צדיקים שעוסקים בתיקון נשמות ישראל
יש צדיקים מאוד-מאוד גדולים שנקראים ’יחידי-הדורות‘, הכוונה לצדיקים שעוסקים בתיקון נשמות ישראל. כולם צדיקים כמו שכתוב ’ועמך כלם צדיקים‘, ברוך השם בעמ“י יש תלמידי חכמים מאוד גדולים, רבנים מאוד גדולים, אדמורי“ם מאוד גדולים ומקובלים מאוד גדולים, אבל צדיק האמת זה בחינה אחרת, זה הצדיק שעוסק בתיקון נשמות ישראל. כשאומרים בברסלב ’צדיק האמת‘ זה לא הכוונה ח“ו להגיד שצדיקים אחרים הם לא אמת, כולם אהובים, כולם ברורים. רבינו בעצמו
אמר שהקב“ה אוהב את כל הצדיקים אז שלא נחשוב חלילה על איזה צדיק מחשבה לא נכונה, אבל צדיק האמת זה צדיק מיחידי-הדורות שעסקו בתיקון נשמות ישראל..
הוא צדיק או בעל תשובה?!
מסביר ר‘ נתן מה המיוחד בצדיקים האלה שדווקא הם יכולים לעסוק בנשמות ישראל, בצדיק האמת יש 2 בחינות: של צדיק ושל בעל-תשובה ומכיוון שהוא כלול גם מצדיק וגם מבעל-תשובה לכן הוא יכול לעזור לכל הנשמות. יש צדיקים שהם רק צדיקים ויש בעלי-תשובה שהם רק בעלי-תשובה שזה הדור שלנו, אבל יש צדיקים שהם כלולים מצדיק ובעל-תשובה יחד. הצדיק שהוא בבחינת בעל-תשובה יכול לעזור לכל הנשמות. לכאורה מתעוררות השאלה: אם הוא צדיק אז איך הוא בעל תשובה? זה 2 דברים סותרים, צדיק זה אדם שזכה כל חייו להיות בקדושה גדולה ובתוך תורה ועבודת השם. הבעל תשובה מעלתו גדולה מאוד אבל הוא לא זכה לזה כל ימי חייו לכן הוא בעל תשובה, הוא עבר מה שעבר ועכשיו הוא חוזר בתשובה, לכן זו מציאות מאוד שונה מהצדיק, אז איך יכול להיות צדיק שהוא גם צדיק וגם בעל תשובה? יש ספר מאוד יסודי וחשוב בחסידות שנקרא ’פרי הארץ‘, חיבר אותו גדול
תלמידי המגיד ממזריטש, קראו לו ר‘ מנחם-מנדל מויטבסק
הנועם אלימלך, רבי זושא ובעל התניא…!
אנחנו לא יודעים מה זה להיות גדולי תלמידי המגיד ממזריטש, אבל כדי לקבל
קצת הרגשה נראה מי היו תלמידיו: ’הנועם אלימלך‘, רבי זושא אחיו, בעל
התניא, רבי לוי יצחק מברדיטשוב – אלו היו התלמידים הקרובים של
המגיד ממזריטש, בחבורה הזאת ’פרי הארץ‘ היה נחשב גדול התלמידים, לכן
הספר שלו הוא ספר מאוד יסודי בחסידות. בספר הזה הוא מבאר לנו את הנקודה
מה זה נקרא צדיק שהוא בעל תשובה והוא אומר: מצד זה שהוא צדיק הוא
נקי לגמרי מכל חטא לכן הוא נקרא צדיק גדול, אבל באיזה בחינה הוא בעל
תשובה? הוא מביא את זה בכמה מקומות בספר ואומר: אף על פי שהוא צדיק
גדול מאוד, אף על פי כן במחשבתו עברו כל הקליפות וכל הסטרא אחרא של הדור..
