פרשת בראשית תשפ"ז | לעיני כל ישראל  –  בראשית ברא א-לקים

Getting your Trinity Audio player ready...

בע“ה נלמד את החיבור של סוף התורה עם תחילת התורה, אומר רבי צדוק הכהן מלובלין בספר ’פרי צדיק‘ יסוד מאוד גדול שהמקור לדבריו זה רבינו האר“י, כל חומש בתורה הפסוק או הפסוקים הראשונים והפסוק או הפסוקים האחרונים מלמדים אותנו את כל ענייני החומש בדרך של פשט, רמז, דרש וסוד. כל עניין החומש נרמז בפסוק האחרון והראשון של החומש. נתבונן קצת בחיבור של סוף התורה
עם תחילתה כמו שאמרו חז“ל נעוץ סופם בתחילתם הסוף נמצא בהתחלה בהעלמה.

ישר כוח ששברת את הלוחות

אומר רבי צדוק שבדרך של התבוננות בפנימיות הדברים אנחנו יכולים ללמוד יסודות מאוד גדולים מההסתכלות בלימוד של ההתחלה והסוף. בשמחת תורה סיימנו לקרוא את התורה שמסיימת בשבח של משה רבינו בפסוק ’ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל‘ רש“י מביא מדרש חז“ל שמסביר לנו מה אומר הפסוק הזה, אומר רש“י ’היד החזקה‘ התורה והקב“ה משבחים את משה רבינו שקיבל בידיים את התורה זה נקרא לכל היד החזקה. ’לכל המורא הגדול‘ זה כל הניסים והגבורות שהקב“ה עשה לעמ“י במצרים ובמדבר בזכות משה רבינו. ’לעיני כל ישראל‘ הקב“ה אומר למשה רבינו ישר כוח ששברת את הלוחות. צריך לזכור שמשה רבינו קיבל פעמיים את התורה. משה רבינו עלה לתורה ארבעים יום וארבעים לילה וזה נגמר בי“ז בתמוז. משה רבינו קיבל בשמחה רבה את הלוחות הראשונים והוא מתכונן לרדת לעמ“י, היתה לו שמחה גדולה מאוד כי הוא ידע שאם הוא יורד עכשיו ונותן את הלוחות לעם ישראל הוא מביא את כל העולם כולו לגאולה ולתיקון. נשמת משיח בן דוד שזה הנשמה שתהיה הגואל של כל העולם היתה מתלבשת במשה רבינו והוא היה הופך להיות משיח בן דוד וכל
העולם היה מגיע לתיקון שלו. ארבעים יום וארבעים לילה הוא למד תורה עם הקב“ה והוא מתכוון לרדת בשמחה לתת את התורה לעם ישראל.

עד חצות העולם מגיע לתיקון השלם שלו

הקב“ה אומר למשה רבינו ’לך רד כי שחת עמך‘ בית דין של מעלה נידה את משה רבינו – אומר רש“י על הפסוק בפרשת כי תשא כל הגדולה שנתתי לך זה בשביל עמ“י כל התורה שנתתי לך זה בשביל עמ“י, עכשיו שעמ“י עשו כזה חטא ועבודה זרה בהר סיני ארבעים יום אחרי שאמרתי ’אנכי השם א-לקיך‘ ו’לא יהיה לך א-לקים אחרים על פני‘ על כן לך רד כי שחת עמך, תרד מכל הגדולה שלך אתה מנודה בבית דין של מעלה, תרד למטה. משה רבינו ירד בצער ובעוגמת נפש כ“כ גדולה. אי
אפשר לתאר בכלל באיזה צער היה משה רבינו באותו רגע שהוא שמע את זה, הוא רואה שעד חצות יום כל העולם מגיע לתיקון השלם שלו, עכשיו מי יודע מה קרה מזה

אי אפשר להמתיק

עמ“י עשו עבודה זרה ביום שהיה צריך להיות יום הגאולה. משה רבינו ירד למטה ואז הוא שמע את החגיגות של אלה שעשו עבודה זרה ומשה רבינו לקח את הלוחות כידוע ושבר את הלוחות. הסיום של התורה ’לעיני כל ישראל‘ ישר כוח ששברת את הלוחות. דבר ראשון צריך להבין מה הסיבה שמשה רבינו שבר את הלוחות. אומרים חז“ל שמשה רבינו ידע שאם הוא נותן להם את הלוחות הם מתחייבים בדין כל
כך קשה ואי אפשר יהיה להמתיק את הדין מעל עם ישראל..

