פרשת נשא | מעשה מבן מלך ובן שפחה שנתחלפו

’מעשה מבן מלך ובן שפחה שנתחלפו‘

בעזרת השם נתחיל לעסוק בסיפור מעשה מבן מלך ובן שפחה שנתחלפו מהסיפורי מעשיות של רבי נחמן מברסלב, נתחיל בקצרה את תחילת
הסיפור ובעזרת השם נעסוק בהמשך הסיפור: היו בן מלך ובן שפחה שהמיילדת
החליפה בניהם בזמן הלידה, בכלליות זה מרמז על המושג שרבינו מזכיר
בכמה מקומות בליקו“מ ור‘ נתן בליקוטי-הלכות שנקרא ’היכלי התמורות‘, עיקר העניין של המושג היכלי התמורות זה שבשעה שבאנו לעולם אז קיבלנו במתנה, חוץ מהגוף שהנשמה מתלבשת בגוף, וזה נקרא הנפש הבהמית

יהודי הוא חלק א-לוק ממעל

כל המציאות שלנו למעשה זה בירור הנשמה הא-לוקית כי יהודי הוא באמת נשמה א-לוקית וחלק א-לוק ממעל ועל זה אנחנו מודים בבוקר ואומרים להקב“ה: א-לקי נשמה שנתת בי טהורה היא, זה הנשמה הא-לוקית. אבל בגלל שהקב“ה רוצה עבודה בעולם הזה אז הקב“ה נתן לנו את הנפש הבהמית, בעבר דיברנו על זה שהנשמה הא-לוקית והנפש הבהמית זה 2 כוחות הכי מנוגדים בבריאה, הנשמה הא-לוקית רוצה את האמת, רוצה להתקרב להקב“ה, לתקן את המידות, להתרחק מתאוות מיותרות של העולם הזה, והנפש הבהמית רוצה בדיוק הפוך, זה המינוס של הנשמה הא-לוקית, לכן המלחמה היא מאוד-מאוד קשה כל ימי חיינו מכיוון שהנפש הבהמית לא מוותרת על השלטון שלה בתוכנו – ר‘ נתן כותב שעיקר הבירור הוא בשתי בחינות, מוח ולב, הכוונה לשכל והרגשה. כל קומת הקדושה זה לחשוב מחשבות קדושות, לחשוב מחשבות של תורה, של אמונה, מחשבות של התורה של הצדיק וכן הלאה, ולהרגיש בלב את ההרגשות של הקדושה שזה אהבה ויראה ושמחה. אהבה מתחלקת לשלוש בחינות: אהבת השם, אהבת התורה ואהבת ישראל. ויראה זה יראת השם ויראת ת“ח..

בירור הנשמה הא-לוקית מהנפש הבהמית

-השמחה זה השמחה שאנחנו זוכים להיות יהודים ועוסקים בעבודת השם – זה למעשה עולם הרגש שבא מצד הקדושה, זה הלב שבקדושה. לעומת זה יש את
הלב שבצד השני שזה למעשה כל הרגשות השליליים, כעס, קנאה, גאווה, הקפדה וכן הלאה. כל העבודה שלנו זה לברר את הנשמה הא-לוקית מתוך הנפש הבהמית וללמוד איך להרחיק מתוכנו את הנפש הבהמית וזה הבן מלך ובן שפחה שנתחלפו וכל הסיפור זה למעשה כל מה שעובר על עמ“י בכלל ובפרטיות על כל אחד מאתנו,
כל המעברים שאנחנו צריכים לעבור עד שנזכה לבטל את זה לגמרי. יש שאלה:
אם אדם כבר יודע את האמת, הוא יודע שהשם אמת והתורה אמת אז מדוע המלחמה היא כ“כ קשה שאנחנו רואים שלאורך ימים ושנים היצה“ר לא עוזב אותנו..

חייב תמיד לחפש

היסוד של הדבר זה למעשה יסוד בריאת העולם, רבינו האר“י הקדוש אומר שיסוד בריאת העולם זה מסוד החלל הפנוי, פירוש הדבר שכל הבריאה, בפרט אנחנו נשמות ישראל, נבראנו לתוך מציאות של חיסרון. בעולם הזה אנחנו תמיד בתוך מציאות של חיסרון ואנחנו חייבים תמיד לחפש דרכים להשלים את החיסרון, אילו הקב“ה לא היה בורא את כל כוחות היצר הרע שזה נקרא מרכבת-הטומאה, אז באופן
טבעי היינו מחפשים את השלמת החסרונות בצד הקדושה..