מי שהוא רק צדיק
מי שהוא רק צדיק, לא יכול לעזור לכל נשמות ישראל לכן הוא חייב להיות בבחינת בעל תשובה, וכל היצר הרע של כל הנשמות שתלויות בו חייב לעבור בתוך המחשבה שלו. ספר פרי הארץ מחולק לפי פרשיות השבוע, בפרשת מטות-מסעי הוא אומר לנו איך משה רבינו הגיע למדרגתו, מכיוון שזה לעומת זה עשה א-לקים, ואם יש מישהו כמו משה רבינו כך חייב שיהיה גם בקליפה מישהו כנגדו, בלעם היה כנגד משה רבינו בדורו
מנהיג כולל את כל הנשמות
אומר פרי הארץ בלשון הזו: וכל מה שבלעם עשה במעשה, היה צריך לעבור במחשבתו של משה רבינו עד שהוא הגיע למדרגתו, ולולא עבר את כל זה במחשבתו לא היה מגיע משה רבינו להיות המנהיג של עם-ישראל הכולל את כל הנשמות. שאלתי פעם את אחד הצדיקים: הרי אנחנו יודעים שבלעם עשה דברים מאוד לא פשוטים, הוא לא היה אדם עם יצר הרע פשוט, זה היה שיא הקליפות שבעולם. בזוהר הקדוש כתוב דברים נוראיים מאוד על מה שבלעם עשה במעשה. רש“י הקדוש בפרשת בלק כותב שבלעם היה
עם האתון שלו, צריך לדעת שזה היה מהדברים הפשוטים שלו. אז שאלתי איך יכול להיות שמשה רבינו שהוא
קודש-הקודשים של כל הדורות והוא נתן לנו את התורה והוא האדם הכי קדוש ופרוש, אז איך יכול להיות שעברו
לו כאלה דברים במחשבה? הוא אמר לי: כל זה עבר במחשבה של משה רבינו במהירות. בוודאי שזה לא עשה שום פגם אצל משה רבינו אבל מה משה רבינו למד מכל זה? 1- הוא למד את היצר הרע של כל הדורות. מי שבלעם עובר במחשבה שלו לומד את היצר הרע של כל הדורות.
2- משה רבינו קיבל כזאת ענווה ושפלות ממה שהוא היה יכול להיות, הוא לא היה שם אבל הוא ראה לאן הוא יכול להגיע..
זה לא יכול להיות שאני הגואל של עמ“י
-לכן כשהקב“ה בא ואמר לו: לך תגאל את עם-ישראל, הוא התווכח עם הקב“ה שבוע ימים מכיוון שהוא אמר: זה לא יכול להיות שאני צריך להיות הגואל של עמ“י. לא יכול להיות שאדם שפל ובזוי כמוני יכול לגאול את עמ“י, עד שלבסוף משה
רבינו אמר להקב“ה: ’שלח נא ביד תשלח‘ אז הקב“ה אמר לו: עד עכשיו ביקשתי ממך בדרך-ארץ לגאול את עמ“י, עכשיו אני מצווה עלייך לך תגאל את עמ“י, עכשיו זאת גזירה. משה רבינו לא מבין את הגזירה הזאת אבל הוא חייב לעשות
אותה – הרמב“ן שואל שאלה: מה הכוונה שלח נא ביד תשלח? הרמב“ן נותן 3 פירושים. 1- הוא מביא את הפירוש הידוע של רש“י שאומר: ביד מי שאתה רגיל לשלוח, ביד אהרן אחי. 2- הרמב“ן מביא את תרגום אנקלוס: ביד מי שכשר לשלוח..
לוקח כל יום את הצאן למדבר ומתבודד
3- הרמב“ן מביא את הפירוש שלו: ’שלח נא ביד כל אשר תשלח, כי אין אדם בעולם שלא יהיה הגון יותר ממני לשליחות‘, כל אדם בעולם יותר כשר ממני לגאול את עמ“י – על הרמב“ן הזה מקשים: איך יכול להיות שמשה רבינו מרגיש שכל אחד בעולם יותר טוב ממנו לגאול את עם-ישראל? איך אתה מרגיש הכי גרוע בעולם? אבל זה מסתדר אחרי שרואים את פרי הארץ שאומר: וכל מה שבלעם עשה במעשה, היה צריך לעבור במחשבתו של משה רבינו. בזוהר הקדוש כתוב שמשה רבינו היה לוקח כל יום את הצאן של יתרו חותנו למדבר והוא היה מדבר עם השם, הוא
היה עושה התבודדות, אז משה רבינו הוא איש-אמת לכן הוא אומר להקב“ה:
יש מישהו בכדור-הארץ יותר גרוע ממני?! לי יש את היצר הרע של בלעם ואתה שומר אותי שאני לא אפול במעשה, אז איך אתה מבקש ממני להיות הגואל של ישראל?
הוא גם מהנשמות שהם בבחינת משיח
אומר הרמב“ן שאמר הקב“ה למשה: הגעת להשגה הזאת שאתה הכי גרוע בעולם? עכשיו אני אומר לך ללכת ולגאול את עמ“י, מכיוון שמי שיש לו כזאת ענווה ושפלות הוא זה שיכול להאיר לכל עמ“י. בגמרא במסכת קידושין (פא.) יש מעשה על אחד מגדולי ישראל בכל הדורות, רבי עקיבא, שרבינו האר“י הקדוש אומר עליו שהוא גם כן מהנשמות שהם בבחינת משיח. רבי עקיבא בעצמו היה בן-גרים ובעל-תשובה, לכן הוא היה יכול להעלות את כל עמ“י, אבל היה דבר אחד שרבי עקיבא לא היה יכול להבין, הוא לא יכל להבין איך יהודי נכשל בתאווה הידועה (ניאוף). אומרת הגמרא:
’רבי עקיבא היה מתלוצץ בעוברי עבירה‘, רש“י במקום אומר: ’אומר שנקל הוא להתגבר על יצרו אם היו רוצים‘. רבי עקיבא שהוא מהצדיקים שצריכים להעלות את כל הנשמות לא מבין אחוזים מסויימים בעמ“י, אעפ“י שהוא היה בעל-תשובה, הגמרא מספרת שהוא היה תמיד קדוש והוא לא עבר את המעברים האלה לכן הוא לא הבין אותם..
