קורות חייו של רבי נחמן מברסלב
רבי נחמן מברסלב – "שגם אם ימלאו ימיו, אזי אחרי הסתלקותי, מי שיבוא על קברי ויאמר שם אלו העשרה מזמורים ויתן פרוטה לצדקה, אפילו גדלו ועצמו עוונותיו וחטאיו מאד מאד, חס ושלום, אזי אתאמץ… להושיעו ולתקנו".
אלו דברי רבי נחמן מברסלב אשר שגורים בפיהם של חסידיו, עד היום.
רבי נחמן מברסלב – הקדמה
רבי נחמן מברסלב הצליח להקים את מפעל חייו בפעילות ענפה של כעשרים שנה.
מייסד חסידות ברסלב וכאדמו"ר המכהן בה, רבי נחמן מברסלב הספיק לעשות רעש גדול בעולם היהדות ובעולם החסידות בפרט, ועוד בזמן קצר, עד אשר נקטף לעולמו בשנות ה-40 לחייו.
הולדתו של רבי נחמן מברסלב בעיירת מז'יבוז', כשברקע מלחמות עקובות מדם, הצליח רבי נחמן מברסלב ליצור סביבו קהל חסידים אשר חשקה נפשם לעבוד את הקדוש ברוך הוא מתוך שמחה אמיתית ושותים אלו, בצמא את דברי מים חיים של רבי נחמן מברסלב, חסידים שדבק בו עד היום, גם ללא אדמו"ר.
רבי נחמן מברסלב – מקום הולדתו
רבי נחמן מברסלב נולד בעיירת מז'יבוז שבאוקרינה, בתאריך א' בניסן התקל"ב (בתקופתו של רבי נחמן מברסלב, עיירת מז'יבוז היתה שייכת לאיחוד הפולני-ליטאי, אשר בימים אלו החלה חלוקת פולין).
רבי נחמן מברסלב נולד להוריו, הרב שמחה והרבנית, מרת פיגא. אמו של רבי נחמן, הייתה נכדתו של הבעל שם טוב (הבעל שם טוב, היה אבי תנועת החסידות), מצד אימה, מרת אדל.
ימים קשים ידע רבי נחמן מברסלב. ימים אשר העוני שרר בכל פינה, והעם היהודי בגולה נצמד ושאב את כוחותיו מגדולי דור באשר הם.
רבי נחמן גדל לצידו של הבעל שם טוב, כאשר ביתו מכיל תלמידי חכמים גדולים וענקי רוח, תדיר ומהם ינק את תורת החסידות.
שם, לצידם של ענקי הרוח, החל רבי נחמן מברסלב את התבודדותו עם בוראו, ולאט לאט התעצבה אישיותו ועבודתו לאחד מענקי הרוח של עם ישראל.
עוד כילד רך בשנים, רבי נחמן מברסלב ניחן בשכלו החריף, במידותיו הנעלות וביכולותיו הטרומיות כעובד השם המתייגע בתורה הקדושה.
גם כאשר הבעל שם טוב נפטר לעולמו, המשיך רבי נחמן מברסלב לפקוד את קברו ולא סר מדברי רבותיו, מצמיחתה של דרך החסידות בעבודת השם.
בימיו של רבי נחמן מברסלב, היה מקובל להינשא בגיל צעיר מאוד. שכלו החריף, ידיעותיו בתורה הקדושה, בגרותו ובשלותו של רבי נחמן מברסלב הביאה אותו להינשא בגיל 13, על כך ידובר בהמשך, אם ירצה השם.
רבי נחמן מברסלב – מילד עם קשיים לנער תלמיד חכם
רבי נחמן מברסלב, ידוע בפי כל כעילוי. כתלמיד חכם מופלג בעל דרגות נשגבות בעבודת קודש. כאמור, בחילת דרכו לא הייתה סוגה בשושנים שכן תחילת לימודו בתורה הקדושה, היתה מלווה בקשיים הבנה. כבר אז, היה מפיל, רבי נחמן מברסלב, תחינה בפני בוראו ומתייפח בפניו, שיתן בו בינה ודעת. שיפתח תודעתו לתורתו הקדושה. שיזכה להבין דברי אלוקים חיים.