כולם קמים לכבוד הספר תורה

משה רבינו שבר את הלוחות בשביל עמ“י מכיוון שכל עוד הוא לא נתן להם את הלוחות עדיין הם התחייבו מכוח מה שעמ“י שמע בהר סיני את עשרת הדיברות אבל הם עדיין לא קיבלו את כל התורה כולה לכן החיוב בדין עדיין לא שלם על עמ“י. משה רבינו אמר אני לא הולך לחייב אותם בדין השלם. אם אני אתן להם את הלוחות הם יהיו הרבה יותר חייבים לכן הוא שבר את הלוחות כדי למנוע מעמ“י להגיע לחיוב הרבה יותר גדול ממה שיהיה אם הוא יתן להם את הלוחות לכן משה רבינו עשה את כל זה. זה מסירות נפש של משה רבינו בשביל עמ“י. אם נתבונן בזה זה לא דבר פשוט, הקב“ה לא אמר לו לשבור את הלוחות, עכשיו אנחנו לומדים שהקב“ה אמר לו ישר כוח ששברת את הלוחות אבל אם נתבונן בזה זה לא דבר פשוט. משה רבינו קיבל את הלוחות הראשונים שנקראים שברי-לוחות. את הלוחות הראשונים הקב“ה גם עשה את הלוחות וגם כתב את הכתב על הלוחות. בלוחות השניים משה רבינו עשה את הלוחות אבל את הכתב כתב הקב“ה. היום ב“ה רואים כשמוציאים ספר תורה מההיכל כולם קמים לכבוד הספר תורה ורצים לנשק אותו, מרגישים יראה כלפי הספר תורה ומי כתב את הספר תורה? בן אדם סופר, ב“ה הוא כתב את זה לפי ההלכות והוא ירא שמיים אבל בן אדם כתב את זה. ומי הכין את הקלף? גם בן אדם..

החזיר לשמיים גם את כל התורה שלמד

כשאנחנו רואים היום ספר תורה אנחנו קמים ביראה לכבודו. משה רבינו קיבל את עשרת הדיברות והקב“ה היה הסופר וגם היוצר של הלוחות – הקב“ה נתן למשה רבינו את הדבר הכי קדוש בבריאה ואין דבר יותר קדוש מזה. משה רבינו לוקח על האחריות שלו ואומר: אם אני נותן את זה לעמ“י הם מתחייבים בדין מאוד קשה. משה רבינו רוצה להציל את עמ“י מההתחייבות בדין הזה והוא עושה דבר נורא ואיום הוא לוקח את הלוחות ושובר אותם שיחזרו לשמיים. כתוב במדרש שכשהוא
שבר את הלוחות כל האותיות חזרו לשמיים. לא רק את הלוחות הוא החזיר לשמיים אלא גם את כל התורה שהוא למד ארבעים יום וארבעים לילה זה תורה עתיקא סתימא

גרם לכל הנפילות, כל השבירות וכל הגלויות

תורה עתיקא סתימא זה תורה שתתגלה בימות המשיח וגם אותה הוא העלה לשמיים, הוא ידע שאם הוא יתן את הלוחות לעמ“י הם התחייבו בכזה דין קשה והוא לקח על עצמו דבר נורא מאוד הוא היה יכול להתחייב במיתה אם הוא היה עושה טעות כחוט השערה הוא עשה פה דבר נורא מאוד, לקחת את הדבר הכי קדוש בעולם, לזרוק אותו לרצפה ולשבור אותו ולהגיד להקב“ה קח את זה בחזרה. ככה מסיימת התורה לעיני כל ישראל הקב“ה אומר למשה רבינו ישר כוח ששברת את הלוחות. הקב“ה הסכים עם משה רבינו שעשה את זה במסירות נפש מאוד גדולה בשביל עמ“י. אומר הזוהר הקדוש דבר נורא מאוד בפרשת כי תצא בספר דברים על פסוק שנמצא בפרשת משפטים ’כי יכרה איש בר ולא יכסנו ונפל שמה שור או חמור, בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו‘. הזוהר דורש את סוד הפסוק הזה, עפ“י הסוד האיש זה משה רבינו שנאמר ’והאיש משה‘ מה זה הבור? בשעה ששבר משה רבינו את הלוחות הוא גרם לכל הנפילות, כל השבירות, כל הגלויות שכל עמ“י יעברו עד ביאת משיח צדקנו בכלליות ובפרטיות. כל יהודי בכל הדורות שנפל איזה נפילה או עבר עליו איזה קושי או צמצומים, ייסורים ועבירות הכל-הכל זה מהבורות שגרם משה רבינו בשעה שהוא שבר את הלוחות זה שכתוב ’כי יכרה איש בר ולא יכסנו‘.

אתה הפלת ברשות הרבים וברשות היחיד

אז הבור זה כל הנפילות של כל עמ“י עד ביאת משיח צדקנו. ’ונפל שמה שור או חמור‘ אומר הזוהר הקדוש אין שור
אלא משיח בן יוסף שנאמר ’בכור שורו הדר לו‘ לכן שור מרמז על משיח בן יוסף ומי זה החמור? משיח בן דוד שנאמר ’והוא עני רוכב על חמור‘ – אומר הזוהר הקדוש חידוש נורא מאוד, גם משיח בן יוסף וגם משיח בן דוד יפלו בבורות שכרה משה רבינו בשעה שהוא שבר את הלוחות. מה צריך משה רבינו לעשות? הקב“ה אמר לו מכיוון שאתה עשית את הבורות האלה, אם אדם עושה בור ברשות הרבים וקרה נזק מי חייב בנזק? מי שחפר את הבור. אתה משה רבינו הפלת ברשות הרבים וברשות היחיד, אין-ספור בורות עשית ואתה אחראי על כל הנזקים שיצאו מזה ’כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו‘. יהודי נפל לאן שנפל, אולי יש
לו ירידה רוחנית ואולי הוא נפל לעבירות, אולי רק לבלבולים.