השטן התחפש לאישה יפה
-הקב“ה אמר: אתה שורש התורה שבע“פ ואתה
צריך להאיר לכל הנשמות אז איך תעלה את אותם יהודים שאתה לא מבין? הקב“ה העביר את רבי עקיבא ’שיעור פרטי‘: אומרת הגמרא שהשטן התחפש לאישה יפה והתגלה לרבי עקיבא בראש הדקל. אומרת הגמרא שרבי עקיבא התחיל לטפס על העץ. כשהוא הגיע לחצי העץ התגלה לו השטן ואמר לו: אם לא היו מכריזים בשמיים ’הזהרו ברבי עקיבא ותורתו‘, הייתי מכשיל אותך עכשיו בעבירה. אם אתה מתלוצץ מעוברי עבירה אז אתה לא יכול להאיר להם, אבל אני יודע שיש לך הרבה ענווה ושפלות ואני מאמין שאתה תלמד את השיעור הזה. מאז רבי עקיבא כבר לא מלגלג מעוברי עבירה
משה רבינו מקשר את עצמו לכל יהודי…
-אומר פרי הארץ: לצדיק אסור להפריד את עצמו משום נשמה שבעולם, מכיוון שאם אתה מפריד את עצמך מנשמה אחת בעולם, יכול להיות שאתה צדיק מאוד גדול אבל אתה לא הצדיק שעוסק בתיקון נשמות ישראל. בתורה פ“ב בליקוטי מוהר“ן חלק שני רבינו אומר: ’ועיקר התשובה הוא בחדש אלול, כי הם ימי רצון, שעלה משה לקבל לוחות אחרונות ופתח דרך כבושה לילך בה‘ – משה רבינו סלל את דרך התשובה לכל נשמות ישראל. ממשיך רבינו ואומר: ’והדרך שעשה משה הוא כך, שמשה קישר את עצמו אפילו לפחות שבישראל ומסר נפשו עליהם…אפילו עם הפחות שבפחותים‘ – משה רבינו מקשר את עצמו לכל יהודי ויהודי ועל ידי ההתקשרות הזאת הוא מעלה כל יהודי מהנפילה שלו. אם יש יהודי אחד שהוא לא יכול לקשר את עצמו איתו, הוא כבר לא יכול להיות הצדיק שעוסק בתיקון נשמות ישראל. במעשה משבעת הקבצנים, הקבצן השישי מספר סיפור: פעם אחת חשק מלך אחד בבת מלכה, והשתדל בתחבולות לתפסה, עד אשר עלתה בידו ותפסה. פעם אחת חלם לו אותו המלך, שהיא עמדה עליו והרגה אותו. והקיץ ונכנס החלום בלבו, וקרא לכל פותרי חלומות ופתרו לו כפשוטו, שיתקיים החלום כפשוטו…בין כך
נתקלקל האהבה שלה אצלו קצת קצת, מחמת החלום, ובכל פעם נתקלקל יותר ויותר..
מוטב לי לטבוע מאשר שהמלך יתפסני…
-ממשיך רבינו את הסיפור ואומר: וכן היא גם היא נתקלקל גם כן האהבה אצלה
בכל פעם יותר ויותר, עד שנעשה אצלה שנאה עליו, וברחה מפניו. ושלח המלך אחריה לבקשה. ובאו והגידו לו שהיא נמצאת אצל המבצר של מים – רבינו אומר שהכל עשוי ממים. יש שם 10 חומות, שערים אילנות פירות וקרקע, הכל מאוד מופלא והכל ממים. בת המלך פחדה להכנס למבצר הזה מכיוון שהיא פחדה לטבוע במים. המלך התחיל לחפש אותה ושלח אחריה את חילותיו, עד שהיא ראתה את חילותיו מגיעים אליה, ואז היא אמרה לעצמה: אם אני אשאר פה יתפסו אותי, מוטב שאברח למבצר של מים כי מוטב לי לטבוע במים מאשר שהמלך יתפוס אותי.
היא ברחה והצליחה להכנס לתוך המבצר. המלך הגיע עד למבצר אבל הוא לא העז להכנס מכיוון שאין לו רשות להכנס למבצר של מים, לכן הוא ירה בה עשרה מיני חצים..