עכשיו צריך הרבה עבודה לזכך

יש לנו פיתויים מאוד גדולים בעולם הזה וברגע שאדם קיבל איזשהו תענוג והוא התחבר באיזה בחינה פנימית עם
היצר הרע, צריך לדעת שהוא כבר קשור עם המקום הזה, עכשיו צריך הרבה-הרבה עבודה לזכך ולהרחיק מאתנו את מציאות הרע, לוקח הרבה זמן עד שמצליחים להפריד את הנפש מהרצונות הלא-טובים. אנחנו רואים שברגע שאדם מקבל תענוג מהיצר הרע אחר-כך לוקח הרבה מאוד שנים עד שאדם זוכה לזכך את הקבלה של התענוג ומכאן נלמד למעשה את תוכנות הנפש. כל הסיפור מלמד אותנו
כמה ניסיונות וכמה קשיים וכמה התמודדויות אדם צריך להתמודד עד שהוא מפריד את עצמו מהבחינה של
היצר הרע ובפרט בדורות שלנו, זה הקושי הגדול של העקבתא דמשיחא, ההתחברות של הנשמות עם היצר הרע זה מעולם לא היה. היום למעשה החילונים מרבים לדבר
על המושג הזה של שער החמישים של גודל עוצמת
הנפש הבהמית, הם קוראים לזה ’התמכרות‘, זה מושג מקובל היום, למעשה התמכרות זה הגדרת מציאות, הנפש לא מסוגלת להיפרד מאיזשהו תענוג שהיא התרגלה
אליו. אחת התופעות הכי מצויות בדור שלנו זה העניין
של ההתמכרות וזה למעשה העניין של בירור הנשמה הא-לוקית מהנפש הבהמית..

שלבים שבהם אדם לא יודע שהוא בן מלך

בהתחלה הבן מלך האמיתי בכלל לא ידע שהוא בן מלך כי הוא גדל כבן שפחה ואין שום סיבה שהוא יחשוב שהוא באמת לא בן שפחה – רבינו מגלה לנו יסוד: כל אדם צריך לעבור שלבים בחיים שלו שהוא לא יודע בכלל שהוא בן מלך, הכוונה שהנשמה
הא-לוקית לא מאירה לו, אין לו שום התחברות והתקשרות עם הנשמה הא-לוקית ואז הוא חושב שהמציאות של החיים זה בעצם להיות בן שפחה, בדור שלנו רואים את זה בצורה מאוד-מאוד גלויה שלמעשה כל המציאות של התשובה זה שאנחנו רואים אדם שעשרים או 40 שנה גדל והוא בכלל לא יודע שיש את התורה ואת הקב“ה ולמעשה הוא חי כבן שפחה, הכוונה שהוא חי לגמרי חיים של הנפש הבהמית

אחרי 4 או 5 חודשים הוא יכול לכתוב ספר

אדם חי לגמרי את החיים של הנפש הבהמית, עד שיום אחד מתחילים לגלות את זה לאדם וזה הבחינה שמתחילה להיות שמועה שהיה את החילוף אבל זה רק בגדר של שמועה, זה לא בגדר של ידיעה ודאית, הכוונה שגם כשאדם מתחיל לחזור בתשובה והוא יודע את האמת והוא ברוך השם מקיים את התורה ואת המצוות ב“ה הוא נכנס לכולל ולישיבה ומתחיל ללמוד תורה – ברוך השם זה דבר מאוד גדול אבל צריך לדעת שהבן שפחה עוד לא הלך, הוא לא מתייאש כ“כ מהר והוא לא התפטר מהתפקיד שלו כ“כ מהר וזה הקושייה הגדולה שיש לנו הרבה פעמים בחיים: אם אנחנו יודעים את האמת אז למה יש לנו כ“כ הרבה קשיים להתקרב להקב“ה? היום ברוך השם כמעט כל בעל תשובה, אחרי 4 או 5 חודשים יכול לכתוב ספר שהשם אמת והתורה אמת והצדיקים אמת ואדם לא מבין למה שלושה ימים אחרי שהוא גמר
את הספר הזה, פתאום הוא נזרק לאיזה מקום שהוא בכלל לא יודע מה ההגדרה
של המקום ומה המציאות של המקום – היסוד של הדבר זה בעצם ההשבה אל הלב..

