פרשת דברים תשפ"ו | הצדיק מתעבר באדם ואז נותן לו כוח

Getting your Trinity Audio player ready...

אנחנו נמצאים בסיפור מעשה משבעת הקבצנים והזכרנו שהסיפור בנוי בצורה כזאת שזה בעצם סיפור בתוך סיפור. לכאורה אין קשר בין שני הסיפורים רק רבינו לא סיים את הסיפור החיצוני שהוא התחיל וגם לא את הסיפור הפנימי.
רבינו אמר שמשיח צדקנו יגמור לספר לנו את הסיפור הזה – בעזרת השם אנחנו מקווים שכבר מחר נשמע את הסיום – עכשיו למעשה אנחנו נמצאים בהתחלה
של הסיפור הפנימי, זה כמו התחלה חדשה. בהתחלת הסיפור הפנימי רבינו מספר כך:

להתקרב ולהיות כרוכים אחריו

’ויהי היום. והיה בריחה באיזה מדינה, וברחו כולם. ובדרך בריחתם עברו דרך איזה יער. ואבדו שם זכר ונקבה: אחד איבד זכר ואחד איבד נקבה. ועדיין היו בנים קטנים, בני ארבע וחמש שנים. ולא היה להם מה לאכול. וצעקו ובכו, כי לא היה להם מה לאכול. בתוך כך בא אצלם בעטליר (קבצן) אחד עם השקים שלו, שנושא בהם לחם. והתחילו אלו הבנים להתקרב אליו ולהיות כרוכים אחריו. ונתן להם לחם לאכול, ואכלו. ושאל אותם: מהיכן באתם לכאן? השיבו לו: אין אנו יודעים, כי היו בנים קטנים כנ"ל. והתחיל לילך מהם, ובקשו ממנו שיקח אותם עמו. ואמר להם: את זה איני רוצה, שתלכו עמי. בתוך כך הסתכלו – והנה הוא עיוור. והיה אצלם פלא: מאחר שהוא עיוור, איך יודע לילך? וברכם שיהיו כמותו, שיהיו זקנים כמותו והשאיר להם עוד לחם לאכול והלך לו. והבינו אלו הבנים כי השם יתברך השגיח עליהם, והזמין להם בעטליר עיוור בכאן ליתן להם אוכל. אחר כך כלה אצלם הלחם, ושוב התחילו לצעוק עבור אוכל. אחר כך נעשה לילה ולנו שם. בבוקר גם כן לא היה להם לאכול והיו צועקים ובוכים. וחזר ובא בעטליר שהיה חרש.‘ – אותו מעשה שהיה עם הקבצן העיוור היה גם עם הקבצן החרש, הוא נתן להם לחם והם רצו שהוא יקח אותם והוא אמר להם איני רוצה שתלכו עימי והוא נתן להם עוד לחם והלך – המעשה הזה חוזר שבע פעמים כל פעם קבצן אחר בא, נתן להם לחם, והוא לא רוצה לקחת אותם והוא אומר להם איני רוצה שתלכו עימי והוא מברך אותם שתהיו זקנים כמוני והוא משאיר להם עוד אוכל ואז הולך וככה זה חוזר שבע פעמים.

התחילו לילך ליישוב עד שבאו לאיזה דרך

למעשה יש שבעה קבצנים, הקבצן הראשון זה העיוור, השני זה החרש, השלישי זה הכבד-פה, הרביעי זה בעל הצוואר העקום, החמישי זה בעל חטוטרת (גיבן) , השישי זה בלי ידיים והשביעי זה בלי רגליים – אלו השבעת הקבצנים ואם נשים לב יש כאן את כל הקומה של האדם. אחרי שפגשו את שבעת הקבצנים רבינו אומר שהבן והבת ’התחילו לילך לישוב, עד שבאו לאיזה דרך. והלכו על אותו הדרך עד שבאו לאיזה כפר. ונכנסו אלו הבנים  (הבן והבת )באיזה בית, והיו מרחמים עליהם ונתנו להם לחם.

הבנים מפורסמים

’וחזרו ונכנסו באיזה בית, ונתנו להם גם כן, והיו מחזירים על הפתחים. וראו שזה טוב לפניהם. (להיות קבצנים) ועשו ביניהם שיהיו תמיד ביחד. ועשו להם שקים (שקורין טארביס) גדולים, והיו מחזירים על הפתחים, והלכו על כל השמחות: על סעודת ברית מילה ועל חתונות, והלכו להם למקום אחר. והלכו לעיירות, והיו מחזירים על הפתחים. והלכו על הירידים, וישבו בין הקבצנים כדרך שיושבים שם על "הפריזביס" (אצטבאות – אבן) עם הטעליר (צלחת לאסיפת מטבעות). עד שהיו אלו הבנים מפורסמים אצל
כל הקבצנים. כי כלם הכירו אותם, וידעו מהם שאלו
הם הבנים שנאבדו ביער כנ"ל.‘ למעשה זה התחלת הסיפור.

