מאורי אור ומאורי אש וחורבן בית המקדש

בעזרת השם נמשיך לעסוק בתורה ס“ז חלק שני בליקו“מ, התורה נקראת ’בראשית לעיני כל ישראל‘ – למעשה רבינו מקשר בתורה הזאת את ההתחלה של התורה עם הסוף, זה נקרא סוף מעשה במחשבה תחילה, סופם נעוץ בתחילתם, יש בזה יסודות מאוד גדולים בדבר הזה. נעשה הקדמה קצרה על מה שדיברנו בשבוע שעבר, רבינו אומר שיש עננים שמכסים את העיניים, ובהמשך רבינו אומר שיש מאורי אור ומאורי אש. או שמאורי אור שולטים ואז המאורי אש נכנעים, או שמאורי אש שולטים ואז המאורי אור נכנעים. רבינו אומר שחורבן בית המקדש היה בחינת השתלטות או התגברות המאורי אש והכנעה של המאורי אור

התורה משתנה מדור לדור…

השבוע שעבר דיברנו קצת מה זה המושגים מאורי או ומארי אש בקצרה, כשאנחנו אומרים מאורי אור יש בזה למעשה 2 דברים, יש את האור ויש את האור המתפשט מהאור, זה כמו שיש שמש ויש את האור היוצא מהשמש, או פנס. יש את הפנס שזה המקור של האור ויש את האור המתפשט מהפנס. מאורי אור ומאורי אש זה מושגים שמובאים בזוהר הקדוש. אומר הזוהר הקדוש שלמעלה בעולמות הרוחניים יש 2 דברים, זה לעומת זה עשה א-לקים. יש מקום שנקרא מאורי אור ויש מקום שנקרא מאורי אש, ואדם לפי מעשיו בעולם הזה מתחבר או עם המאורי אור או עם המאורי אש. כשאנחנו משתדלים ללכת עם התורה, עם המצוות ובפרט עם הדרך שהצדיקים מלמדים אותנו, כי למעשה התפקיד של הצדיקים זה ללמד אותנו את התורה. התורה היא עמוקה מאוד ומשתנה מדור לדור ומאדם לאדם, במציאות יש כל הזמן שינויים והתורה כוללת את הכל, לכן אנחנו צריכים את הצדיקים שילמדו אותנו את התורה ששייכת לדור הזה וגם ככל שאדם זוכה יותר להתקרב יותר ויותר לצדיקים כך הוא זוכה לקבל את התורה השייכת לו, כי לכל אדם יש תורה פרטית ששייכת לו. התורה היא אחת אבל הפירושים והלבושים של התורה הם רבים.

מאיפה נדע מאיפה השורש שלנו בתורה

למשל יש אדם שישים דגש יותר על ושננתם לבניך, ויש אדם שהעבודה שלו זה ועבדת את השם א-לקיך בכל לבבך שזה תפילה – לכל אדם יש שורש בתורה, ואם האדם זוכה לדעת מה השורש שלו בתורה אז התורה תאיר לו מאוד, שמה זה למעשה התיקון של האדם, זה מובא הרבה בספרים הקדושים. אנחנו לא יכולים לדעת את זה, בקושי אנחנו יודעים איפה זה צד ימין ואיפה צד שמאל, אז מאיפה
נדע מאיפה השורש שלנו בתורה? ע“י ההתקרבות לצדיקים וע“י הרצון והתפילה של האדם, אז משמיים לאט-לאט מאירים לאדם. אפילו צדיקים מאוד גדולים שהגיעו למדרגות מאוד גדולות עדיין התפללו להגיע לשורש שלהם ולתיקון שלהם..

צדיקים עוזרים לנו

צריך הרבה סיעתא דשמייא בדבר הזה, כשאדם רוצה מאוד ומתפלל על זה ומתקרב לצדיקים אמיתיים, אז מתקיים בנו בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו, אז הצדיקים עוזרים לנו, הנשמות של הצדיקים מסייעים לנו להגיע. לכן הרבה
פעמים אנחנו רואים, אפילו שני חברים, ראובן ושמעון. לראובן יש נטייה למהלך מסויים ברוחניות ובעבודת השם ולשמעון יש נטייה אחרת לגמרי. זה השורש שלו הוא כזה וזה השורש שלו הוא כזה. המאורי אור זה המקור למעשה של אור רוחני..