העבודה זה לברר את הבן שפחה שבלב

לוקח עשרות שנים עד שאדם זוכה לברר את הבן שפחה שבלב, זה למעשה עבודה של כל החיים לברר את הבן שפחה שבלב וזה הרצונות שבלב. כשהשמועה הזאת התחילה להתגלות, אחד הדברים הראשונים שקרו לבן מלך האמיתי שהתחילו לרדוף אותו עד שהוא היה צריך לברוח ממקומו – רבינו אומר בלשון הזו ’וחרה לו הדבר מאוד על אשר נתגרש ממדינתו בחינם, כי הסתכל בעצמו: למה ועל מה מגיע לי זאת להתגרש? אם אני בן המלך, בוודאי אינו מגיע לי זאת, ואם איני בן המלך, גם כן אינו מגיע לי זאת להיות בורח בחינם, כי מה חטאי? והורע לו מאוד, ומחמת זה לקח את עצמו אל השתיה, והלך לבית הזונות, ורצה לבלות בזה את ימיו להשתכר ולילך בשרירות לבו מחמת שנתגרש בחינם.‘ – זה אחד הלשונות הכי חריפים מה שרבינו אומר פה, וידוע
שר‘ נתן אומר שבסיפורי מעשיות רבינו מאוד דייק במילים.

כביכול מגרשים אותו ממקומו

כל מילה ומילה בסיפורי מעשיות מאוד מדויקת, רבינו אומר שהבן מלך האמיתי כשהוא גורש בחינם, הלך לחיי ההפקרות – אם נתבונן בעומק הדבר מדוע הבן מלך האמיתי הלך בעצם אל ההפקרות? רבינו אומר שזה לא בגלל שהוא רצה את ההפקרות, לא התאוות הם שגרמו לו ללכת אל ההפקרות אלא בגלל שחרה לו מאוד הדבר למה הוא מגורש בחינם – רבינו אומר פה נקודה ויסוד מאוד-מאוד עמוק, זה בעצם הדבר הכי קשה שלנו שאנחנו מתמודדים בעולם, שאדם אומר: אני רוצה את האמת, השם אמת והתורה אמת ואני רוצה להתקרב לאמת ואז ככל שאדם מתעורר ומתחזק להתקרב אל האמת, הרבה פעמים מתגברים על האדם אין-סוף מניעות וכביכול מגרשים אותו ממקומו..

יודע את האמת ורוצה להתקרב לאמת

יש זמנים ומצבים שאדם אפילו לא יודע מיהו בכלל, בן מלך, בן שפחה, מה רוצים ממני? למה יש לי כאלה מניעות? למה סוגרים לי את כל הדלתות – באמת יש בדבר  הזה סוד מאוד גדול מה שאנחנו מרגישים דחייה וזה למעשה יסוד כל היסודות בבירור הנפש שלנו: לא להקפיד על הקב“ה ולא להקפיד על הצדיקים שכביכול זורקים אותנו – הקושי בתוכנו מתעורר כשאדם אומר: אני יודע את האמת ואני
רוצה להתקרב אל האמת ואז הוא פתאום מרגיש שהדלתות סגורות ולפעמים לא
רק שהכל סגור אלא לפעמים גם זורקים אותו לאן שזורקים אותו ואז האדם
אומר: מה בעצם רוצים ממני? אחד היסודות הראשונים בבירור האמונה
זה שאנחנו לא מבינים את ההנהגה של הקב“ה מכיוון שכל הנהגה והנהגה זה
לא רק מה שקורה עכשיו ובגלגול הזה, אדם סוגר חשבונות בפרט עכשיו לפני הגאולה

היצה“ר בתוכנו שמורד בהנהגה של השם

הרמ“ק כותב שהקב“ה מצרף את הנשמות מכל הגלגולים שלהם, עכשיו סוגרים איתנו את כל החשבונות שיש לנו, בוודאי שהכל לטובתנו. ברגע שאדם מתעורר בנקודת האמת אז כל מה שקורה איתו בוודאי שזה לטובתו הנצחית אבל מאוד קשה לקבל את זה בשעה שעוברים את הצמצום – ברגע שאדם עובר את ההסתרה ואת הצמצום מאוד-מאוד קשה לו, זה מעורר בתוכנו את מה שכתוב פה בסיפור ’וחרה לו הדבר מאוד על אשר נתגרש ממדינתו בחינם.. והורע לו מאוד, ומחמת זה לקח את עצמו אל השתיה, והלך לבית הזונות‘ הכוונה היצה“ר בתוכנו שמורד בהנהגה של הקב“ה הוא זה שלוקח אותנו אל ההפקרות. רבינו פה אומר שכל השורש של כל ההפקרות וכל התאוות זה בעצם הכנעה להנהגה של הקב“ה. ככל שזוכים לברר
את ההכנעה יותר בנקודה פנימית אז האדם ממילא מתקן גם את הבחינה של התאוות.

