בעזרת השם נעסוק בכמה נקודות שקשורות לפרשיות של יציאת מצרים. יש שאלה שהמפרשים שואלים: מהי הסיבה שכדי להוציא את בנ“י ממצרים, הקב“ה היה צריך להכות במצרים 10 מכות? הרי אין בעיה להקב“ה לתת מכה אחת למצרים ואז פרעה יסכים שעמ“י יצאו ממצרים. בשביל מה צריך 10 מכות שיבואו על המצרים בשביל שעמ“י יוכל לצאת ממצרים? זוהי שאלה של הזוהר הקדוש. אומר הזוהר הקדוש יסוד מאוד גדול: עשר המכות לא היו בשביל המצרים אלא זה היה בשביל
עם ישראל. המכות שהיו במצרים היו דברים מעל-לטבע ואומר הזוהר
הקדוש שבכל מכה התקיים ’נגוף למצרים, ורפא לישראל‘…
להתכונן מבחינה רוחנית ליציאה
המכות היו רפואות לעמ“י. 10 המכות היו בשביל לרפא את עמ“י – השאלה היא מאיזה בחינה לרפא? מה התכלית ומה עמ“י צריך להרוויח מזה שעכשיו הקב“ה מכה את המצרים 10 מכות? אומר הזוהר הקדוש שכדי שעמ“י יוכל לצאת ממצרים, ואנחנו יודעים שתכלית יציאת מצרים היתה כדי לקבל את התורה, עמ“י היה צריך להתכונן מבחינה רוחנית ליציאת מצרים ולקבלת התורה וההכנה הרוחנית זה להתחיל לקנות את מידת האמונה, הכוונה להתחיל להאמין בהקב“ה. באמונה בהקב“ה יש אין-ספור דרגות, תמיד צריך לעבוד על הנקודה הזאת – אומר הזוהר הקדוש שעשר המכות היו בשביל לבנות בתוך עמ“י את הקומה הראשונה באמונה בהקב“ה. כל מכה במצרים בנתה עוד בחינה ועוד נדבך באמונה בהקב“ה, המכה העשירית הביאה את כל הבניין הזה לבחינה של שלמות ואמונה שלימה בהקב“ה ואז עמ“י
היה מוכן וראוי ליציאת מצרים. צריך לדעת פה כלל מאוד גדול: אחרי שעמ“י השלימו את כל הקומה הזאת בבניין האמונה, מיד אחרי זה מתחילים את הדרך מההתחלה
כי צריך עכשיו לבנות בניין חדש. השלמנו קומה אחת באמונה, גמרנו את זה? הבניין סגור ושלם? עכשיו צריך להתחיל לבנות עליו עוד מהלך שלם וככה זה הולך לעולם, עולים מקומה לקומה. בכל קומה יש עשר
חלקים אבל ברגע שמשלימים את עשר החלקים מיד מתחילים עוד פעם מההתחלה.
החסידים חושבים שהם נפלו ממדרגתם
כידוע ליל יציאת מצרים זה הלילה הראשון של פסח, ליל הסדר, אז עמ“י הגיע לשלמות מאוד גדולה, אבל עמ“י החזיק עם השלמות הזאת בדיוק 24 שעות. מיד בצאת הכוכבים כל האמונה שהם קנו הסתלקה ועכשיו הקב“ה אומר להם: תתחילו מההתחלה, עכשיו תבנו קומה חדשה. כמובן שלא מאבדים לגמרי את מה שהם עשו בקומה הראשונה אבל עכשיו מתחילים עבודה חדשה לגמרי – אומר רבינו בליקוטי מוהר“ן שבזה טועים החסידים, שהם חושבים שהם נפלו ממדרגתם ומאמונתם..
חושב שהוא בנפילה
ברגע שאדם השלים קומה אחת או בניין אחד הוא מרגיש טוב, הוא מרגיש אמונה והקב“ה מאיר לו – עכשיו כדי לבנות קומה חדשה הוא צריך להתחיל את הכל מההתחלה – באמת אתה עולה מדרגה לדרגה אבל כשמתחילים את הקומה החדשה או את הבניין החדש אזי מתחילים את הכל מההתחלה – פתאום האור של הקב“ה מסתלק מהאדם והוא נופל לקטנות ולצמצום ועכשיו הקב“ה אומר לו: תתחיל לבנות מחדש עוד קומה. רבינו אומר שאדם חושב שהוא בנפילה, אתה לא בנפילה, פשוט אתה בקומה חדשה, אתה בונה עכשיו בניין חדש. לך נדמה בהרגשה שאתה בנפילה אבל באמת זה לא נפילה אלא זה קומה חדשה..