יש יצר טוב גדול מאוד-מאוד

כשאנחנו זוכים להתחבר לתורה ולצדיקים זה מתחיל להאיר לנו, צריך לדעת שבאמת להתחבר למאורי אור זה עבודה של כל החיים שלנו וזה עבודה קשה, בפרט בקור שלנו כמה קשיים יש, מצד שני, צריך גם לדעת שיש סיעתא דשמייא כי אדרבה בגלל ההסתרה הגדולה שיש בדור הזה, יש גם הרבה סיוע בדור הזה. צריך לדעת שהקב“ה לא עוזב אותנו ואת הגודל של היצה“ר בודר הזה רואים בגלוי, היצר הטוב הוא יותר בנסתר – זה כלל גדול. החציוניות שמה יש יותר אחיזה של הפיתויים ושל היצר הרע ויותר קל לראות את זה, עכשיו בכלל יש הרבה מסכים, לכל אדם יש כבר מסכים שהוא יכול לראות את היצה“ר בגלוי. אבל צריך לדעת שהקב“ה אף פעם לא עוזב את עמ“י, וזה לעומת זה עשה א-לקים, כי כנגד גודל היצה“ר שמאיר, גם מאיר יצר טוב מאוד-מאוד גדול, יש גם קדושה מאוד גדולה שמאירה רק שההבדל הוא שאת היצה“ר רואים בעין ואת היצר הטוב לא רואים, הקדושה היא נעלמת, אבל עם כל זה יש גם כן בחינה של גילוי, ואיך אפשר לראות את הבחינה של הגילוי של הקדושה? אם אנחנו מסתכלים בכלליות עמ“י זה גודל התשובה שנעשה, לפי גודל
היצה“ר שיש בדור הזה, איך בכלל אפשר לחזור בתשובה? ואנחנו רואים נהפוך הוא..

אדם יכול להשיג בקלות את כל הפיתויים

לכאורה זה לא הגיוני – כל הפיתויים של העולם קיימים, ואדם בקלות יכול להשיג את כל הפיתויים של העולם, ואדרבה רואים שהתשובה רק הולכת וגדלה. הכוח של התשובה זה בעצם מגלה לנו את כוח הקדושה שמתגלית בעולם וזה בא ממאורי אור. ההתעוררות של התשובה של האדם זה בא מהמאורי אור. המאורי אור מאירים בתוכנו בעיקר רצונות וכיסופים, אח“כ אנחנו עובדים עם זה, לומדים, מתפללים, עושים מצוות, מתקרבים לצדיקים וכן הלאה, אבל המאורי אור עצמם הם מאירים לנו את האור הזה, לכן אעפ“י שנראה שעכשיו בדור שלנו זה והארץ היתה תוהו ובהו וחושך על פני תהום, אבל עם כל זה צריך לדעת שהקדושה הולכת ומתגברת בעולם..

יש מלחמה בין המאורי אור למאורי אש!

הגמרא אומרת שמידה טובה מרובה. קודם כל הקדושה מרובה. פי כמה?
אומרת הגמרא פי חמש מאות. אז צריך לדעת שכל פעם שמורידים עוד איזה טומאה לעולם, סימן שהקדושה התגברה פי חמש מאות, והמקור של זה, זה הבחינה של המאורי אור. המאורי אש זה בעצם כל האש של התאוות והמידות הלא טובות, כעס, הקפדה, קנאה, מחלוקות וכן הלאה – רבינו אומר וזה למעשה מובא בזוהר הקדוש שכל הזמן יש מלחמה בין המאורי אור למאורי אש בתוכנו. יש את זה בכלליות עם ישראל אבל כל זה מתחיל למעשה בתוכנו, בתוך כל אחד מאתנו יש מלחמה מאוד גדולה, אבל יש בזה כלל מאוד גדול. הרבה מהצדיקים כותבים את היסוד הזה לא להיבהל גם אם האדם רואה שבתוכו מתגברים המאורי אש, הצדיקים גם לימדו אותנו מה לעשות כשיש התגברות של המאורי אש בתוכנו, בהמשך התורה רבינו מדבר על זה, אבל צריך לדעת לא להיבהל מזה אם אנחנו רואים שהיצר הרע מאוד מתגבר שזה בחינת המאורי אש, צריך לדעת שכנגד זה מתגברים מאוד גם המאורי אור.

