וּכְמוֹ כֵן צְרִיכִין לָדוּן גַּם אֶת עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת, אַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ מַכְאוֹבֵי נַפְשׁוֹ וְרִבּוּי פְּשָׁעָיו כִּי עָצְמוּ מִסַּפֵּר וְכוּ' רַחֲמָנָא לִצְלָן, אַף-עַל-פִּי-כֵן צָרִיךְ לְקַיֵּם גַּם בְּעַצְמוֹ 'אַל תָּדִין עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמְךָ' כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְקַיֵּם בַּחֲבֵרוֹ "אַל תָּדִין וְכוּ'" כַּנַּ"ל, כִּי בְּוַדַּאי גַּם מְקוֹם עַצְמוֹ אֵינוֹ יוֹדֵעַ, כִּי בְּוַדַּאי אֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵאֵיזֶה מָקוֹם נִמְשָׁךְ, וְכָל מַה שֶּׁעָבְרוּ עָלָיו בְּכָל הַגִּלְגּוּלִים, וּמֵאֵיזֶה מָקוֹם נִמְשָׁכִין עָלָיו הַיְצָרִין רָעִים וְהַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת שֶׁלּוֹ וְכוּ' וְכוּ'. עַל-כֵּן אָסוּר לְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ לְעוֹלָם כַּאֲשֶׁר הִזְהִירָנוּ אַדְמוֹ"ר זַ"ל כַּמָּה פְּעָמִים בְּלִי שִׁעוּר, כִּי צְרִיכִין לְקַיֵּם גַּם בְּעַצְמוֹ "אַל תְּהִי בָּז לְכָל אָדָם" … עַל-כֵּן גַּם לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ בְּיוֹתֵר עַד שֶׁיּוּכַל לִפֹּל עַל-יְדֵי-זֶה חַס וְשָׁלוֹם, הוּא בְּוַדַּאי אִסּוּר חָמוּר, כִּי הוּא אִסּוּר שְׁפִיכוּת דָּמִים שֶׁאָסוּר גַּם בְּעַצְמוֹ … כִּי צְרִיכִין לָדוּן אֶת עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה "אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי" (בְּסִימָן רפב) – כִּי מִי יוֹדֵעַ אֶת מְקוֹמוֹ? וְהָעִקָּר שֶׁלֹּא יִתְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ מִן הַצְּעָקָה לְעוֹלָם.
(ליקוטי הלכות, ערלה ד', אות ט"ז)
פרשת כי תבא תשפ"ו | העבודה של אלול וההכנה לראש השנה
רבינו אומר בתורה א‘ חלק שני מי יכול לדון בני אדם? רק הקב“ה, כי חז“ל אומרים אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו.