לס“מ וחילותיו אין חיות בלי נשמות ישראל
כשרבינו סיפר את המעשה הזה הוא אמר שננעצו בה החצים והיא נפלה חלושות, ואז רבינו הרים את 2 הידיים שלו ואמר: ואני רופא אותה. מסביר ר‘ נתן שרבינו בעצמו רופא את הבת מלכה שננעצו בה העשרה מיני חצים. בעבר הזכרנו שהסיפורי מעשיות של רבינו זה משלים רמזים וסודות לדרכי הנהגה מאוד-מאוד גבוהים בבריאה: המלך שחשק בבת מלכה זה הס“מ. הבת מלכה זה כל נשמות ישראל, כל נשמה זה בחינת הבת מלכה. עיקר החשק של המלך האכזר (הס“מ) זה עוד נשמה יהודית. הזוהר הקדוש אומר דבר נורא מאוד: לס“מ וכל חילותיו אין חיות בלעדי נשמות ישראל. כל החיות שלו זה לתפוס עוד נשמה, ולא רק לתפוס נשמה שתעבור לצד שלו אלא מספיק שנשמה אחת תחשוב מחשבה לא טובה, וזה אין-סוף חיות לס“מ, לכן הוא משגע אותנו. היצר הרע לא עוזב את נשמות ישראל מכיוון שאין לו חיות בלעדינו – זה החשק שהמלך חושק בבת מלכה, עד שעלה בידו ותפסה..
רכב טוב, כסף ותאוות העולם
יש כלל מאוד גדול: כל נשמה חייבת להיתפס בידיו, אחת פחות ואחת יותר, יש כאלה רק במחשבה, יש כאלה בדיבור ויש כאלה גם במעשה – אבל חייב שתהיה איזה בחינה של תפיסה באדם. התפיסה הזאת יוצרת אהבה גדולה בין הבת מלכה למלך, הכוונה ביננו לבין היצר הרע, וצריך לדעת כלל מאוד גדול: ברגע שיש אהבה ביננו לבינו, אזי אנחנו מצד עצמנו בשום פנים ואופן
לא יכולים לצאת מידיו מכיוון שאנחנו לא יודעים שצריך לצאת מידיו. ברגע
שיש אהבה ביננו לבין היצר הרע אזי אדם מרגיש שלא חסר לו שום-דבר, ברוך השם יש לו רכב טוב, כסף ותאוות של העולם הזה. אומר רבינו שיש סוד שנקרא ’סוד החלום‘, מי חלם את החלום? המלך ולא הבת מלכה. הסוד של הדבר הוא נורא מאוד:
הקב“ה מודיע לס“מ שיום אחד נהרוג אותו
כשמגיע הזמן שיתחיל להתהפך לאדם החיים והדרך אזי הקב“ה מודיע לס“מ: אתה רואה את פלוני שאתה בחיבור גדול מאוד איתו כבר כמה שנים? תדע לך שיום אחד הוא יהרוג אותך. הקב“ה מודיע לס“מ שיום אחד נהרוג אותו. ואז מה קורה? היצר הרע לא רוצה לוותר על הנשמה היהודית והוא מתחיל להרגיש שיש לו פה אויב ואז מתקלקלת האהבה ביניהם – זה לשון של משל ורמז אבל איך זה מתקיים בחיים שלנו? לנו יש בחינה של גילוי מהדבר הזה: ברוך השם אדם חי 20 או 30 שנה בתחום של המלך האכזר, הוא היה קשור אליו והכל היה טוב, לא היה חסר לו שום-דבר והיה לו את כל התאוות שהוא רצה. פתאום ביום אחד אדם מרגיש שמשהו פה לא בסדר – זה סוד החלום שמודיעים ליצר הרע שיום אחד פלוני יהרוג אותו ואז היצר הרע בעצמו מתחיל לדחות את האדם ולעשות לו צרות – עד עכשיו הכל היה בסדר והוא הצליח בכל מה שהוא רצה ובכל התאוות. פתאום אדם מרגיש שמשהו בחיים שלו מתחיל להתבלבל, זה יכול להיות באין-ספור אופנים, אבל ברגע שמתקלקל לאדם משהו זה התקלקלות האהבה, מכיוון שהקב“ה רוצה שיהיה גט ביננו לבין היצר הרע..
