פסח | האם משה יכול להוציא את מצרים מעמ“י?

ידוע שכל העניין של פסח זה העניין של הגאולה ויציאת מצרים. חז“ל אומרים שהלילה שעמ“י יצא ממצרים שזה ליל הסדר זה ט“ו בניסן, שהלילה הזה מיודע לגאולה מבריאת העולם – בשעה שהקב“ה ברא את העולם הוא כבר הכין את הלילה הזה. למעשה התחלת הגאולה היתה בסנה כאשר הקב“ה התגלה למשה רבינו וכידוע במשך 7 ימים הקב“ה ניסה לשכנע את משה רבינו שילך לגאול את עמ“י ומשה רבינו סירב. חז“ל שואלים למה כ“כ הרבה ימים משה רבינו סירב? מכיוון שמשה רבינו לא החזיק את עצמו כראוי להיות המנהיג. משה רבינו הציע להקב“ה כל
מיני הצעות, הוא אמר: תראה, יש את אהרן אחי שהוא יותר גדול ממני והוא כבר הרבה שנים המנהיג של עמ“י. רוב הדעות אומרות שמשה רבינו ברח
ממצרים כשהוא היה בן 15 והקב“ה התגלה לו בסנה כשהוא היה בן 79, זאת אומרת שמשה רבינו בכלל לא היה עם עמ“י 64 שנים, רוב השנים האלו הוא היה מתבודד…

משה מדבר עם השם במדבר

כתוב שמשה היה רועה את צאן יתרו במדבר והזוהר הקדוש אומר שמדבר זה דיבורים, הוא היה הולך במדבר סיני וכל הזמן מדבר עם הקב“ה. כשהוא היה בן 79 הקב“ה התגלה אליו ואמר לו: לך תגאל את עמ“י. משה רבינו לא העלה בדעתו בכלל שיכול להיות שהוא הגואל של עמ“י – בסדר, אתה עניו ואתה חושב שאתה לא ראוי, אבל הקב“ה אומר לך: לך תגאל את עמ“י. משה רבינו הציע להקב“ה שישלח את אהרן ואת פנחס והרמב“ן מוסיף ואומר שמשה אמר להקב“ה: לא משנה את מי תשלח בעולם הוא יותר טוב ממני. משה רבינו לא רצה לפגוע בכבוד של אהרן, עד כדי כך הוא חושב על השני, הוא אמר: אהרן רוצה להיות המנהיג, פתאום יבוא האח הצעיר שלו ויגיד שהקב“ה שלח
אותו להיות המנהיג? אז הקב“ה אמר
למשה רבינו: תדע לך זה שאתה חושב שאהרן יפגע
זה בגלל שאתה לא מספיק מעריך את אהרן, כשאהרן
ישמע את זה הוא ישמח, הקב“ה אומר לו ’וראך ושמח בלבו‘ – השמחה של אהרן היתה כ“כ שלימה שלא היה לו אפילו כחוט השערה של קנאה או טענה כנגד אחיו הצעיר….

מידות טובות זה תיקון העולם

כתוב שבזכות זה שאהרן שמח בליבו כאשר הוא ראה את משה רבינו, הוא זכה להיות הכהן הגדול ולשאת את האורים-ותומים על הלב. האורים-ותומים זה רוח הקודש, אז כל מי שלא מקנא בחבר שלו שידע שהוא יכול לזכות לרוח הקודש, אם אתה רואה את ההצלחה של החבר ואתה שמח בזה, אתה תזכה שיהיה לך אורים-ותומים על הלב שזה רוח הקדוש. המידות הטובות זה בעצם כל תיקון העולם, אם אנחנו רוצים לתקן את העולם אנחנו צריכים לתקן את המידות שלנו וזה בעצם כל תיקון של העולם..

לבן וגם כולם ידעו..

רחל ויתרה ללאה וזה לא היה ויתור פשוט בכלל – היא היתה נביאה והיא ידעה שמהחתונה עם יעקב אבינו הולך לצאת כל
עם-ישראל, ויעקב אבינו ראה ברוח הקודש שהיא צריכה להיות אשתו אז הוא
 אמר לה את תהיי אשתי. את לאה הוא לא ראה כי הוא לא השיג את המדרגה
שלה, הוא לא ראה את המדרגה שלה אז הוא חשב שהיא בכלל לא
צריכה להיות אשתו, אבל הוא לא ידע שלאה במדרגה כ“כ גבוהה. אז הוא
אמר לרחל את תהיי הכלה שלי והוא אמר את זה ללבן וכולם ידעו שרחל זה
הכלה שלו, אז בשביל שלאה לא תתבייש, רחל התחלפה איתה בלילה של החתונה…