אדם הראשון הציץ להיכלות הטומאה…!

השורש זה לא התאוות אלא השורש זה אי-קבלת ההנהגה של הקב“ה ומזה האדם מקבל את השיגעונות אבל ככל שאדם זוכה יותר להיכנע להנהגה של הקב“ה אז זה ממילא נתקן. מה זה נקרא להיכנע להנהגה של הקב“ה? כמובן שזה עבודה של כל חיינו, לקבל באהבה ובשמחה את מה שהשם עושה אתנו – צריך לדעת שהדבר הזה הוא הכי קשה. כתוב בזוהר הקדוש שכל העניין של חטא אדם הראשון התחיל בעצם מעניין של הצצה. אדם הראשון הציץ להיכלות של הטומאה, יש שבע היכלות ובאמת אדם הראשון תיקן את שש ההיכלות ובירר אותם ובאמת מהבחינה הזאת הנשמות מתוקנות, אבל הבחינה של האחיזה שאדם הראשון לא הצליח לתקן זה נקרא ההיכל השביעי וזה ההיכל הקשה ביותר לברר, זה נקרא נוקבא דתהומא רבא, שמה בעצם יש מרד ותאווה. בהיכל של הנוקבא דתהומא רבא יש מרד ותאווה.

תאוות ואי-קבלת ההנהגה

מכיוון שאדם הראשון לא הצליח לברר את המקום הזה לכן עכשיו כל נשמה הייתה בסוד ההצצה הזאת וכל התיקון שלנו זה לברר את הנקודה הזאת. הגילוי בעולם שלנו של הדבר הזה זה בתאוות העולם הזה ובאי-קבלת ההנהגה של הקב“ה, זה הגילוי של המקום, זה מה שכתוב בספרים שהיו צדיקים שמתו בעטיו של נחש, זה סוד ההצצה הזאת, שם התחיל בחינת המיתה בעולם. הבן מלך אמר על מה אני מגורש בחינם? אומר רבינו: אתה אומר שאתה מגורש בחינם אבל אתה לא מגורש בחינם כי יש לך ניצוצות של מרד ושל תאווה של יצה“ר מצד שורש נשמתך באדם הראשון ובחטא אדם הראשון, כדי לתקן את זה אתה חייב לעבור את הבחינה של הבירור שזה גירוש – כל נשמה צריכה לעבור את הגירוש הזה, לכל נשמה יש את הבחינה הפרטית והמיוחדת
של הגירוש שלה בנקודה הזאת. זה היה התיקון של עשרת הרוגי מלכות בכלל ובפרט רבי עקיבא, הניסיון הגדול שלהם היה לקבל את זה באהבה ובשמחה, זה לא
היה רק לקבל על עצמם את המיתה אלא זה היה לקבל את המיתה בלב-שלם ובאהבה

את גודל הייסורים שהיינו צריכים לעבור.

מכיוון שרבי עקיבא הוא עיקר עשרת הרוגי מלכות לכן רבי עקיבא ידע את זה וכל פעם שהיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל (הבן איש חי אומר שסרקו
את בשרו כמה ימים לא רק יום אחד), כל יום רבי עקיבא היה אומר ’שמע ישראל השם א-לוקינו השם אחד‘ ומקבל את זה באהבה – רבינו האר“י הקדוש כותב
בשער הכוונות: אוי לנו ואבוי לנו אם עשרת הרוגי מלכות לא היו מקבלים את זה על עצמם, כי אין-לשער את גודל הייסורים שהיינו צריכים לעבור כדי להגיע לתיקון
הזה – עשרת הרוגי מלכות מאירים בנו את הנקודה של ללמד זכות על הקב“ה
לכן המימרא של רבי עקיבא כל ימי חייו היתה ’כל מאן דעביד רחמנא לטב עביד‘..

