בעזרת השם נעסוק בתורה ו‘ בליקו“מ – ידוע שזאת תורה שרבינו הכניס בה הרבה מאוד יסודות של תשובה, וגם עפ“י הסוד יש פה את הכוונות של חודש אלול. רבינו האר“י כותב בספר שער הכוונות, כוונות מיוחדות לכוון בחודש אלול ורבינו מגלה בתוך התורה את הכוונות האלו, לכן בברסלב נוהגים תמיד ללמוד את התורה הזאת בחודש אלול שזה למעשה חודש התשובה..
מי שבורח מן הכבוד.. זוכה לכבוד א-לקים
בתחילת התורה רבינו אומר : כי צריך כל אדם למעט בכבוד עצמו ולהרבות בכבוד המקום. כי מי שרודף אחרי הכבוד אינו זוכה לכבוד א-לקים אלא לכבוד של מלכים, שנאמר בו (משלי כ“ה) ’כבד מלכים חקר דבר‘, והכל חוקרים אחריו ושואלים: מי הוא זה ואיזהו, שחולקים לו כבוד הזה, וחולקים עליו, שאומרים שאינו ראוי לכבוד הזה. אבל מי שבורח מן הכבוד שממעט בכבוד עצמו ומרבה בכבוד המקום, אזי הוא זוכה לכבוד א-לקים, ואז אין בני אדם חוקרים על כבודו אם הוא ראוי אם לאו, ועליו נאמר (שם) ’כבד א-לקים הסתר דבר‘, כי אסור לחקור על הכבוד הזה. רבינו מתחיל את התורה בשני מושגים יסודיים מאוד: כבוד מלכים וכבוד א-לקים, ורבינו אומר שאדם צריך תמיד לשאוף ולראות איך הוא יכול להשיג את כבוד א-לקים ולמעט בכבוד מלכים. למעט בכבוד מלכים ולהרבות בכבוד א-לקים משיגים את זה ע“י שאדם ממעט בכבוד עצמו ומרבה בכבוד המקום – צריך להתבונן בשני המושגים האלה, למעשה כמעט כל התורה הזאת וכל עבודת התשובה עומדת על היסודות האלה..
מחשבות של קדושה, תורה, אמונה וכו‘
-רבי נתן כותב בליקוטי הלכות שכבוד מלכים זה מה שאדם מקבל כבוד מבני אדם וממציאות העולם, ואילו כבוד א-לקים זה מה שאדם מקבל כבוד מהקב“ה, מה הכוונה? הכבוד בלשון הקבלה והחסידות נקרא גם אור, אז כבוד א-לקים זה אור א-לקים, פירוש הדבר שאור השם מאיר בתוך האדם,
וזה יכול להיות הן בבחינת מחשבה והן בבחינת לב, כי עיקר השארת האור
הא-לוקי בתוכנו זה בעיקר במוח ובלב שזה המחשבה וההרגשה, פירוש
הדבר שככל שאדם חושב יותר מחשבות של קדושה, של תורה, של אמונה ויראת שמיים זה בא מכוח אור השם שמאיר בתוכנו, עפ“י הקבלה והחסידות זה נקרא אור הנשמה, כי אומר רבינו האר“י הקדוש שמקום משכנה של הנשמה זה במוח ואילו מקום המשכן של אור-הרוח זה בלב, זה ההרגשות שלנו וזה בעצם כל עולם הרגש שלנו, יש לנו רגשות שמאוד קשורים לקדושה.
הרגשות אחרות…
-אדם מרגיש אהבת השם וכיסופים להתקרב להקב“ה או יראת שמיים, זה בא מאור הקב“ה שמאיר בתוך הלב, ואנחנו יודעים כמה מלחמה והתמודדות יש בתוך הלב, כי הרבה פעמים אנחנו מרגישים הרגשות אחרות לגמרי, רצונות של העולם הזה, או כעס, הקפדה, גאווה וכן הלאה – כבוד א-לקים, שעליו נאמר ’הסתר דבר‘, עיקר כוונות הדברים זה מה שהקב“ה מאיר בתוך נפש האדם, הכוונה במוח ובלב, אם זה שאדם חושב מחשבות של תורה ואמונה
או שאדם מרגיש בלב אהבת השם – ככל שאדם
מרגיש את זה יותר זה נקרא שהוא זוכה לכבוד א-לקים.