לכל אחד יש קנאה גדולה בלב על החבר

זה ויתור נוראי, בלילה של החתונה לוותר על החתן ששנים היא מחכה ומתפללת לזה. כל הצדיקים מתפללים בשמיים שעמ“י יחזור מהגלות והקב“ה אומר: אני לא מקשיב לכם. אבל כשרחל באה ומתחילה לבכות הקב“ה לא מוכן לסבול את הבכי שלה, הוא מיד אומר לה: ’מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעולתך..ושבו בנים לגבולם‘ – מה זה יש שכר לפעולתך? איזה פעולה? שוויתרת ללאה. לכל זה זוכים כשאדם זוכה לעבוד על המידות, בפרט על הנקודה הזאת של הקנאה. יהודי הוא חכם אז הוא יודע להסתיר את הקנאה אבל לכל אחד יש קנאה מאוד גדולה בלב על החבר. צריך להתבודד כל הזמן על הנקודה הזאת שלא נקנא בחברים שלנו גם אם הם מצליחים – זאת היתה הנקודה של אהרן הכהן. הקב“ה אמר למשה רבינו: כמה שאתה דואג לכבוד אחיך, אתה לא יודע לאיזה דרגה הוא הגיע, הוא הגיע לדרגה כזאת שהוא יראה אותך מנהיג של עמ“י והוא ישמח בליבו, הכוונה זה לא שהוא רק יראה לך פנים של שמחה אלא גם בלב תהיה לו שמחה גדולה.
אמרנו שהקב“ה ביקש ממשה רבינו לגאול את עמ“י ומשה רבינו התווכח איתו 7 ימים, בסוך הוא הסכים ואחרי שעם-ישראל יצאו ממצרים משה רבינו חזר לאוהל, הוא
אמר: אמרו לי להוציא את עם-ישראל ממצרים, זהו הוצאתי, אני חוזר להיות אדם פשוט, אז הקב“ה אמר לו: בבקשה תעביר אותם את ים-סוף, אחרי קריעת ים-סוף משה רבינו חזר לאוהל שלו..

משה רבינו מתווכח עם הקב“ה 7 ימים..

הקב“ה אמר למשה רבינו: בבקשה תביא את עמ“י להר סיני, אחרי הר סיני משה רבינו גם-כן חזר לאוהל ואמר: אני אדם פשוט. אז הקב“ה אמר לו: בבקשה בוא תיתן את התורה לעמ“י, וכן הלאה. משה רבינו מתווכח עם הקב“ה 7 ימים ואז הקב“ה אומר לו: אתה דואג כ“כ לכבוד של אהרן אחיך? אז אתה תדבר לאהרן ואהרן
ידבר במקומך עם עמ“י ועם פרעה. משה רבינו כ“כ דאג לכבוד של אהרן שהקב“ה אמר לו: בסדר, לך ואהרן ידבר בשבילך. יש פירוש על החומש שנקרא ’העמק דבר‘….

אם משה רבינו היה מדבר אז היתה גאולה

את הפירוש ’העמק דבר‘ על החומש חיבר הנצי“ב מוולוז‘ין שחי לפני 2 דורות באירופה, הוא היה התלמיד של ר‘ חיים מוולוז‘ין, והוא כותב דבר נורא ואיום: זה שמשה רבינו ביקש שאהרן ידבר במקומו בגלל שהוא דאג לכבוד אהרון, זאת היתה טעות, אצל משה רבינו זאת היתה טעות – אם הקב“ה אומר לך אז עם כל הכבוד לענווה שלך ולמידות הטובות שלך, אתה צריך להתבטל להקב“ה. אומר הנצי“ב דבר נורא ואיום: אם משה רבינו בעצמו היה מדבר את כל הדיבורים ולא אהרן אזי לא היה שום חטא לעמ“י והגאולה היתה שלימה ועמ“י היה מגיע לגאולה השלימה. כשהקב“ה שלח את משה רבינו לגאול את עמ“י הוא שלח אותו לגאול בגאולה שלימה, אם משה רבינו היה מסכים לדבר אז תוך 3 ימים היתה גאולה שלימה לעמ“י.