כשאדם בנפילה זה לא הנפילה

בדור שלנו לא צריך להגיד דבר תורה על נפילות, כל אחד מכיר את  כל התורה של הנפילות זה תורה שכולנו מכירים בע“פ, כל  אחד יודע בפנימיות הלב שלו מה זה התורה של הנפילות בדור שלנו. אומר רבי נתן בליקוטי הלכות שהסכנה הכי גדולה כשאדם בנפילה זה לא הנפילה בעצמה. יהודי יכול לקום מכל הנפילות שבעולם אבל הסכנה הכי גדולה שאדם ישכח את הקב“ה בתוך הנפילה. אם הוא ישכח את הקב“ה אז הוא יכול לחשוב שהוא בכלל לא צריך לקום מהנפילה הזאת. כל עוד אדם יודע שצריך לקום מהנפילה ויש לו רצונות לקום אז הוא יכול לקום הבעיה שהיצה“ר רוצה להביא את האדם למקום כזה שהוא לא ירצה לקום מהנפילה, תראה מה יש פה:

קיבל על עצמו לעזור לכל נשמות ישראל

יש פה מטוסים, מחשבים, אייפונים, כספים, כבוד ותאוות מי אמר לך שזה נפילה? זה עלייה ולא נפילה. היצה“ר הופך את כל העולמות את הירידות הוא הופך לעליות. אדם קיבל איזה משרה מיליון דולר ועוד כמה תאוות הוא השיג בדרך והוא בטוח שהוא הגיע לתכלית הבריאה הוא לא יודע באיזה בור הוא נמצא. מה היצה“ר
רוצה לעשות? להשכיח מאתנו את הרצונות לעלות בכלל מהבורות. אומר הזוהר הקדוש שזה הכוונה ’כסף ישיב לבעליו‘ משה אתה התחייבת להמשיך רצונות וכיסופים, שזה כסף, לכל נשמות ישראל עד ביאת משיח צדקנו בכל הנפילות שלהם בגלל שאתה גרמת את הנפילות שלהם גם זה כלול בשבירת הלוחות. כל העניין הזה שמשה רבינו קיבל על עצמו לעזור לכל נשמות ישראל עד משיח צדקנו גם זה כלול
בשבירת הלוחות. זה בעצם כל המעשה של משה רבינו, הוא פעל את כל הפעולה הזאת

אתה שברת את הדבר הכי קדוש בעולם

הפסוקים האחרונים של התורה שמשבחים את התורה במה נחתמת התורה? ’לעיני כל ישראל‘ ישר כוח ששברת את הלוחות – משה רבינו השיג פה השגה מאוד גדולה ונוראית שהוא צריך לשבור את הלוחות ובהמשך נראה עד כמה הוא פעל בזה מה שדיברנו עד עכשיו זה על פני השטח אבל יש עוד את עומק הדברים אבל משה רבינו בעצמו מהיכן הוא השיג את ההשגה שהוא צריך לשבור את הלוחות? איך העזת? קיבלת את הדבר הכי קדוש בבריאה מבריאת העולם ועד ביאת משיח צדקנו לא יהיה כזה דבר קדוש כמו לוחות הברית שהקב“ה גם עשה אותם וגם כתב אותם, אין כזה דבר קדוש, ואתה שברת את הדבר הכי קדוש בעולם. איך משה רבינו השיג את ההשגה האמתית הזאת שהוא באמת היה צריך לעשות? איך הוא ידע שמותר לו לשבור את הלוחות? כתוב בספרי הבעש“ט והצדיקים כותבים שמשה רבינו בהר סיני השיג השגה מאוד-מאוד עמוקה. משה רבינו למד את התורה והוא למד את התורה שנקראת תורה עתיקא סתימא, זה תורה של עולם האצילות, באלף השביעית שיבוא משיח צדקנו נזכה ללמוד את התורה הזאת שמגלה את כל הסודות ואת כל הדרכים שהקב“ה מנהיג את הבריאה ואז אנחנו נבין את הכל. למפרע נבין את כל מה שעבר עלינו בפרטיות הכל-הכל יתגלה לכל אחד מאתנו בתורה הזאת שתתגלה בזמן הגאולה