רוצים לעורר את נשמות ישראל

יש כלל בתורה של רבינו בכלל ובפרט בסיפורי מעשיות צריך להבין קצת מה זה הסיפורים האלה, מה המהות שלהם. בליקוטי מוהר“ן בתורה ס“א רבינו כותב שלפעמים הצדיקים ע“י הדברי תורה שלהם רוצים לעורר את נשמות ישראל בתשובה ולהתקרב להקב“ה, להכנס לעבודת השם, זה התורות של הצדיקים – רבינו אומר שלפעמים יש נשמות שנפלו להסתרה שבתוך הסתרה, יש כמה פירושים למושג הסתרה שבתוך הסתרה, בפשטות הכוונה שאדם כבר לא יודע שהוא בנפילה זה ההסתרה הכי גדולה שאדם לא יודע שהוא רחוק. רבינו שואל שם את השאלה מה עושים עם הנשמות שנפלו להסתרה שבתוך הסתרה. כל עניינם ותשוקתם זה לקרב את עמ“י להקב“ה, הם לא עוזבים אף יהודי לא משנה איפה הוא נמצא, לכן רבינו שואל מה עושים עם נשמות שנפלו להסתרה כ“כ גדולה שנקראת הסתרה שבתוך הסתרה – רבינו אומר שצריך לגלות להם תורה גנוזה מאוד זה נקרא תורה עתיקא סתימא דעתידה לאתגלייה. חז“ל אומרים במדרש רבה בשיר השירים שלעתיד לבוא הקב“ה יגלה תורה חדשה, הכוונה להשגות, וסודות ופנימיות ואין סוף רובדים ועומקים בתוך התורה. רבינו אומר דבר מפתיע שכדי לעורר את הנשמות הרחוקות ביותר שנפלו להסתרה שבתוך הסתרה צריך לגלות להם את התורה שעתידה להתגלות

א“א לגלות את התורה הזאת כמו שהיא

רבינו מיד שואל שאלה: ואם יש צדיקים יחידים בדורות שיודעים את התורות האלה והשיגו את התורות האלה וידברו אותה, אפילו ת“ח חשובים לא יבנו את מה שהם אומרים זה כ“כ דברים עמוקים ונסתרים. יש שלושה ספרים שרבי נתן כתב מפי רבינו ורבי נתן שהיה אדם גדול מאוד-מאוד בתורה, מעיד על שני ספרים
שהוא כתב שהוא לא הבין מילה אחת. רבי נתן אמר שהוא לא הבין אז מי יבין?
רבינו מתייחס לזה ומיד אומר שאי אפשר לגלות תורה שעתיד להתגלות כפי שהיא…

רבינו גילה לנו גם סוד וגם יסוד גדול מאוד

אומר רבינו שצריך להלביש את התורה הזאת העתיקא סתימא בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות ובזה רבינו גילה לנו גם סוד וגם יסוד מאוד גדול. למעשה הסיפורים שרבינו סיפר זה תורה עתיקא סתימא שעתידה להתגלות – רק כדי שזה יוכל לפעול בעולם ולהתקרב ללבבות בני אדם רבינו היה צריך להלביש את התורה הזאת בלבושים כאלה של סיפורי מעשיות משנים קדמוניות – זה באופן כללי היסוד של הסיפורי מעשיות רבי נתן מסביר שצריך לדעת שכל מילה וכל אות זה מכוון, לפעמים רבינו משתמש בלשונות של טעות לכאורה, רבי נתן מסביר שגם זה מכוון. כל זה בעצם כדי להלביש את התורה עתיקה סתימא שזה יוכל להאיר ולקרב ולהיות יחד איתנו. הדרך שאנחנו לומדים את הסיפורים, אנחנו משתדלים קצת
לעיין בדברים – רבי נתן אומר שאחרי כל מה שנעיין וכל מה שנעמיק הרי זה כטיפה מן הים אבל הטיפה הזאת מסיפורי מעשיות זה בשבילנו הרבה מאוד הבנות,
דעת, עצות והדרכה שיוצאים לנו מתוך הלימוד של המעשיות. מעניין שרבי
נתן כותב שע“י שלומדים סיפורי מעשיות זה מאיר לנשמות הרחוקות לחזור בתשובה

על איזה יום מדובר? מה זה בריחה ויער?

לפני הרבה שנים אמר לי אחד מזקני ברסלב שאם אתה מדבר עם יהודי שלא מוכן לשמוע שום דבר ואין עם מי לדבר, אבל יוצא בכל אופן שאתם מדברים, תקרא לו מסיפורי מעשיות בלי לפרש ואז תראה את הפעולה שזה פועל – וראינו את זה הרבה פעמים. בכמה מקומות רבינו כותב שכשלומדים תורה, בפרט את התורה של הצדיק בפרט תורה עתיקא סתימא, זה כמו קול שהולך ונמשך למרחוק, אעפ“י שלא שומעים אותו אבל הנשמות שומעות את התורה הזאת ומתעוררות לתשובה. עכשיו קראנו את ההתחלה של המעשה משבעת הקבצנים ונתחיל לראות קצת את הפירושים טיפה מן הים. אז ההתחלה של המעשה זה ’ויהי היום. והיה בריחה באיזה מדינה, וברחו כולם. ובדרך בריחתם עברו דרך איזה יער. ואבדו שם זכר ונקבה‘ השאלה הראשונה זה ויהי היום, על איזה יום רבינו מרמז? ומה זה הבריחה ומה זה היער? בפשטות ויהי היום זה בריאת העולם.