בגלל שהדיבור עבר דרך מסך שנקרא אהרן

אומר הנצי“ב מווזלוזי‘ן דבר נורא מאוד: בדיבור של הצדיקים יש כוח, זה לא המילים שהם מוציאים – בדיבור אנחנו מבינים את המילים, הכוונה את התוכן של הדיבורים, אבל יש נקודה יותר עמוקה, כתוב שנפש האדם זה ’רוח ממללא‘, כמו שכתוב ’נפשי יצאה בדברו‘, כשהצדיקים מדברים זה רוחניות שלימה. לפי מדרגת הצדיק ככה יש רוחניות שלימה, זה אור רוחני שבא לעולם. מהדיבור של משה רבינו בא כזה אור לכן אומר הנצי“ב מוולוז‘ין שאם משה רבינו היה מסכים ללכת ולדבר אז היה כזה כוח לדיבורים שלו ששום יהודי לא היה חוטא. זה שהיה אפשרות של חטא זה בגלל שהדיבור של משה רבינו עבר דרך מסך שנקרא אהרן. אהרן היה צדיק עצום, נורא וקדוש-עליון אבל הוא לא היה במדרגה של משה רבינו, אז הדיבור של אהרן זה כבר היה צמצום, אז כל האפשרות של עמ“י לחטוא היה בגלל שהדיבור הזה עבר את המסך של אהרן, כך אומר הנצי“ב…

יוצאים לשלושה ימים וחוזרים

באמת עמ“י היה מיועד בעצם להביא את הגאולה תוך 3 ימים, מאיפה אנחנו יודעים את זה? הקב“ה אמר למשה רבינו לך תגיד לפרעה שעמ“י יצאו לזבוח-זבח דרך 3 ימים ואחרי זה חוזרים למצרים. משה רבינו בא לפרעה ואמר לו: הקב“ה שלח אותי להגיד לך שתשלח את עמ“י ללכת שלושה ימים לזבוח-זבח ואנחנו חוזרים למצרים.
אנחנו יודעים שעם-ישראל יצא ולא חזר למצרים,
אז זה לא מובן, הקב“ה אמר למשה רבינו להגיד לפרעה
דבר שהוא לא אמת? הרי אנחנו יודעים שעמ“י לא חזר לעולם למצרים – זאת שאלה גדולה מאוד. צריך לדעת שבוודאי שהקב“ה לא אמר למשה
רבינו לשקר את פרעה – התוכנית המקורית היתה אם פרעה היה מוכן לשלוח
את עם-ישראל בלי 10 המכות, אז עם-ישראל היה הולך להר סיני, מקבל את
התורה ואחרי קבלת התורה עמ“י היו חוזרים למצרים, כך כתוב בספרים הקדושים..

התוכנית היתה לחזור למצרים עם התורה.

הרבי מקאמארנא אומר שהתוכנית היתה לחזור למצרים עם התורה – בשביל מה לחזור למצרים עם התורה? כי עמ“י היו במצרים במ“ט שערי-טומאה ואי-אפשר שתהיה גאולה עד שלא ירדו לחמישים שערים טומאה – אם היו מקבלים את התורה הם היו חוזרים למצרים, יורדים לשער החמישים של הטומאה, מחזירים גם את המצרים בתשובה, כל העולם כבר היה חוזר בתשובה ואז עמ“י היו הולכים עם משה רבינו לא“י, בונים את בית המקדש ואז כבר היתה גאולה שלימה – כך אומר הרבי מקאמארנא בספר ’היכל הברכה‘, אבל מכיוון שפרעה לא הסכים לשלח את עמ“י
אז כבר אי אפשר לעשות את כל התיקון הזה והכל השתנה, אחרת זה לא מובן
איך זה שכביכול הקב“ה אמר למשה רבינו לשקר את פרעה, זה לא היה שקר אלא זאת היתה התוכנית המקורית, אבל מכיוון שפרעה לא הסכים לכל המהלך לכן השתנתה כל התוכנית. בכל אופן למשה רבינו היה פחד גדול ללכת ולגאול את עמ“י..

..הרי משה רבינו יודע את הכוח של הקב“ה

בספרים שואלים ממה בעצם היה הפחד של משה רבינו? מה הבעיה, מה אתה מפחד מפרעה? משה רבינו יודע את הכוח של הקב“ה, הוא יודע שברגע אחד הוא יכול להכות את פרעה בכאלה מכות שפרעה יתבטל. כתוב בספרים הקדושים שמשה לא פחד מפרעה, הוא ידע שאפשר לבטל את פרעה אלא הוא פחד מעמ“י. הוא אמר: הם במ“ט שערי-טומאה, איך אני אוציא את עמ“י ממ“ט שערי-טומאה?? אני יודע שהם הולכים לעשות עליי כאלה מחלוקות וכל יום הם יקשו עליי 1000 קושיות, אבל אני לא דואג מזה, אני דואג איך אני יוציא אותם ממ“ט שערי-טומאה? זה היה בעצם  החשש של משה רבינו, הוא אמר: אני לא במדרגה רוחנית כ“כ גבוהה שאני
יכול להוציא את עמ“י ממ“ט שערי טומאה. צריך להבין
מה זה שער-טומאה בכלל: שער-טומאה זה מושג
שאומר מהי מידת התקשרות הנפש של האדם עם הטומאה