היום אנחנו מאוד לחוצים ומאוד טרודים

ברגע שהבן מלך האמיתי התחיל לדון את הקב“ה לכף זכות, מפה הכל מתחיל להתהפך, כל המהלך של הבן מלך האמיתי התחיל להתהפך ואז הוא נהיה רועה בהמות והוא הגיע ליער. הבהמות בורחים ממנו והוא רודף אחריהם וככה עוברים ימים, שבועות וחודשים, הוא רודף אחרי הבהמות וכל פעם שהוא מתקרב אליהם הם עוד פעם בורחים ממנו, עד שהוא פגש אדם ביער,  רבינו מכנה אותו בתואר ’אדם היער‘, ואז אדם היער אומר לבן מלך האמיתי: חדל לך לרדוף אחרי העוונות! כי אין זה בהמות כלל, רק העוונות שלך הם מוליכים אותך כך – פה רבינו מרמז על נקודה מאוד עמוקה: הרבה פעמים במציאות היום-יומית אנחנו מאוד לחוצים ומאוד טרודים, החיים מאוד עמוסים, אם זה פרנסה אם זה משפחה, אישה ילדים ושאר טרדות ומעמסות העולם הזה, אנחנו מרגישים שבעצם המציאות היא לא-פשוטה..

…אדם מתמודד עם הרבה דברים בחיים

אדם היער זה הצדיק. אומר רבינו: תדע לך שלא טרדות העולם הזה הם אלה
שבאמת מעמיסים ומלחיצים, כל הרדיפה שלך אחרי הבהמות שזה הבהמיות של העולם הזה הם שגורמים לך לזה – זה לא מובן, הרי באמת יש קושי של לחץ והתמודדות בחיים פרנסה וכן הלאה, אדם מתמודד עם הרבה דברים בחיים, רבינו אומר זה לא זה, הקושי של החיים זה לא המטלות והמשימות של החיים אלא זה העוונות של האדם – זה לא מובן, אם לאדם יש קושי בפרנסה או שיש לו בעיה בבית עם איזה ילד או משהו בשלום-בית או שאר התחומים של החיים אז מה רבינו אומר זה לא הקושי שלך אלא העוונות שלך זה הקושי שלך

יכול להיות סביבם רוח סערה

פה רבינו אומר נקודה מאוד עמוקה: באמת אדם יכול להתמודד עם הכל ביישוב הדעת, בשלוות הנפש ובשמחה כמו שאנחנו רואים אצל צדיקים גדולים שיכול להיות סביבם רוח-סערה הכי גדולה בעולם וזה לא משנה את הלב שלהם אפילו לא כחוט השערה. רבינו אומר מה גורם בעצם לכל התחושות הקשות של עייפות, עצבים, כעס הרגשה של מטלה? לא המשימות של החיים אלא העוונות שלנו גורמים לכל זה, זה נכון שצריך להתמודד אבל ברגע שאדם נקי מעוונות אז כל ההתמודדות הולכת בדרך אחרת לגמרי, האדם שומר על יישוב הדעת ועל שמחת הנפש וכל הקשיים שבעולם לא מזיזים אותו מהמקום של שלוות הנפש, כי ככל שאדם יותר נקי מעוונות הוא רואה יותר את ההנהגה של הקב“ה ואז מה לו לדאוג מה יהיה מחר?
אחת הטרדות הכי גדולות בעולם זה הפרנסה, הגמרא אומרת: האומר מה אוכל למחר הרי זה מקטני-אמונה, זה לא הכוונה שיש לאדם עכשיו מקרר מלא והוא דואג מה הוא יאכל מחר, אלא הכוונה שאין לאדם שום דבר לאכול מחר בבוקר ויש לו שמונה או תשעה ילדים בבית ובלילה הוא מוטרד מה יהיה מחר בבוקר, על זה הגמרא אומרת הרי זה מקטני-אמונה

נהג ככה גם כשאף אחד לא הכיר אותו

פירוש הדבר שבעצם מבחינת האמונה האדם לא דואג מה יהיה עוד רגע אחד, מכיוון שהעוונות זה הסתרה, אנחנו לא מרגישים את ההשגחה ואת ההנהגה של הקב“ה וזה העוונות גורמים. ככל שאדם יותר נקי מצד העוונות האדם מקבל בשלווה וביישוב הדעת כל מה שעובר עליו לכן היו צדיקים שהיו מקפידים שלא ישאר להם שום כסף בלילה – מסופר על הנועם אלימלך שהיה מקפיד שלא יהיה לו ממון בלילה, אז מישהו אמר לי לפני כמה זמן: מה זה חוכמה? הנועם אלימלך הוא צדיק שיודע שמחר בבוקר מישהו יביא לו משהו. אמרתי לו: היום אנחנו יודעים שהנועם אלימלך צדיק אבל הנועם אלימלך לא נהג בהנהגה הזאת רק שהוא היה צדיק גדול, גם
כשאף אחד לא הכיר אותו הוא נהג בהנהגה הזאת, הוא לא ידע מאיפה זה יבוא מחר..

העוונות הם שגורמים לנו לכל הלחצים..!