קיבל את הסודות של התורה עתיקא סתימא

משה רבינו קיבל את כל הסודות של התורה עתיקא סתימא ואחד הסודות שמשה רבינו קיבל שמה זה נרמז כל זה במדרש רבה פרשת בראשית. אומר המדרש מה הקב“ה עושה? הקב“ה בורא עולמות ומחריבן. אתה רוצה להחריב אז בשביל מה אתה בורא את העולמות? דבר נוסף אחרי שהוא מחריב את העולמות אומרים המפרשים של המדרש שהקב“ה בורא את העולמות עוד פעם ועוד פעם מחריב אותם ועוד פעם בונה אותם מחדש. לכאורה צריך להבין את זה וכי לכאורה חס ושלום משעמם להקב“ה? אומר התולדות אהרן בספר ’שומר אמונים‘ שאנחנו צריכים לדעת שדברי חז“ל במשנה, בגמרא, במדרשים ובזוהר הקדוש ובברייתות כל מילה וכל אות ואות יש בזה אין סוף סודות. חז“ל היו בעלי רוח הקדוש והשגות שאין דבר מיותר

מתגלה דרך התיקון של האדם

זה לא היה חוכמה של בן אדם הם היו בעלי השגות ובעלי רוח הקודש אז גם המדרש הזה שהקב“ה בורא עולמות ומחריבן צריך להבין את עומק הדברים מה להקב“ה לברוא עולמות ולהחריבן, מה חס ושלום הוא משחק? מסבירים המפרשים שמסתתר פה יסוד מאוד גדול בבריאה. אנחנו יודעים שהקב“ה ברא את העולם עם יצר טוב ויצר רע כדי שיהיה בחירה לכל יהודי. במדרש הזה מתגלה דרך התיקון של כל אדם. לכל אחד מאתנו יש יצר טוב, זה הנשמה
הא-לוקית שבתוכנו אבל כידוע היצר הטוב הזה התלבש בתוך נפש בהמית והיא רוצה בדיוק הפוך מהנשמה הא-לוקית. היצר הטוב רוצה הכי טוב ויצר הרע רוצה הכי רע.

יש מצבים שא“א לעקור מתוכנו את הרע

כל המלחמה שלנו בעולם הזה זה בעצם העבודה והמלחמה בין הטוב ובין הרע.
חז“ל מגלים לנו סוד מאוד גדול, על ידי שאנחנו לומדים תורה, מתפללים,
עושים חסד ונותנים צדקה אנחנו מחזקים את הטוב ודוחים את הרע אבל יש
מצבים שאי אפשר בשום פנים ואופן לעקור מתוכנו את הרע ולהוציא אותו
החוצה. יש בחינות של היצר הרע בתוך האדם שכמה שנלמד תורה וכמה
שנתפלל לא יעזור בשום פנים ואופן להוציא את זה החוצה – אז איך בכל
אופן מתקנים את הבחינות האלה של היצר הרע? אומרים הצדיקים שזה סוד המדרש בורא עולמות ומחריבן, שכל אדם בכלליות ובפרטיות חייב לעבור מדי
פעם בפעם בורא עולם, ברוך השם יש לו מהלכים והוא זוכה לדברים טובים הוא עושה דברים טובים ברוחניות ובגשמיות, אולי הוא עשה חסד אולי הוא תלמיד
חכם אולי הוא חוזר בתשובה ומזכה את הרבים, כל אחד לפי הבחינה שלו ברא עולם..

חייבים מדי פעם בפעם לעבור את הריסוק

-צריך לדעת שחייב להיות זמן שהקב“ה לוקח את העולם הזה שאדם בנה, מרים אותו באוויר ומתפאר בזה ואז עוזב את הידיים ובום זה מתרסק על הרצפה, הכל מתרסק אצל האדם על הרצפה וחייב להיות המצב הזה וזה הסוד של בורא עולמות ומחריבן העולמות שנבנים בתוכנו חייבים מדי פעם בפעם כל אחד לפי בחינתו לעבור את הריסוק הזה. מה הריסוק הזה עושה? ב“ה אדם שנתיים לומד תורה ועושה חסד, ב“ה הוא עשה פעולות נפלאות והוא שמח, הקב“ה לקח את כל הפעולה הרוחנית שהוא עשה ועזב את הידיים וזה התרסק לרסיסים על הרצפה, מדוע הקב“ה עושה את זה? אומרים חז“ל שזה נלמד מהלכות כלים טמאים. יש טומאה וטהרה בכלים כשכלי חרס טמא הטהרה שלו זה ’שבירתן זו היא טהרתן‘ ואומרים חז“ל שזה מרמז על האדם. מדי פעם בפעם אדם חייב לעבור את השבירה הזאת כי רק בדרך הזאת הוא יגיע לטהרה חדשה וזה סוד. אם אדם יחזיק מעמד בזמן השבירה בסופו של דבר הוא יגיע למדרגה של טהרה חדשה לגמרי ואז הקב“ה יוכל להעלות אותו למקום חדש לגמרי, הוא בורא לו עולם ועכשיו מתחילה דרך חדשה אצל האדם, לכמה זמן?