התקשרות הנפש עם הטומאה

שערי-טומאה זה כמו מדד שאומר כמה כוח ועוצמת-התאווה והמידות הלא טובות יש בנפש האדם. ככל שהנפש של האדם קשורה עם התאוות ועם המידות הלא טובות זה נקרא שהוא יותר בשערי-טומאה. התאווה הכי חזקה זה מ“ט (49) שערי-טומאה, כי השער החמישים של הטומאה זה כבר עניין אחר לגמרי, זה כבר עניין של המוחין וזה כבר סברות של הקליפה (הסטרא אחרא), אבל 49 שערי-טומאה זה התקשרות נפשית מאוד חזקה עם הטומאה. חז“ל אומרים שעמ“י היה במ“ט שערי-טומאה במצרים, הם היו קשורים עם הרבה טומאה אבל בעיקר עם עבודה זרה – אומר המדרש שעמ“י אמרו למשה רבינו: איך אנחנו עוזבים את מצרים ואין במצרים גבעה שלא עשינו בה עבודה זרה? בכל א“י מצרים עבדנו עבודה זרה, כך אומר המדרש רבה. משה רבינו אמר: בסדר, אני יבוא ויגיד להם שאני גואל אותם ונתחיל לתת מכות לפרעה, השאלה היא אם עמ“י בכלל ירצה לצאת ממצרים

מנגלים וסעודות שחיתות!

למה שעמ“י לא ירצו לצאת ממצרים? משה רבינו אמר: אני יבוא ויגיד להם שהיום צריך לצאת ממצרים אז הם יכולים להגיד לי כך: בדיוק הגיע איזה סרט או איזה תיאטרון לקהיר שהם לא הספיקו לראות אותו, אז הם יגידו לי כך: משה, את ההצגה הזאת אי-אפשר לבטל, בוא נחכה עוד יום-יומיים, נראה את ההצגה הזאת ואחרי זה נצא ממצרים. אחרי שהם כבר יצאו ממצרים הם
אמרו למשה : למה הוצאת אותנו למות במדבר? אתה לא זוכר? היה לנו שם בשר ודגים, היינו עושים מנגלים וסעודות שחיתות, אז מה אם קצת הרביצו לנו, לא
שווה לקבל קצת מכות? אתה לא יודע איזה תיאטרון ואיזה עבודה זרה
היתה שמה?? ברוך השם שאנחנו לא מכירים את התאווה של העבודה זרה, היום
אין תאוות כאלה, זאת התאווה הכי חזקה בעולם, רק שחז“ל ביטלו את היצה“ר הזה..

לפי מידת הביטול הוא מאיר את אור השם

כתוב שהתאווה של העבודה זרה זה היה כמו אש שבוערת בעצמות, יש בזה סודות מאוד גדולים – הגמרא במסכת יומא אומרת שבשעה שביטלו את היצה“ר של העבודה זרה, יצא גור של אריה מאש מקודש-הקודשים והתנדף לשמיים, ז“א שכל התאווה של עבודה זרה זה מאש של קודש-הקודשים, זה סוד מאוד גדול שבכל התאוות יש אש שהמקור והשורש שלה זה בכלל מקודש הקודשים, כי כל תאווה זה אהבת השם, רק שהיא מתלבשת בלבושים של גשמיות של העולם הזה. משה רבינו אמר להקב“ה: איך אני הולך להוציא אותם? לאן אני לוקח אותם למדבר? הם רוצים לראות תיאטרון – מזה משה רבינו פחד, לכן הקב“ה אמר: תלך ואני אגאל את עמ“י, הצדיק מבוטל לגמרי להקב“ה, כי לפי מידת הביטול הוא זוכה להאיר את אור השם. כשמשה רבינו הגיע למצרים ועמ“י ראו מכה ועוד מכה הם ראו את הכוח של משה..