רוצה באמת להתקרב להשם
-כשעמ“י יצאו ממצרים היו 49 ימים שזה נקרא ספירת העומר, אלו ימים של דין, של קטנות וצמצומים, עבר עליהם הרבה ניסיונות וקשיים בימים האלו כדי לבנות עוד קומה ואז הם הגיעו להר סיני וקיבלו את התורה – עכשיו מגיעים לשלמות חדשה לגמרי, הרבה יותר גבוהה. השלמות והאמונה של שבועות יותר גבוהה מהאמונה
של פסח, מכיוון שעברנו עוד קומה – כל זה כך עד שיבוא משיח צדקנו, כל הזמן צריך לעבור את המהלך הזה, לכן צריך לדעת שכל עוד האדם עושה את ההשתדלות
שלו ורוצה באמת להתקרב אל הקב“ה, אזי גם אם נדמה לו שיש לו נפילה או ירידה, זה לא נפילה וירידה, פשוט
אתה עובד עכשיו על בניין חדש, וכל הזמן אנחנו בונים
עוד בניינים ועוד בניינים – עד הגאולה זאת תמיד תהיה הדרך. ברוחניות כל דבר בנוי מעשר בחינות, לכן
חז“ל אומרים שבעשרה מאמרות נברא העולם, עשרה מאמרות זה עשר מדרגות, זו מעל זו, ותמיד אנחנו
הולכים במדרגות האלה וכשאנחנו גומרים את זה
אנחנו מיד עוברים לעוד קומה או לעוד בניין חדש – זה הבחינה של עשר
המכות שהיו במצרים, לכן בכל מכה עם ישראל תיקן עוד שלב אחד בבניין האמונה הראשון. בניין האמונה הראשון היה במצרים, במכת בכורות עמ“י השלים את
כל הבניין הזה ומיד הם התחילו לבנות עוד בניינים, עד מתי? עד שיבוא משיח צדקנו.
עשרה מאמרות זה כנגד עשר הספירות
אנחנו צריכים להתבונן קצת מהם המדרגות כשבונים בניין או קומה אחת, הכוונה כשמגיעים לשלמות. אומר הזוהר הקדוש שהמדרגות זה כנגד עשרה מאמרות שבהם הקב“ה ברא את העולם וגם זה כנגד עשר ספירות. כידוע יש עשר ספירות וזה נקרא אבני היסוד שאיתם הקב“ה ברא את הבריאה. כל הבריאה זה מעשר הספירות, כמובן שבכל מקום יש עשר ספירות של אותו מקום – זה נקרא החלקים והבניין הרוחני של כל עולם. גם בתוכנו יש עשר ספירות, זה עשר בחינות רוחניות שיש באדם..
הספירות הם אבני הבניין שצריכים לבנות
עשר הספירות נקראים: כתר, חוכמה, בינה, דעת, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. מכתר זה העליון ביותר ועד התחתון ביותר זה המלכות -לעולם אנחנו נמצאים בתוך הספירות ומתקנים אותם, רק שאנחנו לא יודעים. אנחנו צריכים ללמוד מה המשמעות שלהם וכך נדע מה אנחנו כרגע מתקנים מכיוון שבכל דבר ועבודה שאנחנו עושים אנחנו מתקנים איזה ספירה. הספירות הם אבני הבניין שאותם אנחנו צריכים לבנות ואומר הזוהר הקדוש שהמכות במצרים היו לפי הספירות. מהמכה הראשונה התחילו מהמלכות מלמטה למעלה, מכת דם זה המכה הראשונה וזה כנגד מידת המלכות או ספירת המלכות. המכה השנייה צפרדע זה כנגד היסוד, כינים כנגד הוד וכן הלאה זה עולה מלמטה למעלה עד שמכת בכורות זה מתקן את הספירה או את המידה שנקראת מידת הכתר. המפרשים שואלים שאלה גדולה מאוד: מה הקשר בין המכות לבין הספירות? הקב“ה עשה שיהיה דם בכל ארץ מצרים, מה הסיבה שזה מתקן את המלכות?? צריך לדעת שזה דבר מאוד עמוק..
למה עשר המכות מחולקות לשתי פרשיות?