אדם תמיד מפחד לעלות מדרגה רוחנית
ברגע שאדם מתחיל להתעורר זה אומר שהוא מתחיל ללכת למצבר של מים, אצל כל אחד זה הבחינה שלו. המבצר של מים זה התורה, האמונה והדרך של רבינו הקדוש. המבצר של מים זה מדרגה רוחנית יותר גבוהה אבל צריך לדעת כלל: אדם רואה ואומר שהתורה היא אמת, האמונה היא אמת, הקב“ה הוא אמת ואני רוצה להתקרב, אבל תמיד יש לאדם פחדים. אדם תמיד מפחד לעלות למדרגה רוחנית יותר גבוהה מכיוון שכל מדרגה רוחנית יותר גבוהה דורשת מאתנו לבטל איזה אחיזה ובטחון בעולם הזה. דוגמא לדבר: ברוך השם יש יהודי שעובד 9 שעות ביום ומקבל משכורת, הכל בסדר ועולם כמנהגו נוהג, אבל יום אחד הוא התעורר ועכשיו הוא רוצה חצי יום לעבוד וחצי יום ללמוד – בוודאי שזה נקרא בחינה של הכניסה למבצר של מים
אבל אז אומר: אם אני אעבוד חצי יום אני צריך לוותר על חצי משכורת והוא מתחיל לעשות חשבונות איך הוא יסתדר עם חצי משכורת – נדרש מאדם לוותר על איזשהו ביטחון של העולם הזה, הוא צריך לוותר כדי להכנס למבצר. כדי להכנס למבצר של מים שזה הכוונה לעלות למדרגה רוחנית יותר גבוהה, אדם חייב לוותר על איזשהי אחיזה שלו בעולם הזה ואז הוא יכול להכנס, אבל זה פחד. אדם עושה חשבון פשוט: 10,000 ₪ מספיק לי כל חודש, 5,000 ₪ לא מספיק לי כל חודש אז איך אני יכול להכנס למבצר של מים?? מי יחזיק אותי? אני יכול לטבוע שם. אומר רבינו שגם בזה הקב“ה עוזר לאדם, הוא אומר ליצר הרע: הבת מלכה נמצאת ליד המבצר של מים, תרדוף אחריה – הקב“ה שולח את היצר הרע וחילותיו אל האדם..
ארבע שעות של לימוד תורה
פתאום אדם רואה שאחרי שהוא התחזק והתקרב, פתאום מתעוררת כנגדו מלחמה חדשה והיצר הרע לא עוזב אותו. יש לו מחשבות, ניסיונות וקשיים, עד שאדם חייב לרוץ לתוך 4 שעות של לימוד תורה (שזה המבצר של מים). הוא מרגיש שאם הוא לא ילמד 4 שעות תורה הוא יאבד לגמרי – כל זה סיוע של הקב“ה שעוזר לנו בכל פעם להכנס לעוד בחינה של מדרגה. אדם אומר: קשה לי בישיבה והוא חוזר הביתה. אחרי חודש הוא חוזר בריצה לישיבה. הוא אומר: קשה לי בישיבה, אבל אם אני נשאר בבית אז הסטרא אחרא בולעת אותי לגמרי – הוא לא יודע שהקב“ה עשה לו עכשיו תרגיל: הוא שלח את היצה“ר שיכריח אותו לרוץ לתוך המבצר של מים, ופה רבינו אומר: כשאנחנו נכנסים למבצר של מים, אין ליצר הרע רשות להכנס פנימה אבל יש לו רשות לירות בנו
את העשרה חצים שלו. החצים שהיצר הרע יורה בנו זה מתגלה בניסיונות, בייסורים של הנפש, בצמצומים ובחושך רוחני – כל זה העשרה מיני חצים שהיצר הרע יורה בנו
הניסיונות, הצער והקשיים שאנו עוברים..
אומר רבינו שהקב“ה ברא את העולם במידת הדין והוא רוצה שנתקן את מה שאנחנו צריכים לתקן, לכן הקב“ה מרשה ליצר הרע לירות בנו חצים וזה מה שאומר הרמ“ק בספר ’תומר דבורה‘ על מידתו של הקב“ה ’נשא עוון‘: הקב“ה נושא את כל עוונותיו של האדם. ברגע שאדם מתחיל לחזור בתשובה, הוא שולח לו בכל פעם עוד תיקון כדי לתקן את העבר, וזה הניסיונות, הצער, הקשיים והייסורים שאנחנו עוברים. יש לנו ’תיקים בפרקליטות‘ למעלה והיצר הרע יורה בנו חצים, לכן נשמות ישראל נופלים חלושות בתוך התורה, בתוך האמונה ובתוך הדרך של הצדיק ועל החלישות הזאת שיכולה לפגוע מאוד באדם רבינו הרים את 2 ידיו ואמר: ’ואני רופא אותה‘ – אני יכול לרפא את החולשות האלה שנשמות ישראל נופלים אליהם מהחצים של היצה“ר.