הקטרוג היה: אלו ואלו עובדי עבודה זרה

כולם כבר פחדו ממשה, הם ראו שהוא מרים את המטה שלו וממלא את כל מצרים בדם, אח“כ בצפרדעים, אח“כ בכינים – כולם רואים שיש למשה רבינו כוח של קדושה נוראית – כתוב שבמכה התשיעית (מכת חושך) 80% (4/5) מעמ“י מתו, מה היתה הסיבה? אם נגיד שהם היו רשעים וכל השאר צדיקים אז אלה שיצאו ממצרים גם היו רשעים, מאיפה אנחנו יודעים את זה? אנחנו לא רוצים להגיד לשון-הרע על עמ“י אבל הרי המלאכים קיטרגו על אלה שיצאו ממצרים, המלאכים אמרו גם במכת בכורות, גם בליל הסדר וגם בים-סוף: מה עמ“י יותר טוב מהמצרים?
המלאכים למעלה זה לא כמו העו“ד למטה, מי שרוצה ללכת ללמוד משפטים יש עכשיו קורסי הכנה איך לשקר יותר טוב, אתה לא יכול להתקבל למחלקה למשפטים
אם אתה לא יודע לשקר טוב, חבל על הזמן, אתה
סתם תפסיד כסף וזמן, זה אומנות השקר, אבל למעלה
זה עולם האמת – המלאכים אמרו על עמ“י: אלו
ואלו עובדי עבודה זרה, ז“א שבמשפט אמת באו
המלאכים וטענו לפני הקב“ה: עמ“י לא יותר טוב מהמצרים.

80% מעם ישראל לא האמינו

במשך שנה שלימה משה רבינו בא ואמר לעמ“י: באתי לגאול אתכם, לצאת ממצרים ולקבל את התורה, אנחנו עם סגולה. ר‘ נתן אומר בליקוטי הלכות דבר נורא: 80% מעמ“י לא האמין למשה רבינו, איך זה יכול להיות? מכת חושך זאת היתה המכה התשיעית, עד אז הם ראו שמונה מכות של שינויי הטבע שלא היו מבריאת העולם, משה רבינו אומר למצרים: עכשיו יהיה דם. כל ארץ מצרים מתמלאת בדם, אח“כ צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין, ברד וארבה, הכל זה שינויי הטבע, אז איך יכול להיות שעמ“י לא מאמין למשה רבינו?? יש מדרש שאומר
שכל שיחה שמשה רבינו דיבר עם פרעה, בכל הבתים
בא“י מצרים שמעו את זה, זה הרדיו הראשון שהיה בעולם

יכול להפוך את כל העולם כולו

אז איך יכול להיות שאחרי 8 מכות, 80% מעמ“י לא מאמין למשה רבינו שהוא יכול להוציא אותם ממצרים? זאת שאלה של ר‘ נתן. מסביר ר‘ נתן שעמ“י ראו שמשה יכול להפוך את מצרים, הם רואים את זה עין בעין, אבל לעמ“י היה קשה משהו אחר, הם ראו שמשה רבינו יכול להכות את המצרים, אבל עמ“י אמר למשה רבינו: איך תוציא אותנו מתוך השערי-טומאה, הרי אתה אומר שאנחנו הולכים להיות צדיקים ולקבל את התורה. משה, אתה יכול להפוך את כל העולם כולו אבל אני רואה שאתה לא יכול להוציא אותי ממ“ט שערי טומאה – למה זה היה נראה כך? מכיוון שבחיצוניות התחילה הגאולה, בניסן יצאו ממצרים ובתשרי של אותה שנה כבר התבטל מהם לגמרי השעבוד, הם כבר יכלו להיות בבית ולעשות מסיבות ומנגלים, כבר לא היה שעבוד, אז הם ראו שכבר התחילה הגאולה אבל חז“ל אומרים שבכל התקופה הזאת לא רק שהמלחמה הנפשית והרוחנית שהיתה להם עם 49 שערי טומאה לא הפסיקה  אלא הפוך, המלחמה התגברה שלהם, כל יום ויום היצה“ר התגבר עליהם עוד יותר…

הרי אם אין תיאטרון וטומאה אז לאן נלך?!

מה עמ“י רואה? עמ“י רואה שמשה רבינו יכול להכות את המצרים ולתת להם מכות ולהפוך את כל העולם, אבל להוציא אותנו מהשערי טומאה הוא לא יכול. הפוך, הם יותר אוהבים את העולם הזה, לכן המדרש אומר שבאותו חודש שיצאו, משה רבינו אמר להם: החודש הזה (ניסן) אנחנו נגאלים. עמ“י אמרו לו: איך אתה אומר שאנחנו יוצאים ממצרים וכל ארץ מצרים מלאה בעבודה הזרה שלנו, אנחנו שקועים פה, תהפוך את מצרים ותוציא אותנו מפה אבל לאן תוציא אותנו? אם יש לך עבודה זרה במדבר אנחנו באים איתך, אם אין תיאטרון ואת כל הטומאה שיש במצרים אז לאן נלך?? אנחנו נהיה בחלל ריק, מה יהיה התוכן של החיים שלנו? כל זה כתוב במדרש..

חמישית מהעם התבטלו לצדיק והם זכו…!