היצר הרע ’מבוגר‘ מאתנו בחמשה ימים

רבינו אומר שהכל בעצם מתחיל מתיקון העיניים. ככל שאדם זוכה יותר לתקן את הראייה אז הוא זוכה להתחבר עם המאורי אור, ז“א שיש קשר גדול מאוד בין תיקון העיניים לבין ההתחברות למאורי אור, לכן רבינו אומר שכל העולם נברא בבראשית בשביל העבודה שלנו. לכתחילה הקב“ה ברא את המאורי אור ואת המאורי אש, זה לא אנחנו בראנו את המאורי אש. יש מדרש שאומר שהקב“ה אמר לאדם הראשון על עץ הדעת ’כי ביום אכלך ממנו מות תמות‘, אבל מתי נברא אדם האשון? ביום השישי של ביראת העולם, ומתי נברא מלאך המוות? ביום הראשון של בריאת העולם, ז“א שמלאך המוות, מבוגר מאתנו בחמישה ימים, זה חמישה ימים בבריאת העולם אז זה חמישה ימים מאוד משמעותיים,
לכן הוא יכול לבלבל אותנו כל-כך, כי יש לו יתרון על פנינו..

נתקן את זה בסוף כל הדורות

אז את המאורי אור ואת המאורי אש הקב“ה ברא, ולמה בוא ברא את זה? כדי שאנחנו נתקן את זה בסוף כל הדורות. זה לכל היד החזקה והמורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל, שעיני כל ישראל יזכו לראות בעצם את הבחינה של הראייה העליונה. עכשיו יש לנו את הראייה התחתונה, אנחנו רואים את הגשמיות של העולם הזה, אבל ברגע שיתגלה בע“ה במהרה בימינו משיח צדקנו, ואז הוא יתקן את הראייה של כלל ישראל. היה פעם אחת בהיסטוריה שכל עמ“י זכו לתיקון הראייה, זה היה במתן תורה, שם כתוב וכל העם רואים את הקולות. קולות שומעים לא רואים, אלא אז נפקחו עיני כל ישראל בראייה העליונה ויכלו לראות את מה שעכשיו א“א לראות.

הרב גזפאן, מצדיקי תימן לפני 200 שנה

בספר מנחת יהודה, של אחד מצדיקי תימן לפני 200 שנה, קוראים לו הרב גזפאן, כתוב על הפסוק וכל העם רואים את הקולות, כל יהודי ראה מה שהולך להיות עד סוף כל הדורות לכל הנשמות, כל הגלגולים, כל התיקונים, כל הגלויות, הגאולות, הכל-הכל. כל יהודי ראה את זה בראייה פשוטה. זה בחינה של כל העם רואים את הקולות,
וזה תיקון הראייה. בעל התניא כותב שמשה רבינו רצה לתקן רק מצווה אחת של התורה וזה היה העבודה שלו כל ימי חייו, שמע ישראל השם א-לקינו השם אחד,
מה הוא רצה לתקן בזה? הוא רצה שנגיד ראה ישראל השם א-לקינו השם אחד. הכוונה שנוכל לראות שהשם א-לקינו השם אחד. עכשיו אנחנו יכולים לשמוע
את זה אבל אנחנו לא יכולים לראות את זה. שמה רבינו שרצה להביא את
התיקון לעולם כי הוא היה בבחינת משיח, רק שהוא לא יכל לפעול את הפעולה השלימה כי עדיין לא הגיע הזמן, הגאולה זה – ראה ישראל השם א-לקינו השם אחד.

כל זה בשביל שנגלה אותו בתוך ההסתרה

למעשה כל הקלקול והירידה הרוחנית היו כבר מונחים בבראשית, שזה היום הראשון של בריאת העולם. בבראשית הכל כבר היה מונח, כל הקלקול, כל הירידה וכל מה שעובר על נשמות ישראל, אבל אומר הבני יששכר שגם הגאולה כבר היתה שם. גם התיקון השלם כבר נרמז בבראשית, הקב“ה הבטיח של ידח ממנו נידח, וכל המחשבות וכל הסיבובים של הששת אלפים שנה, זה בשביל שנגלה אותו בתוך ההסתרה, שאנחנו יכולים לשמוע אבל לא יכולים לראות, שזה מרמז שעכשיו אנחנו יכולים להתחזק באמונה אבל אנחנו לא יכולים לראות את האמונה. המדרגה שאנחנו יכולים לקנות זה מדרגת השמיעה ולעתיד לבוא זה יהיה מדרגת הראייה. כשרבי שמעון בר יוחאי גילה את הזוהר הקדוש הוא ידע שבגילוי הזוהר זה כבר התחלת הכנת הגאולה, לכן הוא אמר על הזוהר בהאי חיבורא יפקון מן גלותא (בחיבור הזה יצאו מהגלות), כי פשט התורה זה מדרגת הלימוד של עכשיו, וסודות התורה זה התחלת הגילוי של התורה שתהיה לעתיד לבוא, לכן כתוב בגמרא כשחכם פונה לחברו הוא אומר לו תא שמע (בוא תשמע), ואיך כתוב בזוהר? תא חזי (בוא תראה)..