באמת נמצא עכשיו בגן-עדן
רבינו אומר לנו יסוד מאוד גדול: כבוד מלכים וכבוד
א-לקים לא הולך ביחד, זה 2 דברים שמתנגדים זה לזה, במציאות הרוחנית אם אדם מחפש כבוד מלכים הוא לא יכול לזכות לכבוד א-לקים, אבל אם הוא מחפש כבוד א-לקים אז הוא ממילא ידחה ממנו את הבחינה של הכבוד מלכים. מה המשמעות ששלמה המלך אומר במשלי ’כבוד א-לקים הסתר דבר‘, הכוונה שזה נסתר בתוך האדם, אף אחד לא יראה עליו שום דבר, הא יראה האדם הכי פשוט בעולם אבל הוא באמת נמצא עכשיו בגן-עדן, מאיר בתוכו אור השם והוא בכזה אהבת
השם ובכזה תענוגים ודביקות בהקב“ה ואף אחד לא יודע את זה, לכן זה נקרא אור פנימי שמאיר בתוכך האדם ולכן אחת המשמעויות של הבחינה של הסתר דבר שזה נסתר מבני האדם. ברגע שאדם או הצדיק זוכה לכבוד א-לקים הוא לא רוצה בכלל שום כבוד מבני אדם, זה רק מפריע לו
כבוד זה יותר תענוג מכל תענוגי העולם
אנחנו יודעים עד כמה אנחנו עדיין נמצאים במקום שבו אנחנו רוצים כבוד מלכים ואם אדם לא יודע עד כמה הוא מחפש בתוכו את הכבוד מלכים אז הוא צריך לעשות שעתיים התבודדות ולא שעה, כדי להבין עד כמה אנחנו עדיין מחפשים כבוד מלכים. למה באמת אדם רוצה כבוד מלכים, ולמה אדם רוצה כבוד א-לקים? מה הסיבה שאדם רוצה את הכבוד? מכיוון שהכבוד זה אור גדול מאוד לכן הזוהר הקדוש קורא לכבוד, אור. כשמכבדים את האדם הוא מקבל כזה תענוג גדול מהכבוד הזה, לכן כל הנשמות משתוקקות אל הכבוד, ובאמת כבוד זה יותר תענוג מכל תענוגי העולם הזה. אדם הולך לתאוות הגשמיות כי לא מכבדים אותו, זה רק ברירת מחדל, ובאמת שהתענוג שבא מהכבוד הוא הרבה-הרבה יותר גדול מהתענוג של כל התאוות הגשמיות
התענוג של הכבוד א-לקים עומד כנגד
אין תענוג בעולם הזה כתענוג הכבוד, לכן גם היצה“ר הוא כ“כ גדול, לכן זה ניסיון כ“כ גדול הכבוד מלכים. התענוג של כבוד א-לקים זה בעצם עומד כנגד התענוג של כבוד מלכים, ובאמת אנחנו צריכים לדעת שאנחנו בהסתרה, המציאות שבה אנחנו נמצאים היא עדיין בהסתרה, מדי פעם בפעם היה סיעתא דשמייא והיה לנו כמה ניצוצות של כבוד א-לקים, קיבלנו כמה ניצוצות להרגיש מה זה תענוג וכמה טוב להיות בקרבת השם, הקב“ה ריחם עלינו ונתן לנו כמה ניצוצות, אבל בוודאי עדיין לא זכינו לזה, כי לא זכינו לתקן את הכבוד מלכים לכן לא זכינו לכבוד א-לקים, אבל באמת התענוג של כבוד א-לקים יותר גדול מהתענוג של כבוד מלכים פי אין-סוף, אין בכלל שום השוואה בין זה לזה, ולא רק שהוא הרבה-הרבה יותר גדול אלא אומר הרמח“ל במסילת ישרים שכבוד מלכים חולף ועובר על כן הוא נקרא
הכבוד הדמיוני אבל כבוד א-לקים זה נצחי. לכבוד א-לקים יש שתי יתרונות על הכבוד מלכים וחשוב לזכור את זה כי יש לנו התמודדות עם הדבר הזה..
