הרב

Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
elementor_library
product

בעניין האבות הקדושים

הרב עופר ארז

תוכן עניינים

ממשיכים לעסוק בעניין האבות הקדושים

נגיד בקצרה נקודה שקצת דיברנו עליה בשבוע שעבר. הגמרא במסכת ברכות אומרת שאין קורין אבות אלא לשלושה, לאברהם יצחק ויעקב. אנחנו רואים שבמשך הדורות לשאר הצדיקים קוראים רבינו, משה רבינו אבל לא קוראים להם אבות. הגמרא מדגישה שרק לשלושה קוראים אבות. בספרים הקדושים כתוב מה הסיבה העמוקה שקוראים אבות אלא לשלושה, ולמעשה זה קשור לתיקון חטא אדם הראשון. בשעה שאדם הראשון חטא רבינו האר“י כותב את זה בכמה מקומות
שכל הנשמות מצד עם ישראל שזה הנשמות הקדושות, התערבבו עם נשמות
הגויים וזה נקרא ערבוב פנימי, לכן אין מושג שנקרא עמ“י…

לעשות בירורים בפעם אחת?

רואים לכל אורך חומש בראשית שאין את המושג עמ“י, מדוע? כי חומש בראשית זה למעשה ההולדה וההיווצרות של עמ“י. באיזה אופן זה היה? בלידה האבות ביררו את ענף הקדושה, זה  התחיל כמובן מאברהם אבינו. אנחנו רואים שגם האבות היו צריכים לברר את החלק הרע שבתוכם, כמובן לא מצד איזה פגם שלהם אלא מצד חטא אדם הראשון. הבירור של אברהם אבינו היה בהולדה. הוא הוליד מהגר את ישמעאל ובזה הוא בירר את החלק הרע שבתוכו החוצה ואז הוא הוליד את יצחק בהולדה שבקדושה. אומר רבינו האר“י הקדוש שבירורים לא יכולים לעשות אף פעם בפעם אחת אלא זה תמיד נעשה בשלבים ולכם יצחק לא היה יכול להיוולד לגמרי מצד הקדושה אז היה עוד שלב של בירור וזה היה אצל יצחק אבינו, לכן אנחנו רואים גם שכל המהות של ההולדה שמוליד יצחק זה כבר מהות אחרת לגמרי. אם אברהם היה צריך להוליד קודם כל את ישמעאל ומאישה אחרת שהיתה ארבע-עשרה שנה לפני ההולדה של יצחק. אנחנו רואים שאצל יצחק ההולדה זה הולדה אחת מאישה אחת וזה בתאומים יעקב ועשיו, ומכאן כמובן מתפצלות דרכם – מה שחז“ל אומרים על יעקב אבינו שהוא הבחיר שבאבות
ומיטתו שלמה, אין הכוונה שעבודת יעקב היתה יותר גבוהה מעבודת אברהם ויצחק..

זה השורש של המחלוקת על יוסף הצדיק

כוונת חז“ל היא כוונה אחרת. חז“ל מתכוונים להגיד שבזכות אברהם ויצחק, כל ההולדה של יעקב אבינו זה כבר הולדה שבקדושה, מיטתו שלמה, לכן אנחנו גם רואים שאצל יעקב אבינו אין הבירור שהיה אצל אברהם ויצחק שיצאו לצד הס“א. רבינו האר“י כותב שבזה היתה הטעות של השבטים, שבזה הם טעו שהם חשבו שעדיין נשאר סוף כוחות הטומאה שצריך לברר וזה השורש של המחלוקת שהיתה על יוסף הצדיק. הם חשבו שיוסף הוא מצד הטומאה לכן זה היה אחת הסיבות שהאחים חשבו שמותר להם למכור את יוסף לעבד, הם רצו לדחות אותו מצד הקדושה..

הולדות בקדושה..