-הכרתי יהודי כזה שהיה בעל-בית פשוט, הוא היה גר בת“א והיה לו 13 ילדים, הוא היה מנקה שטיחים, הבן שלו הוא ידיד שלי, ת“ח עצום. הבן שלו סיפר לי בשבעה של האבא שאצלו היה חוק בל יעבור, יום שישי לא משאירים שום כסף בבית. פעם אחת הלך לו קצת יותר טוב בעבודה של השבוע, אז הבן שלו סיפר לי שהוא חזר מהישיבה והלך לעשות קניות עם אבא שלו לשבת, האבא קנה קצת יותר ממתקים וכד‘ אז הבן אמר לו: אבא, תשאיר קצת כסף ליום ראשון. הוא סיפר שאבא שלו הסתכל עליו כאילו שעכשיו הוא דיבר איתו את הדיבורי-כפירה הכי גדולים שיכולים להיות, להשאיר כסף מהשבוע הזה ליום ראשון?? יש לו 13 ילדים בבית אבל בשבת לא נשאר כסף בבית, זה מה שרבינו אומר שצריך לדעת שהעוונות גורמים לנו את כל הלחצים. כל תחושות הלחצים זה מצד העוונות שלנו, לא מצד שבאמת המציאות היא כזאת, לא רואים את הקב“ה אז אנחנו מפחדים. בוודאי שאנחנו נמצאים במקום הזה שאנחנו לחוצים ודואגים וכן הלאה אבל עכ“פ אנחנו צריכים לדעת שזה כמו תמרור לאדם: מה יהודי יכול להגיע כשהוא חי בכזה שמחה ובכזה התקשרות עם הקב“ה שהוא לא דואג מה יהיה עוד שעה, אין עכשיו כלום? בסדר אין עכשיו כלום..

איש תבונות ממשיך א-לוקות לצמצומים

מה יהיה עוד מעט זה לא עניין שלנו אבל כדי להתחבר עם העבודה הזאת צריך 2 דברים. דבר אחד זה מה שרבינו אומר ללמד זכות על הקב“ה ועל הצדיקים שאם מבזים אותנו ואנחנו מרגישים צמצום אז בוודאי שזה הכל לטובה. הדבר הנוסף זה מי אומר את כל הדבר הזה לבן-מלך האמיתי? אדם היער שזה הצדיק. רבינו מכנה בסיפור את הצדיק בכינוי אדם היער, בתורה ה‘ חלק שני בליקוטי מוהר“ן רבינו אומר שהעבודה של האיש תבונות זה להמשיך חיות א-לוקות לתוך הצמצומים וזה המושג אדם היער, להמשיך חיות א-לוקות לתוך הצמצומים זה אדם היער. מדוע הוא נקרא דווקא אדם היער? מכיוון שזה מופיע הרבה פעמים בסיפורי מעשיות וזה גם מופיע בזוהר הקדוש שיער זה גימטריה 180, זה פר (180) דינים. היער זה מרמז על כל הצמצומים והדינים של העולם. אדם זה שם ’מה‘, זה האור הרוחני של התורה, של האמונה ושל ההתחברות עם הקב“ה וזה נקרא אדם

הרני ערב על נשמות ישראל

אדם היער זה שם מה בתוך הפר-דינים, זה מה שרבינו אומר להמשיך רוחניות א-לוקות לתוך הצמצומים, כי באמת כל צדיק וצדיק שעוסק בתיקון נשמות ישראל חייב לעבור את כל הצמצומים שכל נשמות ישראל עוברים, על כל פנים אלה ששייכים לשורש נשמתו והוא צריך לעסוק בתיקונם. אדם לא יכול לעזור לשני וזה בעומק הדבר נקרא דין-ערבות. רבי נתן כותב שרק צדיק האמת הוא הערב האמיתי וזה לא הכוונה שיש פה איזה רעיון יפה
שהצדיק אומר להקב“ה: הרני ערב על נשמות ישראל – אם אתה ערב על
נשמות ישראל אתה חייב לעבור את כל השורש ואת כל המעברים של נשמות ישראל

יש צדיקים שעוברים את זה יותר בעומק

אם אתה לא עובר את כל מה שעובר על כל נשמות ישראל אתה לא יכול לעזור, וזה אין חכם כבעל ניסיון, אם אדם לא חווה מקום מסויים אדם לא יכול לעזור לאנשים במקום הזה וצריך לדעת שזה כלל גדול מאוד הדבר הזה, לכן הצדיק חייב לעבור את כל מה שהנשמות שקשורות איתו עוברות, השאלה באיזה אופן הוא עובר את זה? יש צדיקים שזה מספיק לעבור את כל הצמצום של כל הנשמות בדקות-המחשבה, יש צדיקים שצריכים לעבור את זה יותר בעומק-הניסיון, זה בחינות שונות בנשמות הצדיקים ובעומק הדבר זה מה שהגמרא אומרת: לא נכשל דוד אלא להורות תשובה ליחיד. אם אתה לא תעבור את המשבר של הירידה אז איך תחזק את נשמות ישראל?

