פרשת ואתחנן תשפ"ו | הבן והבת שהלכו לאיבוד ביער זה אנחנו

Getting your Trinity Audio player ready...

למדנו במעשה משבעת הקבצנים על הבן והבת בהלכו לאיבוד ביער והזכרנו על מה מרמז העניין של הבן והבת, יש כמה רמזים. בכללות הבן והבת זה כלל נשמות ישראל. הלכו לאיבוד ביער – העולם הזה נקרא יער מצד המושג שנקרא פר דינים. יער בגימטריה זה פר. בזוהר ובדברי האר“י ובעוד ספרים קדושים יש מושג שנקרא פר דינים הכוונה לכל הצמצומים ההסתרות, הניסיונות וההתמודדויות שעוברים עלינו בעולם הזה, זה נקרא ההנהגה של הפר דינים – למעשה בשעה שאנחנו מגיעים לעולם הזה אנחנו הולכים לאיבוד פה, זה הבחינה של הבן והבת

הוא לא בר יכולת לקיים מצוות

בהתחלה הקב“ה ברא את העולם ככה שיש לנו דעת קטנה, בפשטות רואים את זה כשתינוק נולד, לאט-לאט כשהוא גדל בתהליך טבעי הדעת שלו גדלה – רבינו האר“י בעץ חיים מסביר איך שכל שלושה חודשים הוא מקבל עוד בחינה של מוח, למה בגיל 13 הוא חייב במצוות? כי רק אז הוא בר יכולת לקיים מצוות, לפני זה הוא לא בר יכולת לקיים מצוות יש חינוך אבל החינוך בעצם עלינו ולא על הילדים. מסביר רבינו האר“י הקדוש שכמו שאנחנו רואים שבטבע העולם זה כך, שנולדים עם קטנות הדעת ואח“כ לאט-לאט גדלים ומקבלים עוד ועוד דעת, במקביל לזה יש דעת שבאה לאדם לפי עבודתו, זה עבודה רוחנית – להתאמץ לדעת מה השם רוצה מאתנו ובאמת זה לא דבר פשוט לדעת מה השם רוצה מאתנו, לכן אנחנו רואים שיש כ“כ הרבה ספיקות ובלבולים ובירורים שאנחנו מבררים מה הנקודה שהשם רוצה מאתנו – באופן כללי אנחנו יודעים שהקב“ה ברא את העולם והוא רוצה שנהיה פה בעולם
הזה ונלמד תורה ונקיים את המצוות. בשיחות הר“ן רבינו מסביר שיש חלק חמישי לשולחן ערוך – בכל יום
ויום אנחנו נתקלים בשאלות ובספיקות ובבירורים פרטיים שזה לא כתוב – צריך סיעתא דשמייא ותפילה ושיחות חברים והתחזקות והתקשרות עם הצדיק לברר את הפנימיות של הדעת מה
רוצים מאתנו בכל מיני מצבים בחיים ולאט-לאט בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו.

זה מאוד-מאוד קשה שלא ללכת לאיבוד

כמו שילד גדל בטבע ככה אדם גדל אבל זה כבר תוצאה מהעבודה הרוחנית של האדם – זה ההבדל. יש טבע ויש עבודה רוחנית, בטבע אנחנו גדלים, רואים שאדם נולד בגודל של 70 ס“מ ואחרי כמה שנים ב“ה גדול, ספורטאי וכן הלאה, אבל כנגד הגדילה בטבע יש גדילה במאמץ הרוחני שלנו. המאמץ שלנו זה להבין את התורה ולהבין את דרכי השם. הרמח“ל כותב בספר ’אדיר במרום‘ שזה דבר מאוד-מאוד קשה, זה הכוונה שהולכים לאיבוד ביער. כתוב בגמרא במסכת בבא קמא שאדם מועד לעולם, עפ“י הדרש הכוונה שאדם לעולם מועד לטעות, זה המציאות של האדם

בסוף הם מתחתנים

הבחינה של הבן והבת שהלכו לאיבוד ביער זה מרמז על הבחינה של נשמות ישראל שמבררים את דרכם בעולם הזה – זה הבנה אחת מה זה הבן והבת. באמת בתוך הסיפור אנחנו רואים שהבן והבת הולכים וגדלים עד שבסופו של דבר הם מתחתנים, הם לא היו אחים אלא הם היו זרים זה לזה מבחינת המשפחתיות. יש פירוש נוסף מה זה הבן והבת – הבן זה המוח והבת זה הלב. המוח, המחשבה וההבנה שלנו יכולה להבין את האמת וכמה פעמים אנחנו רואים שאנחנו מבינים אמת אבל הלב לא מסכים ומתנגד לאמת הזאת. יש כמה דוגמאות לדבר