זה שאלה וחקירה עמוקה מאוד ששואלים המפרשים כדי להבין את הקשר בין המכה לבין הספירה שזה מתקן – אנחנו נתבונן קצת בדבר הזה מה הקשר בין המכה הראשונה מכת דם שמתקנת את מידת המלכות אבל לפני שנתחיל לראות את זה נציין דבר חשוב: כשהתורה מספרת לנו על עשר המכות היא מחלקת את זה לשתי קבוצות. בפרשת וארא התורה מתארת שבע מכות, בפרשת בא התורה מספרת לנו על עוד שלוש מכות. המכות האחרונות זה ארבה, חושך ובכורות. לכאורה כשלומדים את זה בפשטות אומרים שאולי זה מקרה, אולי ככה זה יצא להקב“ה בתורה – אבל בוודאי שאצל הקב“ה זה לא
כך אלא לכל דבר כמובן יש שורש ומשמעות עמוקה וזה מלמד על החילוק הראשון בספירות או במידות הרוחניות..
מכת ארבה, חושך ובכורות…
יש שבע מידות שנקראות שבע מידות התחתונות שכנגדם זה שבע המכות בפרשת וארא ואח“כ יש עוד 3 מכות שהם כנגד שלוש המידות או הספירות העליונות. ההבדל הכללי בין שבע הספירות או המכות הראשונות לבין שלוש המידות העליונות שכנגדם זה מכת ארבה, חושך ובכורות: ליצר הרע יש הרבה כוחות והרבה דרכים לפתות אותנו, להכשיל אותנו ולהעמיד אותנו בניסיונות אבל בכוחות היצר הרע יש חלוקה ראשונה בכוחות היצר הרע שהם נקראים כוחות שבע הספירות התחתונות ויש את הכוחות של הספירות העליונות
יש לנחש ערמומיות והוא משכנע אותנו!
שבע המידות התחתונות של היצר הרע זה נקרא היצר הרע שאנחנו מכירים. כשיש לנו יצר הרע לכעוס, להקפיד, להרביץ או ליפול לאיזה תאווה של העולם הזה – הרבה פעמים קשה לנו אבל אנחנו יודעים שזה יצר הרע. עכשיו יש לנו יצר הרע להקפיד על מישהו, או שיש לנו עכשיו יצר הרע לאכול את עוגת הקצפת הכי טובה בעולם. אנחנו מבינים שיש פה יצר הרע וזה נקרא היצר הרע של השבע מידות התחתונות.
הבעיה בשלוש המידות העליונות של היצר הרע (בלשון הקבלה זה נקרא ג‘ ראשונות דקליפה), שהיצר הרע הזה הוא יצר הרע חכם. התורה אומרת לנו ’והנחש היה ערום מכל חית השדה‘, יש לו ערמומיות והוא משכנע אותנו שבעצם מדובר פה במצווה הכי גדולה בעולם ואנחנו לא יודעים שבעצם יש פה יצר הרע. לפעמים היצר הרע
בא ומראה לנו איזה מציאות על יהודי שאנחנו מכירים, יכול להיות שהוא שכן שלנו או שאנחנו עובדים איתו, וההתנהגות שלו היא כזאת התנהגות שחייבים
לעשות פה משהו, קודם כל לכעוס ולהקפיד בוודאי שזה מהתורה ומי שרוצה
לעלות לגן-עדן העליון, חייב גם להרביץ פה או לעשות איזה פעולה מאוד משמעותית..
לחלוק, להקפיד, לחסל ולשבור את הכלים
לפעמים היצר הרע משכנע אותנו לעשות דברים, שלפי האמת הם בכלל אסורים לגמרי, אבל הוא מצליח לשכנע אותנו פה שזה מצווה מהתורה. היצר הרע יודע איך להטעות אותנו, כל הטעיה שהיצר הרע מטעה אותנו זה נקרא מהשלוש הראשונות של הקליפה, זה החוכמה הנסתרת של היצר הרע שלא בא ואומר: אני היצר הרע. אלא הוא בא אומר: אני המצווה, אני הקדושה, אני הקב“ה בעצמו ואני אומר לך: אתה חייב פה לחלוק, להקפיד, לחסל, לשבור את הכלים בבית או להתגאות. זה בחינה של יצר הרע שמאוד קשה להתמודד איתו מכיוון שאנחנו לא מכירים אותו והוא מטעה אותנו – זה החלוקה הראשונה בכוחות היצר הרע, לכן התורה חילקה את המכות: 7 המכות הראשונות זה כנגד המידות והבחינות שאנחנו מכירים ביצה“ר ,זה פרשת וארא, לכן זה נקרא וארא, שאפשר לראות את היצר הרע. פרשת בא מרמזת על העניין של השלוש המידות הנסתרות של היצר הרע וזה נקרא היצר הרע החכם שמטעה ומבלבל אותנו ואומר לנו שזה מצווה לעשות את הדבר הזה אבל זה בעצם כולו היצר הרע – זה החלוקה הראשונה בכוחות היצר הרע. עכשיו נחזור להתחלה לסדר המכות במצרים, אמרנו שהמכה הראשונה מכת דם מרמזת על מידת המלכות..