הבית של אדם היער פשוט תלוי באוויר

ברגע שהבן מלך האמיתי התחבר עם אדם היער אז הוא הלך איתו. אדם היער אמר לו: בוא איתי ותבוא לכל מה שיאות לך. הכוונה שכשאדם הולך עם הצדיק אז הצדיק מביא אותנו לכל מה שאנחנו צריכים להגיע. הוא הלך עם אדם היער והוא הגיע למקום שהיו שם נחשים ועקרבים ונתפחד מאוד, ומחמת הפחד שאל את אדם היער: איך נעבור כאן? השיב לו: על זה אתה מתפלא איך נעבור פה? ואיך תכנס ותבוא לתוך ביתי? והראהו את ביתו שעומד באוויר. אדם היער הראה לו שהבית שלו עומד באוויר, בלי יסודות פשוט תלוי באוויר, אין מדרגות ואין חבלים. אתה שואל איך עוברים על המקום של הנחשים והעקרבים אבל איך תבוא ותכנס לביתי?

הנחשים והערבים זה הקושיות שבמוח..

הבן מלך האמיתי הלך עם אדם היער והוא העביר אותו בשלום והביא אותו לתוך ביתו. הבחינה הזאת של הנחשים ועקרבים זה יסוד מאוד גדול: ככל שאדם מתקרב יותר לצדיק האמיתי חייב שיהיו נחשים ועקרבים בדרך. הרב ברלנד אמר לפני כמה שנים שהנחשים והעקרבים האלה זה הנחשים והעקרבים שהיו בבור של יוסף הצדיק, מכיוון שהשבטים הם שורשי נשמות ישראל – זרקו את הצדיק לבור עם נחשים ועקרבים ועכשיו כל הדורות הנחשים והעקרבים האלה מתעברים במוח שלנו לעורר קושיות על צדיק האמת, תמיד יש קושיות על הצדיק וככל שהצדיק יותר שייך לדור שלנו אז יש יותר קושיות עליו. אני זוכר שעד לפני 30 שנה מי שהיה מתקרב לרבינו היה בבחינת משוגע, מאז עד היום היו הרבה מאוד שינויים מאוד גדולים בעולם אבל רואים איך שככל שאדם מתקרב יותר לצדיק שיכול לעסוק בתיקון שלנו והוא יותר קרוב לדור שלנו, אז יש יותר ניסיון להתקרב אליו וזה הנחשים והעקרבים, זה קושיות. בזוהר הקדוש כתוב שהאחים חלקו על יוסף, לכאורה בדור של יעקב אבינו מי היה הצדיק? הרי יש את יעקב ויש את כל הבנים..

אין אדם בלי קושיות, העצה: התבודדות

מי זה צדיק האמת בדור של יעקב אבינו? בוודאי שיעקב אבינו זה הצדיק. אז לכאורה מתעוררת פה שאלה: למה עיקר המחלוקת היתה על יוסף הצדיק ולא על יעקב אבינו? אומר הזוהר הקדוש דבר נורא: יעקב אבינו היה במדרגה שנקראת תפארת והשבטים היו במלכות, התפארת מאוד גבוהה מהמלכות. מהתפארת כבר קשה מאוד לקבל, חייב להיות את החולייה המקשרת כי יעקב אבינו כבר היה בבחינת צדיק דלעילא, מאוד קשה לקבל ממנו כי הוא כבר גבוה מדי, חייב להיות את הצדיק שמתווך ומקשר בין הצדיק דלעילא לנשמות ישראל וזה הצדיק שנמצא במדרגת היסוד. אומר הזוהר הקדוש שמכיוון שעיקר מי שיכול להועיל לנשמות זה דווקא הצדיק שהוא במדרגת היסוד כי הוא מאיר להם ומצמצם להם את הצדיק שבבחינת התפארת לכן עיקר ההסתרה שהיצה“ר גורם זה דווקא להסתיר את צדיק שבבחינת היסוד וזה הנחשים והעקרבים שזה בעצם כל הקושיות. למעשה
בלי קושיות אי אפשר להפטר, אין אדם שאין לו קושיות רק שהעצה זה ללכת לצעוק בשדה ולהתפלל הרבה על הנקודה הזאת שלא נטעה ואז משמיים עוזרים
לאדם ומסייעים לאדם לראות את האמת – זה נקודה אחת וזה הנחשים והעקרבים..