ברבות השנים, כך מספרים, שרבי נחמן מברסלב התוודה על כך שאת כל ההשגות שהשם יתברך סייע בידו להגיע אליהם, הצליח בחסדי השם עליו, בזכות אותן בכיות, תפילות, תחנונים והתבודדויות של אותן שנים, בהם חשקה נפשו להתייגע ולעמול בתורתנו הקדושה.
כך למעשה, הרבה רבי נחמן מברסלב, על ידי עמל ויגיעה בתורה, על ידי תחנונים לפניו יתברך,וזכה להגיע לגדולות ולהשגות גבוהות בנסתר ובנגלה.
רבי נחמן מברסלב, זכה להקים קהילת חסידים שעד היום, גם ללא רועה נאמן, ממשיכים הם את דרכו, את אהבתו והתמסרותו לתיקון נשמות ישראל, את עבודת השם מתוך התבודדות, על ידי התבוננות פנימה, לנפשו של כל אחד באשר הוא.
דרך עבודת השם המיוחדת והמרוממת, אותה הנחיל לנו רבי נחמן מברסלב.
רבי נחמן מברסלב – נישואין
בהיות רבי נחמן מברסלב בן 13 למצוות, נכנס בברית הנישואין עם בתו של רבי אפרים מכפר הוסיאטין, שכן לאחר חתונתו, עבר רבי נחמן מברסלב לגור בבית חותנו ולהמשיך להתבשם מתלמידי חכמים אשר היו פוקדים את מעונו חדשות לבקרים.
כך למעשה, המשיך רבי נחמן מברסלב להתעלות בלימודו כהמשך לימים מקדם אשר שהה במחיצתו של גדולי הדור וביניהם סבו, הבעל שם טוב.
חמיו של רבי נחמן מברסלב, לא העלה על דעתו עד כמה מגיעה גדולתו של רבינו, שכן היה נוהג לעבוד את בוראו בהצנע לכת, עבודתו היתה בהסתרה מוחלטת ובחשאיות. למעט רעייתו, אשר השביעה שלא לגלות את סודו, איש לא ידע על מדרגתו הרוחנית והשגותיו הנעלות בתורת השם.
מסופר שפעם חמיו של רבי נחמן מברסלב, כל כך התאכזב מחתנו זה, עד כי חשב שמקח טעות נעשה כאן, והתלונן פעם בפני אחד מאורחיו הצדיקים שנהגו לשהות בביתו. רבי נחמן מברסלב אשר שמע את השיחה, פרץ בבכי, אך לא גילה דבר מידיעותיו. את ידיעותיו אלו, שמר, רבי נחמן מברסלב,לעצמו. בינו לבין בוראו.
בינתיים, הרבה רבי נחמן מברסלב להתבודד ביערות, ולהתקרב עוד לבוראו. שם בילה רבינו את מרבית זמנו בהתייחדות, בהתבודדות ובלימוד תמידי, אשר הביאו אותו להתעלות רוחנית גבוהה.
בשנותיו אלו, עד גיל 18, עשה רבי נחמן מברסלב בעבודה מתמדת ומייגעת, אשר הצליח השם בידו, להתעלות מעלה מעלה, על ידי סיגופים וצומות, זיכוך הגוף והנפש ולימוד מתמיד ללא הרף.
רבי נחמן מברסלב – תחילת נדודים
מספר שנים לאחר שנישא רבי נחמן מברסלב, ודר בבית חמיו, אשר סיפק לו את כל צרכו וצרכי אישתו, ואיפשר לו ללמוד מבלי מפרע ואפילו סיפק לו חדרון קטן, בו יכל היה להתבודד ולהתעלות בלימודו, בצער ובכאב רב, עלתה לבית עולמה אשת חמיו.
ביתו, בית חמיו כבר לא היה כמקודם. חמיו נישא בשנית, וכעת הרבנית שינתה את סדר חדרי הבית. ביניהם היה גם חדרו הקטן, בו הרבה ללמוד ולהתבודד, רבי נחמן מברסלב.
