פרשת מטות מסעי תשפ"ו | תמוז, מידת הדין, ה-ויה הפוכה ופרה אדומה

Getting your Trinity Audio player ready...

בע“ה נגיד איזה נקודה שקשורה לחודש תמוז. מובא בתיקוני הזוהר, בכתבי רבינו האר“י ובעוד ספרים שיש 12 צירופים של שם ה-ויה, הכוונה שאפשר לכתוב את שם ה-ויה בשינוי אותיות. כל צירוף יוצא מראשי תיבות או מסופי תיבות של פסוק – לדוגמא חודש ניסן זה שם ה-ויה בסדר הרגיל שלו והוא יוצא מהפסוק ’ישמחו השמיים ותגל הארץ‘ שזה ראשי תיבות יוד והא וואו והא. כך יש לכל חודש וחודש. חודש תמוז הוא החודש היחידי שזה ה-ויה הפוכה. ההפיכות הכי גדולה זה בחודש תמוז. אפילו חודש אב זה חצי הפוך וחצי ישר – הבני יששכר כותב שבגלל שחצי חודש הוא הפוך, הכוונה לדין וחצי חודש זה רחמים מט“ו באב מתחילים להתגלות הרחמים

הלוחות הראשונים בי“ז תמוז

חודש תמוז הוא כולו ה-ויה הפוכה. הבני יששכר כותב שדווקא חודש תמוז הוא ה-ויה הפוכה בגלל חטא המרגלים. כתוב שכל צירוף של שם יוצא מפסוק מסויים. הפסוק של חודש תמוז זה קצת לא מובן, זה יצא מפסוק שהמן אמר ’זה איננו שוה לי‘. הפסוק המלא הוא ’וכל זה איננו שוה לי‘. סופי התיבות של ’זה איננו שוה לי‘ זה שם
ה-ויה בהיפוך, לכן חודש תמוז הוא הפוך לעניין של שליטת מידת הדין, לכן זה חודש של דין. בע“ה עד השנה זה היה דין, ומעכשיו זה יהיה רק רחמים. אם נתבונן למעשה בשורש של חודש תמוז זה חודש מאוד-מאוד גבוה מבחינה רוחנית. מאיפה רואים את זה? למעשה משה רבינו ירד עם הלוחות הראשונים בי“ז בתמוז מהר סיני. משה רבינו היה פעמיים על הר סיני ארבעים יום ועוד פעם ארבעים יום. בפעם הראשונה הוא קיבל את התורה שעתידה להתגלות, זה התורה של משיח והתורה של הלוחות הראשונים. אם לא היה חטא העגל ומשה רבינו היה נותן את הלוחות הראשונים אז כבר היתה הגאולה השלימה. זה יום שמסוגל לגאולה שלימה – היתה מתגלית נשמת משיח ומשה רבינו בעצמו היה מקבל את הנשמה של המשיח והוא היה גואל את עמ“י, בגלל חטא העגל, גודל המעלה של חודש תמוז התהפך להיות חודש של דין

התיקון האמיתי של זה הוא ‘זה כן שווה לי‘

מה העבודה שלנו לעשות כדי לגלות את הרחמים שיש בחודש תמוז? למעשה אנחנו אומרים שלומדים את זה מהפסוק שאמר המן ’זה איננו שוה לי‘ – מה התיקון של זה? זה כן שוה לי. כל מה שעובר עלינו ואז אדם אומר: לא שווה לי כל זה ולמה אני עובר את מה שאני עובר, כאלה ניסיונות וכאלה קשיים – מי אומר את התמרמרות הזאת מכל מה שעובר עלינו? המן-עמלק שבתוכנו נותן לנו את התחושות האלה שכל זה לא שווה, ובאמת התיקון של זה הוא, זה כן שווה לי. ברגע שאנחנו מקבלים את ההנהגה של הקב“ה ברחמים, הכוונה להבין שגם אם כרגע קורה לי דבר לא נעים,

עם כל זה יש לי בתוך זה טובה נצחית.

יש משהו יותר עמוק

ככל שאנחנו זוכים להתחבר עם זה יותר, זה למעשה התיקון הכללי והתיקון הפרטי של חודש תמוז. בעזרת השם נראה בהמשך שזה קשור גם ליסוד מאוד גדול שמובא בפרשת חקת. שלמה המלך החכם מכל אדם אמר ’אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני‘ שזה הולך על מצוות פרה אדומה. הרבי מקאמרנא אומר שצריך להתבונן קצת מה לא הבין שלמה המלך. אם אנחנו חושבים שהוא לא הבין כלום, הרבי מקאמרנא אומר ששלמה המלך ידע כ“כ הרבה סודות במצוות פרה אדומה, אז שנבין שיש פה משהו יותר עמוק – נתבונן קצת במצווה של פרה אדומה.

