שאלה: בסעודת שבע ברכות שלא נשאר יין לברך עליו ברכת המזון ושבע ברכות, האם רשאים לברך שבע ברכות גם ללא יין?
תשובה: בטור (אה"ע סי' סב) הביא דברי הרמב"ם שאם היה יין יברכו עליו שבע ברכות. וכתבו הח"מ (שם סק"א) והב"ש (סק"ב) שמשמע שלדעת הרמב"ם אין היין מעכב, ואם אין לו יין אפשר לברך ללא יין. אמנם רבינו נסים (הובא בטור שם) כתב שאם אין לא יין יברך על השכר, שאין לברך ז' ברכות ללא כוס. וכ"כ הרא"ש. ובח"מ (שם) כתב שאין ברור טעמם של ר"נ והרא"ש, כיון שבגמ' בדיני ברכת חתנים לא נזכר יין, וע"כ העלה שאין הכוס לעיכובא. ובב"ש (שם) חלק על הח"מ וכתב שבברכת אירוסין אין הכוס מעכבת, אבל בברכת חתנים מעכבת, כיון שצריך לברך ז' ברכות דוקא, ואחת מהברכות היא ברכת היין, עכ"ד.
ובדעת השולחן ערוך נחלקו האחרונים, כי בתחילה כתב (אה"ע סי' סב סעי' א) "אם יש שם יין מברך", דמשמע שאינו לעיכובא. אולם סיים השו"ע "ואם אין יין מצוי מברך על השכר", וזה כדברי רבינו נסים שס"ל שהיין לעיכובא. וראה למרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בשו"ת יביע אומר ח"ה (אה"ע סי' י אות ו) שדקדק בדברי השו"ע דס"ל כהר"נ והרא"ש, כיון שלעיל (בסי' לד) בדין ברכת אירוסין כתב בהדיא שאין הכוס מעכב, ואילו כאן בדין ברכת חתנים לא סיים להדיא שאין הכוס מעכב, עיי"ש. ולכאורה יש לדקדק איפכא בדברי השו"ע, שממה שלא סיים בברכת חתנים שאי אפשר לברך בלא כוס, וכדברי רבינו נסים, שמשמע שאין הכוס לעיכובא, וכדעת הרמב"ם, ומה שכתב שאם אין יין יקח שכר, הוא לרווחא דמילתא, שלכתחילה ידקדק לברך על השכר כדי שיצא יד"ח גם לדעת הר"נ, ודו"ק. ומ"מ לדינא בודאי שיש לנקוט שלא לברך בלא כוס, משום ספק ברכות להקל. וראה עוד בספר בית חתנים (להר"מ פנירי, ח"ב פ"י ס"ק טז) שבדיעבד אם בירכו בלא כוס, יש לסמוך על הרמב"ם ודעימיה, ואין צריכים לחזור ולברך.
בסיכום: אין לברך שבע ברכות כשאין יין, ואפילו כשמברכים ברכת 'אשר ברא' בלבד אין לברכה כשאין יין.