הניסיון של עמ“י היה הנקודה הזאת: מצד אחד הם ראו שדברים קורים בעולם אבל הם ראו שהם בעצמם לא רק שלא יוצאים אלא הפוך, יותר ויותר מתחברים
עם כוחות הטומאה – ר‘ נתן אומר שארבע חמישיות (80%) מעם-ישראל לא האמין
למשה רבינו שהוא יכול לגאול אותם לכן הם מתו במכת חושך, כל הזכות
של החמישית שכן יצאו ממצרים זה בגלל שהם התבטלו למשה רבינו, גם הם
לא הבינו איך הוא יכול להוציא אותם אבל הם
התבטלו לצדיק. הצדיק אמר: אני יוציא אתכם. הם אמרו: יותר קל לי להבין קבלה ו’עץ חיים‘, איך הוא יוציא
אותי מפה אני לא מבין אבל אם משה אמר שהוא
יכול להוציא אותנו אז הוא יוציא אותנו – זה היה חמישית מכלל עם-ישראל. באמת איך היתה היציאה? מובא
הרבה בספרים הקדושים ורבינו האר“י הקדוש אומר שליל הסדר נקרא כך כי זה הלילה הכי לא מסודר בשנה….

זה האי סדר שעושה לנו סדר

מבחינת האורות הרוחניים שמושפעים באותו לילה, זה שינוי של כל הסדרים. בליל הסדר הכל הפוך, הכוונות הכי קשות זה הכוונות של ליל הסדר וזה נקרא לילה של
אי-סדר אבל האי-סדר הזה עושה סדר לכל השנה. הסיבה שכל זה היה בדרך כזאת מכיוון שהקב“ה אמר שלא יהיה כוח לאור של הקדושה להוציא את האדם מהמ“ט שערי טומאה. אומר רבינו האר“י שהקב“ה הוריד בבת-אחת אור כ“כ גדול בליל הסדר וכל האורות הרוחניים היו שלא כסדר וברגע אחד עמ“י יצא ממצרים והנקודה הזאת זה סוד מאוד גדול: אף אחד לא יכול להוציא את הנפש
שלו משערי טומאה, אין כזה דבר בעולם שאדם
יכול להוציא את עצמו משערי טומאה, אבל אדם יכול להאמין לצדיק שהקב“ה יכול לגאול אותנו – כל הנקודה שלנו זה להאמין שיש גאולה ולחכות בכיסופים וברצונות לגאולה אבל כשהשם יחליט לגאול את האדם אז ברגע אחד הוא יכול להוציא אותו מכל המ“ט
שערי טומאה, אבל עד שהקב“ה לא יחליט להוציא את האדם לא יעזור שום דבר…

לא להיות עצלן ובטלן תעשה מה שאפשר

אדם יושב עם אזיקים על הידיים ועל הרגליים אז מה כן אפשר לעשות? הלכה למעשה אסור שאדם יהיה עצלן ובטלן, מה שאדם יכול לעשות שיעשה אבל העיקר זה רצונות וכיסופים, כל הזמן צריך לרצונות ולכסוף – כל היהדות זה רצונות וכיסופים, זה הסוד של היהדות: ’איש יהודי היה בשושן‘ כתוב בספרים שהגימטריה של איש יהודי זה רצון. הנקודה של עמ“י היתה להאמין למשה רבינו שיש גאולה,
מי שהאמין למשה רבינו זכה להיגאל, מי שלא האמין למשה רבינו מת במכת
חושך, כל הנקודה היתה להאמין לצדיק וזה בעצם היה כל הבירור,
לכן בליל הסדר ברגע אחד ירד אור רוחני עצום ונורא והיתה התגלות שכינה במצרים..

בבוקר עם ישראל התחילו לרוץ אחרי הענן

זאת היתה התגלות נוראית בחצות ליל הסדר, השכינה התגלתה בעמוד אש בלילה ובעמוד ענן ביום ובבוקר עמוד הענן התחיל לנוע למדבר, באותו רגע עמ“י התחיל לרוץ אחרי הענן – זה הסוד של כל התשובה. איך אדם חוזר בתשובה? הרי אף אחד לא יכול לחזור בתשובה בכוחות עצמו, היום בדור שלנו איך אדם בכלל יחזור? אין לו אפילו מחשבות לחזור, בשביל מה לחזור בתשובה בכלל? מה רע בכל מיני מקומות שיש בעולם?? זה בגלל שהוא נמצא במצרים, זה נקרא מצרים הפרטית של כל אדם שזה המיצרים של הנפש וזה היצר הרע. אז השכינה מתגלית לאדם בתוך מצרים שלו, קודם כל רוצים להוציא אותו מהמקום שלו אז הענן מתחיל לנוע והאדם
ישר אחריו, כי זה כלל גדול מאוד: יש כל הזמן גילוי של השכינה רק שאנחנו לא רואים אותה כי היא לא מתגלית לנו, לכן כשרוצים להוציא אדם ממצרים, פותחים
לו לכמה דקות את העיניים, פתאום הוא רואה את השכינה והוא רואה כזה אור רוחני

