שאלה: בקבוק מים שנטלו ממנו מים אחרונים, האם מותר לשתות את שאר המים שנשארו בבקבוק?
תשובה: בגמרא (הוריות יג:) חמשה דברים משכחים את הלימוד וכו' והשותה מים של שיורי רחצה, ע"כ. ובאחרונים הביאו דין זה להלכה (חידושי רבי עקיבא איגר על השולחן ערוך אורח חיים סי' ב סק"ג, בן איש חי ש"ש פרשת פנחס אות יז, ערוך השולחן אורח חיים סי' ב אות ה, כף החיים אורח חיים סי' קנז אות כח, וביורה דעה סי' קטז אות קסח. ואמנם ישנה משמעות לכך שהרמב"ם והשולחן ערוך השמיטו דין זה, וכבר מצינו כן בכמה דינים שבפוסקים כתבו להקל רק משום שבשולחן ערוך השמיט לגמרי את הדין. ואף על פי שכאן זו גמרא מפורשת, כבר מצינו כן בכמה מקומות, ובמקום אחר כתבתי בזה באריכות והבאתי הרבה דוגמאות לכך, אכמ"ל).
ויש להסתפק מהו גדר מים של שיורי רחיצה, האם הכוונה לאותם מים שרחצו בהם ממש ונשפכו לחוץ שאסור לרחוץ בהם, אבל במים שנשארו בכלי שממנו שפך את המים מותרים בשתיה. או שהכוונה לאותם מים שהיו בכלי שממנו שפך על גופו, שאם שפך מים מהכלי אך לא שפך את כל המים שהיו בו, אין לשתות את המים שנשארו בכלי.
ונלע"ד פשוט שגדר מים של שיורי רחיצה היינו המים שנשפכו לחוץ, דאם לא כן הגע עצמך הרי כל המים שנמצאים בדוד שמש או בברזים הם עשויים גם לרחיצה, וכי אדם שרחץ ידיו בברז ואחר כך סגר הברז, וכי יהא עליו להימנע מלשתות את המים שיצאו אחר כך מהברז, אלא ודאי שאין נקראים מים של שיורי רחיצה אלא המים שכבר נשפכו לבחוץ ורחץ בהם כבר, ודו"ק.
ואמנם ראיתי בספר שמירת הגוף והנפש ח"א (עמ' קנ) שהביא מחלוקת הפוסקים בזה אם הכוונה למים שרחץ בהם או למים שנשארו בכלי שרחץ ממנו, עיי"ש. ולעד"נ פשוט כמו שכתבתי.
ולפי זה יש לומר בפשיטות שמי שנוטל מים אחרונים מן הבקבוק ונשארו מים בבקבוק, שמותר לו לשתות מהם. ובפרט יש לצרף מה שלא הובא דין זה להלכה בדברי הרמב"ם והשולחן ערוך. וכן הסכים עמי לדינא מרן הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א (בתשובה בכתב יד) שלמעשה אין כל חשש בנידון דידן.
וראה עוד בהגהות היעב"ץ (הוריות שם) שכתב שהוא מסופק אם בנטילת ידים לסעודה הם בכלל שיורי רחיצה, אבל במים אחרונים כתב שפשוט שדינם כשיורי רחיצה, ע"כ.בסיכום: בקבוק מים שנטלו מים אחרונים מן המים שבו, מותר לשתות את שאר המים שנשארו בבקבוק.
מאת הרב יניב בוזגלו שליט"א