לתקן את החלק שלנו בחטא

רבינו אומר בליקוטי מוהר“ן שכל המתקות הדינים של כל הדורות וכל הנשמות נמצאים ונרמזים בסוד מצוות פרה אדומה. כדי להתבונן קצת במצוות פרה אדומה נשים לב לשלוש נקודות במצווה. דבר ראשון נזכור מתי נגזרה מיתה בעולם, בחטא אדם הראשון – ’כי ביום אכלך ממנו מות תמות‘ – הגזירה של המיתה נגזרה בחטא אדם הראשון והפרה אדומה מטהרת את האדם מטומאת מת. כתוב הרבה בספרים שמזה אנחנו לומדים שפרה אדומה יכולה לתקן באדם עד חטא אדם הראשון – לכל אחד מאתנו יש חלק בחטא אדם הראשון – מצוות פרה אדומה פועלת לתקן עד החלק שלנו בחטא אדם הראשון, ז“א שפרה אדומה פועלת פעולה מאוד עמוקה בתיקון שלנו, זה נקודה אחת. נקודה נוספת, חז“ל אומרים שפרה אדומה יש לה דין של קורבנות, כתוב בפרשת חקת ’חטאת היא‘ מזה אנחנו לומדים שיש לה דין של קורבנות. בהלכות קורבנות יש הלכה שמותר לנו להקריב קורבנות אך ורק בבית המקדש, אסור להוציא קורבן ולשחוט אותו אפילו לא בפתח של בית המקדש, יתר על כן אפילו לא בעזרת ישראל, שזה כבר בבית המקדש. לכל קורבן יש את המקום המדויק איפה שוחטים אותו. אסור להקריב מחוץ לבית המקדש

לראות ממקום השחיטה את פתח ביהמ“ק

אם מקריבים קורבן מחוץ למקדש זה נקרא שחוטי-חוץ, זה עבירה מאוד חמורה. פרה אדומה כל מעשיה בחוץ, היא בכלל לא נעשית בבית המקדש. בזה פרה אדומה שונה מאוד מכל הקורבנות שכל מעשיה בחוץ. בפשטות היה מקום בהר הזיתים שזה מזרחית לבית המקדש, היתה שם במה מיוחדת ששם היו שוחטים ושורפים את הפרה האדומה. אחד מהדינים זה שהכהן ששוחט את הפרה רואה מהמקום של השחיטה על הבמה, את הפתח של בית המקדש, זה חלק מהלכות פרה אדומה. זה נקודה שנייה בפרה אדומה. הנקודה השלישית זה שלכאורה יש פה שאלה שגם הגמרא במסכת חולין שואלת, קודם שוחטים את הפרה ואז צריך לשרוף את הפרה…

אומרים שיש בזה סוד מאוד-מאוד גדול

-אחרי ששורפים את הפרה יש לנו אפר, לכן יש לנו אפר פרה. אבל לקראת סוף פרשת פרה אדומה כתוב ’ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת‘ זה הולך על האפר, אבל כתוב בתורה מעפר ולא מאפר. עפר זה חול ואפר זה תוצר של שריפה זה שני דברים לגמרי. נשאלת פה שאלה למה התורה אומרת ’ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת‘ – מתי זה נהיה לעפר? באמת זה שאלה גדולה והגמרא אומרת פה דרוש הלכתי מסויים לגבי כיסוי הדם אבל אנחנו נתבונן קצת בנקודה הזאת מה הסיבה שהתורה משנה מאפר לעפר. אם נשים לב למעשה בתורה הפרה אדומה עצמה נמצאת בשלושה מצבים: לפני שחיטתה, אחרי שריפתה שזה אפר והמצב שהתורה קוראת לו עפר. בהתחלה יש לנו פרה, לאחר מכן יש לנו אפר ולאחר מכן יש לנו עפר. למרות שזה שלושה מושגים שונים אבל הדבר המשותף שלהם זה פר.
בשלושת המושגים האלה יש את האותיות פר (דינים) אלא מה ההבדל? בהתחלה הפר זה בשתי האותיות האשונות ובסוף יש הא, אח“כ האות הראשונה זה אלף
ושתי האותיות אח“כ זה פר ואח“כ יש את האות עין ואח“כ את האותיות
פר. הרבי מקאמרנא אומר וזה מובא בעוד ספרים שיש בזה סוד מאוד-מאוד גדול…