בארץ למעשה לא רואים את מלכות השם

אדם היער אומר לבן מלך האמיתי: זה הקושייה שלך? איך תעבור את הנחשים והעקרבים? באמת יש כאן קושייה יותר גדולה: איך תבוא לביתי? והראהו שהבית שלו עומד בין שמיים לארץ – למעשה עיקר ההתקרבות שלנו לצדיק זה כדי לזכות להיות בבית הזה שנמצא בין שמיים וארץ – למעשה זה הפסוק הראשון בתורה: בראשית ברא א-לקים את השמים ואת הארץ, אנחנו רואים שיש שמיים וארץ. כתוב הרבה בספרים הקדושים שיש בריאת שמיים ויש בריאת ארץ, זה 2 מדרגות ושתי בחינות בבריאה, השמיים זה הרוחניות, בפשטות העולמות הרוחניים זה מלאכים, אורות, ספירות וכן הלאה, שם אין הסתרה מלראות את מלכות השם. המלאכים משבחים ומודים להקב“ה, שמה רואים את המלכות של הקב“ה. מציאות הארץ זה מציאות ההסתרה, בארץ למעשה לא רואים את מלכות השם,
מי שהוא מלאך הוא עובד את הקב“ה בפשטות, מי שהוא בארץ עובד את
הארץ בפשטות, הכוונה את מציאות הארץ, תאוות וכן הלאה. מה העבודה הכי קשה?

העלמה מאוד גדולה של מציאות השם

העבודה הכי קשה זה לחבר שמיים וארץ, הכוונה לחיות בארץ ולהתחבר עם המלכות של הקב“ה, זה הדבר הכי קשה כי כל מציאות הארץ זה הסתרה והכחשה של מציאות השם. העולם זה בחינת העלמה, יש פה העלמה מאוד גדולה של מציאות השם לכן העבודה שלנו היא הכי קשה בבריאה, יותר קשה מהמלאכים. למלאכים גם יש ניסיון ובחירה אבל הבחירה שלהם מאוד-מאוד שונה במהותה מהעבודה ומהבחירה של האדם, ההבדל בין העבודה של המלאכים לעבודה של הבני אדם שהמלאכים יכולים לטעות מה הרצון של הקב“ה, יש כמה סיפורים בגמרא שמלאכים נענשו על זה שהם טעו. כשמלאך עושה דבר שהוא נגד רצון הקב“ה, זה לא בגלל שהוא רוצה לעשות דבר שהוא נגד רצון השם – מלאכים תמיד רוצים לעשות את רצון השם כי המלכות השם שם זה באתגליא אז הם רוצים לעשות
את רצון השם רק מה שכן הם יכולים לטעות מה השם רוצה, זה נקרא בחינת שמיים

מגלה מה בשמיים רוצים שנעשה בארץ

בחינת ארץ זה ניסיון אחר לגמרי, זה מרד – אדם יודע מה רצון השם ואף על פי כן הוא מורד (הכוונה שיש יצה“ר למרוד) בהנהגה של הקב“ה. למלאכים אין את הבחינה הזאת, זה בחינת ארץ לכן העבודה הכי קשה זה לחבר שמיים וארץ, זה לחיות בארץ ולעשות מה שבשמיים רוצים מאתנו, זה נקרא לחבר שמיים וארץ. מה שלמעשה מחבר בין השמיים וארץ זה התורה. התורה מגלה לנו מה בשמיים רוצים שנעשה בארץ – זה למעשה העבודה הכי קשה. אעפ“י שיש לנו את התורה שמגלה לנו מה רוצים בשמיים מאתנו בארץ, עם כל זה מאוד-מאוד קשה הלכה למעשה לקיים את זה וזה גם להבין את פנימיות הרצון (יש פנימיות הרצון ויש חיצוניות הרצון) – הקב“ה עוזר לנו בבחינה הזאת של לחבר שמיים וארץ וזה ע“י הצדיק. הבית של הצדיק כבר נמצא בין שמיים וארץ בשלמות, הוא חי בארץ בגשמיות העולם בשלמות ההתחברות עם הקב“ה וזה ’שיויתי השם לנגדי תמיד‘.