רבינו האר“י מסביר שבאמת העבודה הכי גבוהה זה ההולדה שבקדושה, מכיוון שאנחנו יודעים שבנקודה הזאת זה היצה“ר הכי גדול שיש, לכן אומר הזוהר הקדוש ורבינו האר“י ששם הם היו צריכים לכוון מאוד-מאוד לשם שמיים בנקיות שהיה בבחינה אצל אדם הראשון לפני החטא כדי שההולדות יהיו בקדושה, וזה גודל המעלה של האבות שהיתה להם עבודה כ“כ בשלמות פנימית מאוד-מאוד גדולה, לכן הם יכלו לעשות את כל המהלך הזה. למעשה כל הסיפור של האבות ושל חומש בראשית זה
למעשה הסיפור בפנימיות איך עמ“י נולד ואיך נעשה הבירור

צדיק גדול מאוד-מאוד מת“א

לגבי העניין של עשיו עדיין יש כמה צדדים להתבונן על הנקודה הזאת. הרבי מקאמרנא שואל בספר היכל הברכה שאלה: בפרשת תולדות ראינו שכתוב ויתרוצצו הבנים בקרבה. רש“י כותב 2 פירושים: פירוש אחד זה מלשון ריצה, כשרבקה היתה עוברת ליד בתי עבודה זרה, עשיו רוצה לצאת. כשהיא היתה  עוברת ליד בתי מדרשות, יעקב רוצה לצאת. פירוש שני זה שהם רבו בניהם, מלשון רציצה. יש ספר שנקרא שלמי תודה של אחד מחכמי תוניס שנקרא רבי שלמה דאנה והוא כותב שמה שבעיבור של רבקה היה עוד עובר ומי זה? דוד המלך, ועשיו גרם שדוד יהיה נפל בעיבור הזה, כך מובא בספר שלמי תודה. היה צדיק מאוד גדול מת“א שנקרא הרב שמעון חירארי, ב“ה זכינו להכיר אותו, הוא היה צדיק מאוד-מאוד גדול, והוא כותב בספר שלו שנקרא ישמח אב על פרשת תולדות: ראיתי בספרים הקדושים שרבקה היתה מעוברת מיעקב, עשיו ודוד. חיפשנו קצת יותר את המקורות וראינו שיש מדרשי חז“ל שאומרים קצת בלשון אחרת, שרבקה היתה צריכה להיות מעוברת מיעקב ודוד והס“מ קיטרג בגלל חטא אדם הראשון והעיבור התהפך מדוד לעשיו, יש על זה מדרשי חז“ל. מובא בספרי המקובלים שבאמת אם היה נולד יעקב ודוד אז למעשה המרכבה כבר היתה שלימה..

 הקב“ה בעצמו דחה את תיקון העולם

ארבע הרגליים של המרכבה זה אברהם, יצחק, יעקב ודוד המלך. אם דוד היה נולד ליצחק אבינו באותו הדור אז כל העולם כבר היה מגיע לתיקון שלו, אז הקב“ה עדיין לא היה חפץ שיהיה תיקון העולם לכן הוא דחה את זה. זה מעניין להתבונן בזה שההולדה של דוד המלך נדחתה באחד-עשרה דורות. למעשה מובא בספרים הקדושים שזה סוד מיעוט הלבנה, הרבי מקאמרנא שואל על זה: אם אנחנו רואים שעשיו כשהוא עובר רוצה ללכת לבתי עבודה זרה ויעקב אבינו רוצה ללכת לבתי מדרשות, הרי לעובר אין בחירה ז“א שיעקב ועשיו לא פעלו כעוברים מצד הבחירה…