’פר דינים‘ זה ההנהגה של מידת הדין

אנחנו רואים שבכל השלושה מושגים, האותיות הזהות זה פר. המושג פר מופיע הרבה מאוד בספרים הקדושים בפרט בזוהר הקדוש ובכתבי האר“י הקדוש ויש כזה מושג שנקרא פר דינים. פר דינים זה הכוונה להנהגה שהקב“ה מנהיג אותנו במידת הדין. בכל פעם שיש מידת דין בעולם זה נקרא ההנהגה של פר דינים, זה למעשה המושג של פר ולמה דווקא האותיות האלה? בוודאי שיש לזה סיבות עמוקות אבל נגיד מה הגימטריה של זה שהיא 280 שזה האותיות הסופיות שיש בשפה שלנו שזה מנצפ“ך. אז הפר דינים זה יוצא מהאותיות הסופיות מנצפ“ך וזה מרמז על הנהגה של מידת הדין באופן כללי, כשיש קושי, גלות, ייסורים בעולם חלילה וכן הלאה זה אומר שיש פה הנהגה של פר דינים. התורה מלמדת אותנו וגם מצווה עלינו להמתיק את הדינים. כל ענייננו ועבודתנו זה לשנות את מידת הדין למידת הרחמים. כתוב שכל הצדיקים כל עבודתם וכל השתדלותם היתה להפוך את מידת הדין למידת הרחמים. אנחנו רואים שבהתחלה יש לנו פרה אדומה

אנו רוצים להמתיק את הדין

בהתחלה זה פרה, שזה פר והאות האחרונה זה הא. ההא האחרונה זה האות האחרונה של שם ה-ויה שזה נקרא המלכות והשכינה, פירוש הדבר זה שהמילה פרה מרמזת בפנימיות עפ“י העומק והסוד שעכשיו יש מידת הדין כי הפר דינים קודם לשכינה שזה ההא (פר-ה) ז“א שהמציאות עכשיו שיש פה דין קשה, מה אנחנו רוצים לעשות? להמתיק את הדין. כדי להמתיק את הדין יש לנו עבודה, אדם עושה חשבון נפש ומשתדל להתחזק באמונה, בתורה וביראת שמיים, בוודאי שזה מאוד עוזר ופועל להמתיק את הדין אבל כתוב הרבה בספרים וגם פרי הארץ כותב את זה בפרשת קרח בלשון מאוד חריפה וגם רבינו כותב את זה בחלק שני בליקוטי מוהר“ן שלמעשה
יש מצב שאי אפשר להמתיק את הדין אלא על ידי שצריך לעבור על האדם דין קשה.

עובר דין וייסורים ומקבל את זה באהבה

-מה זה נקרא דין קשה? שחיטה ושריפה. אדם לפעמים מרגיש ששוחטים אותו ושורפים אותו, זה כל מה שעובר עלינו. אם אנחנו זוכים בזמן הזה וכמובן שזה מלחמה ועבודה אין סופית – ליהודי יש את הכוח לעשות את זה – אבל אם אנחנו זוכים לקבל את זה באהבה אז צריך לדעת כלל מאוד גדול: בכל פעם שאדם עובר דין וייסורים והוא מקבל את זה באהבה, הוא פועל המתקה מאוד-מאוד גדולה. מה הקושי? שאנחנו לא רואים את זה מיד, כי אם היינו רואים את זה בתחום של 24 שעות מהייסורים אז היינו רוקדים. כל החיים שלנו היו ריקודים מרוב שמחה, אז אנחנו לא תמיד יודעים שבאמת נמתק הדין, אבל זה וודאי כך. זה חוק שקיים בבריאה

אור של אמונה וא-לקות שמאיר לפר דינים

אם יהודי עבר ייסורים והוא לא מבעט בהם ולא רב עם הקב“ה בגלל זה, אלא הוא משתדל לקבל את זה באהבה מיד מתמתק הדין. מה זה המתקת הדין? זה נקרא שממשיכים אור של חסדים לתוך הדין, הכוונה שפתאום אדם מקבל הבנה חדשה בלב, או הרגשה של רגיעה או נועם – הכוונה שאור של אמונה מאיר לו בתוך הדין ולכן מה הדבר ראשון שאנחנו מקבלים אחרי השחיטה והשריפה? התורה אומרת לנו שמקבלים אפר פרה. האות אלף של אפר זה אור של אמונה וא-לקות שמאיר לפר דינים – זה הבחינה של המתקת הדין, ובאמת בשלב הזה הדין נמתק. אם המתקנו את הדין אז למה כתוב ’ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת‘ – אומר הרבי מקאמרנא ובעל התניא באיגרת התשובה ורבינו אומר את זה בתורה ו‘ ועוד צדיקים שתמיד יש 2 מדרגות של תשובה, יש מדרגה אלף שזה אפר פרה ויש מדרגה יותר גבוהה שנקראת ’ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת‘ ז“א שאת ההמתקה אפשר
להפוך מאלף שזה אמונה ואור א-לקות להאיר את זה לתוך הפר דינים שזה יהיה עפר.

