רבינו. בעצם מי שמתנגד
הרבה פעמים לדעת של הצדיק זה הלב שלנו, הוא לא
מקבל את זה שבכל מקרה צריך לקבל את ישמע בזיונו
ידום וישתוק, זה לא נכון. לפעמים מאוד קשה לקיים
את העצות של רבינו  אם זה עניין של נקודות טובות
או להסתכל בעין טובה, לשפוט כל אדם לכף זכות, לעבוד הרבה יותר על הנקודה
של לראות את הטוב בשני בפרט כשזה אנשים שקרובים אחד לשני כגון
הורים, ילדים, אחים, בעל ואישה או חברים טובים, לפעמים זה מאוד קשה לקיים
את העצות האלה ואז יש לנו עבודה לקיים את מה שרבינו אומר פה אמונת
חכמים ולהשיב את זה אל הלב, זאת-אומרת משלב לשלב יותר ויותר לחיות את זה..

עולים עשנים סרוחים למוח ומבלבלים

בהתחלה אנחנו לומדים את זה וזה עדיין נקנה בשכל, העבודה שלנו זה לקנות את זה בלב וזה כמובן עבודה של שנים, זה לא עבודה של יום אחד וגם לא של שנה אבל ככל שאנחנו זוכים יותר להשיב את זה אל הלב ולקיים את התורה של הצדיק אז רבינו אומר שמתברר לנו משפט האמת, אנחנו יודעים איך לשפוט ואיך להסתכל על הדברים במשפט אמת – זה היסוד הראשון שרבינו אומר. אבל אם אדם פוגם באמונת חכמים אזי עולים עשנים סרוחים אל המוח ומערבבים ומבלבלין דעתו ואזי אינו יכול להוציא משפטי אמת ויוצא לו משפט מעקל, בבחינת ’משפטים בל ידעום‘..

דואג האדומי פגם באמונת חכמים….

רבינו ממשיך ואומר שכשאדם פוגם באמונת חכמים אזי אין לו עצות אמתיות, הדעת שלו לא מבוררת הן מבחינת הלכה למעשה איך להתנהג ביום-יום וגם מצד לימוד התורה עצמה, הוא לא ידע לברר את ההלכה באמת שלה. רבינו מביא לדוגמא את דואג האדומי שפגם באמונת חכמים כי הוא חלק על דוד המלך אז רבינו מביא את הגמרא שאומרת שדואג שהיה אביר הרועים והיה מגדולי חכמי-ישראל באותו הדור אבל בגלל שהוא חלק על דוד המלך הוא הוציא פסק הלכה לא אמיתי, הוא דן את דוד המלך שאסור לו לבוא בקהל, הכוונה שאסור לו להתחתן עם יהודייה. הפסק האמיתי ששמואל הנביא פסק זה שדוד המלך מותר לבוא בקהל אבל דואג האדומי שהיה מהחכמים הגדולים באותו הדור למד הלכה למעשה שדוד אסור לבוא בקהל – רבינו מביא את זה כדוגמא להראות שכשאדם פוגם באמונת חכמים אז הלימוד שלו זה לא לימוד אמיתי זה לא מכוון באמת לאמת של התורה ולאמת של הקב“ה. ביאור הליקוטים אומר שהדוגמאות שרבינו מביא צריך להסתכל גם על הדוגמא עצמה,
פה בכלליות דואג האדומי למד הלכה לא לפי האמת של ההלכה אבל יש פה עוד רמז:

הוא גם ימצא בצדיק פגמים וחסרונות

ביאור הליקוטים אומר שכשאדם פוגם באמונת חכמים אז לא רק שהוא לא מחזיק את הצדיק כצדיק אמיתי אלא יתר על כן הוא גם יפסול אותו, אז הוא ימצא בצדיק האמת פגמים וחסרונות, ז“א לא רק שהוא יגיד שהוא לא צדיק אלא לפי ביאור הליקוטים הוא גם יפסול אותו ויגיד שהוא לא מצד הקדושה – זה עוד בחינה של פגם
אמונת חכמים. רבינו אומר לנו פה שכשאדם פוגם באמונת חכמים אזי עולים עשנים סרוחים אל מוחו ומבלבלין דעתו – צריך להבין מה הכוונה של רבינו, קודם כל צריך לדעת שרבינו לא התכוון לעשן כפשוטו. לא ראינו שאדם חושב ועולה עשן לתוך המוח, לא בתורה ולא ברפואה שמענו שעשנים עולים למוח אז מה זה הלשון של רבינו? קודם כל צריך לדעת שרבינו אומר את זה בלשון משל, הכוונה שיש דבר שקורה למוח האדם ורבינו קורא לזה עשנים סרוחים..

כשיש קלקול בעולם הרגש

אז מה הכוונה של רבינו? ר‘ נתן מסביר פה נקודה עמוקה בדבר הזה, כמו שאמרנו זה משל, עשנים סרוחים הכוונה שעולים רגשות אל המוח. אדם שפוגם באמונת חכמים מתחיל להיות מוצף ברגשות, יש לו הרבה מאוד-מאוד רגשות, כעס, תסכול וכן הלאה והרגשות האלה הם אלה שעושים עשנים ומבלבלים את דעתו של האדם.
כשעולם הרגש של האדם לא מתוקן הוא כועס, מפחד, עצוב וכן הלאה, הרגשות האלה הם אלה שמבלבלים את דעתו של האדם וזה הכוונה שרבינו אומר שעולים עשנים סרוחים אל המוח, פירוש הדבר שזה קלקול בעולם הרגש. כשיש קלקול בעולם הרגש אזי השכל לא מבורר..

לב שהוא קשור עם הקדושה ועם האור

יש פה יסוד מאוד עמוק שרבינו אומר שכדי שאדם יזכה לבירור המשפט האמיתי, ז“א לשכל אמיתי ולדעת אמתית ועצות אמתיות, צריך בשביל זה לתקן את עולם הרגש שלנו, כי כשעולם הרגש שלנו לא מתוקן אז ממילא גם עולם השכל לא מתוקן. רבינו אומר שע“י אמונת חכמים מגיעים לתיקון המשפט ותיקון הדעת הנכונה ורבינו מתכוון בזה שזה יעזור ויוליך את האדם לתקן גם את עולם הרגש שלו. צריך להתבונן קצת בעומק הדבר של תיקון עולם הרגש, יסוד ראשון בדבר הזה זה שצריך לדעת שעולם הרגש שלנו זה בעצם תיקון הלב, מה יש לנו בלב, מה אנחנו מרגישים בתוך הלב. עיקר התיקון של האדם זה שהוא יזכה לתיקון הלב, זה עיקר התיקון של האדם. יש לב מתוקן ויש לב לא מתוקן. יש לב שיש בו עולם רגש שהוא קשור באמת עם הקדושה ועם האור האמיתי ויש עולם רגש שהוא קשור עם הצד השני שזה הלא טוב

אחד מהסימנים זה הרצון לתת לזולת

דבר ראשון אנחנו צריכים לדעת מה זה עולם הרגש מתוקן ומה זה עולם הרגש מקולקל שיש בו הרבה עשנים סרוחים. עולם הרגש המתוקן זה בנוי בעיקר על
שתי נקודות ומתוך השתיים יוצאת נקודה שלישית, הנקודה הראשונה של
תיקון עולם הרגש זה שאדם מרגיש כלפי הקב“ה וכלפי הבריאה אהבה, רחמים וחמלה – זה יסוד ראשון. התיקון השני בעולם הרגש זה שאדם יכול להנהיג את עצמו ולקבל את כל מה שעובר עליו לטוב ולמוטב בשמחה. האהבה והשמחה זה היסודות של תיקון עולם הרגש. ברגע שיש אהבה ושמחה בעולם הרגש מיד נולדת הבחינה השלישית שנקראת הנתינה לזולת – אחד הסימנים של אור הקדושה שבלב זה הרצון לתת לזולת, כתוב שככל שאדם יותר זוכה לגדלות בדעת ובמוחין ככה
הוא יותר זוכה לחשוב על הזולת ולרצות לתת לזולת. עולם הרגש המתוקן
זה אהבה, שמחה והרצון לתת לזולת ולמעשה כל העבודה שלנו זה לזכות להגיע לזה

הלב מנהיג את המוח או המוח את הלב?