מאז היה מונח כבר כל הקלקול והשבירה

-הלשונות האלה של הגמרא ושל הזוהר הם מאוד עמוקים ומכוונים. הלימוד של פשט התורה זה התא שמע שזה המציאות של הלימוד שלנו היום. מכיוון שבזוהר הקדוש התחיל להתגלות התורה של לעתיד לבוא, לכן בזוהר יש תא חזי, עד שהגיע רבינו שכתוב בחיי מוהר“ן ביני ובין משיח אין חילוק, לכן יש עוד מדרגה של התורה של לעתיד לבוא, לכן בליקו“מ הרבה פעמים כתוב, דע. דע זה עוד יותר בחינה של התא חזי שיתגלה לעתיד לבוא. אז בבראשית היה מונח כבר הקלקול והשבירה, הירידה והגלות,
והתיקון גם היה מונח כבר בבראשית. התיקון זה לכל
היד החזקה והמורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל

משיח בן דוד ומשיח בן יוסף

הבני יששכר אומר שיש רמז פה נפלא מאוד בדבר הזה, יש ספר שנקרא פרקי-היכלות של רבי ישמעאל כהן גדול, כמעט כל הספר זה דברי-תורה שרבי ישמעאל קיבל ממלך מת“ת שנקרא שר-הפנים, בפרק ל“ט אומר רבי ישמעאל: שמעתי משר הפנים שתי השמות של המשיחים, של משיח בן-דוד ומשיח בן-יוסף ובחז“ל המקום היחידי שכתוב שמו של משיח בן-יוסף זה בפרקי היכלות. שמו של משיח בן-דוד כתוב בזוהר ובמדרשים אבל שמו של משיח בן יוסף זה כתוב רק בפרקי היכלות. אומר רבי ישמעאל שמשיח בן-דוד נקרא מנחם בן עדיאל ומשיח בן-יוסף נקרא נחמיה
בן חושיאל – זה כתוב בפרקי היכלות. אומר על זה
הבני יששכר שרמז מאוד נפלא נאמר פה, מי יהיו אלה שיבשרו ויפעלו את הגאולה?

מנחם בן עדיאל, נחמיה בן חושיאל ואליהו

-חז“ל אומרים שמשיח בן-דוד ומשיח בן-יוסף ואליהו הנביא הם מבשרי ופועלי הגאולה – אומר הבני יששכר שמנחם בן עדיאל שזה משיח בן דוד ונחמיה בן חושיאל שזה משיח בן יוסף ואליהו זה גימטריה בראשית זאת אומרת שהמשיחים
ואליהו הנביא כבר נרמזו בבראשית – ברמז הזה יש הבטחה שבוודאי שתהיה גאולה ובוודאי יהיה תיקון שלם של הכלל. עוד נקודה שרבינו אומר וזה מובא בזוהר הקדוש ברעיא מהימנא, שתיקון העיניים מתחלק, על עין אחת יש רומי רבתי ועל עין שנייה יש רומי זעירתא. רומי גדולה ורומי קטנה וזה העננים שמכסים את העיניים. כמובן שכוונת הזוהר זה לדברים רוחניים, הם הגורמים לנו למסכים על העיניים שאנחנו
לא רואים בעצם את הראייה האמתית וזה הכוונה של הזוהר שאומר שיש רומי זעירתא ויש רומי רבתי. רומי זעירתא זה התאוות הגשמיות של העולם הזה. כשיש לאדם יש תאוות זה מסתיר, זה עין אחת. רומי רבתי זה העניין של הגאווה ושל הכבוד..