..זה נקרא שמתקנים את מידת המלכות
הקב“ה אמר למשה ואהרון להכות עם המטה על היאור, המים שביאור הפכו לדם ואז כל המים שבמצרים הפכו לדם למשך שבוע ימים. כל טיפת נוזל במצרים הפכה להיות דם. אומר הזוהר הקדוש
וזה מובא בספרים נוספים שמכת דם היתה כנגד מידת
או ספירת המלכות. פה מתעוררת השאלה מה הקשר
בין מכת דם לספירת או מידת המלכות?
נעשה הקדמה קצרה להבין מה הקשר בין השניים.
דבר ראשון צריך להבין מה זה נקרא מידת או ספירת המלכות: יש לזה כמה וכמה פירושים שהם כולם נכונים, אבל אחד הדרכים היותר יסודיים של המושג
מידת או ספירת המלכות זה כשאנחנו מקבלים עול
מלכות שמיים, כשאדם מקבל את מלכותו של הקב“ה עליו – אז זה נקרא שאנחנו מתקנים את מידת המלכות.
נתבונן קצת מה הכוונה לקבל עול מלכות שמיים:
כשאנחנו עושים את רצונו של הקב“ה ומתנהגים עפ“י דעתו, בזה זה נקרא שאנחנו מקבלים את המלכות של הקב“ה
אדם אומר שהוא הכי חופשי
מלכות בקדושה זה מלכות הקב“ה אבל בכל דבר יש מלכות, בכל העולם יש מלכויות ותמיד האדם מקבל על עצמו מלכות, אין מציאות שאדם לא מקבל על עצמו איזה מלכות. אדם שאומר שהוא הכי חופשי בעולם, הוא הכי הרבה מקבל על עצמו מלכות ובהמשך נראה איזה מלכות הוא מקבל על עצמו. מציאות העולם היא שאדם נכנע לאיזה מלך, השאלה לאיזה מלך הוא נכנע. יש מלך והמלך הזה יכול לתת לנו, להעניק לנו, להחיות אותנו ולשמח אותו, אבל כדי שאנחנו נקבל את מלכותו עלינו אנחנו צריכים לדעת מה הוא רוצה מאתנו. כשאנחנו עושים את רצונו ומתנהגים עפ“י דעתו, זה נקרא שאנחנו נכנעים ומקבלים עלינו את המלכות של הקב“ה
החוכמה והרצון של המלך בקדושה זה התורה
מלכות השם זה אין אור אין-סוף אז איך אנחנו יכולים לדעת מה הקב“ה רוצה מאתנו? כל העניין של מתן תורה זה לגלות לנו מה הקב“ה רוצה מאתנו – התורה והמצוות ומה שהצדיקים מגלים לנו זה בעצם מה הרצון של הקב“ה מאתנו. ברגע שאנחנו לומדים את התורה ומשתדלים לקיים את המצוות ולקיים את ההנהגות שהצדיקים מלמדים אותנו, בזה זה נקרא שאנחנו מקבלים על עצמנו את עול מלכותו של הקב“ה. אם יש מלך ואנחנו לא יודעים מה הוא רוצה מאתנו אז איזה קשר יש לנו איתו? ברגע שאנחנו יודעים מה הוא רוצה מאתנו ואנחנו מקיימים את רצונו, בזה אנחנו מקבלים את מלכות השם עלינו. החוכמה והרצון של המלך בקדושה זה התורה
התורה מגלה לנו את הרצון של הקב“ה..
יש את הקב“ה ויש את התורה – התורה מגלה לנו את רצונו של הקב“ה וברגע שאנחנו מקיימים את זה, בזה אנחנו מקבלים עלינו את עול מלכות השם. התורה זה חוכמה וככל שהחוכמה יותר גבוהה, כך המלך יכול יותר למלוך ולשלוט. בכלליות מושג המלכות זה שיש את המלך ויש את התורה שלו שזה הרצון שלו והחוכמה שלו ויש את מי שמקבל את המלכות של המלך שזה אנחנו. היסוד של כל העבודה זרה זה שכל העבודה שלהם וההתבטלות שלהם זה לתאוות ולמידות שלהם, פירוש הדבר שהם תמיד מחפשים דרך איך להשיג יותר הנאות ותענוגים מהגשמיות והם משועבדים לגמרי לדבר הזה. כידוע למצרים היה כמה וכמה עבודות זרות וצריך לדעת שהם היו חכמים גדולים מאוד בעבודות זרות, אנחנו לא מכירים את זה
ולא יודעים את התורות ואת החוכמות שהיו להם, אבל היו להם חוכמות גדולות מאוד
מה זה נקרא בכלל לעבוד נהר או מים??