אחרי תשובה עושים תשובה על תשובה

מה זה עפר? עין פנים של התורה או עתיקא סתימאה שמאיר בתוך הפר דינים – ז“א שיש כאן 2 מדרגות של המתקת הדין. נתבונן קצת מה זה שתי המדרגות, רבינו אומר בתורה ו‘ שצריך לעשות תשובה ואחרי שאדם השלים את התשובה צריך לעשות תשובה על תשובה. סוף כל סוף יש פה יהודי צדיק שעשה תשובה שלימה – אם הוא עשה תשובה שלימה אז הוא צדיק גדול – ורבינו אומר שאחרי שהוא עשה תשובה שלימה הוא צריך לעשות תשובה על תשובה, הוא צריך לעשות תשובה על זה שהוא עשה תשובה. זה אחד הדברים הלא מובנים בליקוטי מוהר“ן. אחרי שהיהודי הצדיק עשה תשובה שלימה וזה לא לוקח יום אחד עכשיו הוא צריך לעשות תשובה על זה שהוא עשה תשובה? איזה היגיון יש בדבר הזה? לכאורה זה נראה מאוד מוזר. רבינו מסביר למה הוא צריך לעשות תשובה על תשובה. על זה שהוא גישם את הא-לקות. בא יהודי וב“ה התעורר לעשות תשובה וזה דבר שיכול לקחת עשר או עשרים שנה. הוא אומר להקב“ה: אני מבקש סליחה. גמרת ועשית תשובה שלימה..

מדרגה חדשה ועולם חדש

-אחרי שהתחרטת חרטה שלימה ומצית את התשובה. בשמיים כתוב ’פלוני עשה תשובה שלימה‘ אז מה עכשיו אתה צריך לעשות? לעשות תשובה על זה שעשית עשרים שנה תשובה. ולא רק זה אלא רבינו אומר ’גישם את
הא-לקות‘ מה הגשמת הא-לקות שיש בדבר הזה? כמובן שרבינו בדרכו מרמז לנו רמז מאוד עמוק שזה אחת ההבנות של אפר ועפר שזה תשובה א‘ ותשובה ב‘. כאשר אדם מרגיש שהוא עשה עוונות והוא מתחרט על זה, מבקש סליחה ומקבל על עצמו וכן הלאה. כמובן שזה אמת והוא מקיים את מצוות התשובה אבל צריך לדעת אחרי שאדם מתחרט על הכל, בהנהגה של הקב“ה יש עולם
חדש, אדם צריך לעלות למדרגה ולעולם חדש ורבינו קורא לזה תשובה על תשובה..

השגה חדשה שנקראת ’השגת הביטול‘

כאשר אדם אומר להקב“ה: חטאתי, עויתי, פשעתי – בפשטות כולנו נמצאים במהלך הזה של התשובה הראשונה – יש שלב שמתחילים לגלות לאדם: אתה עשית עבירות? אתה בכלל יכול לעשות עבירות? ואם עשית עבירות אתה יכול בכלל לעשות תשובה? אדם מתחיל להשיג הבנה חדשה שנקראת השגת הביטול, זה מדרגה של צדיקים. בדור שלנו שייך לנו גם התבוננות קצת בדבר הזה. לפעמים אדם צריך להבין: מה שעשיתי בעבר לא טוב, זה בכלל לא אני הייתי. עברה בי רוח-שטות. כל שכן בדור שלנו שהרבה טוענים ובצדק: אני בכלל ידעתי מה שעשיתי?! נולדתי איפה שנולדתי וגדלתי איפה שגדלתי – חינכו אותי שכל עבירה זה מצווה מדאורייתא – עשיתי עבירות מתוך יראת שמיים, אדרבה החמרתי בעבירות. אמרו
לי שהעולם  נברא בשביל העבירה. למשל לא נברא העולם אלא בשביל להשיג ממון..

ככה חינכו אותי, לא ידעתי שום דבר אחר

-שואלים מתי נברא מושג הזמן? האמריקאים עונים על זה ’טיים איז מאני‘. אדם שגדל בחברה כזאת ובמציאות כזאת, אומרים לו: למה לא היית ישר מספיק בדיני ממונות? או למה רדפת אחרי הממון יותר מדי? הוא עונה: מה ז“א? ככה חינכו אותי ולא ידעתי שום דבר אחר. באמת האדם אשם מבמה שהוא עשה? ברור שהוא לא אשם. זה המושג בהלכה ’תינוק שנשבה‘, לאט-לאט האדם מתחרט על מה שהוא עשה אחרי שהוא מתחרט מספיק מתחילים להגיד לו: אתה בכלל לא עשית, זה לא אתה היית בכלל. רגע איך הגעתי למצב הזה? איך נולדתי איפה שנולדתי באותו מקום, באותו בית ספר ובאותה חברה? מי עשה את זה? אין עוד מלבדו. אז מה זה בעצם התשובה השנייה שאדם עושה? התשובה השנייה שאדם צריך לעשות זה על  זה שהוא חשב שהוא עשה עבירות. זה נקרא לגשם את הא-לקות ולזה רבינו קורא תשובה על תשובה. אז למה צריך לעשות על זה תשובה? אמנם התשובה הראשונה היא אמת וצריך ללכת בדרך הזאת אבל כשמגיעים לשלב מסויים אדם אומר: מה יחסתי לעצמי בכלל איזה מציאות? זה הקב“ה הניע אותי והקב“ה הפעיל אותי 
בדבר הזה, איזה טענות אני יכול בכלל לטעון על עצמי? ואז זה נקרא מדרגת הביטול..