לקבוע את החוקים של העולם

בהתחלה רבינו אומר לנו את יסודות הבריאה. צריך לדעת שהקב“ה ברא את כל הבריאה מההתחלה ועד הסוף לפי סדר, זה לא דברים שמשתנים, כמובן שיש שינויים בתוך החוקים אבל אופן כללי יש חוקים לכל הבריאה. משל לדבר זה הטבע, עבודת המדע זה לחקור את החוקים בטבע, הם יכולים להגיד לנו נוסחה, למשל מהירות של משהו שנע, כמו רכב, והנוסחה הזאת הולכת על כל דבר שנע בעולם. המטרה של המדע זה לקבוע את החוקים של העולם הגשמי
שלנו. כמובן להבדיל אין סוף הבדלות שכל התורה שלנו זה
חוקי הבריאה, כי הקב“ה ברא את הבריאה לפי סדר ואנחנו יכולים ללמוד את הסדר הזה

שיהיה לאדם היהודי בחירה בין טוב לרע…

הקב“ה רוצה שנלמד את הסדר של הבריאה, כל פנימיות התורה זה ללמוד את החוקים ואת הסדרים של הבריאה. הרמח“ל כותב שהקב“ה לא מנהיג את העולם לפי כוחו ויכולתו אלא לפי רצונו. הוא בעצמו צמצם את כוחו בסדר הנהגת הבריאה וזה חלק מהחוקים שהקב“ה קבע. והיה בריחה – בריחה זה בעצם בחירה – העולם נברא בשביל הבחירה הכוונה שבסופו של דבר כל העולמות שמשתלשלים מאור אין סוף וכל הצמצומים והשתלשלויות מה התכלית של הכל? ’סוף מעשה במחשבה תחילה‘ כשהקב“ה התחיל לברוא את העולם כבר היתה התוצאה הסופית. מה למעשה התכלית של כל העולם? בכל הספרים הקדושים כתוב שיהיה לאדם היהודי בחירה בין טוב לרע בעולם הזה – זה תכלית הבריאה. אין דבר יותר גדול בכל בריאת העולמות מראשיתם ועד אחריתם מאשר האדם היהודי שבוחר בין טוב לרע בעולם הזה זה תכלית כל בריאת העולמות. והיה בריחה באיזה מדינה וברחו כולם – מה זה ברחו כולם? יש בחירה לכולם. חייבים לעבור דרך המציאות של הבחירה בין הטוב לרע.

עשית שעה התבודדות? לך תעשה ותחזור

ובדרך בריחתם עברו דרך איזה יער – פה רבינו מרמז רמז מאוד גדול לכל עניין העבודה והבחירה. רבינו אומר שדרך בריחתם הכוונה לדרך בחירתם. מציאות הבחירה נעשית כשעברו דרך איזה יער. העניין של יער זה מופיע הרבה פעמים בסיפורי מעשיות של רבינו. בתהלים כתוב ויחשוף יערות, כולו אומר כבוד – הזוהר הקדוש אומר שדוד המלך כתב כולו אומר כבוד על מה שיהיה לעתיד לבוא ולפני זה כתוב ויחשוף יערות. מה הקשר בין יחשוף יערות לבין לעתיד לבוא? שמעתי  לפני שנים מהאדמו“ר מפוריסוב שאמר שמעל לדלת הכניסה של משיח צדקנו יהיה
כתוב ’עשית שעה התבודדות? אתה יכול להכנס. אם לא, לך תעשה שעה
התבודדות ותחזור‘ אז כולם ירוצו ליערות, אז יצטרכו הרבה יותר יערות. אמרנו
את זה קצת בבדיחותא אבל זה גם אמת. הזוהר הקדוש אומר למה זה תלוי זה
בזה, יחשוף יערות ובהיכלו כולו אומר כבוד? הכוונה של יחשוף יערות אין הכוונה כפשוטו לבטל את היערות הגשמיים. יער בגימטריה זה 280. יש מושג שמובא הרבה בקבלה שנקרא פר דינים שזה 280 דינים. המושג פר דינים זה ההנהגה של הדין בעולם

כל בריאת העולם זה בשביל ה‘פר דינים‘

הנהגה של דין בעולם זה שיש צמצום, הסתרת פנים, קשיים, התמודדויות, ניסיונות וכן הלאה. כל פעם שאנחנו נמצאים בתוך קושי, צמצום או הסתרה זה נקרא ההנהגה של פר דינים. כל פעם שרבינו מזכיר בסיפורי מעשיות את העניין של היער הוא מרמז לנו על התיקון על העבודה או על המציאות של ההנהגה של הפר דינים. למעשה כל בריאת העולם זה בשביל שיהיה פר דינים. למעשה זה דברי חז“ל מפורשים במדרש רבה בראשית ’עלה ברצונו לברוא את העולם במידת הדין‘ הקב“ה ראה שהעולם לא יכול להתקיים במידת הדין וא“א לחיות רק בתוך יערות לכן הוא שיתף עם זה מידת רחמים וצמצם לנו קצת את מידת הדין..