אחת העבודות הזרות המרכזיות שהיו במצרים זה שהם היו עובדים את הנילוס או את היאור, לכאורה זה פלא גדול מאוד. אומר האר“י הקדוש שבצד הטומאה והקליפה לא היה קליפה כמו פרעה, אנחנו אפילו לא יודעים עד איפה הוא השיג מצד הטומאה. אם הוא היה כזה חכם גדול אז מה שייך לעשות את היאור או הנילוס לעבודה זרה?? איזה מין שטות זאת? מה זה נקרא בכלל לעבוד נהר או מים? זה לגמרי לא מובן. אבל צריך לדעת שהיתה לו כזאת ידיעה שאנחנו בכלל לא משיגים אותה. יש בזה נקודה עמוקה: לכל דבר חי, צומח ודומם בעולמנו יש כוח רוחני עליון שמקיים ומפעיל את הדבר וזה מה שחז“ל אומרים ’אין לך עשב ועשב מלמטה שאין עליו מלאך מלמעלה שמכה אותו ואומר לו גדל‘, הכוונה שלכל דבר בעולמנו הגשמי יש שורש רוחני. לפעמים מצד הגשמיות של הדבר זה נראה לנו כדבר חסר משמעות אבל באמת אם היינו יודעים את הסוד של הדבר היינו יודעים שיש בזה הרבה דברים מאוד עמוקים. בעניין של היאור יש סוד מאוד גדול וזה מסביר קצת את
כל הכוח של המצרים ששלטו על עמ“י כל-כך הרבה שנים..
יוצא מעדן להשקות את הגן.
כדי להבין את העומק של הדבר נעשה הקדמה קצרה והעומק של הדבר מובא בפרשת בראשית בסיפור
בריאת העולם. כתוב ’ונהר יצא מעדן להשקות את
הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים, שם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב, וזהב הארץ ההוא טוב‘ זה הנהר הראשון. לאחר מכן התורה אומרת שהנהר השני נקרא גיחון, השלישי נקרא חדקל והרביעי נקרא פרת. אלו ארבע נהרות שיוצאים מגן-עדן. שימו לב בפסוק כתוב שנהר יוצא מעדן להשקות את הגן – יש עדן ויש גן, עדן יותר גבוה מהגן.
היום אפשר לראות בדיוק בצילומי לווין
גן-עדן זה נקרא גן שמקבל מעדן. כמובן שאלו סודות מאוד גדולים ובקבלה מדברים הרבה על הדברים האלה אבל מה שאנחנו רואים שנהר יוצא מעדן להשקות את
הגן ומשם הוא מתחלק לארבעה נהרות, פישון, גיחון, חדקל ופרת. בגשמיות בעולם שלנו אנחנו לא רואים שהם יוצאים מגן-עדן, יש את הנהרות האלה אבל אנחנו
לא רואים שהם יוצאים מגן-עדן, היום יש צילומי-לווין ואפשר לראות איפה בדיוק איפה הם מתחילים ואיפה הם מסתיימים אז מה כוונת התורה שאומרת שהם
יוצאים מגן עדן? אלא הכוונה על השורש הרוחני של הארבעה נהרות האלה.
לנהרות האלה יש כוחות ומציאויות רוחניות מאוד גבוהות שמשפיעות ומנהיגות
את העולם דרך הנהרות האלה. כתוב בספרי המקובלים שהנהר הראשון שהוא
פישון הוא כנגד האות ’יוד‘ של שם השם. הגיחון כנגד האות ’הא‘ של שם השם,
חדקל זה האות ’ואו‘ והנהר הרביעי פרת הוא כנגד האות ’הא‘ האחרונה של שם השם
הנהגה שבה הקב“ה מנהיג את העולם
השורש של נהר פישון זה האות ’יוד‘ של שם השם. יוד זה על שם החוכמה העליונה שבה הקב“ה מנהיג את העולם. כל אות בשם השם זה הנהגה שבה הקב“ה מנהיג את העולם ואלו הנהרות שיוצאים מעדן, אלו ארבע בחינות בהנהגת השם. ההנהגה הראשונה וזה השורש הגבוה וזה החוכמה הנסתרת נרמזת באות יוד בשם השם, כנגד זה יש את הנהר הראשון שנקרא נהר פישון. רש“י במקום אומר: פישון-הוא נילוס נהר מצרים. עכשיו צריך לקשר ולהתבונן בכל זה: הנילוס נרמז בנהר ראשון שהיא כנגד האות יוד שבשם השם שזה החוכמה העליונה. כתוב בספרי המקובלים שכל החוכמה של פרעה ושל המצרים שהיתה חוכמה מאוד גבוהה, זה הכל היה מזה שהם יכלו להמשיך לעצמם יניקה מהחוכמה. הם ידעו שבנילוס יש סוד רוחני שאפשר להמשיך ממנו חוכמה וכל מה שהם שלטו כמעט על כל העולם זה מהחוכמה שהם ינקו מהנילוס – זה עומק הדבר שהם עשו את הנילוס או היאור לעבודה זרה שלהם..