התרגלו לחיות עם זה אז הם לא מתפעלים

הדרך החדשה הזאת יכולה להיות שנה, אולי שנתיים אולי חצי שנה, הוא יבנה ויעלה ויעלה ויעלה ומה אח“כ יהיה? הקב“ה יקח את כל הפעולה שלו, יעזוב את הידיים וזה עוד פעם יתרסק. מה קורה בגיל מבוגר אצל צדיקים? זה לא שיש דרך אחרת אלא הם פשוט התרגלו לחיות עם זה אז הם לא מתפעלים מזה, זה כל ההבדל שהם למדו לא להתפעל מזה. באמת לאמיתה אצל צדיקים גדולים הם כבר עברו כ“כ הרבה שבירות שהם כבר לא צריכים להישבר. זה מה שמשה רבינו השיג שבירתן זו היא טהרתן. משה רבינו ראה שעמ“י יצא ממצרים והם הלכו עד שקיבלו את התורה

הבין שמיד צריך לעשות שבירה

עמ“י הגיעו למקום רוחני מאוד גבוה בהר סיני, כשמשה רבינו ראה שהם עשו את העגל מה הוא הבין? שמיד צריך לעשות שבירה, צריך להוריד את כל המדרגות ואת כל הקדושה שירדה עכשיו לעולם בלוחות הברית, צריך לשבור אותם ולהחזיר אותם לשמיים כדי לברוא עולם חדש, עכשיו הקב“ה יברא עולם חדש. מה עשה משה רבינו? כתוב ’ואתנפל לפני השם כראשנה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי‘ משה רבינו לא עזב את הקב“ה זה היה עד ר“ח אלול ואז בר“ח אלול הקב“ה אמר לו: עלה להר סיני לקבל תורה חדשה ולוחות חדשים, הכל מתחיל מחדש, זה הדרך ואת זה השיג משה רבינו. כשהסופר מסיים לכתוב את התורה הוא כותב ’לעיני כל ישראל‘ ולאחר מכן הוא צריך להשאיר את הקלף ריק עד סוף העמוד. אחרי הקלף הריק מה מגיע? ’בראשית ברא
א-לקים את השמים ואת הארץ‘. מה זה בראשית? זה אם אדם יזכה להחזיק מעמד בזמן הקלף הריק. מה זה הקלף הריק הרי משה רבינו לקח את כל האותיות של
התורה והחזיר אותם לשמיים, האותיות זה ההשגה של האדם זה החוכמה שאדם מקבל.

השבירה והקלף הריק זה הזמן הכי קשה

אדם מקבל חוכמה וזה נקרא שמצטיירים בתוכו האותיות של התורה – ברוך השם הוא לומד, הוא מבין והוא מחזק, הוא יודע דברים והוא הולך בדרך טובה ונכונה
אבל כשאדם עובר את השבירה האותיות פרחו לשמיים ואז מה קורה אצלנו? אז אנחנו נמצאים בקלף הריק, אין אותיות. אדם לא מבין כלום, אין לו השגות
והוא לא מבין שום דבר. אז הוא עובר את הזמן הזה וזה הכי קשה. השבירה והקלף הריק זה הזמן הכי קשה מכיוון שכל המוחין מסתלקים מהאדם ואומר רבי נתן
שכל צדיק וצדיק חייב לעבור את זה אלפים ורבבות של פעמים את השבירה
ואת הקלף הריק וכל פעם אחרי כל זה מגיע עוד פעם ’בראשית ברא א-לקים את השמים ואת הארץ‘, בוראים לאדם מדרגה ודרך חדשה ואז הוא שוב פעם מתחיל ללמוד את התורה ועוד פעם הוא מתחבר ותהיה שבירה עד שהוא מגיע לתיקון שלו..

כשהגעתי לא“י הסתלקו ממני כל המוחין

אחד מגדולי הצדיקים רבי מנחם מנדל מווטיבסק כתב ספר מאוד חשוב בחסידות שנקרא ’פרי הארץ‘. הרבה פעמים הזכרנו אותו בעבר, הוא היה נחשב לגדול תלמידי המגיד ממזריטש שהיה ממשיך דרכו של הבעש“ט. למגיד היתה חבורת תלמידים מאוד לא פשוטה התלמידים שלו היו הנועם אלימלך, רבי זושא, רבי לוי יצחק מברדיטושב ובעל התניא – כל אלה היו התלמידים של המגיד ממזריטש ובחבורה הזאת פרי הארץ היה נחשב לגדול התלמידים. פרי הארץ עלה לא“י בעליית החסידים הראשונה וכשהוא הגיע לא“י הוא היה נוהג לכתוב מכתבים לתלמידים שלו שנשארו בחוץ לארץ. כתוב באחד המכתבים זה מודפס בסוף הספר פרי הארץ: וכשהגעתי לא“י הסתלקו ממני כל המוחין, הייתי מתפלל כמו ילד בתלמוד תורה, הייתי קורא את המילים מילה אחרי מילה – כשפרי הארץ היה אצל המגיד הוא היה מתפלל עם הכוונות הכי גבוהות של רבינו האר“י הקדוש. המגיד העיד על פרי הארץ שהוא היה רואה מלאכים בשעת התפילה שלו – כזה צדיק בעל השגה נוראה וכשהוא הגיע לא“י הכל הסתלק ממנו. הוא מספר שעשרה חודשים הוא התפלל כמו ילד בחיידר..