הכבוד מלכים מונע את השראת השכינה
היתרון הראשון שיש לכבוד א-לקים זה שהתענוג שיש בו הוא בוודאי פי אין-סוף מהתענוג של הכבוד מלכים. דבר שני זה שכבוד מלכים זה דמיון שעובר, כי באמת רק נדמה לאדם שמכבדים אותו, לעומת זאת הכבוד א-לקים זה קניין נצחי. כמו שאנחנו יודעים מאוד-מאוד קשה לעבוד ולתקן את הנקודה הזאת של הכבוד מלכים – מה העבודה שלנו בתיקון הכבוד מלכים? ותמיד צריך לזכור יסוד מאוד גדול, ככל שנזכה לתקן את
הכבוד מלכים מיד אדם זוכה לכבוד א-לקים, מיד
יש עליו השראה של הכבוד א-לקים. מה שבעצם
מונע את השראת השכינה (כבוד א-לקים) באדם, זה הכבוד מלכים, כי אנחנו עדיין רוצים את הכבוד מלכים.
לא לעשות פעולות של כבוד
איך אנחנו זוכים לעבוד ולתקן את הבחינה של הכבוד מלכים? יסוד ראשון זה שאדם תמיד ישתדל לא לעשות פעולות שיכולות לתת לו איזשהו כבוד, ממשלה או הנהגה, ושאדם יבדוק את עצמו כשהוא עושה משהו, האם אני עושה את זה באמת כי צריך לעשות את זה וכי הקב“ה רוצה שאני אעשה את זה, או שיש לי יצה“ר של הנהגה. הכבוד מלכים בתוכנו תמיד מחפש הנהגה, מלך זה מלשון מלוכה והנהגה – אז לשים לב כל
פעם שיש לאדם איזה הצעה, רעיון או כיוון של הנהגה, אדם צריך לשים לב מאוד-מאוד אם הוא באמת עושה את זה לשם שמיים או שזה לא לשם שמיים
העצה זה רק להרבות בתפילה על הדבר
אדם תמיד צריך לזכור ולדעת שאנחנו תמיד מאוד-מאוד רוצים הנהגה,
אנחנו תמיד רוצים להיות מעל השני, זה הכבוד מלכים, תמיד רוצים להיות יותר טוב מהשני, יותר חכם מהשני, יותר מוצלח מהשני – לשים לב איפה זה מתגלה אצלנו, זה יכול בתוך שיחה או בתוך תפקיד – לשים לב האם אנחנו באמת עושים את זה לשם שמיים או לא. לפעמים אדם עומד בפרשת דרכים והוא כן צריך לקבל תפקיד, אז מה העצה? רק להרבות בתפילות על הדבר הזה. בד“כ הצדיקים היו נוהגים לא ליזום שום הנהגה, הם לא היו לוקחים לידיים שלהם שום הנהגה, אם היו מציעים להם הנהגה הם היו רוצים לראות שיש פה עליהם כפייה דתית, ככה הם נהיו המנהיגים של עמ“י, הם תמיד פחדו שיש להם נגיעה בדבר הזה. יש ספר שנקרא שערי קדושה של רבי
חיים ויטאל והוא מביא שם בשם אחד מהצדיקים הקדמונים סיפור שהיה..
שבח וביזיון שווים בעיניך בלי שום שינוי?