רבינו, רבי נחמן מברסלב, העריך את שהותו בבית חמיו, ואת שנות לימודיו והתעלותו בבית זה. ידע, רבינו, כי תמה תקופה זו. כעת, פינה את מקומו ועקר את מושבו לעיר מדוודיבקה.
רצתה ההשגחה העליונה, שרבינו, רבי נחמן מברסלב יוציא מהכוח אל הפועל את גדולתו ולא ישמור רק לעצמו. שכן זמן להעמיד תלמידים ולהעביר את ידיעותיו והשגותיו לדורות הבאים.
כך למעשה החל רבי נחמן מברסלב, להתפרסם ושמו נישא למרחק, כמו גם דרכו בעבודת השם.
כאן, בעיר מדווידבקה, החל רבינו, רבי נחמן מברסלב את דרכו כמנהיג רוחני דגול והחלה קבוצת חסידים להתקבץ סביבו, סביב עבודתו, עבודת השם הייחודית.
רבי נחמן מברסלב, הוביל את חסידיו לדרך חדשה – ישנה. שכן תורתנו הקדושה, אינה מוחלפת בשום תורה אחרת. על כך אין עוררין. דרכו של רבי נחמן מברסלב הייתה התייחדות תמידית עם הבורא, והתעוררות הלב לעבודה מתוך שמחה, ועל כך גם כתובים כל ספריו ואמרי פיו.
רבי נחמן מברסלב – יצירת קהילה
עוד לפני שעזב רבי נחמן מברסלב, את העייר הוסיאטין, בה שהה אצל חמיו, רבי אפרים, החלו שמועות בדבר גדולתו של רבי נחמן מברסלב להישמע ואט אט, החלו חסידים להסתופף במחיצתו, בדרכו.
עיקר עבודתו של רבי נחמן מברסלב, היתה לקרב ולתקן נשמות ישראל הקדושות לאבינו שבשמיים. רבינו שם מגמתו העיקרית להכניס בעבודת השם שלנו, שמחה פנימית והתבוננות פנימה, לנפש.
בכל מאודו, רצה רבי נחמן מברסלב, להפיץ את אורה של תורתנו הקדושה על ידי פתיחת הלב, ואין פתיחת הלב, אלא קודם ככלי מלא שמחה והודיה.
עם ישראל באותה תקופה, צמא היה לדבריו של רבי נחמן מברסלב, שהיו אלו דברי פיוס ונחמה, דברי שבח והודיה, דברים המשמחים את הלב, על עצם היותנו יהודים, בניו של מקום.
כבר אז, יצר לו רבי נחמן מברסלב, מתנגדים אשר התנגדו לדרך עבודת השם החדשה.
חשש זה היה מובן וחיוני, שכן כל דרך חדשה חייבת להיבדק על ידי גדולי הדור. תלמידי חכמים מופלגים, שאכן זו הדרך הפותחת לבבות ליראתו ולאהבתו יתברך, כך סבר, חי והאמין בכל נימי ליבו, רבי נחמן מברסלב.
דרך חדשה יחסית, ייסד לו, רבי נחמן מברסלב. יחד עם זאת, ראה רבינו בחכמתו, את חלישות הדור מאידך ואת הצורך הגדול בעבודה פנימית מתוך שמחה שהיא זו אשר תפתח ותגדיל לעשות ותפתח את ליבותיהם של עם ישראל הקדוש לאביהם שבשמיים.
חסידותו של רבי נחמן מברסלב, הביאה עימה חילוקי דעות בנוגע לרוח החדשה, אשר החלה לנשוב באותם ימים. אך כולם היו תמימי דעים את מי אנו עובדים, את אבינו שבשמיים. שבעים פנים לה, לתורה הקדושה. על כך לא חלק רבי נחמן מברסלב, אלא אדרבא, הביא רוח גבית של התבודדות מתוך התייחדות עם הבורא יתברך.
רבי נחמן מברסלב – עליה לארץ ישראל
בשנת תקנ"ח החליט רבינו לעלות לארץ הקודש, ארץ ישראל.
