עַל יְדֵי שֶׁמְּחַפְּשִׂין וּמְבַקְּשִׁין עַד שֶׁמּוֹצְאִין בְּעַצְמָן אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, בִּכְדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמָם וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמָם בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ – עַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁכִין כָּל הַתִּקּוּנִים שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל יְדֵי כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּים בְּדוּכָנָם וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָם, וְכֵן כָּל הַתִּקּוּנִים שֶׁנִּמְשְׁכוּ עַל יְדֵי קָרְבָּנוֹת וּקְטֹרֶת.
(משיבת נפש, א' – ע"פ ליקוטי הלכות)
פרשת שמות תשפ"ו | ממשיכים עם המעשה משבעת הקבצנים ח"ט
בשבוע שעבר דיברנו במעשה משבעת הקבצנים על הבן והבת שהלכו לאיבוד ביער ובאו אצלם הקבצנים, נזכיר את זה בקצרה ובע“ה נמשיך עם המעשה.
Hebrew