-היה ת“ח חשוב שרצה להצטרף לכת המתבודדים. המושג כת המתבודדים בשערי קדושה זה לא מה שאנחנו מכירים היום התבודדות אלא הכוונה שהיו צדיקים שהיו פורשים מהציבור ומהעולם והיו עוסקים בכוונות וייחודים והיו במדרגות רוחניות מאוד גבוהות בעבודה שלהם – אותו ת“ח חשוב רצה להצטרך לכת המתבודדים, הוא הלך לאחד המתבודדים שהוא מכיר ואמר לו: למדני נא את דרכי ההתבודדות (הכוונה לייחודים וכוונות). אמר לו המתבודד לאותו ת“ח: אני מוכן, אבל אני רוצה לשאול אותך שאלה ועפ“י התשובה אני אראה אם אני אוכל ללמד אותך, האם השבח והביזיון שווים בעיניך בלי שום שינוי? ז“א אם כשבשבחים אותך אתה מרגיש בדיוק אותו דבר כשמבזים אותך? אותו ת“ח היה איש אמת והוא אמר לו: לא. כשמשבחים אותי אני מרגיש שמחה וכשמבזים אותי אני מרגיש עצבות. אמר לו: אם כל, לך ותגיע למצב שאתה מרגיש שהשבח והביזיון שווים בעיניך ואז אני אוכל ללמד אותך את דרכי ההתבודדות, בלי זה אתה לא יכול להכנס לפנימיות הדביקות בהקב“ה
ברגע שמבזים אותנו, אנחנו מזדעזעים.
-הנקודה הזאת זה הנקודה של הביזיונות, כולנו יודעים שזה לא קל לקבל ביזיונות, נהפוך הוא, זה הדבר הכי קשה בחיים שלנו, לקבל ביזיונות באהבה, אבל רבינו מאוד מדגיש את זה בהמשך התורה שאשחד התיקונים הכי גדולים שאדם ממשיך על עצמו פה בעולם הזה זה קבלת ביזיונות באהבה, אמנם יש לנו אין-סוף מלחמות בנקודה הזאת, ברגע שמבזים אותנו אנחנו מזדעזעים לגמרי ואנחנו מיד רוצים לשלוף את כל האקדחים ואת כל כלי הנשק ולעשות חיסול לשם שמיים, כי אם הוא מבזה אותי אז אדרבה אני רוצה לעזור לו להגיע לתיקון שלו, אני עושה את זה לטובתו, להביא אותו לתיקון הנצחי שלו.
…אז הוא אחד מצדיקי הדור
-אנחנו יודעים שכל הדמים העכורים מתעוררים באדם בשעה שמזבים אותו, אז צריך לדעת פה כלל ויסוד מאוד גדול, אין תיקון יותר גדול מאשר לקבל ביזיונות באהבה. מי שזוכה בדור שלנו לשתוק על ביזיון אחד מתוך עשר אז הוא אחד מצדיקי הדור, אבל אם הוא שותק פעמיים מתוך עשר ביזיונות אז צריך לגלות אותו לציבור כי שהוא יעשה לנו פדיונות, מרוב שהעבודה הזאת כל-כך קשה. אבל צריך לדעת
כלל גדול מאוד, כל פעם ששותקים לביזיון, אין לשער למה אנחנו זוכים. אין דרך לקבל מתנות רוחניות יותר מאשר ברגע שאנחנו זוכים לשתוק על ביזיון..
מי רוצה לעלות מאה קומות במדרגות?
לפני הרבה שנים שמעתי מהרב שאמר שיש לכמה אנשים משימה, יש פה בניין עם מאה קומות וצריך לעלות את המאה קומות, יש שתי אפשרויות, יש מדרגות אבל יש גם מעלית, אפשר להכנס למעלית ללחוץ על קומה מאה ולעלות – מי היה מעדיף לעלות במדרגות? אלא אם כן זה אדם שמכין את עצמו לתחרות ריצה אבל סתם אדם רגיל בוודאי שהיה רוצה לעלות למעלית, ללחוץ על קומה מאה – הרב אמר שזה משל, הנמשל זה שהמעלית זה השתיקה לביזיונות, כל שתיקה שאתה שותק לביזיונות יש לך מעלית, במקום ללכת שנתיים בעבודה קשה, אתה ברגע אחד לוחץ על כתפור מאה וברגע אחד אתה מגיע – יש בזה תועלת כ“כ גדולה מבחינה רוחנית. יש מעשה מאוד מעניין בגמרא במסכת חגיגה, הגמרא מספרת שלרב ביבי היה מישהו שהיה נפגש איתו מדי פעם, מלאך המוות, הם היו מיודדים. יום אחד רב ביבי היה עם מלאך המוות והוא שמע את מלאך המוות אומר לאחד מהשליחים שלו: לך תביא את מרים מגדלת שערות (ספרית), השליח הלך והביא בטעות מרים אחרת. יש שם הרבה שאלות בגמרא אבל רב ביבי שאל את מלאך המוות: לכל הנשמות יש קבצה של שנים, עכשיו אם לקחו מישהו לפני הזמן מה עושים עם הזמן הזה? הרי הכל קצוב ומדויק, אז מה אתם עושים עם השנים האלה?