הנשמה הא-לוקית הפנימית הנסתרת בנו

בהתחלה העבודה שלנו זה לקחת אחריות על מה שעשינו, אנחנו משתדלים ועושים תשובה ומשתדלים לקיים סור מרע ועשה טוב, אבל צריך לדעת שיש שלב שאדם מתחיל ללכת במהלך חדש שבעל התניא קורא לזה בספר איגרת התשובה לגלות את עצם הנשמה הא-לקית הפנימית הנסתרת בתוכנו. כשמגיעים לנקודה הזאת אדם מבין: מה אני עשיתי? אני לא עשיתי שום דבר. פה צריך להתבונן פה האם יש לנו מה לעשות כשמגיעים למדרגה השנייה  הזאת, אם הכל  השם עושה אז הוא עשה את הלא-טוב והוא עשה את הטוב, אז זה
לא אני בכלל. באמת יש לנו עבודה גדולה במדרגה השנייה..

עשה תשובה עצומה מאוד

כדי להתבונן קצת מה העבודה במדרגה השנייה נגיד הקדמה קצרה כדי להבין את עומק העבודה שיש לנו במדרגה השנייה וזה למעשה שייך לנו מאוד. כתוב על ראובן שבלבל  את יצועי אביו כידוע, יש לזה כמה פירושים אבל הפירוש הרגיל הוא שהוא לקח את המיטה של יעקב אבינו לאוהל של לאה, הוא דאג לכבוד של אימו. נעשה מזה קלקול מאוד גדול כי באמת היו צריכים להיוולד עוד 2 שבטים ליעקב אבינו מבלהה, איזה שני שבטים? מנשה ואפרים. זה שינה הרבה עניינים וסדר תיקון מאוד גדול בבריאה. זה הסיבה שיעקב אבינו אמר ליוסף ’אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי‘ הוא רמז ליוסף: תדע לך שזה נשמות שלי, רק בגלל מה שראובן עשה אז היה את כל הבלבול הזה. כשראובן
הבין מה שהוא עשה אומר המדרש רבה שראובן ישב בשקו ותעניתו. ראובן עשה תשובה עצומה מאוד, הוא ישב והתענה כמה שנים והוא עשה תשובה גדולה מאוד..

אדם הראשון, קין, תרח, אברהם ואז ראובן

על התשובה שראובן עשה אומרים חז“ל שני דברים. דבר אחד שראובן פתח בתשובה תחילה. בפשטות מבינים שהוא הראשון שעשה תשובה בעולם אבל זה לא נכון, אדם הראשון עשה תשובה, קין עשה תשובה, תרח עשה תשובה, אברהם עשה תשובה. ראובן הוא לא הבעל תשובה הראשון שהיה בעולם, אז מה הכוונה שחז“ל אומרים שהוא פתח בתשובה תחילה? דבר נוסף, הגמרא אומרת שכל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה. מה ז“א התורה מעידה שהוא חטא אז מה בעצם הגמרא אומרת? אלא יש פה יסוד מאוד עמוק בעניין של ראובן. פתח בתשובה תחילה אין הכוונה שהוא הבעל תשובה הראשון, אלא פתח בתשובה תחילה הכוונה שהוא
פתח את שורש התשובה כי תחילה זה שורש של כל דבר. פתח בתשובה תחילה
זה פתח את שורש התשובה, כלומר לא היה אדם שהגיע לשורש התשובה
כמו ראובן. לכאורה מה היתה הבחינה שראובן היה הראשון שפתח את שורש התשובה

יעקב אבינו שהוא קודש קודשים התבלבל

-אם נגיד שראובן ישב הרבה שנים בשקו ותעניתו שזה נכון, כתוב בזוהר ובמדרש שאדם הראשון ישב 130 שנה במעיין של מים קרים. אז מה הכוונה שראובן פתח בשורש התשובה בתחילה? אומר רבינו האר“י יסוד נורא מאוד בדבר הזה, אחרי שראובן עשה שנים של תשובה כמו שהמדרש אומר, גילו לראובן מהשמיים למה קרה לו המקרה הזה שהוא טעה ובלבל את יצועי אביו – מכיוון שבשעה שנולד ראובן, יעקב אבינו בעצמו התבלבל. היה לו בלבול בליל העיבור. הוא באמת התחתן עם לאה אבל הוא חשב שהוא התחתן עם רחל, אומר רבינו האר“י שבגלל הבלבול במחשבה של יעקב אבינו מזה השתלשל הטעות אצל ראובן. עכשיו תשימו לב, לבן בלבל
את יצועי יעקב ויעקב התבלבל מזה השתלשל שראובן בלבל את יצועי אביו,
אנחנו רואים את אותו שורש. אחרי שנים התגלה לראובן בעצם: למה אני טעיתי בטעות הזאת? בגלל שאבא שלי טעה מתי שהוא התחתן עם אמא שלי והוא
חשב שזאת רחל. בגלל זה אני טעיתי. ולמה יעקב אבינו שהוא קודש קודשים התבלבל?