בחורבן בית המקדש התגברו המאורי אש

-הגאווה שבלב שלנו זה מוליד גם את הכעס ואת ההקפדה ואת הקנאה, לכן רומי זעירתא זה תאוות העולם הזה. רומי רבתי זה הגאווה והכבוד, ושתי הבחינות האלה הם עיקר מה שמסתיר מאתנו בעצם, וזה קלקול העיניים. התיקון השלם יהיה ע“י המשיחים, משיח בן יוסף ומשיח בן דוד ואליהו הנביא, אבל כרגע לכל אחד מאתנו יש את העבודה הזאת לתקן את הראייה. לתקן את רומי זעירתא זה הפשט של שמירת העיניים, להשתדל לא להסתכל יותר מדי. רבינו אומר אפילו איש כשר, כשהוא מוריד את העיניים הוא חוטף בדרך מבט, זה באמת מאוד קשה הנקודה הזאת. רומי רבתי זה העבודה של האדם כנגד מידת הגאווה וזה בעצם ההסתרה על העיניים. רבינו אומר שבחורבן בית המקדש התגברו המאורי אש ועל זה כתוב במגילת איכה ממרום שלח אש בעצמותי. את מגילת איכה כתב ירמיהו הנביא ויש בזה דיוק, שלח אש בעצמותי, כי בעצם שריפת ביהמ“ק זה פועל יוצא מזה שקודם כל היה אש בעצמותינו – חז“ל אומרים שהיה שנאת חינם, לצערנו הרב היה מחלוקות נוראיות בתוך עמ“י. בספר יוספון כתוב שאספסינוס צר על ירושלים 3 שנים

במלחמות בין היהודים נהרגו יותר ממיליון

אספסינוס היה אז המצביא הרומאי, מינו אותו לקיסר ואז הבן שלו טיטוס החליף אותו, והוא החריב את בית המקדש. כתוב שאחרי למעלה משנתיים של מצור אספסינוס התייאש מלכבוש את ירושלים, היו כאלה גיבורים בירושלים שא“א היה לכבוש אותה. לרומאים היה את הצבא הכי אדיר בעולם והם התייאשו מהמלחמה כנגד עמ“י. אספסינוס לקח את הצבא שלו לקיסריה שהיתה אז המרכז של רומי, בדרך  באו ואמרו לו שהיהודים נלחמים בינם לבין עצמם. אספסינוס אמר: אם היהודים נלחמים בינם לבין עצמם אז אנחנו יכולים לנצח אותם, הוא אפילו לא הגיע לקיסריה, באמצע הדרך הוא חזר לירושלים עד שחרב הבית. המחלוקות היו נוראיות מאוד, בספר יוספון כתוב שבמלחמות בתוך ירושלים בין יהודים ליהודים, נהרגו יותר ממיליון יהודים, אנחנו ולא הרומאים, זה רומי רבתי, זה העניין של הכעס, מחלוקת, שנאה. מה שחז“ל אומרים שנאת חינם זה לא שהם דיברו קצת לשון הרע אחד על השני, הגמרא קוראת להם הסכינאים, היו להם שיטות חיסול

אנחנו בעוונותינו גרמנו לזה..

החורבן התחיל מזה שממרום שלח אש בעצמותי, היה התגברות מאורי אש בתוך הלבבות של נשמות ישראל. עצמותיי זה עד העצמות, עד השורש של האדם היהודי הגיעה השנאה והקנאה והכעס והמחלקות וההקפדה וכן הלאה וכן הלאה, זה הגיע עד השורש וזה בעצם הסיבה לחורבן בית המקדש. כי אף אחד בעולם לא יכול להכנס לירושלים ולהכנס לבית המקדש אלא אם כן העוונות שלנו גורמים לזה, זה מה שרבינו אומר שחורבן בית המקדש  נגרם כתוצאה מהתגברות של מאורי האש, שאנחנו בעוונותינו גרמנו לזה..

הצדיק הוא היופי ופאר והחן של כל העולם

כשרבינו מסיים את הפיסקה הזאת ותוך כדי דיבור רבינו מתחיל פיסקה חדשה ואומר: וזה בחינת ההעלמה, שנתעלם היפי והפאר של כל העולם. כי יש צדיק, שהוא היפי והפאר והחן של כל העולם כלו, בבחינת (בראשית ל"ט): "ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה", בחינת (תהלים מ"ח): "יפה נוף משוש כל הארץ" (ועין זוהר ויגש רו:). כי זה הצדיק האמתי שהוא בחינת יוסף, הוא ההדור והיפי של כל העולם, וכשזה היפי והפאר נתגלה בעולם, דהינו כשזה הצדיק, שהוא היפי של כל העולם, נתפרסם ונתגדל בעולם, אזי נפתחין העינים של העולם. שכל מי שנכלל בזה החן האמת של זה הצדיק, שהוא החן והיפי של העולם, דהינו שמתקרב אליו ונכלל בו, נפתחין עיניו ויכול לראות, והעקר להסתכל על עצמו‘ – צריך להבין מה זה החיבור שרבינו כאן עושה.