האיש שכלי והאישה ריגשית

-בתורה ו‘ רבינו אומר שעיקר התשובה זה כשישמע ביזיונו, ידום וישתוק – גם אחרי 20 שנה שאנחנו לומדים את זה אנחנו לא תמיד שותקים, זה לא כ“כ קל לקיים את זה, זה עבודה של כל החיים. בעל התניא אומר שהמוח שליט בתולדתו על הלב – התפקיד של המוח זה להנהיג את הלב. באמת שעיקר חווית החיים של האדם זה מה שהוא מרגיש בלב, שם נמצא עיקר החוויה שלנו. אם אדם נמצא חלילה בחרדות ובכעסים  מאוד גדולים הוא מרגיש בגיהנום. רבינו אומר ששני אנשים יכולים לשבת אחד ליד השני ואחד מרגיש בגן-עדן וזה בגיהנום, למה? לפי מצב הלב. עיקר החיים שלנו זה בעצם לפי מציאות הלב שלנו. אז הבן זה המוח והבת זה הלב ולכן גם בטבע העולם אנחנו רואים שהטבע של האיש שהוא יותר שכלי והטבע של האישה זה יותר רגשי – כל עניין החתונה זה לעשות שלום בין המוח לבין הלב. אחד היסודות הגדולים של הבעיות בשלום בית שלא מסתדרים זה כי האיש שכלי והאישה ריגשית. הרבה פעמים אמרו לי גברים: אני לא מבין, אני מסביר את זה בצורה כ“כ הגיונית, מדויקת ונכונה, למה היא לא מקבלת? אמרתי להם: כי זה הלב שלה שאומר לה לא לקבל את זה..

שמעתי מהרב יעקב יוסף זכר צדיק לברכה

צריך לדעת שיש שפה שכלית ויש שפה ריגשית – אם לפעמים רואים אדם שהוא מאוד-מאוד כועס  ובאים ומסבירים לו: אתה לא צודק שאתה כועס. הוא יכול לקבל את זה באותו רגע? אם אדם סובל ואומרים לו: תדע לך שכל הייסורים הם לטובה. אם הוא לא זרק עלינו אבן באותו רגע זה סיעתא דשמייא. אני כרגע סובל. זה הדו-שיח בין המוח לבין הלב. פעם שמעתי מהרב יעקב יוסף זכר צדיק לברכה שסיפר ששאלו אותו פעם שאלה באיזה שיעור והוא ענה ועוד שפעם שאלו אותו ועוד
פעם ועוד פעם. בשלב מסויים הוא אמר, אני מבין שזה שפה אחרת לגמרי, אתה שאלת אותי שאלה ואני עניתי לך עפ“י התורה, זה שכל. אני מבין שאתה שואל את השאלה מנקודה של מצוקה נפשית לכן התשובה זה שפה אחרת ומהלך אחר לגמרי.

כאילו דיברתי בסינית עם הדודים שלי ז“ל

בכללות צריך לדעת שאחד הדברים הכי חשובים בחיים שלנו זה לעשות שלום בין המוח ללב בתוכנו, זה השלום בית הפנימי של האדם. למעשה אחד הניסיונות הכי קשים של הדור שלנו זה ההתמודדות הרגשית, זה לא היה בדורות קודמים. הרבה פעמים אני זוכר את הדודים שלי ז“ל שאם הייתי בא ומדבר איתם על בעיות רגשיות זה בדיוק כמו לדבר איתם סינית, הם בכלל לא הבינו מה זה בעיות רגשיות, הם היו אנשי עבודה ועשייה – בחמש בבוקר קמים, הולכים לעבודה, חוזרים בארבע וחצי בצהריים, יושבים עם האישה ואוכלים איתה ארוחת צהריים-ערב, אח“כ שומעים קצת רדיו והולכים לישון ושוב קמים בחמש בבוקר וכן הלאה – מה זה בעיה רגשית? מה זה קשה לך ואתה מרגיש מדוכדך? לא היה להם כאלה מושגים. הדור שלנו עובר  בירור מאוד גדול בעניין הרגשי, מכיוון שעכשיו לפני הגאולה אנחנו מכינים קצת יותר בעומק את כל העניין של השלום בין המוח ללב זה אחד מההכנות לקראת הגאולה – זה עוד הבנה אחת מה זה הבן והבת. יש עוד עניין מה זה הבן והבת, הרמח“ל כותב בספר מסילת ישרים שלא נברא האדם אלא להתענג. באמת הפסקנו את המשפט באמצע כי ההמשך זה להתענג על זיו השכינה. מה הסיבה שהפסקנו את זה באמצע?