בחירתם זה לעבור דרך יער

תכלית הבריאה והכוונה הראשונה בבריאה זה מידת הדין. למה מידת הדין? המציאות של העבודה ושל הבחירה שלנו בעולם הזה זה כתוצאה ממידת הדין, זה היער. לכן רבינו אומר ובדרך בריחתם עברו דרך איזה יער. בריחתם זה בחירתם, מהי בחירתם? לעבור דרך יער. לפעמים מוציאים אותנו מהיער למנוחה קצת אבל אח“כ מחזירים אותנו ליער. מחזירים אותנו לצמצום, להתמודדות, לקושי. שואלים למה כ“כ הרבה מתמודדים? העולם נברא בשביל זה. זה תכלית בריאת העולם, אנחנו לא צריכים לשאול למה מתמודדים אלא צריך לשאול שאלה אחרת: איך מתמודדים נכון עם הדברים. זה ההנהגה של העולם ’והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום‘. למעשה בהתחלה אדם רוצה לראות איך אני פותר את מידת הדין ואיך מבטלים את זה. המחשבה הראשונה של האדם שזה בוודאי טעות כל הקושי הזה אבל ככל שאדם יותר לומד הוא מבין שהוא לא יכול לפתור את עצמו ממידת הדין, מהיער ומהצמצום אלא צריך לראות איך להתמודד עם זה. באמת העמוקה כשאדם לומד איך להתמודד עם זה נכון, באמת ככה הוא מבטל את היער, זה הביטול של היער

זה כל כך גבוה שאנחנו צריכים את הצדיק

ההתמודדות הנכונה זה באמת המתקת הדינים והמתקת היער כי אדם לא יכול לפתור את הבעיות של העולם אלא אדם יכול ללמוד איך להסתכל נכון על הבעיות של העולם וזה התיקון של העולם בעצם. יהודי יכול להגיע לבחינה הזאת של הסתכלות נכונה. בוודאי שמצידנו אנחנו לא יכולים להגיע לבחינה הזאת – כדי לזכות להסתכל נכון על הדברים אנחנו חייבים את צדיק האמת ואת תלמידיו שילמדו אותנו איך להסתכל נכון, כי בשכלנו לא נגיע לתשובה הזאת. זה כ“כ גבוה שאנחנו צריכים את הצדיק. לפני 10 שנים בערך דיברנו לפני הנסיעה לאומן שהצדיק נותן לנו דעת נכונה איך להסתכל על הדברים. אמרתי קצת בבדיחותא כדי לתת נופך לדברים: רבינו הוא אופטיקאי ואנחנו נוסעים בעצם לצדיק כדי לתאם משקפיים, כי יש לנו בעיות בעיניים

זה רמז משמיים שזה הפירוש האמיתי

-אנחנו נוסעים לרבינו כדי שיתקן לנו משקפיים נכונות איך להסתכל על הדברים. באותה שנה כשהגעתי לאומן ראיתי שבאותה שנה בפושקינה נפתחה ’אופטיקה אומן‘ – אמרתי להם, זה רמז משמיים שזה הפירוש האמיתי. רבינו אומר לנו: אני אופטיקאי, תבואו אליי ואני אתאם לכם משקפיים נכונות איך להסתכל על המציאות. חייבים לעבור דרך היער הכוונה לעבור את מציאות הצמצום. לאט-לאט לומדים איך להסתכל נכון על הדברים. אנחנו נראה איך כל הסיפור רבינו נותן לנו עצות, דעת והבנה איך להתמודד נכון עם המציאות שלנו. רבינו אומר ביער נאבדו שם בן ובת, הם לא היו אחים והם נשארו לבד ביער. הם היו ילדים קטנים בני ארבע וחמש שנים. מה אכפת לנו בני כמה הם היו? צריך לדעת שהתורה של רבינו זה תורה עתיקא סתימא, זה הכל סודות ופנימיות של התורה, ביאור הליקוטים אומר שרבינו לא סתם נקט בארבע וחמש שנים. נתבונן קצת לעומק הדבר, מי זה הבן והבת שנאבדו ביער? למעשה זה כל נשמות ישראל, אנחנו ירדנו לעולם הזה לקטנות גדולה מאוד, עם הזמן בכוח התורה, הצדיקים, התפילה וההתבודדות, העבודה שלנו זה לגדל את הדעת