יכול להתעמעם ולהכנס למצב של מסך

עד הפיסקה הזאת רבינו דיבר על חורבן בית המקדש, ותוך כדי דיבור רבינו מדבר על היופי והפאר והחן של העולם שזה הצדיק, ובאמת הכל אחד. יש ספר שנקרא דרשות הר“ן של רבינו ניסים שהיה מגדולי-גדולי הראשונים. יש לו ספר של דרשות שהוא היה מוסר בשבתות. בדרוש שמיני הר“ן כותב כך: בית המקדש היה למעשה דרך וכלי וצינור להמשיך את המאורי אור שבעולם, ז“א שעבודת בית המקדש היתה מאירה את כל העולם. יש סדר שלם שמדבר על איך ע“י עבודת בית המקדש, כל העולם היה מתמלא באור ולא היה עוונות בירושלים. עוונות הלילה היו מתכפרים בקורבן תמיד של שחר. עוונות היום היו מתכפרים בתמד של בין הערביים. צדק ילין בה – לא לנו בירושלים עם עוון. כזה קדושה היתה בירושלים שעבודת בית המקדש היתה מאירה אור גדול מאוד ואור רוחני עצום מאוד – אומר הר“ן, ועכשיו כשחרב בית המקדש
מי מאיר את האור הזה? הרי יש כלל, זה יכול להתעמעם ולהכנס למצב של מסך ומלבושים אבל אין כזה מצב שזה לא יאיר כי אם זה לא מאיר אז העולם לא יכול להתקיים.

עכשיו עיקר השכינה נמצאת בקבר רחל

אומר הר“ן: ובוודאי שהצדיקים שבדור הם-הם בית המקדש. אחרי חורבן בית המקדש הצדיק הפך להיות הכלי והצינור והדרך שמאיר את האור שהיה בזמן בית המקדש. מוסיף הר“ן וכותב: וגם אחרי פטירתם עדיין מקום קבורתם, הוא מקום מסוגל להשראת השכינה ועל כן, כל מה שהיה בבית המקדש, יש עכשיו בקברי-צדיקים. הזוהר הקדוש אומר שבזמן בית המקדש השכינה היתה שורה בבית המקדש, עכשיו כשבית המקדש חרב השכינה הסתלקה מהר הבית, לא לגמרי, אבל עיקר ההארה של השכינה הסתלקה, ועכשיו זה נמצא בקבר רחל. לכן אומר הזוהר הקדוש שמשיח בן יוסף ומשיח בן דוד, לפני שהם יתגלו ויפעלו, הם חייבים ללכת לקבר רחל. לפני כמה שנים הרב אמר לי שאם אני רוצה לראות את המשיח שאני אסע לקבר רחל, נסעתי. אולי ראיתי את המשיח ואולי לא, את זה אני לא יודע, אבל נסעתי.

על ידי עבודתנו מושפע האור

זה מה שרבינו אומר שהיופי והפאר של העולם זה הצדיק – ז“א שבעצם כל מה שאנחנו יודעים על בית המקדש, צריך לדעת שזה גם הולך על הצדיק. רבי נתן אומר בליקוטי הלכות שבאמת הצדיק זה יותר מבית המקדש. למה? כשהיה בית המקדש היה מושפע דרכו אור גדול מאוד, אבל מי המשיך את האור בבית המקדש? הכהן הגדול, הכהנים בעבודתם ועמ“י בתפילתם. אומר רבי נתן, אמת שבית המקדש זה כלי ודרך וצינור להמשיך אור גדול מאוד, אבל למעשה ע“י עבודתנו, מושפע האור. לכן עיקר ההארה
זה נמשך בעצם ע“י הבחינה של הצדיק לכן הוא נקרא היופי והחן והפאר של העולם..