עולם הרגש המקולקל שאותו צריך לתקן זה בשלוש בחינות, אחד זה כעס והקפדה, דבר שני זה עצבות, מרה-שחורה, דיכאון וייאוש והבחינה השלישית זה פחדים וחרדות – זה נקרא עולם הרגש המקולקל ואת הבחינה הזאת אנחנו צריכים לתקן, רבינו אומר שהיסוד הראשון זה ע“י ההתחברות וההתקשרות עם הצדיק שזה אמונת חכמים. בלי אמונת חכמים אדם לא יכול לתקן את עולם הרגש שלו ואז כשעולם הרגש שלנו עדיין לא מתוקן אז הרגשות האלה שהזכרנו עולים אל המוח ומבלבלים את המוח ואז המוח לא יכול להוציא משפטים ישרים – במקומות האלה בעצם לא המוח מנהיג את הלב אלא הלב מנהיג את המוח, השליטה היא הפוכה. הלב שמוצף ברגשות שליליים מיד אומר למוח: תצדיק אותי ותוריד לי תורות למה אני צודק ומה אני צריך לעשות עם המציאות הזאת – בעוונותינו אנחנו יודעים שהרבה פעמים אנחנו נמצאים במקום הזה. צריך לדעת יסוד מאוד גדול שברגע שהלב לא נמצא ברגעי-השקט ומנוחת הלב אז אין דעת אמתית במקום הזה, אנחנו צריכים לדעת את זה ככלל וכיסוד לחיים, יש מצבים שאנחנו לא יכולים להתגבר
על הרגשות שיש בתוכנו, רק צריך לדעת שמה שאני חושב באותו זמן זה לא אמת..

תמצא לי עכשיו סיבות למה זה בסדר

יש ספר שנקרא ’חזון איש‘ שם אומר החזון איש שהאמת מתגלית לאדם ברגעי שקט הנפש והלב. לכן לפעמים אדם צריך לברר איזה נקודת אמת, העצה היא שתלך להתבודד ותביא את עצמך למצב של שקט הנפש. רק בשקט הנפש אתה יכול להוציא באמת משפט ועצה אמתית מה אתה צריך לעשות בדבר הזה. הרבה
פעמים רואים שאם אדם קצת סוער ברוחו אזי לא משנה מה שהוא יחשוב עכשיו הוא לא ידע את האמת, אתה חייב את רגעי השקט והשלווה הנפשית ואז אתה יכול לחשוב על הנושא הזה ולדעת עצה אמתית. זה מה שרבינו אומר פה העניין של העשנים הסרוחים שזה הצפה של רגשות שבאותו זמן עולים אל המוח, הכוונה שהם אומרים למוח: תצדיק אותנו, תמצא לי עכשיו סיבות למה זה בסדר שאני כועס ולמה אני צודק שאני עצוב ולמה אני צודק שאני מפחד והמוח מוכן לשרת את הלב במצב הזה אבל צריך לדעת שכל המשפטים וכל העצות במצב הזה זה לא אמת.