אחת הסיבות שקשה זה הדמים העכורים
-ענה לו מלאך המוות: אנחנו מחפשים צדיקים שמקבלים ביזיונות באהבה ואנחנו נותנים להם את השנים האלה. ככה הגמרא מספרת במסכת חגיגה. היסוד של הדבר זה קבלת ביזיונות באהבה ובדבר הזה יש בירור – ברגע שאדם מקבל ביזיון, אחת הסיבות שקשה לאדם מאוד זה הדמים העכורים, אבל יש גם נקודה עמוקה ופנימית בנפש האדם שבשעה שהוא מקבל ביזיון הוא בטוח שבאותו רגע הקב“ה כבר דחה אותו והוא כבר לא רוצה אותו – אם מבזים אותי פה בעולם הזה ז“א שהקב“ה לא רוצה. בגלל שההרגשה הזאת מתעוררת, האדם מקבל חולשה מאוד גדולה להתמודד עם המציאות הזאת..
אתה לא מתאים לשכונה הזאת. הוועד.
צריך לדעת שגם אם הביזיון בא מהשם בבחינה שאמר דוד ’השם אמר לו קלל‘, ברגע שאנחנו שותקים לביזיון, מיד זה הכל מתהפך לטובה עצומה וברכה עצומה, ז“א שברגע שאדם שותק, גם אם הוא ראוי לביזיון הזה וגם אם יש אין-סוף סיבות למה הוא צריך לקבל את הביזיון הזה, אבל ברגע שהוא שותק הוא מתקן את הכל. הרב אמר לפני כמה שנים על המגדף שהיה במחנה, מסכן הוא רוצה להיות בשבט דן, אומרים לו בשבט דן אתה לא פה, רוצה להיות במקום אחר, אומרים לו אתה לא פה. לא רצו לתת לו להיות בשום מקום לך אין מקום בשום שבט – אתם יודעים איזה ביזיון זה? באמת זה ביזיון גדול מאוד, זה כמו שאדם בא לשכונה והוועד של השכונה אומרים לו:
אתה לא מתאים לשכונה הזאת, אתה לא מספיק בעל יחוס, בעל מידות ובעל טהרת הלב לגור בשכונה הזאת.
אעשה אהל בשטח הפקר….
-אז איפה אני אלך לגור? תעשה צריך מחוץ לשכונה. זה מה שאמרו למגדף. באמת אם נתבונן בזה, אנחנו יכולים להבין את המגדף. כתוב שם (ויקרא כד-יא) ’ויקב בן האשה הישראלית את השם‘ , רבינו האר“י הקדוש אומר פירוש שהוא מאוד לא מובן, ויקב, הוא עשה נקב בעולם היצירה להמשיך אור האצילות לעשייה, לכאורה זה נשמע פעולה רוחנית מאוד-מאוד גבוהה. הרב אמר שכוונת הדברים היא שאם המגדף היה אומר: אתם לא רוצים אותי בשום מקום? בסדר, אני אעשה לי אהל בשטח הפקר. אז הוא מיד היה מגיע
לכל התיקונים שלו – על הביזיון הזה הוא היה יכול להגיע לכל התיקונים שלו..