היום זה קשה לנו לראות בראייה רוחנית

רבינו אומר שהצדיק זה היופי של העולם וכאשר הצדיק מתגלה בעולם, העיניים של העולם נפתחים, ויש בזה הרבה מדרגות של פתיחת העיניים. ככל שאדם יותר קרוב לצדיק ככה יותר נפקחים העיניים שלו. בהמשך רבינו אומר שנזכור שאחרי חורבן בית המקדש רומי רבתי ורומי זעירתא שוכנים לנו על העיניים ואנחנו לא יכולים לראות בראייה רוחנית. קשה לנו מאוד לראות בראייה רוחנית והראייה שלנו נשארה גשמית, הכוונה שאדם אוהב את העולם הזה ומחובר עם העולם הזה ונמשך אחרי תאוות העולם הזה. כשרבינו אומר שע“י שהצדיק מתפרסם בעולם, ומי שמתקרב אליו, נפתחים עיניו, הכוונה שנפתחים העיניים הרוחניות של האדם, ואז בהמשך רבינו אומר שיש כמה מדרגות בפתיחת העיניים. כמובן שאצל צדיקים גדולים זה כמו שכתוב בזוהר הקדוש ’תא חזי‘. בוודאי שהשגות א-לקות, שזה כשאדם מבין בתורה יותר ויותר בעומק ובפנימיות או בדרכים שהקב“ה מאיר את העולם, זה 2 בחינות

לפעמים אדם משיג השגות מהלב העליון

יש את מה שאנחנו לומדים בתורה שזה עצם הלימוד של התורה, ולכל אדם לפי שורש נשמתו יש השגות איך הקב“ה מנהיג את העולם, גם מה שלא כתוב אדם יכול להשיג. יש מקום שנקרא הלב העליון ולפעמים אדם משיג השגות מהלב העליון. הוא יכול לראות דברים שהוא לא קרא את זה בשום ספר. לפעמים אנשים השיגו השגות בתוך המחשבות, פתאום הם רואים שזה כתוב בספר, זה בא מצד הלב העליון. רבינו אומר שאם אדם הולך במדבר והוא מאוד-מאוד משתוקק ללמוד, אז הכיסופים של האדם פועלים. אז מגלים לו תורה מהלב העליון. יש דברי תורה שיורדים לאדם מהלב העליון, ובאמת זה הפנימיות של האדם היהודי שמגלים לה השגות ותורה – בוודאי שעיקר פקיחת העיניים זה לזכות לזה, להשיג את הפנימיות ואת הסודות של התורה, ולא רק את הסודות אלא גם פשט התורה, זה גם נקרא פקיחת העיניים, כשאדם מבין יותר ויותר את פשט התורה, בוודאי שזה מדרגה גבוהה

זה כמו גלדי-בצל, כל פעם יש עוד מסך

-עם כל זה שזה מדרגה גבוהה אבל רבינו בכלל לא מתחיל בזה, ז“א שזה השלב הבא. רבינו מתחיל ואומר שמי שמתקרב לצדיק – נכלל בו. ההתקרבות לצדיק זה אמונת חכמים, ההתקשרות שלנו עם הצדיקים ובזה יש בעיקר 2 בחינות עיקריות, דבר ראשון זה שנקבל על עצמנו ונבין שהצדיק יודע ’קצת‘ יותר מאתנו, וצריך להתפלל הרבה-הרבה שנזכה להתבטל אליהם, כי באמת הרבה פעמים השכל של הצדיק הוא הפוך, אבל באמת זה לא הוא הפוך אלא השכל שלנו הוא הפוך, אבל אנחנו צריכים להתיישר לפי השכל של הצדיק. כל המציאות זה מסכים-מסכים ורובדים רובדים. רבינו האר“י הקדוש אומר שזה גלדי-בצל, כמו גלדים של בצל, כל פעם יורד עוד מסך ועוד מסך ויש עוד הבנה ועוד הבנה. צריך לדעת שהצדיק אורה במקום אחרי לגמרי מאתנו ואנחנו לא יכולים להבין את זה, ורבינו כותב בליקו“מ: וראוי שיהיה קושיות על הצדיק, כי אנחנו לא רואים את מה שהוא רואה, וזה האמת.

הרפואה שלנו תלויה בהתקרבות לצדיק

הדבר הראשון בהתקרבות לצדיקים זה לדעת ולהבין שהקב“ה נתן להם טיפ-טיפה שכל יותר מאתנו, וצריך להתפלל שנזכה להתבטל אליהם, כי יש לנו קושיות ורבינו אומר שראוי שיהיה קושיות על הצדיק. אם יש לאדם קושיות על הצדיק זה אחד הסימנים שהוא צדיק אמיתי, כי אם אין עליו קושיות אז פה צריך להתעורר ולראות אם הוא צדיק אמיתי מהסיבה שאמרנו. עוד נקודה שרבינו האר“י הקדוש אומר: וראוי שיהיה לאדם אהבה לצדיק. למה? כי אנחנו אוהבים את מי שנותן לנו נתינה אמיתית ומרפא את הנפש שלנו. ובאמת כל הרפואה שלנו תלויה בכמה שאדם
זוכה להתקרב לצדיק, זה הכל תלוי בזה, וזה הדרך שהקב“ה הכין לנו לתיקון העולם..