לפני שהעולם נברא היה את הבירור הזה

בלשון הזו של הרמח“ל יש יסוד מאוד-מאוד עמוק: כל המציאות שלנו בעולם הזה אנחנו מחפשים תענוגים, כך נבראנו, זה לא טענה כנגדנו. הקב“ה לא בא אלינו בטענות, הוא ברא אותנו באופן כזה שאנחנו חפשים בעולם הזה תענוגים, אבל יש ניסיון ובחירה ויש עבודה ובירור בנושא התענוגים ומתחילת הבריאה זה ככה, אם נדייק אז עוד לפני שהעולם נברא היה את הבירור הזה. יש מושג בקבלה שנקרא סוד שבירת הכלים שהיה עוד לפני בריאת העולם. בדרך המקובלת העולם נברא בכ“ה באלול וכל התהליך של שבירת הכלים היה בשבוע לפני בריאת העולם, זה מי“ז באלול עד כ“ד באלול שלפני בריאת העולם – ככה כותב רבינו האר“י הקדוש. צריך להעמיק
קצת בנקודה שאומר הרמח“ל שלא נברא האדם אלא להתענג

היה לנו  נועם עליון שלם מאוד

למעשה זה יסוד של כל החיים שלנו, כתוב בספרי המקובלים וגם רבינו מביא את זה שלמעשה לפני בריאת העולם או במקביל לפני שנשמה באה לעולם, הנשמות שלנו היו במקום מאוד שלם ובאמת כותב בעל הסולם, בעל התניא ועוד, שזה היה אפילו לפני בריאת העולם, כבר היינו קיימים באיזה מקום מאוד-מאוד שלם, השלמות הזאת שלא היה חסר לנו שום דבר ולכל אחד מאתנו היה לו נועם עליון שלם מאוד בלי שום חיסרון. מה זה המושג בריאת העולם? רבינו האר“י מגלה שבריאת העולם ברוחניות התחילה עוד לפני 5786 שנה בכ“ה באלול שאז נברא עולם העשייה
אבל רבינו האר“י מגלה לנו שבריאת העולם ברוחניות התחילה עוד קודם יש עוד עולמות רוחניים שנבראו עוד לפני העולם שלנו. אומר בעל הסולם שהגדרה אחת  של בריאת העולם זה בריאת העלמה. עולם זה מלשון נעלם, מה נעלם? השלמות שהיתה לנשמות ישראל לפני התחלת התהליך שנקרא בריאת העולם, ירדנו מהמדרגה הזאת – הגענו למצב של חסרון – כל המציאות של העולם שלנו זה העלמה וחסרון..

כל החיים שלנו זה לחפש את המקום הזה

-למה הקב“ה עשה את זה? כדי להכין לנו מקום של עבודה שזה העולם הזה. זה היה סדר שלם של השתלשלות שלב אחרי שלב. כתוב בספרים הקדושים באריכות גדולה מאוד על הדבר הזה אבל בסופו של דבר התכלית של הכל זה שנשמות ישראל ירדו ממדרגת השלמות שבה הם היו שבה לא היה חסר להם שום דבר, ולהגיע לפה לתל אביב בשנת תשפ“ו – אנחנו במקום הזה ובמציאות שבה אנחנו נמצאים כדי להתמודד. מכיוון שחווינו חוויה של שלמות מאוד גדולה והמציאות הזאת עכשיו נעלמת מאתנו, בהכרח ששורש המניע של כל החיים שלנו זה לחפש בחזרה את המקום השלם הזה. כדי להבין את זה קצת ולהוריד את זה הלכה למעשה ניתן דוגמא:

אנו תמיד מתגעגעים למקום העליון הזה

אם אדם חי תקופה מסויימת במצב של שמחה ואושר מאוד שלם וקרה מקרה שפתאום הכל התפרק ונעלם, כל החיים שהוא יחיה אח“כ ביחס לשלמות שהוא חי בה יהיו פחותים. באופן טבעי מה קורה לאדם כזה? הוא תמיד יתגעגע לזמן הזה. כשיש מציאות חיובית מאוד שמשמחת אותנו ונותנת לנו חיות ותענוג ואם אנחנו מפסידים אותה והיא נעלמת מאתנו, בהכרח שאנחנו תמיד נתגעגע אחרי הדבר הזה, זה מציאות האדם. כתוב בספרים הקדושים שבוודאי ובוודאי שהיינו במציאות שהיא פי אין סוף ממה שאנחנו יכולים להשיג פה בעולם הזה אז בוודאי ובוודאי שבשורש נשמתנו אנחנו תמיד מתגעגעים למקום העליון הזה. באמת השם יתברך עשה את זה במכוון כי אנחנו יודעים שתכלית העולם זה הבחירה שיש לנו בעולם הזה וכתוב זה לעומת זה עשה א-לקים. כדי שיהיה בחירה ועבודה הקב“ה יצר בעולמנו קומה שלמה, כוחות ומציאויות שפועלים אתנו על היסוד הזה. היצר הרע בתוכנו אומר לנו: אתה מחפש שמחה, חיות, אושר – נכון שאתה מתגעגע לזה? בוא תראה שיש לי מה לתת לך, בוא תבדוק את הסחורה שלי ותראה אם אתה מקבל את החיות שאתה מחפש