למה סובבת שאני ישב 20 שנה בתענית??

-לבן בלבל אותו. ולבן יכול לעשות כאלה דברים? אלא אם לבן בלבל אותו בעצם הקב“ה עשה את כל זה. אחרי שנים של תשובה בשקו ותעניתו גילו לראובן משמיים: תדע לך, אני עשיתי פה את הכל. זה הכל ממני. ברגע שראובן הבין והשיג שבעצם כך הטעות שלו וכל מה שנעשה וכל מה שהשתלשל מזה הכל היה רק מהקב“ה, פה נכנסת הנקודה של תשובה על תשובה. מה זה תשובה על תשובה? אם עכשיו גילו לו שהכל משמיים אז לא צריך לשבת יותר בתענית, אבל האם יש לו עבודה? אולי תגיד שאין לו עכשיו בכלל עבודה? אלא שעכשיו יש את העבודה הכי גדולה. ראובן אומר אני 20 שנה בתעניות, כמה בכיתי וכמה הצטערתי על זה?
מה עכשיו מגלים לי? שהכל זה הקב“ה, איזה ניסיון עצום יש לי. הניסיון של ראובן עכשיו זה לא לכעוס על הקב“ה, רגע אם זה בכלל לא אני, למה סובבת שאני 20 שנה אשב בתענית והתחרט? התשובה היא ’שתוק, כך עלה במחשבה‘.

בורא עולם אני לא יודע למה

תשובה על תשובה זה שתוק, כך עלה במחשבה. באמת אי אפשר להבין למה זה קרה. זה נמשך מהנהגה נעלמת כ“כ שראובן לא יכול לדעת בעולם הזה למה הקב“ה נתן לו הבנה שהוא טעה וחטא והוא לקח את זה בשיא האחריות ועשה תשובה, ואחרי כל זה גילו לו משמיים: ראובן אתה בכלל לא אשם בכל זה. ואז מתחיל העניין של תשובה על תשובה. מה זה תשובה על תשובה? בורא עולם אני לא יודע למה עשית את זה אבל אם ככה אתה עשית זה אז אתה יודע להנהיג את העולם קצת יותר טוב ממני וכל מה שאתה עושה הכל לטובה – זה העבודה של תשובה על תשובה. העבודה של התשובה במדרגה השנייה זה לקבל את ההנהגה של הקב“ה אעפ“י שאני לא מבין מה הקב“ה רוצה פה ממני. ככה אתה עושה? אני מקבל את זה באהבה. זה נקרא מדרגה שנייה של תשובה וכשאדם זוכה לעשות את העבודה הזאת למעשה משם נמשכת מחילת עוונות גמורה. ברגע שאדם זוכה ללכת עם הנקודה הזאת, אדם זוכה לתיקון שלם. באופן כללי מנהיגים אותנו בדרך של תשובה ראשונה.

רוצה לתקן את המעשים ולקחת אחריות

מדי פעם בפעם מנהיגים אותנו גם בדרך של תשובה ב‘ שזה המדרגה הגבוהה. מתי זה בא לידי ביטוי? כשאנחנו נקלעים למציאות שאנחנו לא מבינים מה רוצים מאתנו, אני לא מבין מה הקב“ה רוצה ממני,  אני לא יודע למה היה כזה סיבוב ולמה הדברים התגלגלו בצורה כזאת ולמה עשיתי את הטעויות האלה וכן הלאה. בפרט בדור שלנו אדם ב“ה מתקרב לתורה ולאמונה מתקרב לצדיק, מיד הוא מתעורר בתשובה: אני רוצה לתקן את המעשים שלי. הוא לוקח על עצמו אחריות, ב“ה יהודי צדיק שעושה תשובה. אבל יש שלב שאדם מתבונן: רגע, למה עשיתי את כל זה? איך עשיתי
את כל הטעויות האלה? מישהו פגש אותי לפני כמה זמן וסיפר לי שהוא אמר להקב“ה:

באמת אני לא יודע מה אתה רוצה ממני

’אם היית נותן לי אחד חלקי אלף מהשכל שיש לי עכשיו לפני 20 שנה, לא הייתי עושה את כל הטעויות האלה‘ מה היה לפני 20 שנה? משום מה לא נתנו לך את השכל הזה כדי שאתה תעשה את הטעויות האלה – אז בורא עולם מה אתה רוצה ממני? אדם צריך להגיד להקב“ה: באמת אני לא יודע מה אתה רוצה ממני אבל אם ככה אתה מנהיג אני מקבל את זה באהבה. ברגע שאדם זוכה לתפוס את הנקודות האלה ולשים לב איך זה עובר בתוכו, אדם זוכה לתשובה שלימה. המקום הזה שאדם לא מבין למה הקב“ה מנהיג אותו כפי שהוא מנהיג  אותו והוא אומר: בורא עולם, אתה קצת יותר חכם ממני ואתה קצת יודע יותר טוב ממני איך להנהיג את  העולם ואיך להנהיג אותי, כשאדם זוכה לקבל את ההנהגה בשתיקה זה נקרא תשובה עילאה או תשובה על תשובה כמו שרבינו אומר ובעל התניא אומר שנמשכת הארה מהשורש הפנימי של ה נשמה היהודית לאדם, זה תשובה מאוד-מאוד גבוהה.

אני עושה מסירות נפש לעשות את רצונך

צריך לדעת שהדרך מתשובה א‘ לתשובה ב‘ זה נקרא נתיב לא ידעו אין. הכוונה שאנחנו לא יודעים את הדרך מכיוון שהתשובה הראשונה והתשובה השנייה זה 2 שכלים הפוכים לגמרי. התשובה הראשונה זה: אני מבין, בורא עולם אתה בראת את העולם עם בחירה, נתת לי בחירה סור מרע ועשה טוב ואני עושה מסירות נפש לעשות את רצונך ואיפה שטעיתי אני לוקח אחריות ומתחרט, ואם אני צריך אני אעשה תעניות וסיגופים, אני מקבל על עצמי מה שצריך. במדרגה א‘ האדם מבין את ההנהגה של הקב“ה, אתה בראת את העולם במידת הדין ועם בחירה. טעיתי ואני משלם על זה ולוקח אחריות, אני עושה תעניות וסיגופים. מדרגה ב‘ זה אני לא עשיתי שום דבר בכלל, אני רק צריך להבין שאתה עושה את הכל, איך עולים ממדרגה
א‘ למדרגה ב‘ זה סוד שאי אפשר להבין את הסוד הזה כי זה 2 שכלים בדיוק הפוכים

ממתיקה את כל הדינים עד השורש העמוק

במדרגה א‘ אני אחראי על הדבר אז אני מבין את ההנהגה. במדרגה ב‘ זה להבין שאני לא עשיתי אף פעם שום דבר. איך עולים ממדרגה א‘ למדרגה ב‘ על זה אמר שלמה המלך ’אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני‘ כי אפר פרה מרמז על
המדרגה הראשונה של התשובה ’ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת‘ זה מרמז
על המדרגה השנייה של העפר והתורה לא מסבירה למה כתוב עפר. התורה רומזת לנו פה רמז עמוק. פרה אדומה ממתיקה את כל הדינים עד השורש העמוק שלהם
בתוך מצוות פרה אדומה צריך את שתי הידיעות האלה ואת שתי הכוונות האלה. אפר זה המדרגה הראשונה של תשובה ועפר זה המדרגה השנייה של התשובה ’ונפשי כעפר לכל תהיה‘ מי אמר את זה? דוד המלך. אומר הרבי מקאמרנא שהמדרגה הראשונה מרמזת על משיח בן יוסף והמדרגה השנייה על משיח בן דוד..

אם אתה עושה את זה?  אני מקבל באהבה

הלכה למעשה כל עוד אדם יכול לקיים הלכה למעשה סור מרע ועשה טוב ולקחת אחריות, בוודאי שכך צריך לנהוג בפשטות, אין מקרא יוצא מידי פשוטו. מתי אנחנו צריכים להתבונן ולעלות למדרגה השנייה? באותם מצבים שמשמיים מושיבים אותנו על איזה כיסא ואמרים לנו: שב פה על הכיסא ושמים לנו אזיקים על הידיים ועל הרגליים, אדם מנסה לצאת מהמצב המסוים הזה והוא לא יכול בשום פנים ואופן. שמו אותו במצב מסוים וכל מה שהוא ניסה לעשות, בעט, הפך את החדר, זרק חפצים וצעק ושום דבר לא עוזר זה המצב הנתון. אתה צריך לדעת איך מסתדרים במצב כזה – ובאמת איך מסתדרים במצב כזה? אז אדם צריך לעלות למדרגה שנקראת תשובה עילאה: בורא עולם אתה עושה את המציאות הזאת? אני מקבל אותה באהבה, זאת הבחינה הזאת, לכן פרה אדומה שמטהרת מטומאת מת, כל מעשיה בחוץ. מה הכוונה? בפשטות השחיטה והשריפה הכל נעשה מחוץ לביהמ“ק

מה לעשות כשמוציאים יהודי מהקדושה:

בפנימיות הכוונה, תדע לך שהתיקון של פרה אדומה להיות אפר ועפר זה כשמוציאים את האדם הרבה פעמים מחוץ לקדושה זה יכול להיות בכל מיני בחינות זה לא חייב להיות במעשה, זה יכול להיות במחשבה, ברצון, בדיבור ולפעמים במעשה אבל תמיד כשמוציאים יהודי מחוץ לקדושה מה אדם צריך לעשות? תמיד לרצות ולכסוף לחזור אל הקדושה – זה סוד ההסתכלות של הכהן ששוחט את הפרה אדומה להסתכל על הפתח של בית המקדש, זה סוד הרצונות, הוא תמיד רוצה לחזור לבית המקדש. הבחינה השנייה זה לדעת שמאת השם יצא הדבר, בורא עולם
מנהיג אותי בבחינה הזאת ואינני מקבל את זה באהבה. כמה שאדם זוכה ללכת
עם 2 הנקודות האלה למעשה ע“י זה נמשך עלינו מחילת עוונות גדולה בבחינה הזאת, לכן ראובן היה שורש הנשמות שצריכות לתקן את הבחינה הזאת. כתוב שראובן היה הבכור והיה מגיע לו כהונה ומלכות והוא היה צריך להנהיג את עמ“י
גם בכהונה וגם במלכות. ראובן איבד גם את הבכורה, גם את הכהונה וגם את המלכות

אחד מתיקוני הבעל תשובה בדור שלנו:

ראובן איבד את כל זה – אם הוא לא אשם בכל זה וזה הכל הנהגה של השם אז לא הוא הפסיד? באמת נכון שהוא הפסיד בכורה, כהונה ומלכות אבל מה כן הוא הרוויח מכל זה? את התשובה – הוא השורש של כל הבעלי תשובה שזה יותר גבוה גם מהבכורה מהכהונה ומהמלכות. אמנם הוא הפסיד את כל זה אבל הוא הרוויח את הבחינה של להיות שורש לבעלי תשובה וכתוב שבמקום שבעלי תשובה עומדים אפילו צדיקים גמורים אינם עומדים. ובאמת מן הסתם כולנו שמענו את הדבר הזה אבל ספק אם אנחנו מאמינים לזה, לא יכול להיות שכל הדרך הזאת, פעם ככה ופעם ככה, מטולטל בכאלה טלטלות וכאלה ביזיונות עוברים עליי, לא יכול להיות שאני במדרגה יותר גבוהה מצדיקים – ככה אומר הבעל תשובה. רבי צדוק הכהן מלובלין כותב בספר צדקת הצדיק שאחד מהתיקונים של הבעל תשובה, שלעולם יהיה בעיני עצמו מבוזה וצריך לראות לא ליפול מזה. ובאמת מה שהגמרא אומרת זה כפשוטו.

המדור של הבעלי תשובה בעולם הבא

אולי בעצם מדובר על בעלי תשובה שהגיעו כבר למדרגה שהם קודש קודשים? לא ולא. מדובר על הבעל תשובה שעובר הרבה טלטלות ומחזיק מעמד. ראיתי חיזוק מאוד גדול לדברי הגמרא – כתוב בזוהר הקדוש פרשת בראשית על ההיכלות שיש בגן עדן, בפשטות זה הולך על הגן עדן התחתון אבל אפשר להקביל את זה גם לגן עדן העליון. כתוב שההיכל הראשון זה גרי צדק, יש שם גם מקום לחסידי
אומות-העולם. המדור השני זה גומלי חסדים, המדור השלישי זה בעלי תשובה המדור הרביעי זה עוד מדור של אנשים שתיקנו הרבה במידת הדין. ההיכל השישי שהוא הכי גבוה זה של הצדיקים הכי גדולים שהיו בדורות כמו האבות הקדושים ושבעת הרועים. היכל אחד מתחת שזה ההיכל החמישי זה ההיכל של הבעלי תשובה, רק ההיכל של האבות הקדושים הוא יותר גבוה מההיכל של הבעלי תשובה.

לכן הם מבוזים בעיני העולם ובעיני עצמם

מכאן רואים שהזוהר מוכיח את דברים הגמרא, כותב רבי צדוק שצריך לדעת שיש הנהגה כזאת שלעולם לא מגלים לאדם את מעלת התשובה, כל עוד האדם בעולם הזה הוא לא יודע מה הוא פעל, זה תמיד נסתר ממנו. ב“ה אנחנו מאמינים שחז“ל לא סתם אמרו לנו אבל אנחנו לא חיים את המעלה של התשובה. מסביר רבי צדוק שזה מכיוון שהנהגת העולם הזה מסתירה מהבעל תשובה את מעלת עבודתו. מתי זה מתגלה לאדם? ברגע שאדם נפטר מן העולם רק אז אפשר לגלות לו את מעלת עבודתו זה חלק מהעניין של התשובה. רבי צדוק אומר שזה הסיבה שהבעלי תשובה מבוזים בעיני העולם והכי קשה זה בעיני עצמם, ולכן צריך לדעת את זה ולהתגבר על זה.