כל אחד מאתנו צריך לעבור את המהלך

-הכל פרח ממנו אבל הוא מספר שאח“כ הוא התחיל להשיג את כל הנועם ואת התורה ואת כל ההשגות של א“י וזה גדול לאין שיעור מכל מה שהוא השיג בחוץ לארץ – מה שפרי הארץ עבר זה הבחינה של השבירה, כשהוא הגיע לא“י נשברו הכלים, בדרך היו לו הרבה הרפתקאות ואז הוא עבר עשרה חודשים את הקלף החלק. סוף התורה זה הדף החלק אבל אח“כ התקיים בו ’בראשית ברא א-לקים את השמים ואת הארץ‘, הוא ברא בריאה חדשה – צריך לדעת שכל אחד מאתנו צריך לעבור את המהלך הזה, כל אחד מאתנו צריך לעבור את הזמנים האלה של השבירה ושל הדף החלק. יש ספר שמיוחס לאברהם אבינו זה אחד הספרים העמוקים ביותר שיש בידינו זה נקרא ’ספר היצירה‘ יש שם את כל סודות הבריאה ושם כתוב יסוד מאוד גדול: כשלוקחים ספר תורה ורואים את האותיות שכתובות בספר האותיות זה סוד הארת החוכמה..

יותר גבוה מהאותיות עצמם

-כשאנחנו קוראים את הפסוקים ואת המילים אנחנו מחכימים לכן האותיות נקראים סוד החוכמה אומר ספר היצירה שהסוד של הקלף הריק הוא מספירת הכתר, זה יותר גבוה מהאותיות – אז כל פעם שמסתלקים כל המוחין מהאדם אז עכשיו הוא בספירת הכתר רק שבעולם הזה לא יודעים את זה. לא יודעים שבזמן הסתלקות המוחין אתה במקום יותר גבוה מזמנים שכן יש לך עכשיו אור גדול ומוחין. דווקא בזמן ההסתלקות אתה עולה למקום חדש מאוד-מאוד גבוה שנקרא כתר ומכיוון שהוא כ“כ גבוה אז הוא לא יכול להאיר בתוכנו לכן נראה לנו שאנחנו בחושך אבל באמת לאמיתה אנחנו לא בחושך אלא אנחנו באור מאוד גבוה, אז מה נעשה הלכה למעשה? אומר רבי נתן שכל הנקודה היא לדעת את הסוד של ההמתנה, להמתין עד שיעברו הזמנים האלה..

לרדת בשמחה ולתת את התורה לעמ“י

צריך תמיד לזכור שכל שבירה שיש בעולם שהיה בעמ“י בפרטיות ובפרטי פרטיות לכל אחד מאתנו, אין שום מקרה יוצא מהכלל הזה שכל שבירה זה אך ורק בשביל לגלות לאדם ’בראשית ברא א-לקים את השמים ואת הארץ‘, לגלות לאדם עולם חדש והשגות חדשות ודרך חדשה וזה חייב להיות לכל אדם ואין שום יוצא מהכלל, רק שאנחנו לא נתבלבל מזה כשהדף חלק. יש עוד נקודה אחת, בארבעים יום הראשונים שמשה רבינו היה בהר סיני הוא למד את התורה של המשיח שזה תורה עתיקא סתימא. ביום הארבעים משה רבינו קיבל את הלוחות והוא בא לרדת בשמחה לתת את זה לעמ“י להביא את הגאולה – הקב“ה אמר למשה רבינו זה לא כמו שאתה חושב ’לך רד כי שחת עמך, סרו מהר מן הדרך אשר צויתם‘, משה עמ“י עשו את חטא העגל הכל הלך לאיבוד. כשמשה ירד מהר סיני הוא לא התכוון להתפלל על עמ“י

רומז לכל יהודי ולצדיקים מים החוכמה

לא היתה למשה רבינו כוונה להתפלל על עמ“י שהקב“ה יסלח להם, לא בגלל שהוא ח“ו לא רצה לסלוח להם אלא משה רבינו הבין שלא יועיל פה תפילה, אין טעם להתפלל. אם עמ“י עשה כזה עוון ’זנתה כלה בחופתה‘ אתם שמעתם בהר סיני ’אנכי השם א-לקיך‘ ו’לא יהיה לך א-לקים אחרים על פני‘ ועשיתם עבודה זרה בהר סיני? אין טעם להתפלל. כזה חטא חמור וכזה עוון אי אפשר להמתיק ולבטל לכן משה רבינו ירד ולא התכוון להתפלל. בליקוטי מוהר“ן חלק שני תורה ז‘ רבינו אומר שהקב“ה רומז לכל יהודי בפרט לצדיקים מים החוכמה, הקב“ה רומז לנו רמזים. הקב“ה ראה שמשה רבינו טועה אז הוא אמר לו ’הרף ממני ואשמידם‘ תעזוב אותי ואני משמיד את עמ“י. הקב“ה גילה לו סוד גדול מאוד, אתה טעית הכל תלוי בך..