כלל גדול: אין עצה ואין תבונה כנגד השם!
המצרים לא עשו את זה בטיפשות והלכו לעבוד מים, אלא הם ידעו איך
לעשות פעולות ועבודות רוחניות כדי להמשיך אליהם את החוכמה שהיא
השורש של נהר נילוס. צריך לדעת שיש כלל גדול מאוד: אין עצה ואין תבונה
כנגד השם. כמה שבני אדם יכולים להיות חכמים, אחרי הכל האמת היא
שאנחנו צריכים לדעת איך לעבוד את הקב“ה. כי אם
אדם ידע חוכמות גדולות מאוד והוא לא יעבוד איתם
את הקב“ה, בסוף הוא יקבל את המכה שלו וזה לא משנה איך זה יהיה – זה כלל גדול מאוד: הקב“ה תמיד יותר חכם..
זה תחת הנהגה יותר גבוהה
המהות הראשונה של מכת דם זה היה להפוך את כל השורש של העבודה זרה שהיתה במצרים – קודם כל להראות למצרים שזה נשלט לגמרי תחת הנהגה יותר גבוהה ממה שאתם חושבים – אתם המצרים חושבים שאתם יכולים להנהיג את זה כפי רצונכם אבל ברגע אחד הקב“ה הראה להם שהוא זה ששולט על זה. באותו שבוע שהנילוס וכל המים שהיו במצרים הפכו לדם, אומרים חז“ל שלעמ“י היו את המים הכי טובים, בכל גלות מצרים לא היה להם כאלה מים, הסיבה היא שברגע שהטומאה מקבלת מכה ונענשת זה מה שאומר הזוהר הקדוש שהקדושה מתחילה להתגלות. עכשיו השורש של יניקת החוכמה שלכם נענש? ’נגוף למצרים, ורפא לישראל‘. כל החוכמה והיניקה שלכם זה מהאות יוד מהנילוס? עכשיו זה מתחיל להאיר לעמ“י. כשהטומאה מקבלת מכה הקדושה מתחילה להאיר בעולם..
חז“ל מגלים שדגים זה פריצות
התורה מציינת דבר נוסף במכת דם שכל הדגים שהיו ביאור מתו וזה הסריח. מה כ“כ חשוב לתורה לציין שהדגים מתו במכת דם? הרי עיקר המכה זה שהמים הפכו לדם אז מה זה משנה עכשיו שהדגים מתו והבאישו? מצד אחד אנחנו יודעים שהדגים מרמזים על דרך הצדיקים. כשיעקב מברך את הבנים של יוסף הוא אומר: ’וידגו לרב בקרב הארץ‘, הדגים מרמזים על המידה של יוסף הצדיק. מצד שני הגמרא במסכת בבא בתרא מגלה לנו תכונה אצל הדגים וזה חידוש מאוד גדול, הגמרא אומרת שהדגים הם פרוצים. יש פריצות אצל הדגים, אז מי שלפעמים צולל בים צריך לשמור את העיניים, זה לא מובן. מצד אחד חז“ל אומרים שדגים זה עניין
של קדושת יוסף מצד שני חז“ל אומרים שדגים זה פריצות – זה בדיוק הפוך. החיות של הדגים זה במים ופה התורה מגלה לנו דבר מאוד עמוק, אם לוקחים את המים, את הנילוס כמו שמצרים עשו, לכוחות הטומאה, אז הופכים את כל הפירות ואת כל מה שנולד מזה לפריצות, אבל אם זוכים לקחת את המים שזה החוכמה לעבודת השם, זוכים למידתו של יוסף שזה הקדושה, לכן הדגים מרמזים לנו על שתי בחינות..
פה הכוח של מצרים התחיל להתערער…!