עבודתנו היא להפוך את האות דלת להא

לגדל את הדעת זה ללמוד להסתכל נכון על הדברים אומר הזוהר הקדוש דבר נפלא מאוד. כל האותיות מרמזות על מהלכים, עולמות ותיקונים רוחניים. תחילת הזוהר זה למעשה סוד האותיות. אומר הזוהר הקדוש שהאות דלת (ארבע) מרמזת כאשר השכינה, המלכות או נשמות ישראל נמצאים במצב של דלות ועניות, זה בעצם חסרון הדעת. הדלת זה דלית לה מגרמיה, אין לה מעצמה כלום, כשאדם מרגיש בצמצום בהסתרה ובחסרון – העבודה שלנו בעולם הזה היא להפוך את האות דלת לאות הא (חמש). האות הא זה בעצם דלת עם יוד קטנה, לפעמים כותבים עם ואו ולפעמים כותבים עם יוד. זה מרמז על אותה בחינה שאנחנו צריכים למלא את הדלת ביוד. יוד זה אות החוכמה ואור הדעת

ראובנים, שמעונים וזבולונים

-אנחנו צריכים להאיר את היוד בתוך הדלת. כל העבודה שלנו נרמזת בסוד האותיות איך הופכים דלת להא, זה העבודה שלנו. עוד אומר הזוהר הקדוש כל האור הא-לקי נרמז בכלליות בשלוש אותיות הראשונות של שם ה-ויה, יוד והא וואו. זה מרמז על האור הא-לקי שצריך להמשיך אותו לאות האחרונה של שם ה-ויה. זה אחד המשמעויות והפירושים של שם ה-ויה – יוד והא וואו זה האור, להמשיך את זה למלכות. אומר הזוהר הקדוש דבר נפלא, אנחנו עמ“י נקראים יהודים על שם יהודה. אומר המדרש בפרשת ויחי לא ראובנים, לא שמעונים לא זבולונים וכן הלאה אלא יהודים על שם יהודה, יש לזה כמה סיבות ואחת מהם היא שהשם יהודה מרמז על כל המהות של האדם היהודי בעולם הזה – אם נחלק את השם יהודה, אז השלוש האותיות הראשונות זה יוד והא וואו..

צמצום המחשבה והדעת של אדם יהודי

..האות הרביעית היא דלת והאות האחרונה היא הא – כל העבודה שלנו בעולם הזה זה להמשיך יוד והא וואו לדלת שיתהפך להיות הא, לכן השם יהודה מרמז למעשה על כל סדר התיקון – זו אחת הסיבות שקראו לנו יהודים על שם יהודה, על שם הבחינה הזאת – זה מה שרבינו מרמז שהבן והבת שנאבדו ביער זה כלליות נשמות ישראל שנאבדו ביער – ירדנו לעולם הזה כדי לברר את הפר דינים, עבודתנו זה דלת והא – להפוך דלת להא. רבינו אמר שנשמות ישראל נרמזים בבן ובת קטנים ויש לזה כמה סיבות והסתכלויות. בפשטות נשמות ישראל זה בנים ובנות, גברים ונשים אבל יש עוד סיבות לזה. כל תיקון הבריאה זה למעשה התיקון של הבן והבת. בהמשך רבינו אומר שהם היו רעבים ביער. כשיהודי בבחינת רעב זה מרמז לא רק שאין אוכל גשמי אלא שאין מזון רוחני לאדם הכוונה לצמצום המחשבה והדעת, שאדם בחשכות, כל זה נרמז ברעב. יש כמה עצות איך מתמודדים עם המצב הזה אבל קודם כל רבינו אומר לנו מה עושים כשאדם מגיע לחסרון כזה מה הבן והבת עשו: צעקו ובכו

חוסר אחריות להשאיר ילדים קטנים ביער

רבינו מרמז לנו: דבר ראשון תדע לך כשאתה נמצא במציאות כזאת חשוכה של צמצום והסתרה ואתה לא יודע מה לעשות ואיך להתמודד, תלך ליער ותתחיל לצעוק ולבכות, זה דבר ראשון הלכה למעשה. אם מאיזה סיבה אדם לא יכול ללכת ליער, אז איפה שאתה תצעק ותבכה. בכל מקום מתקבלות הצעקות והבכיות. רבינו אומר ’בתוך כך בא אצלם קבצן אחד עם השקים שלו, שנושא בהם לחם. והתחילו אלו הבנים להתקרב אליו ולהיות כרוכים אחריו. ונתן להם לחם לאכול, ואכלו. ובקשו ממנו שיקח אותם עמו. ואמר להם: את זה איני רוצה, שתלכו עמי‘ – הוא נתן להם עוד לחם והשאיר אותם ביער. איך אתה משאיר ילדים קטנים ביער? זה חוסר אחריות. רבינו מרמז פה כדרכו בקודש לדברים מאוד עמוקים. דבר ראשון על מי ועל איזה בחינה מרמז הקבצן הזה? רבינו אומר שכל השבעה קבצנים זה צדיקים מאוד-מאוד גדולים שעוסקים בתיקון נשמות ישראל. כל העבודה של הצדיקים זה לעזור לנו. בספר ’ערבי נחל‘ כתוב שהצדיק מוכן לתת את כל חייו ואת כל מציאותו
אפילו בדברים מאוד-מאוד קשים ובלבד שהוא יוכל לעזור לנשמות ישראל – לא משנה מה יהיה העיקר לעזור לנשמות ישראל. הקב“ה אמר למשה רבינו אחרי חטא העגל: לך רד כי שחת עמך, כל הגדולה שנתתי לך זה בשביל עמ“י, עכשיו שחטאו למה אני צריך לתת לך גדולה? לך רד מהמדרגה שלך. זה יסוד מאוד גדול
שכל המציאות של הצדיק זה שהוא רוצה לעזור לנו והעיקר זה להוציא אותנו מהגלות