פה יש את אחד הסודות הגדולים של ר“ה
-רבי נתן אומר על הדיבור של רבינו ’ואני רופא אותה‘ שרבינו כדרכו בקודש רמז במילים ספורות על דברים מאוד גדולים, פה יש את אחד הסודות הגדולים ביותר של ראש-השנה. כשרבינו סיפר את המעשה הזה הוא אמר: גם לי יש כוח לירות חצים ולא רק שיש לי כוח לירות את החצים, יש לי גם כוח להחזיר את החצים, ולא
רק שאני יכול להחזיר את החצים, אלא יש עשרה מיני סמים אני מכיר את
העשרה מיני סמים – כל זה מאוד סתום בדברי רבינו – רבי נתן שואל שאלה: אם ירו בבת מלכה שזה נשמות ישראל עשרה מיני חצים אז מה ההתפארות של הצדיק
שגם הוא יכול לירות חצים ולהחזיר אותם ושהוא מבין בסמים, מה העניין? תרפא אותנו
יש צדיקים שזכו להחזיק את מידת הדין..
-איך אתה מרפא אותנו ע“י שאתה יורה בנו חצים? מסביר ר‘ נתן שיש בדבר הזה סוד מאוד גדול: החצים זה מידת הדין ויש צדיקים יחידים בדורות שזכו להחזיק את מידת הדין בידיים שלהם. בתורה א‘ ובתורה ח‘ חלק שני רבינו אומר שיש צדיקים שיכולים לעשות ראש השנה ולדון את העולם. מה הכוונה שהצדיק יכול לדון את העולם? מסביר ר‘ נתן שכל עוד אדם בבחינה של מידות ותאוות של העולם הזה, אסור לו לדון אף אחד. בוודאי שרובנו ככולנו עדיין נמצאים במקום הזה של מידות ותאוות לכן אסור לנו לדון אף אחד מכיוון שאנחנו נדון את העולם מצד המידות שלנו, להבדיל מאותו צדיק שזכה לעלות לגמרי-לגמרי מעל המידות ולתקן את כל התאוות של העולם הזה ועכשיו הוא מרכבה לשכינה, הוא כביכול חלק מהשכינה. כל מה שהוא רואה ופועל זה מה שהקב“ה בעצמו פועל. בפרשת פנחס הקב“ה מעיד על פנחס: ’בקנאו את קנאתי‘. כתוב בחז“ל שעמ“י באו לפנחס בטענה: אתה הרגת את זמרי. אתה עשית ראש השנה ודנת אותו למיתה..
הופך להיות מרכבה לשכינה
-מי אמר לך שמותר לך לדון אותו?? עמ“י אמרו לפנחס: דנת אותו למיתה בגלל שקינאת בו, המידות שלך גרמו לך להרוג אותו. בא הקב“ה ואמר: אני מעיד על פנחס שהקנאה שלו זאת לא קנאה של מידות אלא זאת הקנאה של השכינה, זה המידות שלי ולא שלו – יש צדיק שזוכה להיות נכלל במידות של הקב“ה וזה נקרא שהצדיק הופך להיות ‘מרכבה לשכינה‘, לכן כל תורתו, מעשיו ופעולותיו זה בעצם הפעולות של הקב“ה שמתגלים דרך הצדיק – אומר רבינו שצדיק כזה יכול לעשות ראש השנה ולדון את העולם. לפני בערך 30 שנה שאלתי את אחד מזקני ברסלב: מה הכוונה שהוא יכול לדון את העולם? הוא ענה לי: כך קיבלנו מרבינו ומר‘ נתן שהכוונה שלרבינו יש את הב“ד שלו למעלה, ומי שזוכה להיות נכלל עם הצדיק אז בר“ה אנחנו נידונים בבית-דין של רבינו, ורבינו דן אותנו בר“ה
אדם חייב לעבור את זה, זה רצון הקב“ה
לפני הרבה שנים שמעתי מהמשגיח שלנו בישיבת סלובודקה, הרב טיקוצ‘נסקי זצ“ל שאמר שיש הרבה בתי-דין בראש השנה, והנשמות של הצדיקים והמלאכים הם יושבים בבית-דין. אז ברגע שאנחנו זוכים להגיע לבית-דין של רבינו צריך לזכור שהוא אמר: קיבלתי על עצמי לפעול את כל התיקונים בשבילכם ואני הופך את מידת הדין למידת הרחמים – מסביר ר‘ נתן מה הכוונה להפוך את מידת הדין למידת הרחמים: הקב“ה רוצה שהעולם ינהג במידת הדין ואם יש תיקונים שאדם צריך לתקן אז האדם חייב לעבור את זה בעולם הזה מכיוון שזה רצונו של הקב“ה – למעשה זה לא חידוש של רבינו, במסכת סוכה (מה:) אומר ר‘ שמעון בר יוחאי ’יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין‘, אז מדוע רשב“י לא פטר את העולם מן הדין? כתוב במפרשים שרשב“י אמר: אם הקב“ה רוצה את מידת הדין בעולם אז אני לא הולך נגד הרצון של הקב“ה. רבינו אומר את זה גם-כן, היצר הרע בא ומקטרג על האדם ואומר: יש לאדם הזה תיקים בפרקליטות ולא רק מהגלגול הזה, הוא ’תובע‘ שמוסר נפש יומם-ולילה על כל יהודי. לסיכומו של דבר: הוא בא ותובע ומגיע לאדם הזה באותו שנה 500 חצים. רבינו אומר: בסדר גמור, אני מקבל את זה אבל אני יורה בו את החצים לא אתה. מסביר ר‘ נתן שרבינו בא ליצר הרע ואומר לו: הוא צריך לקבל 500 חצים? אני יורה בו את החצים. אם כך מה הרווחנו מזה? מה זה משנה מי