’..לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה‘

כשמתגלית לאדם השכינה אז לאן שהשכינה לא תנוע הוא מיד יסע אחריה – זה הסוד של התשובה, לרוץ אחרי עמוד הענן. הענן נסע למדבר וכל עמ“י רצו אחרי זה ועל זה הקב“ה אומר ’זכרתי לך חסד נעוריך..לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה‘, שעמ“י רצו אחרי הענן. כמה זמן היתה ההארה הזאת? בדיוק 24 שעות, בט“ו בניסן השכינה הסתלקה, לא לגמרי אבל היא הסתלקה ומאז התחילו כל הניסיונות, כל הקשיים וכל ההתמודדויות כי ברגע שהאור של השם מסתלק אז מיד מתחילים הניסיונות של האדם, אז למה הקב“ה סילק את האור שלו חלקית? כדי שיהיה ניסיונות ועכשיו עמ“י יגלה מסירות נפש – כדי להתקרב להקב“ה קודם כל צריך להאיר אור גדול ואח“כ האור מסתלק ואדם נלחם בחושך כדי להחזיק מעמד
עד שהוא יקבל את התורה. הסוד של הגאולה מארבעים ותשע שערי טומאה זה שאדם צריך לחכות בסבלנות ואפילו שמשמיים מראים לו: גם המשיח לא יכול להוציא אותך מהמקום שאתה נמצא עם כל הדימיונות שלך ועם כל השטויות שלך..

אבל תדע לך שזה בכלל לא בידיים שלך…!

צריך לדעת שיש כלל: ’לא ידח ממנו נדח‘ ובכלל הזה אין יוצא מן הכלל, כל יהודי יזכה לגאולה. רוב הנשמות שלנו זה הארבע חמישיות שמתו במכת חושך כי הם לא האמינו למשה רבינו שהוא יכול לגאול אותם – עכשיו אנחנו נמצאים בתוך מכת חושך כמו שכתוב ’וימש חשך‘, נותנים לנו קצת להסתובב ברחובות אבל אנחנו בעצם במכת חושך רוחני ואדם לא רואה פתח שתהיה לו גאולה, אבל צריך לדעת שעיקר הניסיון זה להמתין בסבלנות עד שתהיה הגאולה הפרטית והכללית. הרבה פעמים אנשים חושבים שהניסיון הוא שאני יהיה צדיק – זה טוב שאתה רוצה להיות צדיק וזה דבר גדול מאוד שאתה רוצה להיות צדיק, תעשה את כל ההשתדלות אבל תדע לך שזה בכלל לא בידיים שלך, עד שהקב“ה לא יוריד לעולם את האור
הזה לעולם אז לא יעזור לאדם שום דבר, הוא יחשוב על שטויות והוא ירצה שטויות.

..נראה שאין סיכוי בעולם שהוא יהיה צדיק

למה אתה חושב עדיין על שטויות? כי אתה עדיין בחושך. הניסיון הוא להמתין בסבלנות ולהאמין באמונה שלימה שהקב“ה יגאל אותי, זה עיקר הניסיון. אנחנו לא האמנו למשה רבינו במצרים והיינו מהארבע חמישיות של מכת חושך לכן עכשיו אנחנו צריכים להאמין לרבינו שזה ההמשכה של משה רבינו. רבינו גילה לנו שעיקר הניסיון זה לא שאתה תגאל את עצמך, כי אף אחד לא יכול להוציא את עצמו ממ“ט שערי טומאה, כל הניסיון זה שנאמין שבאמת יש גאולה פרטית וכללית, אז גם אם עובר עלינו מה שעובר עלינו ונראה לאדם שבשום פנים ואופן אין סיכוי בעולם שהוא יהיה צדיק ושהוא באמת יכול לצאת מהרע – צריך לדעת שכל אחד יכול לזכות לזה והניסיון הכי גדול להאמין בזה, כל אחד צריך להאמין שהוא יכול לזכות לכל המדרגות של הקדושה, אבל בנתיים היצה“ר יראה לכל אחד מאתנו 70,000 פעם שזה לא יכול להיות – צריך לדעת שאנחנו מחוייבים לעשות את ההשתדלות שלנו אבל העיקר זה שלא משנה מה יעבור על האדם, גם אם הוא יעבור משברים וגלים ויוכיחו לו בכל השכל בעולם שהוא לא יכול להיות צדיק, אדם צריך להאמין באמונה שלימה שבוודאי ובוודאי שהוא יכול להיות צדיק, לא לוותר על זה ברצון אף פעם..