נשמתי מתעברת בנשמתך ומגלה לה…

אמרנו קודם בשם הבני יששכר ששמות המשיחים נרמזים כבר בבראשית, להגיד לנו שכל התיקון תלוי בנקודה הזאת. כשאדם מבין שבעצם כל הנצח שלו, וכל העולם הבא וכל הטוב שהקב“ה הכין לו, תלוי בכמה שהוא יתקרב לצדיק וע“י ההתקרבות לצדיק, הצדיק יתן לו את כל זה ויקרב אותו ויזכה אותו להגיע לכל זה, אז אומר רבינו האר“י הקדוש בשער הגלגולים (הקדמה ל“ז): ובוודאי שאדם ידבק באהבה גדולה מאוד בצדיק. יש סימן אם מאיר בנו נקודת הצדיק  – כשאנחנו זוכים להרגיש אהבה לצדיק, והאהבה הזאת לא באה ממשהו מהעולם הזה, היא באה מעולם רוחני מאוד-מאוד גבוהה, שאנחנו מבינים את גודל הטובות שהקב“ה נותן לנו. יש לשון בשער הגלגולים שרבינו האר“י אומר לתלמידו רבינו חיים ויטאל: ודע שכל ההשגות שהשגת ועתיד אתה להשיג, זה מחמת שאתה דבק בי באהבה גדולה ומכוח אהבתך, הנשמה שלי מתעברת בנשמתך ומגלה לה את כל הסודות של התורה

שיראה איפה הוא אוחז במידות ובתאוות

-זה נקרא ההתקרבות וההתכללות בצדיק. כמו שאמרנו, זה לדעת שהוא יודע ומבין קצת יותר מאתנו, וכשאנחנו מכירים לו טובה על גודל הנתינה שהוא נותן לנו ואנחנו זוכים להדבק בו באהבה, זה למעשה עיקר-עיקר ההתכללות בצדיק. רבינו אומר שמי שמקרב נפתחים עיניו ויכול לראות, והעיקר זה להסתכל על עצמו. ז“א שהיסוד של תיקון העיניים זה כשאדם יסתכל על עצמו. מה הכוונה? רבינו ממשיך ואומר ’וכשמתקרב אליו, על ידי זה ראוי לו להסתכל בעצמו על כל המדות, איך הוא אוחז בהם. כי כל המדות נמשכין מן הארבעה יסודות‘. רבינו אומר שככל שאדם רואה איפה הוא אוחז במידות ובתאוות, זה הסימן שבאמת העיניים שלו נפתחות..

פתיחת העיניים זה לפי עומק התשובה

רבינו אומר שהשגות אמיתיות זה שקודם כל אדם ידע איפה הוא אוחז בכל המידות, ז“א שאדם ידע את כל המידות הלא טובות שלו, כמה יש לו קנאה וכעס והקפדות. רבינו אומר שאדם צריך לראות כמה קנאה יש בתוכו, כמה כבוד יש בתוכו, כמה גאווה יש בתוכו, וכמה תאוות של העולם הזה עדיין מושרשות בתוכנו. פתיחת העיניים זה לפי עומק התשובה שאדם עושה, זה נקרא פתיחת עיניים. מה שאמרנו קודם שפתיחת עיניים זה השגות א-לקות, זה אמת אבל זה קומה ב‘ וג‘. הקומה הראשונה, הבסיס והיסודות של הבניין זה, כמה שאדם יודע כמה הוא אוחז במידות. לכן כל הדרך של הצדיקים האמיתיים זאת היתה הדרך הזאת. זה לא שהיה להם דרך אחרת, ככל שהם היו מקבלים יותר השגות הם כל הזמן היו אומרים: איך הקב“ה נותן לאחד כמוני השגות? הם היו מתביישים יותר. על כל השגה

והשגה שהם היו מקבלים היו מתביישים יותר ויותר כי הם הרגישו לא ראויים.