הוא לא יכול לתקן את עצמו

’ולא היה להם מה לאכול. וצעקו ובכו, בתוך כך בא אצלם קבצן אחד ונתן להם לחם‘ למה רבינו מתכוון במילים ’בתוך כך‘? תוך כדי צעקות ובכיות, אבל איך הקבצן הגיע? אומר רבינו האר“י הקדוש יסוד מאוד גדול בדבר הזה: אפילו אדם עבר עבירה אחת הוא לא יכול לתקן את עצמו, הוא חייב עזרה וסיוע ויש כמה דרכים שהקב“ה מסייע. כדי שהקב“ה יסייע דבר ראשון אנחנו צריכים צעקו ובכו. בדרך שאדם רוצה ללכת מוליכין אותו. למה מוליכין ברבים? רבינו האר“י כותב כמה פירושים, הפירוש הראשון והמשמעותי והחשוב ביותר נשמות של צדיקים מוליכין אותו

כשנשמה של צדיק מאירה בו

למעשה כל מה שאנחנו יכולים לפעול בעולם בפרט בדור שלנו שלאף אחד אין כוח להרים יד ורגל בארץ מצרים כי עכשיו זה הכל מצרים שזה שורש של עולם הדמיונות בפרט אחרי שהתגלה המדיה שזה המדמה זה מלשון דמיון. מי יכול להתמודד עם כל כוחות היצה“ר. ב“ה אנחנו רואים שכן מתמודדים וכן חוזרים בתשובה – זה כתוב בכמה מקומות אצל רבינו האר“י שכל היכולת של האדם להתבונן זה כשנשמה של צדיק מאירה בו זה נקרא סוד העיבור. אנחנו לא יודעים את זה ולא רואים את זה כי זה מנסתרות ופנימיות ההנהגה אבל איך אנחנו יכולים לברר את זה ולהתבונן בזה? כאשר אדם רואה שפתאום הוא מקבל איזה התעוררות רוחנית או איזה כוח, כיסופים ורצונות, לדעת באופן כללי בלי לעיין בזה יותר מדי כי זה לא מדרגתינו אבל בכללי נשמה של צדיק האירה בי, כי אם היא לא היתה מאירה בי לא היה לי שום רצון לעבוד את הקב“ה

הכוחות הרוחניים נרמזים בסוד החכמה

אנחנו רואים שב“ה עמ“י מתעורר מאוד – צריך לדעת שיש לנו זכות גדולה מאוד, הנשמות של הצדיקים מאירות בנו. רבינו האר“י כותב שיש בזה סדר שלם, זה לא משהו אקראי, יש בזה סדר שלם. ברגע שאדם צועק ומתעורר בכיסופים אז הנשמה של הצדיק באה ומעוררת אותו ומעירה אותו. רבינו אומר שאז הקבצן נתן להם לחם לאכול – זה סוד העיבור. כל הכוחות הרוחניים של האדם נרמזים בסוד חוכמה, בינה ודעת, רבינו מביא את זה בליקוטי מוהר“ן חלק שני, זה נקרא ג‘ מוחין. יש בחינה שבראש יש ג‘ כוחות במחשבה, זה לימוד בקבלה ובחסידות מה ההבדל בין חוכמה, בינה ודעת כי לכל אחד יש תפקיד אבל סה“כ יש ג‘ מוחין ורבינו אומר שברגע שמאיר בתוכנו האור הזה אדם יכול להתמודד את כל ההתמודדויות שבעולם ולהצליח

יכולים להתמודד עם כל הדברים שבעולם

מתי יש קושי גדול? כשהמוחין מסתלקים מאתנו ואז אנחנו בחושך ובצמצום ויכולים לעשות את כל הטעויות ואת כל השטויות של העולם אבל ברגע שמאיר לאדם החוכמה בינה ודעת שזה נקרא הארת המוחין, יהודי יכול להתמודד עם כל הדברים שבעולם, יש לנו כוח להתמודד עם הכל – אבל צריך שיהיה לנו הארה. כל דבר בעולם מרמז על דברים רוחניים – הלחם מרמז על הג‘ מוחין האלה שזה חכמה בינה ודעת, רמז לדבר: הגימטריה של המילה לחם זה 78 זה בדיוק יוצא 3 פעמים
שם ה-ויה. שורש הלחם זה בסוד החוכמה בינה ודעת העליונים. הגמרא
אומרת שאין התינוק אומר אבא ואמא עד שלא אוכל כזית דגן (לחם) בכדי אכילת פרס.