יש ייחוד למסור את הנפש ולקבל את רוח

ברגע שאדם לא עוזב את הרצונות האלה אז לכל אחד ואחד יש את הליל סדר שלו, הכוונה שלכל אחד יש דבר כזה שפתאום מורידים עליו אור, הוא הלך לישון והוא קם בבוקר עם נשמה אחרת, זה באמת ככה, זה לא לשון גוזמה. רבינו האר“י הקדוש כותב ב’שער הגלגולים‘ שבשעה שאדם משלים מדרגה מסויימת לדוגמא הוא השלים את תיקון הנפש, ואז הוא הולך לישון בלילה ואז לוקחים לו את
הנפש ונותנים לו רוח, אדם קם חדש בבוקר והוא אפילו לא יודע מה קרה בלילה. למקובלים יש ייחוד כזה שהם עושים כדי למסור את הנפש ולקבל רוח, אבל אנחנו לא יודעים את הייחודים האלה ואנחנו גם לא יודעים מתי לכוון את זה – שמעתי מהרב ברלנד שליט“א דבר נורא מאוד: בגלל שאנחנו לא יודעים את הסוד של הייחוד הזה, לכן צדיקים מתים בצעירותם, למה? בגלל שהם סיימו את תיקון הנפש והם לא יודעים לקבל את הרוח אז הם מתים בצעירותם וצריכים לחזור בגלגול כדי לקבל רוח, אבל מי שמקורב לצדיק האמת וזוכה להתבטל לצדיק אז כשמגיע שלב תיקון הנפש הצדיק עושה בשבילנו את כל הייחוד הזה ובלילה מחליפים לנו את הנפש ואנחנו מקבלים רוח חדשה, מי שלא מקורב לצדיק יכול לסיים את
הש“ס ולתקן את הנפש אבל אז הוא צריך לחזור בגלגול כדי לעשות את תיקון הרוח.

הקב“ה מוריד לו ברגע מוחין מאוד גדולים

מי שמקורב לצדיק אז הוא כבר ידאג שיעשו לו את כל השינוי הזה – העיקר זה שאדם יהפוך את כל זה לרצונות להשם, להגיד להשם: יהי רצון שאני יאהב אותך כמו שאני אוהב את העוגה הזאתי. צריך להפוך את האהבות לתפילות: יהי רצון שאני יאהב אותך ושיהיו לי אלייך כיסופים כמו שיש לי כיסופים לעולם הזה, תעזור לי לאהוב אותך כמו שאני אוהב את העולם הזה – כל זה היה בעצם הסוד איך יוצאים ממ“ט שערי טומאה, זה נקרא לילה שלא כסדר וזה נקרא סוד הגאולה. אם יש לאדם סבלנות והוא ממתין אז הקב“ה מוריד לו ברגע אחד מוחין מאוד גדולים ובזכות האור הזה יוצאים ממצרים. המצווה הראשונה שהקב“ה ציווה על עמ“י כעם במצרים זה מצוות קידוש החודש, זה היה בראש חודש ניסן. כידוע ללבנה (ירח) יש מחזוריות כי הוא מסתובב סביב כדור הארץ לכן אנחנו רואים אותו מתחילת החודש ועד אמצע החודש מתמלא ומאמצע החודש הוא הולך ונקטן עד שיש כמה רגעים בסוף החודש שהירח נעלם לגמרי ואין אפשרות לראות אותו ואז הירח נולד מחדש..

כל רגע הכל יכול להתחדש לגמרי, גם אני.

מולד הלבנה זה שהירח נולד – צריכים שיהיו עדים שרואים את הירח אחרי שהוא נולד ובאים לבית דין הגדול בירושלים ומעידים שהם ראו את מולד הלבנה ואז ביה“ד היה יוצא לרחובה של עיר והיו אומרים: מקודש, מקודש, מקודש ואז כל החודש היה מתקדש – המצווה הזאת זה השורש של כל היהדות, השורש של המילה חודש זה חדש, כל הנקודה זה ההתחדשות, הכוונה שבכל רגע ורגע הקב“ה בורא את כל העולם מחדש וזה מלחמה מאוד גדולה. העניין של ההתחדשות זה להאמין באמונה שלימה שכל רגע ורגע הכל יכול להתחדש לגמרי, גם אני בעצמי, ולזה זוכים ע“י ההתקשרות עם הצדיק וההתבודדות, להגיד להשם: תעזור לי לראות שאני כמו תינוק שנולד, כל הנקודה זה להתחדש בכל רגע כמו הצדיקים האמתיים.