יש עבודת יעקב אבינו ויש את עבודת עשיו

לעובר אין בחירה וגם לילד שנולד אין בחירה, לכן כתוב בפרשה ויגדלו הנערים ואז הוכר בין זה לבין זה -אומר הרבי מקאמרנא שעשיו במצד השורש הפנימי שלו זה ללכת לע“ז ואילו הנטייה הפנימית של יעקב אבינו זה ללכת לבתי מדרשות – אם כך אז מה אנחנו כ“כ מגנים את עשיו? לכאורה איזה טענה יש על עשיו? אומר הרבי מקאמרנא יסוד גדול מאוד בדבר הזה. נכון שלעשיו היה כזה יצה“ר גדול מאוד, אבל השורש שלו בקדושה היה פי אלף, ז“א שאם עשיו היה בוחר בטוב באמת עמ“י היה נולד מעשיו ומיעקב וככה היה מתוקן ענף הקדושה, רק שעשיו לא בחר בטוב לכן הוא נדחה מצד הקדושה, לכן יש לשון בחז“ל שקוראים לעשיו נקרא ישראל מומר – העומק של דברי חז“ל שבאמת לעשיו עדיין היתה בחירה לבחור בטוב ולהכלל בקדושה אבל הוא בחר ברע לכן הוא נדחה מהקדושה לגמרי. כתוב בליקוטי הלכות ובעוד ספרים שיש עבודה שהיה צריך להיות ליעקב אבינו וזה בחינת איש תם יושב אוהלים ויש עבודה שזה הבחינה של עשיו שזה בבחינת איש שדה יודע ציד, זה ללכת לבתי ע“ז. העבודה של יעקב אבינו אנחנו מבינים איש תם שיושב באהלה של תורה..

אם אתה יכול תחזור משם, אם לא תצעק

-אדרבה זה העבודה של יעקב אבינו של עמ“י. איזה עבודה היה צריך להיות לעשיו? מובא שעשיו היה צריך לתקן תיקון יותר עמוק ויותר פנימי מהתיקון של יעקב וזה ללכת לבתי ע“ז ולקדש את המקומות האלה. איך מקדשים בתי ע“ז? מובא הרבה בספרים הקדושים שזה בסוד הבעלי תשובה. בפרט בדור שלנו אנחנו יכולים לראות את זה, אבל רבי צדוק כהן מלובלין כותב בספר צדקת הצדיק שכל אדם שהיה איפה שהיה והוא חוזר בתשובה, מתגלה למפרע שכל המקומות שהוא היה, הקב“ה שלח אותו למקומות האלה, בסוד בירור הניצוצות והמקומות הלא טובים, זה היה השורש של עשיו. אומרים שעשיו לא בחר בטוב, הכוונה שהוא הלך למקומות הלא טובים וזה מצא חן בעיניו והוא נשאר שמה, ז“א הוא לא עשה את התיקון שהוא היה צריך לעשות, נדחית מהקדושה ועובר עליך מה שעובר עליך? אם אתה יכול לחזור משם תחזור משם, אם אתה לא יכול לחזור משם, תצעק משם, אבל עשיו לא רצה את זה וזה עומק מה שכתוב ’ויבז עשו את הבכורה‘, הוא ביזה את העבודה הזאת

לא ידע שזה עסקת חבילה..

עשיו לא רצה לקבל על עצמו את הנקודה הזאת – ובאמת פה רואים שיעקב אבינו עושה מסירות נפש מאוד גדולה. זה שהוא קנה את הבכורה מעשיו זה מסירות נפש מאוד גדולה כי זה לא השורש שלו. השורש שלו זה איש תם יושב אוהלים, זה הבחינה של הצדיק שיושב ולומד תורה, בוודאי שיש תיקון גדול מאוד לעשות את זה בדרך הזאת, אבל השורש של יעקב אבינו זה לא ע“י לצאת מהבית מדרש וללדת לתקן את כל המקומות האלה. אבל כשיעקב אבינו הבין שעשיו לא עושה את העבודה הזאת הוא הבין שהוא חייב לקבל על
עצמו את העבודה הזאת וזאת היתה המסירות נפש, רק העלמה אחת היתה ליעקב אבינו שהוא לא ידע שברע שהוא קונה את הבכורה מעשיו יש פה עסקת חבילה, יש עוד דברים שכלולים בזה, מה כלול בעסקת בכורה הזאת? עוד בכורה אחת וזה לאה…

ראתה שהיא צריכה ליפול בחלקו של עשיו

מה שכתוב בפרשה ויאהב יעקב את רחל, ואח“כ כתוב וירא השם כי שנואה לאה. מה שחז“ל כותבים וכי יעלה על הדעת שיעקב אבינו שונא את לאה? וכי יתכן כזה דבר? אלא זה לא שיעקב אבינו שנא אותה כפשוטו אלא הוא לא השיג בה. זה מה שחז“ל אומרים שעיני לאה רכות, כי היא ראתה שהיא צריכה ליפול בחלקו של עשיו. מאיפה היא ידעה את זה? כתוב במדרש שרבקה מכיוון שהיא ידעה שהנשים שבקדושה צריכות להיוולד בבית לבן כמו שהיא נולדה, היא ידעה שהנשים מבית לבן מהקדושה..