אם לוקחים את השורש של החוכמה לעבודת השם, זוכים למידתו של יוסף ואז זוכים שהדגים יהיו צדיקים ’וידגו לרב בקרב הארץ‘, אבל אם לוקחים את החוכמה לצד של המצרים ושל פרעה זה נקרא שהדגים פרוצים לכן יוסף אמר לשבטים: באתם לראות את ערוות הארץ, לרמז שמצרים זה בחינת ערוות הארץ. זה המכה הראשונה של המצרים ופה הכוח של המצרים התחיל להתערער והתחיל להבנות בעמ“י החלק הראשון של בניין האמונה. עכשיו עולים מדרגה למכת צפרדע שהיא כנגד מידת היסוד – מה קשור צפרדעים למידת היסוד? אומר מדרש רבה שבשבוע של מכת צפרדע המצרים סבלו משני דברים: 1-ממכתם של הצפרדעים,
הכוונה שאיפה שהם לא היו, היו הצפרדעים שקפצו עליהם ונתנו להם מכות.
2-צעקתם של הצפרדעים, אי-אפשר לתאר איזה צעקות היו במצרים באותו שבוע. נחשוב שיש במצרים כמה מיליארדים של צפרדעים שלא מפסיקים לקרקר שבוע שלם, בכל בית היה איזה מיליון צפרדעים – על זה אומר המדרש שצעקתם קשה יותר ממכתם. זה צד אחד של מכת צפרדע, מצד שני אומר רבינו האר“י הקדוש בספר הליקוטים שמכת צפרדע מרמזת על ציפור-דעה. מה זה פה משחק מילים?
מה הקשר בין צפרדע לציפור דעה ומה זה בכלל ציפור דעה?? איזה מין ציפור זאת??
הכוונה שהוא הולך בהפקרות ולא נלחם
אמרנו שעומק מכת צפרדע זה כנגד תיקון מידת היסוד. אמנם יש כמה וכמה בחינות במידה הזאת אבל כמו שכולנו יודעים עיקר מידת היסוד זה עניין הקדושה והצניעות. כשאדם שומר על עצמו בעניינים של קדושה ושל צניעות זה נקרא תיקון מידת היסוד – עומק העניין של הצפרדע זה כשאדם נופל בענייני הקדושה, ולא הכוונה שאין לו ניסיונות, לכל אדם יש ניסיונות, הכוונה שהוא הולך בהפקרות והוא לא נלחם. ניסיונות זה לא אומר שאדם נופל, נפילה זה רק כשאדם הולך ואומר:
לא אכפת לי שום דבר, כל מה שאכפת לי זה רק ליהנות. אבל אם אדם נלחם
בתאווה והוא לא רוצה את זה, זה לא נקרא נפילה אלא זה נקרא תיקון. העיקר זה שאנחנו עושים את שלנו ונלחמים בזה אבל כשאדם הולך בהפקרות ונופל בבחינה של קלקול היסוד (פגם הברית) אזי העונש שלו נקרא מכת צפרדע – יש בזה
2 בחינות: שמתחיל לעבור על האדם דברים מאוד לא נעימים, הוא מקבל מכות, זה יכול להיות בפרנסה או בכל מיני בחינות, אבל יש בחינה שנקראתם צעקתם של הצפרדעים, וצעקתם יותר קשה ממכתם – ככל שאדם נופל יותר בענייני הקדושה ופגם הברית, הוא מתחיל לשמוע צעקות פנימיות בתוכו, הוא מאבד כבר את שלוות הנפש, הוא מתחיל ללכת ושומע צעקות. הצעקות האלה זה חוסר מנוחה נפשית..
השם תציל אותי מהקולות של הצפרדעים
אדם יכול ללכת שעות והוא עשה בתוך הראש שלו מלחמות שלמות – צריך לדעת שזה נקרא הקולות של הצפרדעים. כמה שאדם יותר נפל בבחינה הזאת הוא יותר שומע את הצעקות של הצפרדעים בתוכו והצעקות האלה מולידות בתוכו מחלוקות, מריבות ופחדים. כל הפחדים, כל החרדות וכל העצבויות זה הכל נקרא הצעקות של הצפרדעים. צריך לדעת שעיקר התיקון של האדם זה לתקן את הקולות של הצפרדעים בתוכו – צריך לעשות להשם צעקות כנגד הצעקות של הצפרדעים. עכשיו בימי השובבי“ם צריך ללכת להתבודדות ולצעוק הרבה: השם תציל אותי מהקולות של הצפרדעים שבתוכי – זה התיקון הלא נעים, אבל אם אדם זוכה לשמור ולהתקדש בנקודה הזאת אז זה מה שאומר האר“י שהוא זוכה שהצפרדע מתהפכת להיות ציפור-דעה..