רבי נחמן מברסלב ידע, שכדי להמשיך בהתעלות רוחנית, רק בארץ ישראל, באדמת הקודש שלנו, תהיה לו האפשרות להמשיך בעבודתו – התבודדותו.
חרף התנגדותם של בני משפחתו, יצא רבי נחמן מברסלב מביתו ועלה ארצה.
עת מלחמה הייתה אז, עת כניסתו של רבינו לארץ ישראל. מלחמה עקובה מדם בין צבאו של המצביא האדיר, נפוליאון לבין הטורקים.
אך דבר לא מנע ממנו, ולא היווה מכשול עבור רבינו, כאשר שיקול רוחני, היקר מפנינים ומפז, עומד על הפרק.
כשנה תמימה, ארכה נסיעתו של רבי נחמן מברסלב, עד אשר הגיע לארץ ישראל. נסיעה אשר היתה כרוכה בה מאמצים כבירים ולדבריו, בגדר של פיקוח נפש של ממש.
הנסיעות וההפלגות שהיו בימים אלו, היו כרוכות בסכנות ממשיות, כגון רוחות סערה, רעב, חולי, שודדי ים ועוד.
מסופר שרבי נחמן מברסלב, לא פעם, עבר בזיונות, לכתחילה, על מנת לזכך את נפשו ולהגיע זך לארץ הקודש.
כאמור, רבינו שאף והשתוקק תמיד להגיע לאדמת ארץ ישראל הקדושה והרבה לדבר על כך.
רבי נחמן מברסלב, הרבה לדבר ולחזק על מעלתה ושבחה של ארץ ישראל, ועל המדרגות העצומות שיהודי יכול לרכוש, לו רק ישכיל ויעשה כן.
בכל אופן, רבי נחמן מברסלב מגיע לארץ ישראל וכאמור, רוחות מלחמה נושבות.
המהפכה הצרפתית בעיצומה ורבינו, רבי נחמן מברסלב, בן כ"ו שנים כאשר הגיע ארצה. צעיר ורך בשנים אך ראשו בשימיימה, וגדולתו בעמלו ושמעו הולך וגדל בכל מקום בו הוא נמצא.
הימים, ימים קשים מבחינה כלכלית, אך כשביטחון ואמונה באמתחתו של רבי נחמן מברסלב, גם מחסור במעות לדרך ארוכה, לא ימנעו ממנו, ממטרה נעלה אשר שם לו לנגד עיניו, לטהר נשמות קדושות של בורא עולם.
כאמור, ששהותו של רבי נחמן מברסלב, בארץ הקודש, היתה קצרה ביותר, אך מלאה חתחתים. רבי נחמן מברסלב, עשה את שהיה עליו לעשות, כמובן במהירות יתרה לעושי מצוות, כפי שתלמידי חכמים עושים, ושב לארצות נכר.
רבי נחמן מברסלב עם הרה"ק מקאליסק
ערב שבת, פרשת נח, הרה"ק רבי אברהם מאליסק, הזמין את רבי נחמן מברסלב לשהות אצלו, בקרבתו ולהשתעשע עימו בחידושי תורה הן בנגלה והן בנסתר. ואכן, רבי נחמן מברסלב נענה להצעה נדיבה זו.
מסופר שהרה"ק מקאליסק הרבה להתענג ולהשתעשע עם רבי נחמן מברסלב, צעיר בימים וגאון בחכמתו וידיעותיו.
כשבוע לאחר מכן, ביקר רבי נחמן מברסלב את קברו של סבו, הרה"ק רבי נחמן מהורדנקא, מקורבו של הבעל שם טוב הקדוש.
כך נסע לו, רבי נחמן מברסלב, למירון לציון של רבי שמעון בר יוחאי תוך ניגונים אל תוך הלילה בשמחה פנימית, אמיתית.
לאחר תפילות על קברי תנאים ואמוראים בגליל, חזר רבי נחמן מברסלב, לטבריה.
את אשר התרחש בעיר טבריה, עם רבי נחמן מברסלב, את כל המאורעות אשר פקדו את רבינו בעיר זו, יסופר בהמשך.