היצה“ר נותן את זה בשפע וזה גם מזומן

מי מאתנו לא מבולבל באיזה מקום פנימי בתוך המציאות הזאת? כולנו מבולבלים. למה יש ליצר הרע כוח מאוד גדול להטעות אותנו? אומר רבינו האר“י הקדוש שזה מגיע מחטא אדם הראשון שאז נכנס בנו משיכה לפיתויים שלו ולמעשה המציאות שלנו בעולם הזה זה בירור ומלחמה בין הצד הזה לצד הזה כאשר הצד הזה זה האמונה זה התורה, עבודת השם, תפילה שגם זה נותן לנו חיות ושמחה אבל בשביל שיהיה לנו בחירה היצר הרע נותן את זה בשפע וזה הרבה יותר קל להרגיש את החוויה שלו ואת החיות שלו וזה מזומן מאשר להשיג את זה דרך התורה. בתורה
צריך עבודה, פה צריך הפקרות רק פשוט תפקיר את עצמך..

כדור ואתה בעולם האצילות

מישהו אמר לי שיש איזה חתיכת כדור קטן ששמונה שעות אדם נמצא בעולם האצילות, לא צריך לעשות כוונות ולהתפלל יותר מדי, פשוט צריך לבלוע את הכדור ואני בעולם האצילות 8 שעות – אז העולם הזה מציע לנו את הפיתויים שלו. אחד היסודות הכי-הכי קשים בזה ומן הסתם כל אחד מתנסה בזה במעבר הפרטי שלו זה בתאווה הידועה, זה אחד המקומות שהכי קשה להתמודד ולברר את זה, לנשמות ישראל יש כוח  לברר את זה ובאמת לגויים אין כוח לברר את זה, רק נשמות ישראל יכולים לברר את הבחינה הזאת וזה קשה מאוד לברר את זה. בורא עולם ברא את זה במציאות שנורא קשה לברר את זה. כדי שנוכל להילחם צריך שיהיה לנו כוחות הן מחשבתיים והן עוצמות נפש, זה נקרא גבורות בנפש, הכוונה שאני ארצה לעשות משהו ושאני אבין שהוא לא טוב ושאני ארצה להתגבר עליו, למשל אדם שיש לו בעיה עם סוכר, הוא מאוד אוהב שוקולד ושנים הוא אכל שוקולד, עכשיו הרופא הסביר לו שאסור לו לאכול שוקולד, זה לא בריא. עכשיו בוודאי שהוא רוצה לאכול אבל אנחנו יכולים לזהות בתוכנו שיש לנו כוחות להבין ששוקולד זה לא בריא ויש
לנו גם כוחות להתמודד, ואנחנו גם מצליחים, פעם מצליחים ופעם אנחנו לא מצליחים

כמה שלום צריך לעשות במלחמה הזאת

-באופן כללי יש את הכוחות להתמודד ואז אנחנו יכולים לזהות באדם 2 מציאויות. מציאות אחת להבין ולהילחם ומציאות אחת זה הרצון לקבל תענוג – כל המציאות שלנו עומדת על 2 הנקודות האלה. הבן זה הכוחות להילחם והבת זה הרצון לקבל תענוג. כמה שלום צריך לעשות בין הבן לבין הבת במלחמה הזאת. כתוב בספרים הקדושים יסוד מאוד עמוק בזה, כולנו מחכים למשיח צדקנו – בפנימיות של הדבר למה אנחנו בדיוק מחכים? מסביר רבינו האר“י הקדוש שיש 7 מדרגות כלליות שבו הקב“ה מתגלה לבריאה ובעיקר לנשמות ישראל וכל מדרגה עד המדרגה השביעית עדיין יש את המציאות של היצה“ר בעולם. המדרגה השביעית זה מדרגת הגאולה..

בסופו של דבר צריך לתת לו איזה שכר..

המדרגה השביעית זה התגלות של נועם השם בגילוי כזה שממילא כבר אין שום מקום לנועם אחר, זה בעצם ביטול היצר הרע כי ברגע שמתגלה התענוג, האור, החיות של הקב“ה אף אחד לא ירצה בכלל את העולם הזה, זה כבר יהיה מציאות פשוטה זה לא יהיה מציאות של עבודה. המדרגה השביעית זה למעשה ביטול כל כוחות היצר הרע – כתוב שהקב“ה ישחט את היצר הרע, מה הכוונה? ברגע שהוא יגלה את המדרגה השביעית, ממילא כל כוחות הס“מ יתבטלו מן העולם. יש שאלה, למה צריך לשחוט אותו? מה הוא לא עושה את שליחותו? הרי בורא עולם ברא אותו – כתוב בספרים הקדושים, ישחוט אותו הכוונה שהוא יעלה אותו למדרגה יותר גבוהה. היום הוא נקרא ס‘ מ‘ א‘ ל והקדוש עתיד לקחת לו את המ‘. מה ישאר? ס‘ א‘ ל שזה מלאך קדוש, סה“כ צריך לתת לו איזה שכר כי באמת לאמיתה הוא עשה את שליחותו