יש נתינה יותר גדולה מהנתינה של רחל?

כמובן שהכל מרוח הקודש לכן אומר המדרש שקודם היא סיכמה את זה כשהיא עזבה. היה סיכום כזה בין רבקה ויצחק ולבין לבן. לאה ורחל היו תאומות, הן היו בנות 21 כשיעקב אבינו התחתן איתן ויעקב אבינו היה בן 84. כביכול כל הטעות של יעקב אבינו שהיתה לו העלמה כזאת שהוא לא ידע שלאה צריכה להיות אשתו. כתוב כל ראובן שהוא בלבל את יצועי אביו, איך נמשך אצל ראובן הטעות הזאת? הוא היה הבכור, כוחי וראשית אוני, אז איך יכול להמשך כזאת טעות? אומר רבינו האר“י דבר נורא שהכל הולך אחרי המחשבה, ומכיוון שיעקב אבינו חשב באותו לילה שהוא עם רחל, משם נמשכה הטעות של ראובן כי המחשבה מאוד פועלת פה. כמו שיעקב התבלבל כך נמשך הבלבול אצל ראובן. כתוב שבבוקר כשהוא ראה שזאת לאה הוא אמר לה את רמאית, היא אמרה לו נכון, ואני לקחתי את זה ממך, גם אתה לקחת את כל הברכות ברמאות. כתוב דבר מאוד גדול על רחל, הרי היא מסרה את כל הסימנים ללאה, כשראובן הביא את הדודאים לאימו שזה מסוגל ללידה, אז רחל באה ללאה וביקשה ממנה דודאים כדי להיפקד, ומה לאה אמרה לה? המעט לקחת את אישי את רוצה גם את דודאי בני? לכאורה זה לא מובן, יש נתינה יותר גדולה ממה שרחל וויתרה?

רחל, מנעי קולך מבכי כי יש שכר לפעולתך

בשעה שרחל וויתרה על החתונה והיא מסרה את הסימנים, היא לא ידעה שעוד כמה  ימים היא תתחתן עם יעקב, ז“א שרחל במסירות נפש הזאת היא חשבה שהיא מוותרת על יעקב ורחל ידעה מה המשמעות של להתחתן עם יעקב, הן היו נביאות אז הן ידעו מה המשמעות הזאת. כדי שלאה לא תתבייש היא היתה מוכנה לוותר על כל זה – יש דבר יותר גדול מזה? על
זה כתוב מנעי קולך מבכי, כי יש שכר לפעולתך – על
כל המעשה הגדול הזה. אז איך לאה אומרת לרחל:
המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני? איך
היא יכולה להגיד לה כזה דבר? הרי גם לאה היתה צדקת מאוד, אז איפה הכרת הטוב? מפה לומדים מפה את גודל המעש של רחל. רחל שמסרה את הסימנים ללאה היא
לא אמרה לה שהסימנים האלה הם ההסכמה של רחל ויעקב

אלמד אותך איך מתחתנים

כתוב ועיניה לאה רכות – היא היתה ברסלבית, מתבודדת כל היום, עושה 7 תיקוני הכללי, כל הזמן מתפללת על הצדיק ועל התיקון – כמו שאומרים לאה היתה תמימה כזאת, רחל היתה פלפלית, כמו שרואים שהיא לקחה אח“כ את התרפים. כשאמרו ללאה שהיא מתחתנת עם יעקב מה עשתה לאה? היא אמרה לה: את לא מבינה בעולם הזה, בואי אני אלמד אותך איך מתחתנים, היא עשתה לה הדרכת כלות, היא אמרה לה שהסימנים זה דבר שעושים בכל חתונה שבקדושה, זה באמת נכון וכתוב בזוהר הקדוש שזה מרחיק את כל כוחות הס“א. היא לא אמרה לה שהסימנים האלה זה היה סימן שלה ושל יעקב אבינו שעשה זאת כדי שלא יהיה בלבול