רבי נחמן מברסלב – בעיר טבריה
עוד בזמן שהותו של רבי נחמן מברסלב, בעיר טבריה, פרצה מגפת דבר בעיר.
בזמנם, מגפות היו פוקדות, השם ירחם. מרפא ומזור לא היה נחלת הכלל וכאשר מגפה כזו או אחרת היתה פוקדת יישוב, חללים רבים היו למגפה.
ולעניין התפרצות מגפת הדבר בעיר טבריה, כמעט שלא ניתן היה למצוא בית אחד בלי חללים, השם ירחם.
רבי נחמן מברסלב, רצה לברוח מן העיר, אך השערים היו סגורים. אין פרץ ואין יוצאת.
במצב זה של פיקוח נפש, ובהלה רבתית, רבי נחמן מברסלב נשא תפילה לבורא עולם שיצילנו ממצב זה ויגן עליו מפני החולאים.
כך מצא את עצמו, רבי נחמן מברסלב, מטפס על החומה כדי לרדת מעברה השני.
כאשר רצה לקפוץ מעבר לחומה, גילה לתדהמתו, שתחתיו עומדת לה ימה של טבריה, הכנרת.
כך רבי נחמן מברסלב היה תלוי בין חומה לימה, ונשא תפילה לבוראו שיושיעו אותו.
כאמור, מצב סכנה זה, אשר היה שרוי בו רבי נחמן מברסלב, היה מנת חלקו במסעו לארץ ישראל וגם בזמן שהותו.
כמו כל הנסיונות והמניעים אשר היוו לו חיץ בינו לבין חפצו לעשות רצון אבינו שבשמיים, וגם את זה הוא צלח, בסיעתא דשמיא.
כעת, פנה רבי נחמן מברסלב, אל העיר צפת ומהעיר צפת לאחר סיום תיקונו אשר מיהר לעשות, חזר לארצות נכר.
רבי נחמן מברסלב – תלמידו המובהק – רבי נתן
רבי נחמן מברסלב, קבע את מושבו בברסלב, בשנת תקס"ב. בעת הזאת, היה לו, לרבי נחמן מברסלב, תלמיד מובהק, אשר לימים נהיה המשכו ואף העלה על הכתב את שיחותיו, דרשותיו ואת דרכו של רבי נחמן מברסלב, רבי נתן.
רבי נחמן מברסלב, ראה בו בתלמידו, רבי נתן מברסלב, את גדולתו וחיבבו וקירבו ואף גילה לו סודות רבים. פעם התבטא, רבי נחמן מברסלב, שאילולא רבי נתן, לא היה נשאר לו, לרבינו אפילו דף אחד… רבי נתן הקדיש את כל מרצו וכוחו על מנת להעלות על הכתב ולהפיץ בעולם את תורת רבינו, רבי נחמן מברסלב ואת דרשותיו בדרך עבודת השם. כאמור כל מאמציו של רבי נתן נשאו פירות, ועד היום רואים אנו את כתביו של רבי נחמן מברסלב בכל בית ובית של חסידיו וממשיכי דרכו.
שם, בעיר ברסלב, נתן רבי נחמן מברסלב את שמה של החסידות, חסידות ברסלב, הידועה.
רבי נחמן מברסלב – מגלה את התיקון הכללי
רבי נחמן מברסלב הרבה לגלות את העניין ואת הסודות הגלומים ב"תיקון הכללי" (התיקון הכללי כולל עשרה פרקי תהילים והם: טז, לב, מא, מב, נט, עז, צ, קה, קלז, קנ. אלו הם עשרת הפרקים אשר גילה רבי נחמן מברסלב לחסידיו והרבה להפיץ תיקון כללי זה, כתיקון לפגמי הברית. רבי נחמן מברסלב גילה את התיקון הכללי בשנת תקס"ה, אולם את עשרת מזמורי התהילים המדוייקים, המהווים את התיקון הכללי, גילה רבי נחמן מברסלב בשלב מאוחר יותר).
ה"תיקון הכללי" של רבי נחמן מברסלב, הודפס לראשונה בין השנים תק"פ – תקפ"א.