אדם יכול לזכות לכל המעלות והבחינות
-מפה אנחנו לומדים שברגע שאדם מקבל ביזיון אז כל הכעס וכל ההקפדה שמתעורר באדם זה בד“כ מתעורר על מי שביזה אותנו אבל אומר הרב דסלר בספר מכתב מאליהו שבאמת באמת בפנימיות אנחנו כועסים על הקב“ה. ברגע שאדם שותק אז גם אם היה את הסיבות הכי נכונות והכי אמתיות והכי מדויקות למה הוא היה צריך לקבל את הביזיון, בשתיקה הוא היה מתקן את הכל ואדם יכול לזכות לכל המעלות ולכל הבחינות על ידי זה. זה נקרא הבחינה השנייה של הביטול של הכבוד מלכים בתוכנו וככל שאנחנו זוכים יותר לקיים את זה וזה באמת הדבר הכי קשה, אבל אדם תמיד צריך להתחזק בזה ולהתפלל על זה ולעשות על זה שיחות חברים ולהתאמץ בזה ולזכור, כל ביזיון פותח לנו שערים הכי גדולים ברחמים ובחסדים, אין דרך לזכות לזה יותר מזה.
זה לא כתוב ברמב“ם וגם לא בראשונים
בהמשך רבינו אומר ובאמת לכבוד א-לקים א“א אלא ע“י תשובה ועיקר התשובה שישמע בזיונו ידום וישתוק, וע“י זה הדמים העכורים שבלב הופכים מדם לדום, דום להשם והתחולל לו שזה מפיל לך חללים כמו שדרשו חז“ל בגיטין ז. וע“י זה נעשה להיות אדם היושב על הכיסא, פירוש הדבר זה האור הא-לוקי, ואז האדם זוכה לקבל מדרגות רוחניות מאוד גבוהות ע“י הדבר הזה. נתבונן קצת במה שרבינו אומר פה, למעשה זה חידוש ומקדשים את הקושייה הזאת על רבינו. בראשונים לא כתוב שעיקר התשובה זה ישמע בזיונו ידום וישתוק, ברמב“ם כתוב שעיקר התשובה זה יתחרט על העבר, ויבקש על העתיד ויקבל על עצמו שיעשה את הכל כדי לא לחזור על הטעויות, העבירות והעוונות שלו. מה שהרמב“ם אמר זה מוסכם על כל הראשונים וחז“ל, זה דרך התשובה. מה שרבינו אומר פה הוא לא חולק כמובן
על הראשונים אלא הוא אומר שאם אתה רוצה להעמיק את התשובה בתוכך..
כדי לעשות תשובה צריך מישהו שיבזה?
החרטה על העבר מתבטאת ומתגלית בשלמות כשאתה יכול לשתוק לביזיונות, וגם אתה מקבל כוח אמיתי לא לחזור לזה לעתיד ז“א זה עצה מעשית איך באמת לקיים חרטה על העבר ושלא נחזור על זה לעתיד. אבל יש פה שאלה מאוד גדולה של ביאור הליקוטים: לפי דברי רבינו כאן, אם עיקר התשובה זה ישמע ביזיונו ידום וישתוק, פירוש הדבר שכדי לקיים את עיקר התשובה אנחנו צריכים את החסדים של מישהו אחר שיתנדב לבוא לבזות אותנו – למרות שבאמת בדור שלנו ב“ה יש הרבה מתנדבים לזה, אבל עם כל זה יש בזה קושייה, התשבוה לא תלויה בנו, ז“א שצריך שיזדמן מישהו כדי לבזות אותנו
צמצומים, הסתרות ומצוקות
אומר ביאור הליקוטים יסוד מאוד גדול בדבר הזה, מה שרבינו אמר ישמע ביזיונו ידום וישתוק, זה לאו דווקא מבני אדם. נכון שיש דרך אחרת והיא שבני אדם מבזים אותנו אבל לפעמים, וב“ה בדור שלנו זה מצוי הרבה, הקב“ה מבזה אותנו, למעשה כל דבר שאדם נכשל בו, ניסה והשתדל והוא לא מצליח בזה בין אם זה ברוחניות ובין אם זה בגשמיות, או שאדם אפילו לא השתדל, הוא סתם לא מרגיש טוב או שיש לו איזה צמצומים, הסתרות, מצוקות בנפש וכל מיני בחינות של הסתרת פנים, אומר ביאור הליקוטים שכל זה בחינת ביזיונות שהקב“ה מבזה את האדם
רוצה לעבוד אותך, לקום ולהתפלל בנץ