עכשיו כולנו עוברים ניסיונות מאוד גדולים
הגימטריה של ציפור זה 370 זה נקרא ש“ע נהורין (370 אורות) – זה אור רוחני
מאוד גבוה שמאיר בדעת וזה נקרא ש“ע אורות שמאירים בדעת. כשזה מאיר לנו בדעת אזי אדם מרגיש יישוב הדעת מאוד גדול ושלוות הנפש שמעוררות אותו ודוחפת אותו לעסוק בתורה ואז הוא גם יכול להבין יותר לעומק וללמוד יותר ולהחכים ולעלות מדרגה לדרגה. כל מה שנותן לנו כוח לעלות ברוחניות זה כמה שאנחנו זוכים לציפור-דעה, הכוונה שהש“ע אורות מאירים בנו, ואדם זוכה לזה כפי הקדושה וכפי תיקון היסוד. ככל שאדם זוכה יותר לתקן את היסוד (הברית),
הוא זוכה לבטל את קולות הצפרדעים וזה מתהפך להיות לציפור-דעה ואז הוא
זוכה שיאיר בתוכו האור של התורה והאור של הקדושה וזה נקרא הבחינה של הצפרדעים. צריך לדעת בדבר הזה נקודה: אנחנו בעקבתא דמשיחא וכולנו עוברים ניסיונות מאוד גדולים, אנשים שכבר שנים בתורה ומצוות מספרים לי שהם עדיין עוברים ועוברים – צריך לדעת שאמנם הניסיונות הם לא קלים ולא פשוטים, אבל אם אנחנו זוכים ללכת בעצות ובדרך של רבינו אז הפוך, עכשיו זה גם זמן שאפשר לעשות תיקונים עצומים ונפלאים מאוד, רק שאדם ילך ויאמין בעצות של רבינו..
לא רוצים את התאוות והמידות הרעות!!
ברגע שאנחנו מתחברים עם העצות של רבינו אנחנו זוכים להפוך את כל המציאות שאנחנו נמצאים בתוכה עכשיו לתיקון גדול מאוד. הדבר הראשון זה להתחבר עם העצות הפשוטות – עיקר העיקרים של ההתחברות שלנו עם רבינו זה להשיב אלינו ללב, הכוונה לפנים את העצות הפשוטות שרבינו מלמד אותנו וכל התיקון שלנו תלוי בו, אח“כ יש השגות ויש מדרגות, אבל קודם כל העיקר זה לדעת את הפשטות של רבינו. רבינו אומר לנו עצה נפלאה מאוד, להגיד להקב“ה בכל יום: אנחנו לא רוצים את התאוות ולא רוצים את המידות הרעות, לא רוצים את פגם הברית וגם אם אדם נופל אלף פעמים ביום, יש בזה מידה טובה מכיוון שכל פעם שאדם נופל הוא יגיד שהוא לא רוצה, אז בסוף יסתבר שמי שיש לו יותר נפילות יש לו יותר רצונות. צריך לדעת שאי אפשר לתאר איזה דבר חזק ונפלא הדבר הזה שאדם הולך עם הנקודה הזאת של הרצונות אזי זה מתהפך להיות תיקון עצום. מי שהולך בדרך של רבינו לעתיד לבוא יצטער על דבר אחד: למה לא סמכתי יותר על רבינו?! למה לא הייתי בשמחה? ר‘ נתן אמר לתלמידים שלו באחת השיחות: אם הייתם בשמחה לא הייתם רואים פני-גיהנום. על מה השמחה? שזכינו לדעת מכזה דעת ומכזה אור גדול של רבינו
..רבינו הקדוש יביא אותנו לכל התיקונים
בוודאי שאנחנו רוצים כמה שיותר ללמוד תורה ולהתפלל, יש לנו כיסופים מאוד גדולים לזה אבל כל עוד לא נפתח לנו, אנחנו לא נופלים בדעתנו מזה אלא הפוך, להאמין שבכל פסיעה ובכל נקודה שאנחנו עושים א“א לתאר איזה בחינה של תיקון זה עושה בעולם. אנחנו לא מאמינים לרבינו בזה שאנחנו לא מתחזקים ומחזקים אחרים בנקודה הזאת. צריך לדעת שלרבינו יש כוח עצום מאוד והקב“ה עשה איתנו כזה חסד שהוא שלח לנו כזאת דרך. צריך ללמוד ולהתחזק בעצות של רבינו אבל הנקודה היותר פנימית זה להתקשר בפנימיות עם הדרך הזאת, הכוונה שאנחנו זוכים להאיר את רבינו בתוכנו בשמחה. יותר גבוה מהכל זה להתחבר ולהתקשר עם הדרך ועם העצות והדעת של רבינו ואנחנו צריכים להשיב את זה אל הלב ולהאמין שאנחנו נמצאים בחלק של רבינו, ורבינו הקדוש כבר יביא אותנו לכל התיקונים.