אם אתה סולח להם אני ואתה הסתדרנו

הקב“ה אמר למשה: כדי שאני אעניש באמת את עמ“י ח“ו ואשמיד אותם אני צריך את הרשות שלך. ברגע שמשה רבינו שמע את זה הוא למד תורה חדשה מיד הבין שהכל תלוי בו ואז הוא הבין שני דברים שהכל תלוי בו ודבר שני הוא למד שאם הכל תלוי בו אז הוא גם יכול לבטל את הגזירה מעל עמ“י. הוא לא ידע את שני הדברים האלה לפני לכן הוא לא התכוון להתפלל. הקב“ה לימד אותו תורה חדשה. ’הרף ממני ואשמידם‘ תדע לך שגם אני לא יכול לעשות שום דבר בלי הרשות שלך, תרשה לי להשמיד אותם. מיד ’ואתנפל לפני השם כראשנה ארבעים יום וארבעים לילה‘. עכשיו משה רבינו התפלל תפילה בבחינת דין ’אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת‘, אם אתה סולח להם אז הסתדרנו ואם אין מחני נא מהספר שלך

שערים חדשים שהיו סגורים עד אותו הרגע

שימו לב עמ“י עשה החטא הכי חמור שיכול להיות בהר סיני, לא עברו ארבעים יום והקב“ה אמר לו תעלה אליי להר לקבל את הלוחות השניים. מיד הקב“ה מוחל לעמ“י ולא רק זה אלא הוא נתן להם פעם שנייה את התורה וציווה להם את המשכן ואמר למשה רבינו ’סלחתי כדברך‘. לצדיק יש כזה כוח למחול עוונות מעמ“י. משה רבינו למד תורה מליקוטי מוהר“ן ’אין שום ייאוש בעולם כלל‘, אין דבר כזה להתייאש. לכאורה יש פה איזה קושייה, הרי ארבעים יום וארבעים לילה למדת את התורה של המשיח אחרי כל התורה שהוא למד משה רבינו לא ידע שאין שום ייאוש בעולם כלל? מסתבר שלא. זה לא כתוב בתורה של המשיח, זה יותר גבוה, אבל באמת למה הקב“ה לא לימד את זה את משה רבינו קודם? כדי שמשה רבינו ילמד את ליקוטי מוהר“ן צריך שעמ“י יפול בחטא. כשעמ“י יפול בחטאים ומתעורר בתשובה ויש צדיק מיד מתעוררת תורה שלא יכולה להתגלות אך ורק ע“י סוד החטאים. זה דבר מאוד עמוק ונורא. אם ח“ו יהודי חוטא ומתעורר בתשובה
מתוך החטא ברגע שהוא מתעורר בתשובה מתוך החטא מיד נפתחים בשמיים שערים חדשים שהיו סגורים עד אותו הרגע ונפתח שפע חדש לאדם ולכלל עם עמ“י

כשאדם נפל למקומות מטונפים ובתי ע“ז

החטא מביא את עמ“י למקום הכי גבוה, כמובן נדגיש ונגיד שחס ושלום שאף אחד לא יגיד אני הולך לחטוא כדי לגלות תורה יותר גבוהה, על זה חז“ל אמרו האומר ’אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה‘ וגם בע“ה מהיום לא יהיו יותר חטאים בעמ“י. אנחנו רק מדברים על מה שהיה בעבר, די אין כבר יותר חטאים ועוונות. אנחנו לומדים היסטוריה של מה שהיה בעבר אבל כשיהודי נופל ומתעורר בתשובה מיד נפתחים דרכים חדשים והשגות חדשות ותורה חדשה מתגלית לאדם עצמו ולכלל עם ישראל זה הסוד שרבינו אומר בליקוטי מוהר“ן חלק שני תורה
י“ב בראשית מאמר סתום: כשאדם נפל למקומות מטונפים ובתי עבודה זרה הכוונה לעומק הכפירה ועומק התאוות ומשם יעשה תשובה ומיד יתגלה לו סוד הכתר שזה סוד בראשית מאמר סתום. יתגלו לו השגות תורה נוראיות בגלל שהוא קם מהחטא..