איך מקיימים כלפי הקב“ה ישמע ביזינו ידום וישתוק? באיזה אופן? אומר ביאור הליקוטים יסוד מאוד גדול, לקבל באהבה ובשמחה את ההנהגה של הקב“ה, זה אחד הדברים שפועלים הכי חזק, שעובר על האדם כ“כ הרבה מניעות וקשיים ואי הצלחות עם עצמו ועם אחרים ועם החיים ועם כל המציאות שלו – ואת כל זה הוא מקבל ואומר להקב“ה: אני כן רוצה להצליח, אני רוצה לעלות מעלה-מעלה בין ברוחניות ובין בגשמיות, אני רוצה להביא פרנסה הביתה, אני רוצה לעבוד אותך ולקום מוקדם, להתפלל בנץ, לטבול במקווה וכן הלאה – הוא רוצה להתפלל בנץ אבל לפעמים הוא גם קם באחת עשרה וחצי – אומר ביאור הליקוטים שפה יש עבודה מאוד גדולה, לדעת שאם הקב“ה עושה לי את הדבר הזה אז הוא יודע מה הוא עושה, אני אמשיך להשתדל ולבקש רחמים, אני עדיין רוצה להתפלל וללמוד תורה ולהיות יהודי כשר וצדיק, אבל אם אדם רואה שזה לא הולך, שידע לא לכעוס על הקב“ה, למעשה היסוד זה מרידה בהנהגה שלהקב“ה ומרד זה מטבע עם שני צדדים
הצד השני של המטבע זה עצבות ודיכאון
שני הצדדים של המרד זה או שאדם כועס על הקב“ה, אם לא נעים לו אז הוא כבר ימצא מישהו, יש בכדור הארץ שמונה מיליארד אנשים אז זה לא בעיה למצוא מישהו לכעוס עליו, אם אדם נשוי אז זה בכלל מזומן אצלו בבית, יש לו את אשתו לכעוס עליו, אם הוא לא נשוי אז יש את החברים, יש את הכולל וכן הלאה, נמצא מישהו לכעוס עליו – הנקודה זה שבאמת הכל זה מרד בהשם, אז צד אחד של המטבע זה כעס, הצד השני של המטבע זה עצבות ודיכאון, אני לא רוצה לעשות שום דבר, אין לי חשק ואין לי חיות, אדם אומר: אני רוצה להכנס למיטה ולא להכיר את העולם הזה, תעירו אותי כשתשמעו את התקיעה של השופר של המשיח – באמת בפנימיות של הדבר זה שהאדם לא מסכים עם ההנהגה של הקב“ה, כל כעס ועצבות זה אי הסכמה עם ההנהגה של הקב“ה. אומר רבי נתן וזה מובא הרבה בספרים הקדושים, שאדם מרגיש את הביזיונות של הקב“ה שזה הצמצום ההסתרת פנים, זה כל הקשיים שאנחנו מתמודדים איתם בין ברוחניות ובין בגשמיות ורואים שהעבודה שלנו פה זה לקבל באהבה ובשמחה את ההנהגה של הקב“ה
עבודתנו היא לדון את הקב“ה לכף זכות
-במצבים כאלה צריך לדעת: אני לא יודע למה זה קורה ואין לי מושג, זה יכול להיות מגלגולים קודמים, אולי זה מצד השורש שלי באדם הראשון, יש דברים שאין עליהם תשובה – איפה מצאנו כזה דבר? למשה רבינו היה קשה, כשהוא ראה את גדולת רבי עקיבא ואח“כ את המיתה של רבי עקיבא הוא שאל את הקב“ה: זו תורה וזו שכרה? איזה יסודות יש פה בהנהגת השם שצדיק כזה גדול שכ“כ מסר את הנפש בכל דבר שבקדושה, איך יכול להיות שסורקים את גופו במסרקות של ברזל? מה אמר לו הקב“ה? שתוק, כך עלה במחשבה. יש עולם שנקרא עולם המחשבה וכתוב בספרים הקדושים שזה מוחא סתימא של אדם הקדמון ואריך אנפין, הכוונה שאין בזה שום הבנה, אין תשובה לדבר הזה – יבוא משיח צדקנו והוא יתרץ לנו את כל הקושיות, אבל עכשיו יש דברים שאין לנו תשובה עליהם, העבודה שלנו בעולם הזה היא לדון את הקב“ה לכף זכות, ז“א אעפ“י שאני לא מבין, ואני לא יכול להבין, ואם משמיים לא רוצים שהוא יבין אז גם אם הוא ילך לצדיקים גדולים אפילו בעלי רוח הקודש, הם גם לא יוכלו להגיד לו שום דבר, משמיים אין להם רשות
מה קרה לאדם וחוה וגם לכל הנשמות?