לא לגוי, לא לחיות, לא לעשבים ולא לצמחים

המדרגה השביעית זה נקרא המדרגה השלימה שבה מתגלה נועם השם. נגיד איזה נקודה פנימית בדבר – רבינו האר“י אומר שהמדרגה השביעית בלשון המקובלים נקראת כתרו כנגד כתרה, צריך להסביר את ולהעמיק את זה בדרך הקבלה אבל הלכה למעשה הכוונה להתגלות הנועם השלם בכל המדרגות של הקומה, כלומר בכל מקום ומקום לא יהיה מציאות של יצר הרע בשום מקום בבריאה, לא לגוי, לא לחיות, לעשבים לא לצמחים וכן הלאה. כולם יקבלו את נועם השם בגילוי כזה שכל הבריאה תהיה שיר ושבח להקב“ה, זה המדרגה השביעית. אז למעשה בסיפור הבן זה הכוח  הנלחם, הבת זה המקום שרוצה לקבל את התענוגים. הבן צריך להתחבר עם הבת ולהבין את המקום של הבת, הכוונה להבין אותנו. אנחנו צריכים להבין איפה אנחנו נלחמים ובמה אנחנו נלחמים ולאט-לאט להעלות אותנו עד שנזכה בע“ה עוד היום שתתגלה המדרגה השביעית ונשמע את התקיעה של השופר. בנתיים הבן שבתוכנו צריך ללמד את  הבת שבתוכנו איך נלחמים נכון, איך ההתמודדות הנכונה..

זה מדרגה של צדיקים גדולים

ההתמודדות הנכונה זה לדעת מאיפה לקבל את התענוג ואיך לקבל את התענוג ואיך ללחוץ על זה, כי אי אפשר ללחוץ יותר מדי, הנפש היא כמו קפיץ, אם לוחצים יותר מדי  אז זה יכול להיות תהליך הפוך – זה תורה שלימה ויש בזה דרך שלימה, כאשר הכוח הפנימי שלנו והרצון הפנימי שלנו מקבל תענוג הוא עולה למעלה וזה מדרגה של צדיקים גדולים שהם רוצים את זה רק מהשם יתברך לבדו – זה נקרא החתונה בין הבן לבת. ז“א שהבן והבת גדלו ויש בניהם הסכמה וייחוד ואז הרצון לקבל תענוג עלה כבר למקום הרוחני שלו ולמקום התיקון שלו – בוודאי שזה מדרגה של צדיקים גדולים. יש בזה דבר מאוד מעניין שמובא בכמה ספרים, ראיתי את זה לאחרונה בספר שנקרא ’דובר צדק‘ של
רבי צדוק הכהן מלובלין, הוא כותב שם תורה שלימה על כל העניין של שלמה המלך..

כל הארבע שנים שלמה המלך לא שתה יין

-שלמה המלך הקים את בית המקדש הראשון וכידוע הוא היה במדרגה הרבה יותר גבוהה מבית המקדש השני, השכינה שרתה בבית המקדש הראשון במדרגה מאוד גבוהה. ארבע שנים לקח לו לבנות את בית המקדש ומאות אלפים של אנשים עבדו על זה, הגמרא מתארת כמה עבודה השקיעו בזה. כתוב שכל הארבע שנים האלה שלמה המלך לא שתה יין, כמה מסירות נפש הוא קיבל על עצמו. כשהוא חנך את בית המקדש התאריך היה ח‘ בתשרי. זה מאוד מעניין, השמחה של בית המקדש היתה כ“כ גדולה – יומיים אחרי זה היה יום כיפור ובאותה שנה לא צמו ולכן עמ“י נבהלו, הם פחדו שיענישו אותם כי זה מדאורייתא, יצאה בת קול ואמרה שכל מי
שהיה בחגיגה מזומן לחיי העולם הבא – השמחה של בית המקדש הראשון היתה
כ“כ גדולה שהם שכחו מיום הכיפורים מרוב האור שהיה. באותו זמן עמ“י עלה למדרגה יותר גבוהה מיום הכיפורים. החגיגה נמשכה במשך שבוע עד לחג הסוכות..