צדיקים גדולים מאוד אבל הם לא נכנסים

לפני יוה“כ הזכרנו שכל עבודת יוה“כ בבית המקדש היה עושה רק הכהן הגדול שזה צדיק הדור וזה יום היחיד בשנה שמותר לכהן הגדול להכנס לקודש הקודשים. הכהן היה עושה 2 עבודות בקודש הקודשים. הוא היה עושה הזאת-דמים כמו שכתוב בתפילה של יוה“כ. הכהן הגדול בהזאת-דמים האלה היה מכפר על כל עוונות ישראל והוא היה ממשיך את כל השפע ואת כל הרוחניות של אותה שנה. ביום הכיפורים הכהן הגדול היה מקריב סה“כ 15 קורבנות ורוב הקורבנות היו קורבן-עולה, זה הכל עולה להשם, זה סוד הצדיקים שהם בעלייה אבל הוא גם היה מקריב קורבן-חטאת בשביל עצמו ושעיר עיזים אחד חטאת לעמ“י. עם איזה דמים הוא היה נכנס לקודש הקודשים? עם הדם של החטאת. העולה זה צדיקים גדולים מאוד אבל הם לא יכולים להכנס לקודש הקודשים, דם החטאת יכול להכנס לקודש הקודשים

לא רוצה את הרע והחטאים רוצה אלייך

אומר רבי נתן בליקוטי הלכות שזה מלמד אותנו שכשיש חטאים בעמ“י ועמ“י עושה תשובה אז יכולים להכנס לקודש הקודשים וזה הסוד שהקב“ה לא לימד את משה רבינו ליקוטי מוהר“ן עד שאין חטא. הקב“ה גילה לו שהכל תלוי בצדיק ושהכל תלוי בידיעה שאין שום ייאוש בעולם כלל. אם אנחנו יודעים את שתי הנקודות האלה ע“י זה הופכים את כל הירידות שלנו לעליות עצומות ונוראיות ואדרבה צריך לדעת שיש בזה סודות מאוד גדולים. ברגע שאדם עושה מסירות נפש, הכוונה לדבר עם השם, להתבודד ולהגיד להקב“ה: אני לא רוצה את הרע ואת החטאים, אני רוצה להתקרב אלייך. גם אם החטאים זה אין סוף סודות אני בן
מלך ואני רוצה להיות בארמון המלך, אני לא רוצה להיות בביצות. אנחנו מצידנו צריכים כל הזמן להתנגד לזה וכשהולכים עם הנקודה הזאת ועם ההתחברות וההתקשרות לצדיק אז הכהן הגדול שזה הצדיק לוקח את הדמים שזה הדם חטאת..

משם נמשך כל השפע וכל התיקון של עמ“י

-מה זה הדם חטאת? הדמים של החטאת זה כל התפילות והרצונות שלנו לחזור בתשובה אז עובר עלינו הרבה זמן שאנחנו ממתינים אבל צריך לדעת שעם כל הרצונות וכל הדיבורים זה הכל הופך להיות דמים של חטאת שהצדיק מכניס את זה לקודש הקודשים ומשם נמשך כל השפע וכל התיקון של עמ“י. אז ברוך השם בדור שלנו זכינו והיו (!) המון חטאים ועכשיו משיח יכול לבוא. עכשיו אפשר לקחת את
כל החטאים ולהכניס את כולם לקודש הקודשים. זה מה שמשה רבינו קיבל בהר סיני

רמוז למשה בפסוקים ’אני נחמן מאומן‘

אמרנו פעם שאפשר לדרוש את כל התורה על ברסלב יש כזה מוחין מיוחדים אבל פה בעניין הזה יש יותר מרמז, משה רבינו ששמע את ’הרף ממני ואשמידם‘ מיד משה רבינו אמר ’ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת‘ אם ניקח את המילה ’נא‘ ונלך אות אחרי אות אחורנית יוצא אני נחמן. ואם נלך לראשי תיבות של ’ואם אין מחני נא מספרך‘ יוצא מאומן. בפסוק הזה כתוב אני נחמן מאומן. משה רבינו שראה את כל הנשמות עד סוף כל הדורות הבין שהוא חייב להתחבר עם רבי נחמן מאומן. הוא ואני ביחד נמתיק את כל הדינים מעמ“י. זה באמת פלא מאוד גדול. והשם של רבינו כתוב אחורנית זה סוד מאוד גדול  רבינו האר“י מגלה שכל צדיק שהיה בעולם אחרי פטירתו ממשיך לעבוד את הקב“ה למעלה כפי שעבד בחייו כמובן הרבה יותר ברוחניות ובאמת כל הצדיקים לפני שהם באים לעולם הם גם כן פועלים את הפעולהשלהם לא רק אחרי שהם באים לעולם כמו שמשה רבינו ראה את רבי עקיבא מלמד תורה עוד לפני שהוא בא לעולם, הוא ראה את כוח הנשמה שלו שפועלת עוד לפני שהיא באה לעולם אבל כל מה שהצדיק יכול לפעול לפני שהוא בא לעולם זה נקרא בחינת אחוריים עפ“י הסוד. זה הסוד למה כתוב את האותיות של רבינו ’אני נחמן‘ אחורנית כי הוא עוד לא הגיע לעולם.