כאמור, ה"תיקון הכללי" של רבי נחמן מברסלב, הודפס בביתו של רבי נתן וביוזמת בנו, רבי שכנא. עשרת המזמורים כתובים במבוא, מ"ליקוטי מוהר"ן", יחד עם תפילה שחוברה ע"י רבי נתן מברסלב, יש לומר אותה אחרי אמירת אלו המזמורים.
מהדורות נוספות של ה"תיקון הכללי" של רבי נחמן מברסלב, הודפסו עם חומר נוסף מליקוטי מוהר"ן, ח"ב, צב ושיחות הר"ן קמא (הסיפור על גילוי התיקון הכללי), במקרים מסוימים נדפס עם פירושים ותרגומים של עשרת המזמורים, וכן תפילות נוספות של רבי נחמן מברסלב.
רבי נחמן מברסלב – הסתלקותו מן העולם
רבי נחמן מברסלב חלה, יחד עם בני משפחתו. רבינו הרגיש שקיצו קרב, ובמשך כל אותו הקיץ רמז רבי נחמן מברסלב, לתלמידיו על כי הסתלקותו מן העולם קריבה.
אולם תלמידיו אשר היו קרובים לרבי נחמן מברסלב, מיאנו להאמין לבשורת איוב זו. תלמידיו – חסידיו, לא העלו בדעתם שרבי נחמן מברסלב, צעיר בימים, יעזוב אותם ללא רועה, עזובים וכואבים, הנותרים לבד בעולם, ללא מנהיג.
לא, לא זו היתה הנהגתו של רבי נחמן מברסלב. אין ייאוש כלל בעולם, היה שגור בפיו ובפי תלמידיו. יהודי לעולם לא עזוב, יהודי לעולם לא לבד. כך חי רבי נחמן מברסלב, וכך הנחיל לחסידיו.
רבי נחמן מברסלב – ראש השנה
רבי נחמן מברסלב ציפה שחסידיו יסעדו על שולחנו בראש השנה. כך התבטא לא פעם, רבינו על כך שכל עסקו, הוא ראש השנה.
רבי נחמן מברסלב רמז לחסידיו על מעלת ראש השנה והחשיבות הרבה ביום זה, ורמז נוסף נתן, על כך שגם לאחר הסתלקותו מן העולם, יש להמשיך להתקבץ אצלו, וכי אין דבר גדול מזה.
רבי נחמן מברסלב – ימיו האחרונים
ערב סוכות, התגברה מחלתו של רבי נחמן מברסלב ורבינו נחלש מאד.
בלילה שלאחר מכן, ליל ערב סוכות, סידר רבי נחמן מברסלב צוואה לפני רבי נתן ואמר לו שעליו לתת שלוש מאות אדומים (סוג של מטבע דאז) לביתו, חיה. ולאשתו – הכתובה.
יומו האחרון של רבי נחמן מברסלב הגיע. רביעי דסוכות, ח"י תשרי תקע"א. יום רביעי של סוכות. ישוב היה, רבי נחמן מברסלב, על כסאו, מעוטף בטליתו ומתפלל. אחר כך לקח את ארבעת המינים, אחזם בידו, ושיב על מיטתו כשסידור של האר"י ז"ל היה מונח על ברכיו. גמר את ההלל, אמר השוענות ו…
"אינני עוזב אתכם" אמר רבי נחמן מברסלב. שכב במיטתו עד שנפטר. תלמידו המובהק, רבי נתן זעק זעקה גדולה: "רבי, רבי למה עזבתנו?". רבינו סובב פניו אליו, כאומר: "איני עוזב אתכם, חס ושלום".
נקי, זך וטהור עלה רבי נחמן מברסלב ונאסף אל אבותינו בקדושה ובטהרה.
תמו ונשלמו חייו של רבי נחמן מברסלב, אך לא נשלמה משימתו, העברת דרכו והפצתו לעולם. לעם ישראל, צאן קדושים. חסידיו של רבי נחמן מברסלב ממשיכים את דרכו בהפצת אורה של התורה הקדושה, ובהפצת רעיונותיו הנשגבים לקרב בניו של מקום.