בחינה שמרחיקים את האדם מהקדושה

רחל אמרה ללאה שככה מתחתנים. לאה מעולם לא ידעה שרחל בכלל וויתרה לה, לכן היא אמרה לה המעט קחתך את אישי. אז יעקב אבינו לא השיג את עניין לאה כי הוא לא ידע עדיין בדקויות את גודל העניין של הבכורה שהוא קנה גם בעצם את לאה במעשה הזה. מתי הוא השיג את זה כשהמלאך קרא לו בשם ישראל. כתוב שזה המוחין דגדלות של יעקב ואז הוא השיג את העניין של לאה. אבל עד אז הוא הבין שזה אשתו ושזה משמיים אבל את כל העניין של היחודים של יעקב ולאה הוא השיג רק אחרי שהמלאך קרא לו ישראל. יעקב אבינו למעשה קנה את עבודת הבכורה – מובא בליקוטי הלכות ובעוד ספרים מה זה העבודה שעשיו היה צריך לעשות,
אז אמרנו קודם שזה למעשה העבודה של הבחינה שמרחיקים את האדם מהקדושה.

לא רוצים אותך…אתה לא רצוי פה כרגע

העבודה של עשיו זה הבחינה שמרחיקים את האדם מהקדושה והאדם לא מתפעל מזה, ז“א מעבירים את האדם חוויה ומציאויות שהוא מרגיש פירוד, סוגרים לו את הדלת ולא רוצים אותו, תלך, אתה לא רצוי פה כרגע, ואדם צריך להפוך כל פירוד לחיבור – זה עבודת הבכורה, זה העבודה הכי גדולה. אפילו אם אתה מרגיש שעכשיו אף אחד לא רוצה אותך, תהפוך את זה לתפילות לשירות ולתשבחות להקב“ה, באיזה בחינה? אתה מרחיק אותי? בסדר אני מחכה בפתח, אין לי לאן ללכת – זה הבירור של עבודת הבכורה שהיתה לעשיו, לא להתרחק מהקב“ה בכל ריחוק. יעקב קנה את זה וזה צריך לעבור לעמ“י – מי קנה את העבודה הזאת בעמ“י? זה העבודה של דוד המלך, לכן כתוב ויצא הראשון והנה אדמוני ואצל דוד המלך כתוב אדמוני עם יפה עינים לכן גם שמואל הנביא טעה בדוד, כשהוא ראה את דוד המלך הוא נבהל, הוא ראה אותו כשופך דמים. אבל הקב“ה אמר לשמואל, קום על רגליך, משיחי בא ואתה יושב? נכון שהוא אדמוני אבל עם יפה עינים. מה זה יפה עינים? יש בזה כמה פירושים

אלפי שנים אנו חיים על התפילות של דוד

פירוש אחד של יפה עינים – עינים זה עיני העדה. כל מה שהוא עשה, כל כוחות הנפש שלו וכל הגבורות והאש שלו, הוא משעבד את כל זה לתורה. הכל הולך עפ“י התורה. פירוש נוסף – זה על שם האימא רבה שלו, ועיני לאה רכות, הכוונה שכל ההרחקות וכל הצמצומים שהוא עבר והוא עבר אין סוף, מבית ומחוץ. מבית זה מתוך הנפש שלו ומחוץ זה מה שרדפו אותו, הוא הפך את הכל לשירות ותשבחות וצעקות להקב“ה. אנחנו כבר אלפי שנים חיים על התפילות של דוד המלך שזה התהלים. אמר לנו פעם המשגיח בישיבה שבה למדתי בסלבודקה: איך נכנס בתוך התהלים כזה כוח של קדושה שרואים שאין יהודי שלא מתחבר לתהלים, כל אחד בבחינה שלו. מאיפה הכוח הזה? תהלים זה שיחת הנפש האמיתית של דוד המלך. זה בא מעומק הנפש של דוד המלך