יורה בנו את החצים? אומר ר‘ נתן שזה אחד הסודות הגדולים ביותר של ראש השנה:
עיקר החיות של היצר זה שנהיה עצובים
-רבינו אמר בסיפור שהוא מכיר את כל המיני סמים. בשעה שהמלך האכזר שזה היצר הרע יורה את החץ, הוא מושח אותו בסם. בשעה שהחץ מגיע לאדם קורים 2 דברים: 1- האדם מקבל חץ והחץ עצמו עושה פצע. 2- קורה דבר נוסף, הסם נכנס לתוך מערכת הדם של האדם – זה 2 נזקים: 1- זה המכה והפצע. 2- שמתחיל לזרום סם רעיל בתוך הגוף שלו. רבינו אומר: אני יורה את החצים אבל גם לי יש עשרה מיני סמים ועכשיו יכנסו לאדם העשרה מיני סמים שלי ולא של הס“מ – כך אומר ר‘ נתן, ובזה רבינו מרפא אותנו. צריך להבין את עומק הדבר מכיוון שזה לשון של משל וציור, מה הכוונה שהצדיק מושח את החצים בעשרה מיני סמים שלו? אומר ר‘ נתן שפה יש את אחד הדברים הנפלאים ביותר: החצים זה הצער (מידת הדין), אבל הסם זה הדעת שנמשכת לתוך האדם בעקבות החץ. כשהיצר הרע זורק חצים על האדם, אז יותר מהחצים עצמם שזה העבירות והייסורים, עיקר חיותו של היצה“ר מאתנו זה שנהיה עצובים ושבורים, זה הסמים שמשוחים על החצים וזה הדעת שהוא מכניס בנו.
עוברים מה שעוברים ומכל זה מתהפך…
בעץ הדעת יש טוב ויש רע והס“מ אוחז בחצים של הרע שיש בעץ הדעת שזה: תהיה עצוב ומיואש – זה הסמים של היצר הרע, להביא אותך להרגשה שאתה הכי לא יוצלח, ומה המסקנה של כל הסמים האלה? מצווה גדולה להיות בעצבות ובמרירות. היצה“ר מכניס בנו את העצבות ואת הייאוש אבל רבינו אומר: אני מושח את החצים בסמי-מרפא, ככל שאדם יקבל את החצים לתוכו כך הוא יקבל אמונה ודעת וקדושה והוא יתחבר להקב“ה מכל חץ וחץ של רבינו. עם החצים של רבינו מרגישים את הכאב של החץ אבל אחרי כמה זמן מתחילים להרגיש את הסמים של רבינו, זה פלא גדול מאוד: עוברים מה שעוברים ומכל זה מתהפך ליותר אמונה ודביקות בהקב“ה. אנחנו לא שמים לב לזה מכיוון שהדעת של המשיח באה בהיסח הדעת – כל אחד יסתכל על עצמו איך הוא היה לפני שנה ואיך הוא עכשיו במציאות מסויימת, לפני שנה הוא היה רוצה להכנס במציאות הזאת למיטה לשבועיים בלי שום רצון להכיר את העולם ואם הוא קם מהמיטה אז הוא רק רוצה לירות במישהו…
המלך האכזר יורה בנו חצים ואנו נופלים
-אחרי שאדם נוסע לרבינו ומתקרב לדעת של רבינו והוא עובר בדיוק את אותה מציאות, הוא עובר 5 דקות של צמצום, פתאום אתה רואה אותו מחייך והעיניים שלו מאירות: זה השם והכל לטובה, זה הכל סיעתא דשמייא. השם אוהב אותי לכן הוא מתקן אותי – אנחנו לא שמים לב איך רבינו מחליף לנו את הדעת. כל זה הרפואות שהצדיק שולח אלינו. המלך האכזר יורה בנו חצים ואנחנו נופלים חלושות. אם לא סמי-המרפא של רבינו שזה הדעת של רבינו היינו מגיעים בקלות למצב של ייאוש. אם רבינו לא היה איתנו, היינו האנשים הכי עצבנים, הכי מיואשים וכי עצובים בעולם – זה דור של נשמות הכי רגישות בעולם, והפלא הוא שרבינו ממש מרפא אותנו. הוא לוקח חרדות והופך אותם לחיוכים ושמחה: הכל מאת השם והכל לטובה.