לב מתוקן זה אהבה, שמחה ורצון לתת

איך נוצרים העשנים הסרוחים האלה ואנחנו רואים שאנחנו נמצאים במקום הזה ואולי כל תיקון הדור שלנו זה לתקן את כל עומס הרגשות הלא-טובים שבלב,
כמעט כל תיקון הדור עומד על הנקודה הזאת. מאיפה זה מגיע? אמרנו שזירת המלחמה זה בעצם הלב. לב מתוקן זה שמחה, אהבה ורצון לתת לזולת ויש את הלב המקולקל אז המלחמה היא בעצם על הלב אבל יש 3 בחינות כלליות במלחמה הזאת שבספרי המקובלים זה נקרא נפש רוח נשמה, למעשה זה 3 בחינות רוחניות נפשיות שיש בתוכנו והמלחמה היא בשלוש בחינות האלה. יש בנפש בחינת הטוב ויש בחינת הצד השני, ברוח יש אותו הדבר וגם בנשמה יש את אותו הדבר כי זה לעומת זה עשה א-לקים. כמו שיש נפש רוח נשמה דקדושה שזה הכל אור א-לוקי שזה מאיר בנו אבל מכיוון שהקב“ה רוצה עבודה ובחירה אז יש לעומת זה 3 בחינות
של הקליפה שעומדים כנגד הנפש רוח נשמה – העבודה שלנו זה לעשות כל הזמן את הבירור בנפש רוח נשמה והצדיק הוא שעוזר לנו לדעת איך לברר את הנקודה הזאת.

כפי כמה שזה מאיר בתוך האדם כך….

בירור הנפש רוח נשמה יוצר בעצם את מציאות הלב וככל שזוכים לתקן את זה ממילא זוכים לתקן את הלב. הנפש זה כנגד התאווה, הרוח זה כנגד הרגשות שבלב והנשמה זה כנגד החוכמה שבמוח אבל צריך לדעת שגם הנפש גם הרוח וגם הנשמה הם כולם מאירים אל הלב, תיקון הנפש רוח נשמה זה לפי איך שהנפש רוח נשמה מאירים אל תוך הלב שלנו – ככל שאדם זוכה שבתוך הלב שלו יהיה יותר אהבה ושמחה אזי ממילא המוח מתחיל לגלות לאדם עצות ישרות ודעת ישרה כי כמו שהרגש השלילי מעקם את המוח שזה העשנים הסרוחים אז ככה הבחינה של אהבה ושמחה שבאה בעקבות תיקון הנפש רוח נשמה זה מוליד משפטי אמת ואז אדם יתחיל לראות את האמת ולהבין את האמת. כפי כמה שאדם מאיר בתוכו את הבחינה הזאת ככה האדם יודע להוציא משפטי אמת. רבינו אומר שהיסוד הראשון של תיקון הנפש רוח נשמה זה אמונת חכמים שזה הקשר והדביקות שלנו בצדיקים.

כל ההרס והחורבן נמשך התורה שלכם

בד“כ מי שנפל לטומאה מגיע כבר לבחינה של הנפש הבהמית ואז כל מה שהוא רוצה זה רק את התאוות הגסות של העולם הזה, ממון, כבוד, התאווה הידועה (ניאוף) וכן הלאה ואז נולדים בתוכו תורות שלמות להצדיק את הדבר הזה -זה כוח הטומאה מאז ומעולם וזה העניין של המצרים שהיו חכמים גדולים והיה להם חוכמות עצומות ונוראיות והם קיבלו וינקו את החוכמה הזאת מהיאור שהיה גם הע“ז שלהם, לכן המכה הראשונה, מכת דם, היתה ביאור – הקב“ה מראה לצד הטומאה שכל החוכמות שלכם וכל התאוריות שלכם וכל התורות שלכם רק מולידים דם, רק שפיכות דמים וכל ההרס והחורבן של העולם נמשך מהתורות שלכם.
אתם חושבים שאתם חכמים גדולים אבל אתם לא יודעים שאתם בעצם מולידים את כל ההרס של עולם. הנקודה היא שככל שאנחנו זוכים לעבוד על אמונת חכמים ככה אנחנו זוכים להתחבר עם
החוכמה האמתית כי התורה שלנו זה תורת-אמת, כי אמת יש רק אחת.