היה לה הרבה חן והיא לו רקדה 80 ריקודים

הגמרא אומרת דבר שמאוד צריך להבין וזה גם מובא במדרש ובזוהר – באותו יום ח‘ בתשרי ולמחרת בבוקר צריך להקריב קורבן התמיד של שחר פעם ראשונה בבית המקדש, מה עשה שלמה המלך באותו לילה? התחתן עם בת פרעה. חתונה כזאת זה חתונה מאוד-מאוד לא מובנת. הגמרא אומרת: שתי מיני שמחות עלו לפני הקב“ה, שמחת חתונת בת פרעה ושמחת חנוכת בית המקדש, התבונן הקב“ה בשמחת חתונת בת פרעה ורצה להחריב את העולם, הוא כ“כ כעס על זה אבל הוא ראה את שמחת בית המקדש וזה המתיק את הגזירה הזאת. אומרת הגמרא שבאותו לילה ירד המלאך גבריאל, נעץ קנה בים ואז עלה שרטון (יבשת) ועליו נבנה כרך גדול של רומי (איטליה). צריך לדייק, לא נבנתה רומי באותו לילה אלא היבשת איטליה נבראה ועליה נבנתה אח“כ רומי. זה גילוי של מידת הדין. יש כמה דברים על החתונה הזאת ורבי צדוק מעמיק בזה, דבר ראשון בגמרא כתוב שלבת פרעה היה הרבה חן והיא רקדה לפני שלמה המלך בחתונה שמונים ריקודים, במדרש כתוב שהיא ניגנה לפניו אלף ניגונים וכל ניגון היא אמרה לו זה של עבודה זרה כזאת וזה של עבודה זרה כזאת

בת-שבע הורידה את הנעל והביאה לו מכות

-דבר נוסף בת פרעה עשתה כילה (יריעה) מעל המיטה ונעצה שמה אבנים טובות ומרגליות כדי ששלמה יחשוב שעוד לילה כדי שהוא לא יקום בבוקר. היא גם עשתה כישוף בכילה להפיל תרדמה על שלמה המלך. הוא ישן עד השעה הרביעית ואת קורבן התמיד של שחר צריך להקריב בשעה השלישית והמפתחות של בית המקדש היו תחת ראשו. בשעה שבאו לפתוח את בית המקדש בפעם הראשונה לא היה להם מפתח אבל אסור להעיר מלך מצד כבוד המלך. לא ידעו מה לעשות, הם אמרו: ב“ה לשלמה המלך יש אמא והם הלכו ואמרו את זה לבת-שבע. בת-שבע הורידה את הנעל והתחילה לתת לו מכות, היא אמרה לו: בשביל זה ילדתי אותך? צריך להקריב קורבן תמיד של שחר ואתה ישן? אומר ר‘ צדוק דבר מאוד מעניין בדבר הזה

צריך להגיד שהוא גייר אותה

הגמרא במסכת יבמות דף עו אומרת שאין חיתון עם גויים, ז“א אם אדם יקדש אישה גויה ויעשה 7 ברכות או 10 ברכות עם הרבנים הכי גדולים, הקידושין לא תופסים. שואלת הגמרא איך כתוב בפסוק ויתחתן שלמה? איך הוא התחתן איתה? אלא בהכרח צריך להגיד שהוא גייר אותה. אומרת הגמרא שעדיין לא פתרת את הבעיה כי היא מצרית  ואסור להתחתן עם מצרית, זה לא כמו מואבי. אסור להתחתן עם מצרית עד דור שלישי. אומרת הגמרא שהוא לא התחתן איתה, זה המסקנה של הגמרא. אבל כתוב ויתחתן בבת פרעה, אלא מתוך שאהבה אהבה יתרה אז כתוב שכאילו התחתן איתה. רש“י מסביר מה זה אהבה יתרה? כיוון לשם זנות. התוספות כותבים שמה אהבה יתרה שהוא אהב אותה מאוד.

 החכם מכל אדם הכניס את עצמו לזה??

אומר רבי צדוק שכל  הסיפור הזה לא מובן בכלל, מה שלמה המלך החכם מכל אדם הכניס את עצמו לכל הסיפור הזה – כולם מבינים שלחשוב שהיתה לו תאווה זה השטות הכי גדולה בעולם בפרט שב“ה יש לו מספיק נשים כשרות ויהודיות. ברור שלא היה פה עניין של תאווה, ועוד כתוב בזוהר הקדוש שכל יום היה לו נשר מיוחד שהיה לוקח אותו להרים ולימד אותו את כל כוחות הטומאה בשביל ללמד אותו איך לתקן את כל העולם ולא היתה לו שום כוונה אחרת. רבי צדוק כותב שבוודאי ששלמה המלך היה במדרגת משיח. דוד ושלמה כל עבודתם זה העבודה של משיח. האר“י הקדוש אומר שבוודאי שיש פה דברים עמוקים מאוד ולא כיוון שלמה המלך אפילו לא כחוט השערה למשהו מתאוות העולם הזה. בשעה ששלמה המלך בנה את בית המקדש ובפרט באותו יום ח‘ בתשרי, כל העולם עלה למדרגה רוחנית מאוד-מאוד גבוהה, למדרגה השישית. היה חסר עוד עלייה אחת שתהיה גאולה שלימה, מי עתיד להעלות אותנו למדרגה השביעית? משיח, ושלמה היה משיח, הוא בעצם בן דוד