איש בעל קביים גילה להם סודות נוראים
-יש אנשים שסבלו שנים מדיכאונות, פתאום כשהם מתקרבים לרבינו הם כבר הולכים ומרפאים אנשים אחרים מהדיכאונות שלהם – זה הכל סמי-מרפא שהצדיק שולח לנו וזה הקבצן השישי. רבינו לא סיפר לנו מהקבצן השביעי, שהוא הקבצן בלי הרגליים. רבינו אמר שאת המעשה של הקבצן בלי הרגליים הוא כבר לא יכול לגלות לנו, אבל בכל דור ודור נופל לנו ניצוץ מהסיפור הזה של הקבצן השביעי אז
נדבר קצת-קצת מהקבצן השביעי, הקבצן בלי הרגליים. יש פירוש נפלא מאוד על העניין הזה של הקבצן בלי הרגליים בספר שנקרא ’ישראל קדושים‘ של אחד הצדיקים הגדולים, ר‘ צדוק הכהן מלובלין. ר‘ צדוק מביא את מאמר הזוהר בתיקוני הזוהר (דף קג:) שמדבר על המושג של ’בעלי קבין‘. יום אחד החכמים פגשו
איש בעל קביים, והוא התחיל לגלות להם סודות נוראים מאוד, יש אומרים שהבעל קבין הזה הוא שלמה המלך ויש אומרים שזה נשמת משיח בן-דוד שהתגלתה להם..
כל תאוות העולם הזה נדמים בעיניו כעפר
ר‘ צדוק הכהן מסביר את העניין של הבעל קבין ואומר שזה הבחינה של הצדיק שנקרא הצדיק בלי הרגליים, לכן הוא בעל קבין כי אין לו רגליים. מדוע הוא נקרא שאין לו רגליים? כידוע גוף האדם מרמז על עניינים רוחניים מאוד גדולים: מעל המותניים זה מרמז על הנשמה הא-לקית ועל החלק הרוחני שבאדם שזה התורה, הדביקות והתפילה. הרגליים של האדם זה ההתלבשות של הנפש הא-לקית בנפש הבהמית ומשם יש את ההתקשרות של האדם עם כל תאוות העולם הזה. אומר ר‘ צדוק שלנחש היו 2 קללות: 1- ’על גחנך תלך‘, לא יהיו לך רגליים. 2- ’ועפר תאכל כל ימי חייך‘, כל דבר שתאכל תרגיש ממנו טעם של עפר – אומר ר‘ צדוק שיש צדיק שבקדושה והוא נקרא נחש שבקדושה וגם בו מתקיימים 2 הדברים האלה לטובה ולקדושה. בלי רגליים הכוונה שאין לו שום תאווה מתאוות העולם הזה, אין לו שום חיבור ואחיזה עם העולם הזה, ולכן גם כל התאוות של העולם הזה נדמים בעיניו כעפר.
הנחש דקדושה זה בחינת נשמת משיח
הקללות של הנחש דקליפה זה הברכות של הנחש דקדושה וזה צדיקים יחידי הדורות שהיו בבחינת הנחש דקדושה ואין להם שום קשר עם העולם הזה,
לכן הם נקראים ’בעלי הקבין‘, החיגר והקבצן בלי הרגליים. אומר רבי צדוק שנשמות ישראל בכלליות מחולקים לשלוש דרגות: יש את הצדיקים היחידים
שזה הנחש דקדושה, זה בחינת נשמת המשיח, אח“כ יש כלליות עם-ישראל שזה הבינוניים, לפעמים עושים מצוות לפעמים נופלים. הבחינה השלישית זה החיגרים, הכוונה שהם תפוסים חזק מאוד בעולם הרגש אצל הס“מ. יש נשמות ישראל בפרט בדורות שלנו שאנחנו מבררים את בחינת הרגלין, לכן אנחנו נקראים חיגרים ולא מצד הקדושה, היצר הרע תפס אותנו ברגליים ואנחנו לא יכולים ללכת ברוחניות, אומר רבי צדוק הכהן מלובלין :ויש נשמות שלא יכולים לבוא לתיקונם בעולם הזה אלא אם כן הם מגיעים אל הצדיק שהוא בחינת הנחש דקדושה. יהי רצון שנזכה. כתיבה וחתימה טובה.