עבר הסתרה שבתוך הסתרה

העבודה של דוד המלך זה היה להפוך את כל הרדיפות, את כל הצמצומים ואת כל הביזיונות לחיבור עם הקב“ה ע“י שירות ותשבחות. עבודת הבכורה זה להפוך כל צמצום, כל הסתרה וכל ביזיון להתחבר עם הקב“ה מתוך זה ולא להיפרד ממנו וזה למעשה השלמות של העבודה. זה מה שעשיו היה צריך לעשות ודוד המלך קיבל את זה. מעין הבחינה הזאת רואים אצל קין שהביא את המנחה ואז הקב“ה לא שעה לא לקין ולא למנחתו, מה זה? התורה מדגישה לנו שהדחייה לא היתה רק למנחה של קין, מדוע? כי זה הסתרה בתוך הסתרה, קין עבר פה צמצום נורא ומה קרה? נפלו פניו. הוא ראה שזורקים אותו. לקין היה שורש מאוד גבוה בקדושה,
היה לו גם יצה“ר מאוד גדול אבל רבינו האר“י אומר שהיה לו שורש יותר גבוה מהבל

אם תסתכל בעין טובה אז אתה תתנשא

אז כל אדם שיש לו שורש בקדושה, הדבר שהכי מצער את האדם בעולם ומפיל אותו בדעתו זה כשהוא מרגיש שהקב“ה מואס בו – אין דבר יותר קשה מזה. יהודי יכול לסבול את כל העולם הזה אבל לדעת שהוא מחובר עם הקב“ה, בעצם שורש כל נפילות הדעת זה כשאדם מרגיש שמשמיים דוחים אותו, לכן מיד כתוב: ויפלו פניו. הקב“ה מסייע לו ואומר לו: למה חרה לך ולמה נפלו פניך הלוא אם תיטיב שאת. האלשיך כותב בפירושו על התורה: אם תיטיב שאת, אם תסתכל על זה בעין טובה ובנקודה טובה – שאת, אתה תתנשא ואתה תהיה יותר גבוה מהבל. מובא בספרים מה  היתה העבודה של קין, הוא רצה לברר את כל ההסתרות והגבורות עד סוף כל הדורות בעבודה הזאת – אתה רוצה לברר כזאת עבודה? תחווה את החוויה הזאת. הבירורים בעומק זה לא בירורים שאדם יושב עם ספר וילמד את זה, חייבים לחוות את הבירורים

נפלו פניי כי אתה דחית אותי וזרקת אותי

הוא חייב לחוות את המציאות של ההסתרה אחרת אין תיקון אמיתי, ושם בתוך החווי של ההסתרה, תתחבר, תצעק להשם ותשיר להשם, הכל לפי המקום ולפי העניין, אבל הנקודה הפנימית זה אל תיפרד בתוך ההסתרה, זה מה שהקב“ה אומר לקין: ולמה נפלו פניך. אתה יודע למה נפלו פניי, דחית אותי וזרקת אותי. מה אמר לו הקב“ה? תסתכל על זה בעין טובה ואל תיפול בדעתך מזה שאני זרקתי אותך, אם תסתכל על זה בנקודה טובה אתה מיד תהיה יותר גבוה מהבל, כי זה גוף העבודה. לכן צדיק שעוסק בתיקון נשמות ישראל חייב לעבור על בשרו ועל נפשו את החוויה של המקום שלהם – באיזה בחינות? כל צדיק וכל דור זה שורש אחר ועניין אחר לגמרי. לפני שנים אמר לי האדמו“ר מפוריסוב שבכללות הצדיקים מתחלקים בעבודה הזאת של הבירור הזה לשתים, שזה משה ודוד. משה זה סוד תיקון הדעת, כל היצה“ר של הדור וכל ההסתרות של הדור היו צריכים לעבור במחשבתו של משה רבינו כמו שמובא בספר פרי הארץ, אבל דוד שזה תיקון המלכות, זה תיקון העשייה, היה צריך לעבור את החוויה של ההסתרה ושל הצמצום מתוך מעשה עצמו, ז“א הבחינה הזאת יותר עמוקה בנפש. אמרנו שמיטתו של יעקב שלמה, ז“א שהוא הולך לעסוק בתיקון נשמות ישראל עד סוף כל הדורות, ההתחלה זה בהולדה אבל זה לא מסתיים בהולדה..