למה שלמה המלך התחתן עם אלף נשים

כל מטרתו של שלמה המלך היתה להעלות את כל העולם ואת כל הבריאה למדרגה השביעית ולהביא את הגאולה השלימה, הוא ידע שנפלו ניצוצות קדושה בחטא אדם הראשון לבין הגויים וכל מה שהיצה“ר והגויים יכולים לפתות אותנו זה בגלל אותם ניצוצות הקדושה שנמצאים שם. נשמה יהודית נמשכת לניצוצות קדושה. שלמה המלך ראה איזה ניצוצות יש בכל האומות בגלל זה הוא גם התחתן עם אלף נשים כי אפילו בעל תאווה לא יכנס לכזה מקום אלא הוא כיוון בכל חתונה לברר את הניצוצות והוא ראה שבבת פרעה יש את עיקר הניצוצות שאם הוא יעלה ויתקן אותם אז הוא יוכל להביא את העולם למדרגה השביעית. מה שלמה המלך כיוון לעשות?

להתפעל מטראמפ עד שהבורג הסתובב

שלמה המלך ידע בדיוק איך כל כוחות הטומאה פועלים ואת היסודות שלהם – כתוב ’ותרב חכמת שלמה מכל בני קדם‘, הכוונה מהאבות וממשה. במה? בלדעת את כוחות הטומאה ואיך לתקן אותם, בזה לא היה חכם כשלמה. הוא ידע שהטומאה פועלת באופן כזה שהיא רוצה לגרום ליהודי התפעלות ממנה. ברגע שיש לנו התפעלות ממנה בזה היניקה שלה, יותר מעצם העבירה זה ההתפעלות וזה מתחלק לשניים שזה חסדים וגבורות ואהבה ויראה. היצה“ר מנסה לפתות אותנו ואומר לנו: בוא תראה לאיזה אירוע חברתי אני יכול להכניס אותך, אתה לא מתפעל? מי מאתנו
לא יתפעל? כל אחד מאתנו יודע ממה הוא מתפעל וב“ה יש לנו ממה להתפעל
אם זה מעושר גדול או מכבוד גדול וכן הלאה. מי לא התפעל מטראמפ השליח של השם עד שהבורג שלו התסתובב? היום אנחנו רואים שיש ספק ביציבות הנפשית שלו

תעשי כמה ריקודים וסלטות שאת רוצה

הכבוד, העוצמה, העושר והתאווה מעוררת התפעלות בתוכנו. ברגע שמתפעלים מזה  – זה נקרא החסדים וקו האהבה – מיד יש פה עסקת חבילה, אתה קונה פה עוד משהו, התפעלות מהפחד, מהגבורות. למה יש לנו חרדות ואנחנו מפחדים? ברגע שמתפעלים מהחסדים ומהאהבה, מהעושר ומהכבוד ומהתאוות – צריך לדעת שמיד עשינו קניין גם בחרדות ואת זה היצה“ר לא מגלה לנו שזה עסקת חבילה. מה שלמה המלך רצה לעשות? הוא רצה שבת פרעה תביא לשם את החן הכי גדול של העולם הזה ואת התאוות הכי גדולות של העולם שתביא את כל העוצמה לפה והוא יבטל את ההתפעלות לגמרי. איך? אין עוד מלבדו, שיויתי השם לנגדי תמיד – תעשי כמה ריקודים שאת רוצה ותעשי סלטות באוויר ותנגני את כל הניגונים
שאת רוצה, תעשי כילה וכן הלאה. הוא ידע את סודות הכישוף יותר מכל העולם כולו.

האם שלמה המלך נכשל בעבודה הזאת

מישהו יכול לעשות לשלמה המלך כישוף אם הוא לא רוצה? הוא בשנייה אחת מבטל את זה. הוא נתן לה בכוונה, תעשי עכשיו את כל ההצגה ותביאי את כל התיאטרון של היצה“ר – הוא כיוון בזה שיויתי השם לנגדי תמיד ואין עוד מלבדו. להגיע למצב שהיצה“ר כן יתגבר בכל כוחות הרושם שהוא יכול לעשות, הוא לא יתפעל אפילו לא כחוט השערה וזה דבר נורא מאוד. מי יכול להכנס לכזה מקום ולסמוך על זה שלא יהיה לו שום התפעלות? זה כמעט בלתי אפשרי. הבן איש חי כותב שרק צדיקים יחידים בדורות יכולים לעשות כזה דבר. זה העבודה הכי גדולה של הצדיקים. נשאל שאלה: האם שלמה המלך נכשל בעבודה הזאת או לא? שלמה המלך טעה אבל הוא לא טעה בזה שהוא התפעל ממנה. באמת הוא יכל לברר אותה לגמרי, הכוונה לא להתפעל. רבי צדוק מסביר דבר מאוד מעניין בזה. כידוע יש שלושה חללים במוח שזה כנגד חכמה בינה ודעת, זה שלוש כוחות של מחשבה. ובאמת יש עוד מקום במוח ורבי צדוק קורא לזה החלל הרביעי ורמז לדבר זה בתפילין שיש שין של 4 ראשים ושין של 3 ראשים. כל כוחות הדמיון מתפשטים מהחדר הרביעי לכל המוח, זאת אומרת שכל ההתפעלות היא נמשכת מהמוח הרביעי