למה הצדיק לא רוצה שאנחנו נלך איתו?

ברגע שהתינוק אוכל לחם הוא כבר יודע להגיד אבא ואמא, מה הסיבה? כשאדם אוכל לחם ע“י זה נמשך לו מוחין. התינוק מקבל את כוח הדיבור מעצם אכילת הלחם. ידוע שבקבלה שהחוכמה והבינה נקראים אבא ואמא, לכן ברגע שהתינוק אוכל לחם מה הוא מתחיל לצעוק בלילה כשהוא קם מהשינה? אבא, אמא. בתור הורים אנחנו חושבים שהוא קורא לנו אבל זה לאו דווקא, לפעמים הוא קורא לחוכמה ולבינה העליונה שיתחילו להאיר בו ולהתגלות בו. רבינו אומר שלצדיק (הקבצן) היה שק שהיה בו לחם. החוכמה בינה ודעת של הצדיק הוא נותן לבן ולבת הקטנים, זה בחינה שהצדיק מאיר בנו מוחין ואז הם מיד רוצים ללכת איתו וזה לא מובן הוא אומר להם: את זה איני רוצה שתלכו עימי. למה הוא לא רוצה שהם ילכו איתו?

חייבים לעבור הסתרות וצמצומים בעולם

אתה הצדיק, היינו בכזאת הסתרה ונתת לנו מוחין, אנחנו רואים שאתה יכול להאיר לנו מוחין אז אנחנו רוצים ללכת איתך, למה אתה אומר איני רוצה שתלכו עימי. אדם חייב לעבור הסתרות וצמצומים בעולם הזה בשביל התיקון שלו ואי אפשר להיות כל הזמן עם הצדיק, הכוונה לאו דווקא גשמית, עם האור של הצדיק שזה המוחין, אי אפשר שיהיה כל הזמן את האור של המוחין, זה חייב להיות רצוא ושוב. יש את האור? מקבלים אותו, מתחזקים ואחר כך זה נעלם. זה בבחינת רצוא ושוב. צריך לדעת שזה חייב להיות בגלל זה הקבצן אומר להם: את זה איני רוצה שתלכו עימי, הכוונה אתם עוד לא יכולים להיות במציאות שתמיד תהיו איתי, יהיה זמן כזה ונגיע לשלב כזה אבל עד אז אתם עדיין חייבים לברר את היער, לברר את הבחינה
של הצמצומים, רק באופן הזה תגדלו את הדעת ותקיימו את תכלית
הבריאה – להתמודד עם ההסתרה של העולם הזה כדי להתקרב אל הקב“ה מתוך ההסתרה

נמצאות בהררי החושך וגבעות האפילה

יש חידוש מאוד גדול שהרמח“ל כותב בספר שנקרא מאמר הגאולה, זה ספר לא ארוך אבל הרמח“ל מגלה סודות של הגאולה בספר הזה. אחד הדברים המעניינים שהוא כותב שם זה שמחטא אדם הראשון יש נשמות שמאוד-מאוד קשה לתקן אותם. אחת הסיבות לקושי של התיקון שלהם שמחטא אדם הראשון הם נפלו למקומות מאוד-מאוד קשים, לא בעולם הזה אלא בעולמות הרוחניים הם נפלו למקומות מאוד קשים שיש שם סטרא אחרא מאוד גדולה ואז נדבק בנשמות האלה כוח טומאה מאוד גדול ואם הם יבואו לעולם הזה הם בוודאי יחטאו. הרמח“ל
קורא לזה הררי החושך וגבעות האפילה שמה הנשמות נמצאות והם לא יכולות לבוא לתיקון בעולם הזה – אבל בוודאי שהקב“ה חושב ומתכנן ופועל בכל
הבריאה של ידח ממנו נידח, ובוודאי שצריך להיות תיקון גם לנשמות האלה – מה תיקונם של הנשמות האלה? הרמח“ל כותב חידוש מאוד גדול ככה הלשון
שלו כמעט מילה במילה: ויש צדיק שרב כוחו מאוד בקדושה, והוא עובר במקומות האלה לגבעות החושך ולהררי האפילה במהירות מאוד גדולה, כדי שהסטרא
אחרא לא תבחין שהוא היה שמה, ומאיר אור גדול מאוד בנשמות שנמצאות שמה…