אברהם, יצחק ויעקב לומדים תורה ביחד

ההתחלה של יעקב אבינו זה בהולדה אבל כדי לעשות את זה מה כתוב? ויצא יעקב מבאר שבע וילד חרנה. איפה הוא היה עד עכשיו? כל החיים שלו הוא היה בשיא הקדושה של העולם, בהתחלה הוא למד עם יצחק וכתוב במדרש
שחמש-עשרה שנה אברהם, יצחק ויעקב למדו תורה ביחד, לאחר מכן הוא למד אצל יצחק ואז הוא למד אצל שם
ועבר – ז“א שיעקב אבינו למד תורה 77 שנים, הוא נמצא בשיא הקדושה של העולם, איש תם יושב אוהלים כפשוטו..

כל הטומאות וכל הע“ז בחרן

עכשיו לאן יעקב הולך? למקום הכי טמא בעולם. ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה – לבית של לבן. כתוב שכל הכישופים שבעולם היו בחרן, כל הטומאות וכל הע“ז היתה שמה – לכאורה יש פה שאלה: את לאה ואת רחל א“א היה להוליד בבית קצת יותר טוב? אולי דתי-לאומי, משהו קצת יותר מסורתי, שלפחות יהיה זיקה. באיזה בית הם נולדו. למה צריך שזה יהיה במקום כ“כ רחוק, בחרן? בעומק הדבר זה הסוד שנשמות ישראל נפלו למקומות כאלה בחטא אדם הראשון, לכן יעקב אבינו לא יכול להוציא את נשמות ישראל אלא ע“י שהוא בא לחרן, הוא חייב לחוות את המקום הזה. השבוע מישהו הראה לי משהו: מובא בגמרא במסכת סנהדרין שרבי יוחנן אמר: 300 משלים היה לרבי מאיר ולנו אין אלא שלושה מהם. המשלים זה היה הפירושים של רבי מאיר על פסוקי התורה, הוא אמר את זה במשלי שועלים. אחד המשלים היה על הפסוק אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה..

הזאב הרעב מקבל עצה מהשועל שחושש

רבי יוחנן לא אומר מה המשל הוא רק אומר שיש בידנו מהמשלים האלה. רש“י ועוד כמה מהראשונים מביאים את המשל הזה: יום אחד הזאב בא לשועל מאוד-מאוד רעב. השועל קצת חשש שיש פה כוונה זדונית אצל הזאב אז הוא אמר לזאב: חברי הטוב אני רואה שאתה מאוד רעב, אני אתן לך עצה. בכפר יש משפחה יהודית, לכן תעזור להם לקראת שבת ואח“כ תוכל להצטרף אליהם לסעודת שבת שם יש אוכל מאוד מזין וטוב. הזאת קיבל את העצה והלך לחצר של היהודים כדי לעזור להם. הם ראו שזאב בא אז הם לקחו מקלות והתחילו להרביץ לזאב ולהבריח אותו. הזאב אמר: הפעם אני לא מוחל לשועל. הוא ב א להרוג את השועל. השועל ראה את זה ואמר: מה קרה? אמר לו הזאב: אתה רימית אותי, לא רק שלא נתנו לי אוכל, הם גם הרביצו לי.

מאת הרב עופר ארז שליט"א

מאת הרב עופר ארז שליט"א

תודה רבה לרב ראובן יעיש על עבודתו המדהימה בעריכת השיעור לטקסט

שתף עם חברים

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב telegram
Telegram
הרב עופר ארז

בעניין האבות הקדושים

ממשיכים לעסוק בעניין האבות הקדושים נגיד בקצרה נקודה שקצת דיברנו עליה בשבוע שעבר. הגמרא במסכת ברכות אומרת שאין קורין אבות אלא לשלושה, לאברהם

קרא עוד »
תרגום לשפות »
כלי נגישות

השאירו פרטים לברכה אישית מהרב עופר ארז שליט"א

עופר ארז