מרמז על זה השער להשם צדיקים יבואו בו

שלמה המלך ידע שכוח המדמה שהוא ההתפעלות מהעולם הזה, נמשך מהחדר הרביעי לכל שלושת החללים שבמוח והוא ידע שכוח הדמיון שבאדם מתגבר בשעה שאדם ישן, לכן כשאדם קם השינה מיד יגיד ’מודה אני‘ ויטול ידיים כי עדיין כוח הדמיון של השינה עדיין רובץ אחריו לכן הוא יכול להתבלבל כשהוא קם מהשינה שלא בצורה הנכונה. אומר רבי צדוק שזה סוד השינה. שלמה המלך כיוון לישון עד השעה הרביעית כדי לברר גם בשינה את החדר הרביעי הזה. המפתחות של בית המקדש היו תחת ראשו וזה מרמז על זה השער להשם צדיקים יבואו בו – זה נקרא סוד תיקון השכינה. תעשי כישופים ומה שאת רוצה, אני בכוונה יורד לתוך המציאות הזאת כדי לברר את האין עוד מלבדו. עד כדי כך הוא נכנס עמוק מאוד בעבודה הזאת

להעלות יהלומים וניצוצות קדושה שנפלו

אם כך צריך לדעת ששלמה המלך לא טעה ולא היה לו היסח הדעת אפילו לא כחוט השערה. הוא לא התבלבל בעבודה הזאת. אם כך רואים בכל אופן שהיתה הקפדה. הוא לא טעה בבירור של בת פרעה הוא בירר את בת פרעה בשלמות וצריך להיות לנו הרבה הכרת הטוב לשלמה, כמה התפעלויות הוא חסך מאתנו. כתוב במדרש רבה ויקרא: היה רוצה שלמה המלך להיות כל ימי חייו גורף ביבים ושלא יהיה כתוב עליו הפסוק ויעש שלמה הרע בעיני השם. חז“ל נוקטים בלשון לא מובנת, מה זה 
גורף ביבים? תגיד איש פשוט או מוותר על המלוכה, למה גורף ביבים כל ימי חייו? יש פה רמז עמוק מאוד. יש דור שנקרא גורפי ביבים וזה הדור של העקבתא דמשיחא. זה לרדת למקומות לא נעימים שזה ניסיונות, פיתויים, כישלונות וע“י התשובה מעלים יהלומים וניצוצות קדושה שנפלו עמוק בביבים. להקב“ה יש דור כזה

העבודה של הדור האחרון ’הגורפי ביבים‘

שלמה  המלך רצה לתקן את העולם באותו יום והקב“ה אמר לו: אתה גוזל את העבודה של הדור האחרון של הגורפי ביבים והדור האחרון הם חייבים לעשות את העבודה הזאת. זה נקרא העבודה של העקבתא דמשיחא וזה סוד העקביים. אחת הסיבות שזה נקרא עקבתא דמשיחא זה שכתוב שכל דור ודור הכין לשכינה קישוטי כלה. כתוב שתהיה גאולה תהיה חתונה דלעילא יהיה ייחוד עליון בעולם האצילות ותהיה חופה שהאור של  הגאולה ירד דרך החופה הזאת. השכינה זה הכלה והקב“ה זה החתן, זה ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתה. כדי שיהיה ייחוד שלם צריך שהכלה תבוא עם בגדי כלה.  הדורות מכינים  את הבגדים של הכלה. העבודה של הדור שלנו זה להכין את הנעליים. אנחנו מכינים את המנעלים לשכינה, זה התם מסיפורי מעשיות

רוצה לגזול לדור האחרון את העבודה???

העבודה הזאת היא עבודה מאוד קשה כי זה עבודה בהסתרת פנים מאוד גדולה, זה להתחזק באמונה בחושך מאוד גדול, ככה עושים את המנעלים. ידוע שהשכינה נקראת בת שבע שזה המידה השביעית. בת שבע הורידה את הנעל והביאה לו מכות כדי לרמוז לו שהפגם שלך שאתה רוצה לגזול לדור האחרון את עבודת המנעלים, לכן היא הכתה בו דווקא עם הנעל. יכול להיות שהצורה של איטליה (מגף) לרמוז לנו על העניין של הנעליים והמנעלים. הטעות של שלמה היתה שהוא רצה לקחת לדור האחרון את העבודה הזאת והקב“ה אמר שהוא לא מוכן ששלמה המלך יקח את העבודה הזאת לדור האחרון.