עכשיו הנשמות האלה יכולות לבוא לעולם

-אחרי שהצדיק עובר שם בהררי החושך וגבעות האפילה ומאיר את האור הגדול לנשמות, עכשיו הנשמות האלה יכולות לבוא לעולם, יהיה להם מלחמה קשה אבל אחרי שהצדיק נתן להם מהאור הגדול שלו, הם מקבלים כוח להתמודד עם היצר הרע. אחרי שהרמח“ל מסיים את הקטע הזה הוא אומר וכבר ידעת שכל הסיפור שסיפרנו זה הכוונה לעקבתא דמשיחא, לכל הנשמות של העקבתא דמשיחא – לכן המלחמות הרוחניות בדור שלנו הם מאוד-מאוד קשות – הסיבה היא מאיפה בנו, כל זה מסודות הבריאה וקשור לחטא אדם הראשון. בסופו של דבר הלכה למעשה זה נשמות שיש להם קושי גדול מאוד – זה לא נשמות שהם נמוכות או פחותות ערך, זה שני דברים שונים, באמת הנשמות של הדור האחרון זה נשמות מאוד-מאוד גבוהות, רק שיש להם עבודה מאוד קשה – זה שני דברים. השורש של הנשמה של האדם יכולה להיות מאוד גבוהה. כתוב בספרים שהדור האחרון זה הנשמות הכי גבוהות

המאמר נכתב  30 שנה לפני שרבינו נולד

החידוש שהרמח“ל כותב שבעצם אנחנו התקרבנו לצדיק עוד לפני שבאנו לעולם בכלל ואנחנו אפילו לא יודעים את זה. אנחנו לא זוכרים מה היה, זה דברים נעלמים מאתנו אבל הרמח“ל מחדש לנו חידוש מאוד גדול שבעצם הצדיק כבר האיר בנו אור גדול עוד לפני שבאנו בכלל לעולם הזה – הרמח“ל לא כותב מי זה הצדיק הזה והמאמר הזה נכתב בערך 30 שנה לפני שרבינו נולד, אנחנו אומרים על דרך האפשר שאולי כל מה שכתוב בספר מאמר הגאולה של הרמח“ל זה הכל הולך על רבינו
ועל תלמידיו, זה הצדיקים שבעצם מסייעים לנו להתמודד עם כל מה שאנחנו עוברים

למה צריך כלי נשק מתחת למזרן באומן?

מן הסתם כל אחד רואה את זה שזה פלא איך מגיעים ראש השנה לרבינו, מילא מי שהתקרב לברסלב יודע שיש את הצדיק, אבל אנחנו רואים כל ראש השנה נשמות שמגיעות לרבינו ובאיזה מקום אתה שואל איך הגעתם לרבינו?! מה דחף אתכם בכלל להגיע לפה? לפני כמה שנים ביקשו ממני למסור שיעור בליל ראש השנה השני אז אמרו לי שתדע לאן אתה מגיע, יש 2 חבורות פשע הכי מסוכנות בארץ,
הם אחת מהם. אמרו לי תדע לך, מתחת למזרנים יש להם כלי נשק. אמרתי להם: בשביל מה כלי נשק באומן? אמרו לי: כי החבורה שנלחמת איתם בארץ,
נמצאת כמה רחובות מפה. טוב שיהיה הכנה לכל תרחיש. באמת כשהייתי אצלם, אמרתי לזה שהביא אותי, תגיד אתה לא הגזמת קצת? הרגשתי יהודים עם כאלה רצונות וכיסופים לחזור בתשובה, סיפרת לי סיפורים. ראיתי פה נשמות תמימות. הוא אמר לי: אתה צודק אבל בארץ אין מי שידבר איתם, זה הכל הולך שם ביריות…

נשמה של צדיק שבאה ומאירה ומעוררת

אני  אומר את זה על דרך האפשר שיכול להיות שרבינו עבר דרך הררי החושך וגבעות האפילה והאיר לנו את האור הגדול אז הוא גם אמר לנו: אני רבי נחמן מברסלב ואני נמצא באומן. אז רבינו ואומן כבר חקוקים בתוכנו ואז כשאדם בא לעולם ואומרים לו אתה רוצה לנסוע לאומן? הוא אומר לך כן. כן? תברר מה זה בכלל אומן, איפה זה אומן וכן הלאה. כל זה מסוד ההארה שהנשמות מאירות בנו בסוד העיבור – למעשה כל תיקון העולם זה תלוי בדבר הזה שנשמות צדיקים מאירים לנו. כמו שאמרנו אנחנו לא יודעים את זה ולא מבינים איך זה קורה רק לדעת שכל התעוררות רוחנית של יהודי בדור שלנו, זה נשמה של צדיק שבאה ומאירה בתוכו ומעוררת אותו ומשם הוא מקבל את הרצונות ואת הכיסופים ואת המחשבה לחזור בתשובה וזה הבחינה שהקבצן נותן לחם לבת ולבת. אמרנו שלחם זה הבינה והדעת והג‘ מוחין, אבל גם אחרי שהצדיק מאיר בנו, הוא גם עוזב אותנו. למה? כדי שיהיה עבודה ובחירה שזה התכלית שבשבילה באנו לעולם, לעבודה ולבחירה.