אנחנו רואים שלא כל דבר מגלים לצדיקים, רואים שאפילו למשה רבינו לא גילו, שתוק, כך עלה במחשבה. פה אנחנו תמיד צריכים להתחבר עם המקום שאעפ“י שאנחנו לא מבינים, בוודאי שאם היינו רואים, היינו יודעים שזה שלמות הטוב שיש בכל העולמות ובכל הבריאה בדיוק מה שקורה עכשיו, זה נקרא ישמע בזיונו ידום וישתוק כלפי הביזיונות שהקב“ה מבזה אותנו. למעשה אם אנחנו מתבוננים בעניין של חטא אדם הראשון, בפשט מה שכתוב בתורה מה הקב“ה ציווה על אדם הראשון? ’מכל עץ הגן אכל תאכל, ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו‘ והוא כן אכל ממנו – מה קרה לאדם וחוה וממילא לכל הנשמות כי כל הנשמות היו כלולים באדם וחוה, אז מה קרה להם ולכולנו ולכל הנשמות ברגע שאכלו מהעץ? באמת הרבה דברים קרו ועומק החטא זה לא רק העניין של האכילה אלא יש בו עוד כמה פרטים..
הנשמות התחילו לראות שיש רע בבריאה
לפני שאדם וחוה אכלו מעץ הדעת טוב ורע הם ראו מסוף העולם ועד קצהו, רבינו האר“י אומר שלפני החטא הם השיגו יותר ממשה רבינו בהר סיני, הם ראו את כל העולמות. לפני כאשר הם התבוננו על הבריאה, על ההנהגה ועל המלכות של הקב“ה הם בעצם ראו את גודל החסדים של הקב“ה. הם ראו את שלמות החסדים שהקב“ה מנהיג. אחרי שהם אכלו מעץ הדעת טוב ורע, הדעת שלהם וגם כל הנשמות התחילו כבר לראות שיש רע בבריאה – זה אחת ההשלכות והביטויים הכי חריפים של השלכות חטא עץ הדעת טוב ורע..
איך כל דבר ודבר הקב“ה עושה לטובה!
אדם וחוה רואים שיש מציאות של רע בבריאה, מה התיקון? לחזור בעצם לדעת שהיתה לפני החטא, איך חוזרים לדעת הזאת? לדון את הקב“ה
לכף זכות, לכן אחד הצדיקים הגדולים ביותר בעם ישראל, רבי עקיבא, מה היה שגור בפיו כל ימי חייו? ’כל מאן דעביד רחמנא לטב עביד‘. רבי עקיבא היה שורש התורה שבע“פ ומגדולי החכמים של התורה שבע“פ, הוא היה בעל השגה עצום ונורא מאוד, ועם כל זה שהוא היה בעל השגה כל-כך גדול והוא היה דורש על כל קוץ וקוץ תילי-תילים של הלכות בפרד“ס של התורה כולל הסוד, ועם כל זה שימו לב איזה עבודה של אמונה פשוטה ותמימה היתה לו ’כל מאן דעביד רחמנא לטב עביד‘, עם כל הגדולה, ההשגות והחוכמה שלו הוא לא עזב את העבודה הזאת לראות כל ימי חייו
איך שכל דבר ודבר הקב“ה עושה לטובה – מדוע? מכיוון
שרבי עקיבא עסק בתיקון העולם, הצדיקים הגדולים בבחינת גדולי התנאים ובמשך הדורות, כל כוונתם היתה לעסוק בתיקון כל העולמות לכן הם עבדו מאוד-מאוד על כל הנקודה הזאת.
Hebrew